לבאי הכנס השלישי של ארגון AIPPI ישראל, שמטרתו לפתח ולקדם את תחום הקניין הרוחני בישראל, ציפתה אתמול "הפתעה" בדמות הכרזה משותפת של עו"ד ריצ'רד לוטי וד"ר סינתיה וב על איחוד משרדיהם לקבוצה אחת משותפת שתקרא קבוצת לוטי וב (Luthi Webb).
ה"מיזוג" בין שני המשרדים, הנמנים על משרדי העילית הפועלים בארץ כל אחד בתחומו, מהווה למעשה איחוד של משרד עורכי הדין לוטי, המתמחה ב-30 השנים האחרונות בתיקי ליטיגציה מורכבים בתחום הקניין הרוחני ומעסיק כ-20 עורכי דין, עם משרד עריכת הפטנטים של ד"ר סינתיה וב, המתמחה מזה שנים בעריכת פטנטים והוא מונה כ-20 עורכי פטנטים.
משמעות האיחוד שנוצר בין שני המשרדים, העוסקים שניהם בתחום הקניין הרוחני אך בהיבטים שונים שלו, היא כי תחת קורת-גג אחת, יתאפשר ללקוחות הקבוצה המשותפת לקבל את כל השירותים הנוגעים לקניין רוחני, החל משלב הרישום וכלה בהגנה או תקיפה של פטנטים. זאת, מבלי להידרש יותר לליווי של גורם חיצוני שיספק שירותים אלה, בין אם משפטי ובין אם מקצועי.
הלכה למעשה, האיחוד בין שני המשרדים, המשלימים זה את זה בשירותים אותם הם מספקים ללקוחותיהם, יוצר את אחת מקבוצות הקניין הרוחני המשמעותיות והגדולות בארץ, מחזק את הפיכתה של הקבוצה המאוחדת לבינלאומית ו"מאיים" להוות נשק שובר שוויון בתחום זה בארץ.
האיחוד בין שני המשרדים הוותיקים מהווה דוגמה נוספת למגמה הקיימת בשנים האחרונות בארץ בתחום הקניין הרוחני והיא מיזוג in house, של כלל השירותים הדרושים ללקוח בתחום זה ובכלל אלה: שירות משפטי ושירות טכנולוגי-מדעי.
בשיחה שערך "גלובס" עם עו"ד לוטי וד"ר וב, מסבירים השניים כי הקמת הקבוצה היא תוצר של "דרישת הקהל". אותה דרישה, נובעת מרצון הלקוחות לקבל ליווי מכתובת אחת, הכוללת את כל הנושאים וההליכים הקשורים בקניין רוחני.
השותפים החדשים טוענים כי מטרת האיחוד, היא בראש ובראשונה לתת ללקוחות מעטפת כוללת של שירותים שיספקו הגנה מירבית על הקניין הרוחני ושילוב מיטבי של ההיבטים המשפטיים והמדעיים בהליך הרישום של הפטנט וההגנה עליו מיום ההמצאה לכל אורך הדרך.
לפי עורך הדין ריצ'רד לוטי, האיחוד בין השניים נובע ממגמה כלל עולמית אותה דורש השוק, כאשר הייחוד של הקבוצה המאוחדת, הוא בעבודה שהקבוצה מספקת שירותי ליטיגציה ועריכת פטנטים גם מחוץ לישראל.
לוטי ושות' הוקם ב-1986 על-ידי עו"ד ריצ'רד לוטי. בין לקוחותיו בעבר ובהווה, ניתן לציין את חברת התרופות הגרמנית באייר, ג'ונסון אנד ג'ונסון, משרד הביטחון, תעשייה אווירית, שטראוס וכן חברות תרופות רבות.
משרד עורכי הפטנטים וב ושות' (Webb&co), בראשו עומדת ד"ר סינתיה מייצג חברות מקומיות ובינלאומיות, אוניברסיטאות בארץ ובכלל אלה: הטכניון, העברית ואוניברסיטת תל-אביב, כאשר כל עורכי הפטנטים במשרד הם בעלי תארים אקדמאיים מתקדמים.
ד"ר וב' מסרה ל"גלובס" כי הקבוצה המאוחדת, תפנה משאבים, בין השאר, לצורך פיתוח תחום הייטק בקבוצה, אשר מצוי בהליכי התפתחות מתמדת. בנוסף סיפרה וב כי האיחוד בין שני המשרדים והיווצרותה של קבוצה משותפת מאוחדת גדולה, תאפשר לזו להיות אטרקטיבית יותר בקרב חברות ישראליות ובינלאומיות "בשלות" בעלות כוח מכירה גדול.
עו"ד ריצ'רד לוטי מסר כי "אנחנו נרגשים ונלהבים למסד את הקשר לאחר שניסינו אותו בהצלחה. הרעיון הוא לקחת 2 ארגונים שמומחים כל אחד בתחומו ולשלבם על-מנת ליצור משהו חדש שיתן מענה איכותי ללקוחות".
המגמה תופסת תאוצה: המיזוגים הגדולים במשרדים המתמחים בזכויות קניין רוחני
האיחוד בין לוטי ושות' ומשרד וב איננו יוצא דופן בעולם הקניין הרוחני בארץ. בשנים האחרונות קיימת מגמה בקרב משרדי עורכי הדין ומשרדי רישום הפטנטים, של יצירת קבוצות הכוללות מצד אחד משרד עורכי דין המתמקד בליטיגציה בתחום הקניין הרוחני, ומצד שני משרד לעריכת פטנטים המלווה אותו לאורך כל הדרך בפן הטכנולוגי-מדעי ורישום הפטנט.
זאת, בין היתר, במטרה לספק תחת קורת-גג אחת, את כל השירותים הנוגעים לקניין רוחני ובכלל אלה רישום הפטנט והגנה או תקיפה של פטנטים אחרים וזאת, מבלי להיזקק לליווי חיצוני של גורם נוסף.
מי שהייתה חלוצה בנושא, היא קבוצת ריינהולד כהן, הכוללת את משרד עורכי הפטנטים - ריינהולד כהן ושות', המונה כ-42 עורכי פטנטים, מתוכם 40 בישראל, ואת משרד עורכי הדין - גילת ברקת ושות' המתמחה בקניין רוחני ומונה 29 עורכי דין.
דוגמה נוספת, היא משרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו המונה כ-17 עורכי פטנטים לצד 10 עורכי דין שמונה המשרד לוצאטו - עורכי דין.
הקבוצה הגדולה ביותר בתחום כיום היא פרל כהן צדק לצר ברץ - משרד עורכי דין ועורכי פטנטים, המונה 142 עורכי דין וכ-53 עורכי פטנטים - מתוכם 27 בישראל.
בפרספקטיבה זו, ניתן להבין כי החלטתם של לוטי ווב לאחד את משרדיהם לקבוצה אחת, מתאימה למגמה הקיימת בתחום, כאשר נראה, שכל אחד מהצדדים חיפש ומצא, את הפרטנר הנכון מבחינתו לאיחוד.
נשאר לחכות ולראות כיצד המגמה האמורה, תשפיע על היערכותם של המשרדים הגדולים - לרובם מחלוקות קניין רוחני בולטות - והאם המגמה האמורה תוביל לזליגת לקוחות מהמשרדים הגדולים לקבוצות המאוחדות.