גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלצה: להקים קרנות השקעה סחירות לעסקים קטנים ובינוניים

המלצות הביניים של הוועדה מטעם רשות ני"ע שהוקמה לפני 4 שנים, ושכוללת בין היתר גם את נציגי החשכ"ל, קוראות להקים קרנות מימון שיזכו להטבות מס ולערבות מהמדינה, ושיחלקו למחזיקים את רוב הכנסותיהן, במטרה להרחיב את היצע האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים

מימון עסקים קטנים/ צילום: שאטרסטוק
מימון עסקים קטנים/ צילום: שאטרסטוק

יש להקים קרנות השקעה שיעמידו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ושיהפכו לחברות ציבוריות שייסחרו בבורסה בתל אביב תוך שהן נהנות מהטבות מס. כדי לתמרץ את ההקמה של הקרנות האלה יש לספק ערבות מדינה לחוב שהון יגייסו, עד להיקף ערבות כולל של 400 מיליון שקל.

אלו הן חלק מהמלצות הביניים של "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות למימון עסקים קטנים ובינוניים" שהפיצו רשות ני"ע והחשכ"ל, ושעומדות עתה להערות הציבור. לפי ההמלצות, כדי להיחשב כקרן מימון לעסקים קטנים ובינוניים, על הקרנות הללו להעמיד עד 90% מנכסיהן כאשראי לחברות ישראליות קטנות ובינוניות, ולחלק לבעלי המניות שלהן לפחות "90% מההכנסה החייבת".

קרנות אלה, אם וככל שיקרמו עור וגידים, יאפשרו לציבור הרחב ולגופים מוסדיים להיחשף לאפיק השקעה שבדרך כלל אינו נגיש להשקעות, ושכדאי לא להשקיע בו ללא פיזור נאות, די בדומה לכלים שכבר קיימים, ושמספקים מענה להשקעה באפיקים אחרים, כגון קרנות הריט שכבר פועלות בתחומי הנדל"ן.

אגב, הוועדה ראתה לנכון שלא להטיל מגבלות או סייגים לגבי אופן העמדת האשראי על-ידי הקרנות הסחירות, שבהקשר זה יורשו לפעול בהתאם לתנאי השוק, תוך שהיא ממליצה לקבוע הוראת פיזור משקיעים בקרן הסחירה.

הקרנות הללו יורשו להעמיד מימון רק לחברות שרוב עובדיהן נמצאים בישראל, כולל עובדים בחברות שבשליטת אותו תאגיד. כמו כן, התנאים לקבלת המימון מהקרנות הסחירות שיוקמו הן שמחזור העסקים שלהן לא יעלה על 400 מיליון שקל בחברות פרטיות, או 100 מיליון שקל בחברות קטנות ובינוניות ציבוריות, שמניותיהן כבר נסחרות בבורסה ושאין להן אג"ח.

כמו כן, הקרנות להשקעה בחברות הקטנות והבינוניות הסחירות לא יורשו להעמיד אשראי לחברות שפועלות בתחומי הנדל"ן, השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח, לעסק שמקיים פעילות הפוגעת באינטרס הציבורי (נוגדת את החוק, בלתי מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור), וכן לעסק שהינו חברה ממשלתית או תאגיד עירוני.

עוד נקבע בהמלצות הביניים של הוועדה, כי מנהל הקרן ובעלי מניותיה יחויבו להשקיע 5% לפחות מהסכום שיגויס בכל הנפקת מניות של הקרן, עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקל, וכמו כן לשמר בידיו החזקה במניות של 2% לפחות מההון העצמי של הקרן, כל עוד הוא משמש כמנהל הקרן.

כמו כן, הקרן הסחירה תורשה להתמנף, והמלצות הביניים קובעות כי היא תהיה רשאית לגייס חוב בשיעור של עד 80% מסך המאזן (יחס חוב להון של 1:4). הקרנות יורשו להנפיק אג"ח.

כמו כן, הקרנות ייהנו ממשטר מס מיוחד, שעיקרון הבסיס שלו הינו מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי מניות הקרן, בצירוף הטבות מס אחרות, ואילו מועד החיוב במס בגין ההכנסות המחולקות מהקרן יהיה במועד החלוקה של ההכנסות בפועל מהקרן לבעלי מניותיה, וחברי הבורסה יבצעו ניכוי במקור במועד החלוקה. כמו כן, הקרנות יסווגו כמוסד כספי לעניין מע"מ.

עוד מומלץ, לקבוע כללים לגבי פיזור ההלוואות בקרנות הללו, ככלי יציבותי "שנועד לפזר סיכונים ולשמור על יציבות הקרן". במסגרת זו מוצע לקבוע שהלוואה בודדת לא תהיה יותר מ-10% מסך נכסי הקרן, ולכל היותר לא תעלה על סך של 75 מיליון שקל, והשקעה בחברה קטנה או בינונית באמצעות מניות או כלי להמרה לא תעלה על שיעור של 5% מנכסי הקרן, ולא תהיה גבוהה מ-50 מיליון שקל.

כמו כן, לפחות 40% מנכסי כל קרן סחירה שכזו יורכבו מהלוואות, שהיקף ההשקעה בכל אחת מהן יהיה עד 5% מסך נכסי הקרן, או עד 35 מיליון שקל, ולצד זאת לפחות 10% מנכסי הקרן יהיו בהלוואות של עד 2% מנכסי הקרן, או עד 10 מיליון שקל להלוואה. מכאן, שכל קרן תעמיד לפחות 18 הלוואות שונות.

בשנים הראשונות יהיו הקלות לסייגים אלה. כמו כן, הכללים המוצעים קובעים כי לא תועמד לעסק קטן או בינוני בודד יותר מהלוואה אחת, בעוד שלקבוצת עסקים קשורים לא יועמדו יותר משלוש הלוואות, שיוכלו להסתכם יחד עד 125 מיליון שקל או עד 15% מנכסי הקרן. עוד מגבלה קובעת, כי שיעור ההלוואות לעסקים קטנים או בינוניים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה לא יעלה על 25% מסך ההלוואות של הקרן כולה.

ההמלצות הגיעו לאחר כארבע שנים

הוועדה הוקמה לפני כארבע שנים, במאי 2014, על-ידי יו"ר הרשות הקודם, פרופ' שמואל האוזר, ועל-ידי החשכ"לית הקודמת, מיכל עבאדי בויאנג'ו, וחברים בה חברים נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אגף תקציבים ואגף החשכ"ל באוצר, רשות המסים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, הבורסה ורשות ני"ע.

בדברי ההסבר מציינים חברי הוועדה, כי "עסקים קטנים ובינוניים מהווים מרכיב מרכזי בכלכלתן של מדינות, ומניעים את הצמיחה, כושר הייצור והשגשוג הכלכלי". הם מוסיפים, כי "מדינת ישראל שמה לה למטרה לקדם את פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, מתוך הכרה כי קיומם של עסקים קטנים ובינוניים מגביר את התחרות בשוק, וכי הם מהווים מקור משמעותי ליצירת מקומות תעסוקה, הן בשל מספרם הרב והן בשל פריסתם הגיאוגרפית הרחבה, שעשויה לעודד תעסוקה במרכז ובפריפריה כאחד".

על כן הם מנסים לענות על קושי אמיתי וקונקרטי של עסקים קטנים ובינוניים רבים במציאת אשראי זמין ובמחיר ראוי, בטח בימי סגריר כלכליים. בשנים האחרונות נכנסו לתווך הזה כמה קרנות השקעה פרטיות וחוץ-בנקאיות, שלרוב אינן נגישות לציבור הרחב, ושכנראה אינן עונות על כל צורכי המימון של העסקים הקטנים והבינוניים, שלא אחת אינם מוצאים מענה כולל במערכת הבנקאית. על רקע כל אלה, ובשל הצורך האמיתי, המדינה כבר נקטה כמה מהלכים, עוד קודם ליצירת קרנות סחירות למטרה זו.

בראש ובראשונה מדובר בקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, בשיתוף החשכ"ל והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; בקרנות להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים, בשיתוף אגף תקציבים והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; ובמקביל "החלו המערכת הבנקאית וגופים פרטיים להרחיב את היצע האשראי שהם מספקים לעסקים אלו".

עתה, כך מקווים במדינה, הבורסה תספק נדבך נוסף. על כך אומרים בוועדה, כי "הציפייה משוק ההון היא, בין היתר, שיהווה גם הוא כלי אשר ישמש למימון עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לעסקים אלו לקבל, בעקיפין, חלק מההון המושקע כיום בבורסה, מבלי שהם יהיו כפופים במישרין לרגולציה החלה על חברות הנסחרות בבורסה.

במקביל, מצופה משוק ההון שיציע לחוסכים מגוון ניירות ערך ומכשירי השקעה ויאפשר בניית תיקי השקעה וחיסכון יעילים", וזאת בין היתר בשים דגש על "אשראי ארוך-טווח, קרי אשראי שמועד פירעונו מעל שנה".

על פי נתונים שנכללים בהמלצות הביניים, כיום פועלים בישראל כ-520 אלף עסקים המוגדרים כעסקים זעירים, קטנים ובינוניים, שמהווים כ-99.5% מהעסקים בישראל, ושמעסיקים כ-61% מהעובדים במגזר העסקי. עוד הם מפרטים כי תרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר בישראל הינה כ-53%.

כך יפעלו קרנות המימון לעסקים קטנים ובינוניים

יוקמו חברות חדשות שהרוב המכריע של הנכסים שיגייסו ישמש להעמדת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ושהמניות שלהן יונפקו בבורסה.

קהל היעד למימון: חברות ישראליות שעיקר עובדיהן מועסקים פה. אם חברה פרטית - מחזור מכירות של עד 400 מיליון שקל לשנה; אם חברה ציבורית - ללא אג"ח ועם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל

הקרנות שיוקמו יקבלו הטבות מס והן יחלקו לבעלי המניות את רוב ההכנסות; הן יורשו למנף את ההון שלהן ויתכן שיזכו לערבות ממשלתית

עוד כתבות

דב גילהר / צילום: תמר מצפי, גלובס

דב גילהר פורש מהגשת התוכנית "ערב ערב" בערוץ "כאן 11"

במקום התוכנית של דב גילהר צפויה לעלות לאוויר התוכנית החדשה של שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה

בני גנץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ממלא מקום פרקליט המדינה: חקירה פלילית בפרשת המימד החמישי

המימד החמישי היא חברה שפורקה לאחרונה ואשר בני גנץ כיהן כיו"ר שלה ● בשלב זה, לפי ההודעה, אין חשד לגבי גנץ עצמו

קובי אפללו / צילום: כפיר זיו

קובי אפללו: "אני לא צריך לסמן שיא ולהמשיך לבא אחריו. אני רץ מרתון ורוצה ליפול מת על קו הסיום"

קובי אפללו גילה באיחור את הרשתות החברתיות, וגם את הנישואין והאבהות ● עכשיו הוא מסתער על שלוש החזיתות

מסיבת עיתונאים של "ימינה" ביישוב אלקנה / צילום: מפלגת ימינה

מפלגת ימינה ניסתה לעשות צחוק ממשבר האקלים וחטפה מהגולשים

מפלגת ימינה העלתה סרטון הלועג למשבר האקלים, וחטפה ביקורת מהגולשים, וגם מפעילי המפלגה ופעילי סביבה בציונות הדתית ● עידו בוכמן, מנהל הפורום הסביבתי בבית היהודי: "אילו זה היה תלוי בי הייתי גונז אותו כבר היום. מישהו במחלקת ה"קופירייט" עשה טעות חמורה"

בניין סולאראדג' / צילום: איל יצהר

צמיחה של 60%: סולאראדג' הישראלית נסקה לשיא לאחר הדוחות הרבעוניים

ההכנסות מתחום הסולאר צמחו בכ-60%, לעומת הרבעון המקביל ל-389 מיליון דולר ● שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) עמד על 34.3% ובתחום הסולארי על 37.8%

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

דעה: אל על, תסתדרי לבד - חברת תעופה לא זקוקה לסיוע מכספי הציבור

לא מצאתי בתקשורת העולמית שום פרסום על שר תחבורה במדינה מערבית שמציע להעביר כספי מדינה לחברת תעופה מקומית בשל נזקי הקורונה ● מוטב גם לאל על שלא לפזול לעבר הקופה הציבורית, אלא לתת לכוחות השוק לעשות את מלאכתם

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

שער בכניסה לשכונה בעיר שנחאי / צילום: רויטרס ALY SONG

המשטר הסיני בכל פינת רחוב: המלחמה בקורונה, גרסת השכונה

780 מיליון סינים, מחצית מאוכלוסיית המדינה, נמצאים עדיין תחת הגבלות תנועה שונות כדי למנוע את התפשטות הנגיף ● מי שאחראיות על יישום ההגבלות הן השכונות והקהילות, שלפעמים הולכות רחוק מדי

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים

המשטרה והמז"פ הגרמניים חוקרת את זירת הירי  / צילום: מייקל פרובסט, AP

אחרי הפיגוע הרצחני, בגרמניה מאשימים את הימין הקיצוני ב"הרעלת האווירה"

הרוצח פתח בירי בבר, נסע לבר אחר שבו רצח ארבעה בני אדם, ואז המשיך לדירתו, שם רצח את אמו והתאבד ● פוליטיקאים מאשימים את "אלטרנטיבה לגרמניה" ביצירת אווירה המכשירה מעשי טרור מסוג זה

מתקן ההתפלה פלמחים / צילום: שלומי יוסף

חריגות במים: המשטרה פתחה בחקירה נגד מפעילת מתקן ההתפלה בפלמחים

"גלובס" חשף חריגות במים במתקן ההתפלה שורק • אלא שהפארסה לא נגמרת כאן ● ל"גלובס" נודע כי דיווחים כוזבים אודות בדיקות המעבדה במתקן ההתפלה של פלמחים עומדים כעת בלב חקירת משטרה • איך בשניים מחמשת מתקני ההתפלה בארץ התגלו חריגות ומשרד האנרגיה שותק?

משק עזר במושב קדרון נמכר  ב–6.35 מיליון שקל / צילום: יח"צ

בכמה נמכר משק עזר במושב קדרון סמוך לרחובות?

כמה עלה בית בן 6 חדרים במפלס אחד על שטח של 2.38 דונם? ● ועוד נכסים שנמכרו והושכרו לאחרונה

מונית גט טקסי / צילום: : רונן בוידק

תביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים"

לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי ● "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני"

האישה היחידה בחדר / צילום: יעל שינקר, גלובס

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה

מה משותף לצ'ק פוינט, בזן, הבנק הבינלאומי, שיכון ובינוי וסלקום? בדירקטוריון שלהן יושבת אישה אחת בלבד ● "גלובס" יצא למסע בעקבות ייצוג הנשים בדירקטוריונים וחזר עם ממצאים מדאיגים ● מהחברות הסבירות ועד המביכות - הנה הרשימה המלאה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: כשאדוורד מונק ותופרת איראנית אלמונית נפגשים

יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע ● ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה

סקר הסקרים

סקר הסקרים: אפקט תמלילי אשכנזי וחקירת המימד החמישי? זו מפת המנדטים

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

אביגדור ליברמן / צילום: ישראל ביתנו

פרשנות: שבוע וקצת לבחירות, הכל על כתפי ליברמן והוא עוד עשוי לחזור לחיק הימין ובגדול

ההבדלים בין החקירה בפרשת המימד החמישי לפרשות נתניהו גדולים וניכרים ● אלא שגם גנץ נקט השבוע בפוליטיקה קטנה כשסירב לעימות ● ומעל לכל השאלה המסקרנת מכל היא מה מתכנן ליברמן, ולכך יש כבר כמה תשובות אפשריות

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

רגע לפני הבחירות: שר התקשורת רוצה לבטל את ההפרדה בין מכירת ספק אינטרנט ותשתית

ל"גלובס" נודע כי שר התקשורת זימן ליום רביעי הקרוב ישיבה עם כל גורמי המקצוע ומתכוון להוציא שימוע ציבורי לקראת ביטול ההפרדה ● אם הדבר אכן ייצא לפועל מדובר ברעידת אדמה בשוק התקשורת אולם חשוב להדגיש שהחלטה סופית בעניין תתקבל רק לאחר הבחירות

חברות פרויקט הדירקטוריות התאגידיות (CWDI) הבינלאומי פותחות את המסחר  בבורסה במדרידתת ייצוג עולמי / צילום: רויטרס

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות ומאזנות את תאוות הסיכון של עמיתיהן הגברים ● שורה של מחקרים מצביעים כבר שנים על התועלת, אז למה הייצוג עדיין חסר