גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיישני הלייזר הישראלים מעלים הילוך בתעשיית הרכב העולמית

העסקה הטרייה בין אינוויז הישראלית לבין ב.מ.וו מוכיחה כי ענף האוטו-טק המקומי שומר על חיוניות גם אחרי דעיכת "אפקט מובילאיי" ● מה מסתתר מאחורי העסקה, מדוע היא רק קצה הקרחון, והאם עוד סטארט-אפ ישראלי נמצא בדרך ל"מועדון החד-קרן" עם שווי של יותר ממיליארד דולר?

ענף האוטו-טק הישראלי לא מוריד הילוך ו"מתייבש". המצב רחוק מכך וההודעה של חברת הסטארט-אפ אינוויז על חתימת חוזה לאספקת רכיבי רדאר-לייזר (LIDAR) לחברת ב.מ.וו המחישה שמאחורי השקט ממשיכים לצמוח במהירות כמה סטארט-אפים עם פוטנציאל להפוך ל"חדי קרן" שמנמנים. אמנם בשליש הראשון של 2017 הסתכמו הגיוסים והעסקאות של חברות האוטו-טק הישראליות, כולל חברות התחבורה השיתופית אבל לא כולל את עסקת מובילאיי, ביותר מ-400 מיליון דולר. אבל זה היה רק "סיפתח" לזרם אדיר של משקיעים מחו"ל ומישראל, שהזרימו כסף לענף באותה שנה.

העובדה שאנחנו נמצאים בסוף השליש הראשון של 2018, ומתחילת השנה נרשמו בענף האוטו-טק הישראלי גיוסים ועסקאות בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד לא אמורה להפתיע. ככל שההייפ של עסקת מובילאיי הולך ונרגע, מבינים המשקיעים שאקזיט בסדר הגודל הזה, במדינה כמו ישראל, היה אירוע חד-פעמי. המשקיעים גם מפנימים בהדרגה, שלמרות לוח הזמנים האופטימי להשקה מסחרית של רכב אוטונומי מלא בעולם (סביבות 2021), עדיין ניצבים בדרך אל היעד מכשולים משמעותיים בחזית הטכנולוגית, הרגולטורית והפסיכולוגית (ע"ע תקרית אובר באריזונה).

ביצועים גבוהים במחיר נמוך

תחום חיישני הלייזר למערכות בטיחות וסיוע בנהיגה (ADAS), שבו פועלת אינוויז, הוא אמנם רק נדבך אחד במערך שלם של טכנולוגיות חישה מתקדמות, שאותן בוחנת כיום תעשיית הרכב. אפילו בישראל קיימות לא מעט חברות סטארט-אפ עם טכנולוגיות מתחרות בתחומי הרדאר, האינפרה-אדום וטכנולוגיות נוספות. אבל למרות זאת ניקח סיכון ונאמר כי ההודעה של אינוויז היא אירוע מכונן בתולדות ענף האוטו-טק הישראלי.

בטרם יאשימו אותנו בעודף דרמטיות, נמהר ונצטט את מה שכתב למחרת העסקה עיתון העסקים הגרמני החשוב WirtschaftsWoche, אשר מחובר היטב לתעשיית הרכב הגרמנית והעולמית: "הסטארט-אפ מתל-אביב, שנוסד רק ב-2016, נכנס באופן ספונטני לפוקוס של תעשיית הרכב. על פי המומחים שלנו, לטכנולוגיה של אינוויז יש פוטנציאל להציב אותה בחזית של המהפכה הטכנולוגיות של הנהיגה האוטונומית, בדומה לעסקת המיליארדים של מובילאיי".

אז מה גורם לגרמנים להתלהב כל-כך? כמה דברים ובראשם יחס הטכנולוגיה-עלות שמציע הפתרון של אינוויז. חיישני לייזר, שמודדים מרחק ומהירות וממפים עצמים ברזולוציה גבוהה באמצעות החזר של גלי אור בתדירויות שונות, קיימים בשוק התעשייתי והצבאי זה שנים רבות. יש להם שימושים גם בתחום חישת הרכב האוטונומי, אולם הפתרון הנפוץ עד כה התבסס על חיישנים נעים, שסורקים את הסביבה ב-360 מעלות. זה פתרון די מגושם פיזית - כולם מכירים את "הכובע" הגדול שחובשים כיום רכבי ניסוי אוטונומיים על גגם - ומאוד יקר, בסדר גודל של עשרות אלפי דולרים ליחידה.

בשנים האחרונות החל מחקר ופיתוח מואץ של ליידרים במצב מוצק (ללא חלקים נעים), אולם רוב הפתרונות בתחום הזה כללו עד לאחרונה רכיבים די אקזוטיים, ומחירם כמה אלפי דולרים ליחידה. לעומת זאת, הפתרון של אינוויז הוא יחידה קומפקטית מבוססת סיליקון, שמיוצרת בייצור תעשייתי סדרתי ואמורה לעלות מאות בודדות של דולרים ליחידה, בהזמנה של כמויות, ועדיין להציע טווחי זיהוי רציניים, שדה רחב ורזולוציה גבוהה לאבחון מכשולים קטנים, שחיונית לרכב אוטונומי.

מבחינת תעשיית הרכב, שבוחנת בשבע עיניים כל דולר של עלות, זה היתרון המשמעותי: לא פתרון אקזוטי, שמחירו מגביל אותו לקומץ רכבי פאר ויוקרה, אלא מוצר מדף נגיש ליישום בכלי רכב סדרתיים מייצור המוני, שיוכל להוריד בעתיד את המחיר לצרכן של "חבילה אוטונומית מלאה" לאלפי דולרים בודדים לצרכן.

למרות גילה הצעיר, השכילה אינוויז להשקיע כבר משלב מוקדם את כספי הגיוס בהקמת מערך ייצור סדרתי של רכיבים ברחבי העולם ובשותפות עסקית ופיננסית איתנה עם ספקית מרכזית של תעשיית הרכב, מאגנה, שפועלת בתור אינטגרטור מול יצרני הרכב.

אבל אינוויז לא מסתפקת בפיתוח ה"ברזלים" (או הסיליקון) של הלייזרים, אלא גם מפתחת עבורם את ה"מוח". כלומר תוכנה מתקדמת של ראיית מכונה, מבוססת בינה מלאכותית, שמשפרת ומאיצה את יכולות זיהוי המכשולים, מקטלגת אותם ו"לומדת" תוך כדי ניסיון. לשם כך הקימה החברה חטיבה נפרדת, מעין סטארט-אפ בתוך סטארט-אפ, שמתמקדת ספציפית בפיתוח ראיית המכונה ומאפשרת לחברה להציע לתעשיית הרכב חבילה הוליסטית מפתה.

פוטנציאל של מיליארדים

עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולחזון, אנחנו עיתון עסקים ולכן אין מנוס אלא לעסוק קצת בדולרים. נתחיל בפוטנציאל השוק. כלי רכב עם אוטונומיה מלאה (דרגה 5) אמנם עוד נמצאים די רחוק בעתיד ובשלב הראשון רובם יהיו יקרים ויוקרתיים עם היקף ייצור מוגבל. אבל הליידרים של אינווויז ישולבו בעתיד הלא רחוק במערך החישה של כלי רכב עם דרגת אוטונומיה 3 - שמאפשרת נסיעה אוטונומית במסלולים מוגדרים - מה שמגדיל את פוטנציאל השוק ליצרן הרכב למאות אלפי יחידות בשנה, ואת ההכנסות לספקיות לעשרות מיליונים.

בנוסף, צריך לזכור שאף על פי שהפרסום בשבוע שעבר התייחס לעסקה ספציפית עם ב.מ.וו, שהיא יצרנית מכובדת כשלעצמה ואפילו מורת דרך טכנולוגית בשוק הרכב, זה רק קצה הקרחון. אפשר בהחלט להניח שאינוויז כבר חתומה על חוזים, או נמצאת בהליכי חתימה, כדי לספק את המוצר שלה, בשיתוף מאגנה, ליצרני רכב רבים שטרם "יצאו מהארון" בכל הנוגע להכרזות פומביות.

לחיישנים ולתוכנה הנלווית של החברה יש פוטנציאל לחדירה לשווקים רבים נוספים מחוץ לתעשיית הרכב, שכבר הזרימו הכנסות משמעותיות לענף הזה עוד לפני העידן האוטונומי. למשל, שוק האוטומציה התעשייתי, השוק הביטחוני והתעופתי ועוד.

אין לשכוח גם את הפוטנציאל לשימוש בטכנולוגיה הזו לצורך מיפוי ובניית בסיס נתונים גיאוגרפי לתעשיית הרכב, שבו משקיעות כיום מובילאיי-אינטל ואחרות מיליארדי דולרים ועוד שלל שווקים "ורטיקלים" פוטנציאליים. נציין רק, שמחקרים עדכניים מעריכים שכלל שוק הליידרים העולמי יחצה את ה-40 מיליארד דולר בתוך פחות מ-10 שנים, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-17%.

מחיר מציאה, בינתיים

פוטנציאל השוק הלוהט של הליידרים לא נעלם מעיניהם של המשקיעים בעולם, ולפחות שתיים מהמתחרות של אינוויז בעולם, שהציגו פתרונות דומים של ליידרים לרכב אוטונומי על בסיס מצב מוצק, כבר חברות רשמית ב"מועדון החד-קרן". השווי של חברת Quanergy האמריקאית, למשל, מוערך ב-1.6מיליארד דולר, ואילו Leddartech הקנדית ביצעה את הגיוס האחרון שלה לפי שווי שמוערך ב-1.33 מיליארד דולר.

אינוויז, שנמצאת כיום בשלב מתקדם מאוד של פיתוח, ייצור ומסחור ללקוחות אסטרטגיים, דוגמת ב.מ.וו - ויש מי שיגיד שהיא מקדימה משמעותית את המתחרות - ביצעה את הגיוס האחרון שלה בסוף השנה שעברה לפני שווי של כרבע מיליארד דולר "בלבד".

אפשר ללמוד מפערי התמחור הללו שני דברים. הראשון: הגיוס הבא של החברה, אם וכאשר יתבצע, יהיה לפי שווי גבוה משמעותית - אולי עד כדי מיליארד דולר. השני: במצב הנוכחי אינוויז היא בבחינת "משואה עסקית", שמושכת אליה משקיעים גדולים עם כיסים ענקיים מדרגת יצרני/ספקי הרכב הגדולים בעולם ומטה. אלה, ניתן להניח, יהיו מעוניינים ברכישת החבילה כולה במחיר רציני, שעדיין נחשב למציאה ביחס לתמחור הנוכחי של המתחרות בשוק.

לא נופתע אם הצעות כאלה כבר עומדות על השולחן של אינוויז. בחברה אומרים רשמית שאין להם כוונות למכור ושהם "נהנים מהביזנס", אבל הכרזות כאלה כבר שמענו לא אחת בעבר ולכל אחד יש מחיר.

כך או כך, גם אם החברה תגיע לרף של מיליארד דולר או קרוב לכך על הנייר בלבד, היא עדיין מקרינה בחיוב על כלל תעשיית האוטו-טק המקומית, ובמיוחד על סקטור החיישנים וראיית המכונה שבו פועלות כיום בישראל עשרות חברות, ומסמנת למשקיעים וללקוחות בעולם שמובילאיי הייתה רק תחילת הדרך ולא סופה.

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים