דייטינג איור / איור: אופיר ביגון
דו"ח שפורסם לאחרונה מעיד כי 40% מהזוגות הכירו השנה דרך הרשת. אילו הייתי שומעת את הנתון הזה לפני כחמש שנים, הוא היה מופרך בעיניי, במיוחד לאור העובדה שכבר שלוש שנים שאני מסרבת להוריד כל אפליקציית היכרות. אגב, לפני חודש נשברתי, גם בעקבות הכתבה הזו, שבה יצאתי לברר מה מתרחש ממש עכשיו בסצנת אפליקציות הדייטינג. לשם התחקיר פרסמתי בפייסבוק שלי 'קול קורא' כדי לשמוע את חוויות הדייטים הקשוחות והפחות קשוחות של בני גילי, והשבוע, בעקבות אחד הפרסומים, התקשר אליי חבר מהמגזר הדתי כדי לספר לי על חוויית דייטים קשוחה שהייתה לו. הוא סיים את הסיפור המאוד לא קשוח במושגים חילוניים (אבא שלה חיכה איתה למטה שהוא יאסוף אותה) ואמר לי: "רק אל תתאהבי בסטטוס!".
"איזה סטטוס?", התעקשתי שיגיד, למרות שידעתי מה כוונתו.
"רווקה מבוגרת".
"מבוגרת?!" התפלצתי; "אני רק בת 33, בשיא פריחתי!".
"טוב, נו, אצלנו במגזר זה נחשב מבוגר מאוד...".
"אני, אגב, לא מאוהבת בסטטוס", אמרתי לו ויצאתי לדייט. ראשון. מהטינדר.
הבחור הבריז לי. הוא נרדם, לטענתו, התעורר ב-23:15, התקשר, והתעקש להגיע עד לביתי (למטה, אל תתלהבו) כדי להתנצל פנים מול פנים. למחרת הוא נעלם, הפעם לתמיד.
מי שלא לוקח חלק בסצנת הדייטינג בשנים האחרונות עלול לחשוב שתיארתי עכשיו מקרה קיצון, אבל לא, ככה נראים חייהם של רווקים ורווקות היום - מהירים, שופעי אפשרויות, מיניים ומחודדים בקצוות.
הביקוש לאהבה
ר', 34, רווקה: "90% מהם מבקשים להיפגש בבית ולא מבינים מה הבעיה עם זה".
ג', 31, רווקה: "יצאתי עם מתמחה בשיבא, שניסה להשכיב אותי מהשנייה הראשונה. הוא נראה חנון כזה, מבית טוב. הייתי בהלם, הוא היה מאוד בוטה בנשיקה בדייט הראשון, ותפס לי בתחת".
ד', 29, רווק: "יצאתי עם בחורה מטינדר שניסתה להשכיב אותי ישר, וכשלא רציתי לעלות אליה היא ממש דיברה אליי לא יפה ושלחה לי הודעות קשות, שאני סטוציונר מגעיל ואידיוט, ואני חרא בן אדם. רק בגלל שלא רציתי לעלות".
מאז ש'טינדר' כבשה את עולם הדייטינג בסערה והביאה את בשורת ה'גריינדר' (אפליקציה מבוססת מיקום לקהילת הגייז, לשם היכרויות מבוססות מין מזדמן) להטרוסקסואלים, הדיונים על אפליקציות להיכרויות לא שוככים. בכל פעם שנדמה שנאמר כבר הכול, יוצאת לשוק אפליקציה חדשה שמעוררת שיח, ואולי כפי שאומר מדליק המשואה לבית ארצי: "הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם".
היום אפליקציות הן הזירה המרכזית להיכרויות, כשבכל יום מתרחשות רק בטינדר כ-26 מיליון התאמות ברחבי העולם, המובילות למיליון וחצי דייטים בשבוע. בשנים האחרונות צמח משמעותית מספר המשתמשים וגם מספר המדווחים על שימוש. מסתמן שכולם שם, כל הזמן. ד"ר נועם סגל, חוקר חוויית משתמש ומנהל מחלקת מחקר ופיתוח בחברת 'אינטרקום', מספר כי אחוז המשתמשים באפליקציות היכרות צמח בחמש השנים האחרונות פי 3-4. "כמובן שאחוזי השימוש הגבוהים ביותר הם בקרב בני 18-35, אבל גם מבוגרים בגילאי 50 מאמצים את הטכנולוגיות האלו בקצב מסחרר. לצד זה, גם אסטרטגיית הפיתוח משתנה, וחברות מפתחות אפליקציות היכרות שמותאמות לקהלים מובחנים, לפי השתייכות לקבוצה דמוגרפית מסוימת, אופי מסוים, מטרה, עיסוק, דת, גיל ומיניות".
בהצצה ראשונה, נדמה שאפליקציות להיכרויות הן סוג של ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. ניתן למצוא שם זוגיות, סתם בילוי מזדמן לערב, ויש אפליקציות שאפילו מציעות ידידות אפלטונית. הרבה מאוד רווקים ורווקות נמצאים בכמה אפליקציות במקביל.
לדוג עם רשת ולא עם חכה
ג', 32, רווקה: "כל תרבות האונליין דייטינג מייצרת אשליית שפע. אנחנו לא מבינים שאולי זו הזדמנות להכיר, אבל בסוף אתה יוצא לדוג עם רשת במקום עם חכה".
ד', 30, רווקה: "ישבתי עם בחור לבירה, אחרי בערך 20 דקות (שבמהלכן הוא השפיל את המלצרית, העליב אותי וניהל שיחה בינונית בקושי), הוא אמר: 'טוב אני לא יכול יותר, את יכולה לסיים את הבירה שלך אם את רוצה, אני הולך', הוציא שטר מהכיס וקם ללכת. זה היה די נוראי, אפילו שתכל'ס לא רציתי לשבת איתו, מצד שני - לפחות היה לו ברור שהוא משלם על הבירות".
מ', 33, רווקה: "קבענו בבר אחרי כמה שיחות טלפון נחמדות. הוא חיכה לי, אני הגעתי והזמנו לשתות. יצאנו החוצה לעשן סיגריה ואז הוא אמר לי: 'טוב, נראה לי שאפשר לסיים עכשיו, לא?', פשוט הלכתי. בקושי הוצאנו מילה, הוא אפילו לא נתן לי צ*אנס".
ד"ר כנרת להד, סוציולוגית וחוקרת רווקות מאוניברסיטת תל אביב, מנסה להסביר את השינויים המואצים בזירת הדייטינג: "אנחנו נמצאים בתקופה של בלבול. מצד אחד, קיימת הנחה שיש הרבה יותר אפשרויות. מצד שני, בהרבה מובנים, הבחירה עדיין מאוד מוגבלת. גם היום אנחנו מתנהלים בתוך תבניות ברורות של מהם יחסים רציניים, ומה המשמעות שלנו בגיל מסוים, אם אנחנו לא ביחסים. עדיין יש בחברה שלנו הנחות מאוד שמרניות, ובתוך סצנת הדייטינג יש דברים שמאוד השתנו, ולעומתם יש דברים שלא השתנו בכלל, מה שיוצר בלבול".
ד"ר נעם סגל, מומחה למשפטים וכלכלה, מתייחס להשפעת השיטה הכלכלית על מערכות היחסים שלנו: "אנחנו נמצאים בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת לנו לצאת ל-'ריליישנשופינג', מצד אחד השילוב בין עולם הצרכנות וחיפוש האהבה והזוגיות באמת מוליד אופציות שלא היו קיימות לפני עשור, ומצד שני השפע יכול להוביל לספק תמידי לגבי הבחירות שלנו כיוון שהוא מסנוור, מה שמוביל לא פעם להתנהגויות מאוד לא נעימות משני הצדדים. ספק תמידי יכול להיות כוח מאוד שלילי במערכות יחסים, זה לא מאפשר להתחייב לגמרי, זה אומר שעין אחת תמיד פוזלת החוצה מהקשר".
לשלם ולברוח
י', 30, רווקה: "התיישבנו בבית קפה. באתי להזמין סלט והבחור אומר לי 'אבל יש לך שניצלים', צוחק ונוגע לי במותניים! מתוך נימוס, שלא הגיע לו, שתיתי קפה וברחתי".
י', 30, רווקה: "בדייט השלישי הוא לקח אותי להקרנת בכורה של סרט, ובדרך חזרה הביתה החליט שהוא חייב לבוא לראות את הכלב שלי. אמרתי לו שזה לא מתאים כי אני קמה מוקדם. הוא התעקש והסכמתי. נכנסנו הביתה ועשיתי לו סיבוב בדירת 30 המ"ר שגרתי בה, פתאום הוא קרא לכלב שלי למרפסת וסגר אותו שם, סגר את התריסים, תפס אותי וזרק אותי על המיטה. אחרי כמה דקות שלא הצלחתי להגיב כי הייתי בהלם, ראיתי שהוא הבין מה הוא עשה, אבל אז הוא לא רצה ללכת מהדירה שלי. התחננתי! רק כשאמרתי שאני מתקשרת למשטרה הוא הלך. למחרת שלח לי הודעה כאילו הכול רגיל. הוא באמת חשב שניפגש שוב".
א', 37, רווק: "הפעם הראשונה שהתכתבתי עם הבחורה, שיחת חולין, זה מה שהיא אמרה לי: אני לא נפגשת איתך אם אין לך זין ענק. כן, אם אתה לא תשלח לי תמונה ואראה שיש לך ענק אנחנו לא נפגשים, זה פשוט לא עובד לי אחרת".
אחת השאלות המעניינות ביחס לאפליקציות להיכרויות היא מדוע יש בשיח כל כך הרבה אלימות שלא הייתה קיימת בעבר. האם הסיבה נעוצה בכך שטינדר הייתה במקור אפליקציה מוכוונת היכרויות על בסיס מין מזדמן, מה שנותן לכאורה לגיטימציה לשיח בוטה, או שמא זו השתקפות של השיח הכללי בחברה, שזולג אל תוך סצנת האפליקציות להיכרויות? "ייתכן שהשיח מקצין, אבל חשוב לזכור שגם בחיי היומיום אומרים דברים איומים, הדברים האיומים שנשים נתקלות בהן ברשת שייכים למציאות סקסיסטית ופטריארכלית שבתוכה אנחנו חיים", מסבירה ד"ר להד. "אם הערך של אישה מתחיל ונגמר באיך היא נראית וכמה היא שוקלת, כאן אנחנו רואים כוחות שמרניים מאוד עמוקים. לא הייתי מייחסת את זה רק לאינטרנט, הייתי אומרת שהאינטרנט מאפשר להרבה גועל נפש מחיי היומיום לצאת ברבים".
ד"ר עירית לוי, פסיכולוגית קלינית, מסבירה את תחושת המערב הפרוע ברשתות החברתיות: "יש תחושה של אנונימיות שמאפשרת לטנף, זו לחלוטין בריונות מקלדת, איזו תעוזה שלא קיימת מחוץ למסך. ואגב, באותו אופן, למשל, יש את התעוזה להתחיל לדבר עם מישהו ולהיעלם, וזה לא רק בשלב של השיחה, אלא גם בדייט. מטופלים מספרים לי, למשל, על בחור או בחורה שחסמו אותם בווטסאפ אחרי דייט בלי כל הסבר. זו חוויה מאוד אלימה לחסום מישהו".
הודעות מטרידות
נ', 30, רווקה: "יצאתי עם מישהו לדייט, והיה דייט סביר. אחריו הוא כתב לי שאני סופר חמודה וסופר סקסית, ושהוא ממש ישמח להיפגש שוב. ואז הוא נעלם וחסם אותי בווטסאפ".
ת', 32, רווקה: "בפגישה השלישית התרחש הסקס, אחריו, כמו שקורה הרבה פעמים, העניין דעך, אבל מכיוון שהייתי פעם פחות צינית ופחות זהירה שאלתי אותו בישירות יחסית מה קורה, והתשובה, הו התשובה. הבחור פשוט כתב לי 'זוינת. איבדתי עניין'. בחיים לא אשכח את זה".
אז למה אנשים מרשים לעצמם להתנהג ככה? "הרבה אנשים פיתחו סוג של ציניות אחרי תקופה בתוך הזירה", אומרת ד"ר עירית לוי. "בנוסף, האפליקציות ששמות דגש על התמונה והנראות גורמות לנו לשכוח שמאחורי התמונה יש אדם עם שאיפות ורצונות. אני שומעת הרבה - 'ככה מתנהגים אליי, אז למה שאתנהג אחרת'? סוג של אפקט העדר".
מתוך השיח הקשוח צמחו גם אפליקציות חדשות, שמנסות לתת מענה להטרדות. 'באמבל', למשל, היא אפליקציה להיכרויות שנוצרה על ידי וויטני וולף כשנה לאחר שעזבה את טינדר, שם נמנתה על צוות המייסדים. בבאמבל, האישה היא היחידה שיכולה לפתוח בשיחה לאחר שנוצר מץ', ובכך מנסה גם לתת כוח לנשים וגם למנוע הודעות מטרידות שנשים רבות מדווחות עליהן באפליקציות. השיח הפמיניסטי המתחזק בשנים האחרונות, אם כן, חודר גם לתכנון האפליקציות, שמנסות לתת מענה לקהל גדול. יחד עם זאת, על אף שבכל שנה יוצאות עוד ועוד אפליקציות חדשות להיכרויות, לעתים נראה שרוב המשתמשים כלל לא מחפשים שם זוגיות או סקס, אלא נהנים מהדפדוף האינסופי - מעין משחק שבו הם וכל שאר המשתמשים הם סוג של אוואטרים. אולי השפע האינסופי, ותחושת השליטה שהסווייפינג נותן, הופך את האפליקציות מזירה של חיפוש למעין שעשוע להעברת הזמן?
לפי ד"ר נועם סגל יש בכך אפקט ממכר: "יש כמה דברים ממכרים בפוטנציה בסווייפינג - בראש ובראשונה תחושת השליטה. באופן כללי, משתמשים תמיד מחפשים לחוש בשליטה, ואפליקציות כמו טינדר בהחלט עלו על משהו עם התנועה הפיזית של ה-swipe, שמאפשרת למשתמשת 'לגרש' מישהו/מישהי אחרים מסט האפשרויות בהינף אצבע. בנוסף, משתמשים עומדים מול מאגר כמעט אינסופי של פרטנרים פוטנציאליים, ולחלקנו המחשבות על הפוטנציאל שטמון בכל התחלה אפשרית של משהו רומנטי - מרגש. לאחרים, התחושה היא דווקא של עומס מנטלי ורגשי, ותחושה לא נעימה של אובדן השליטה בגלל, למשל, הכמות הבלתי נתפסת של הודעות ובקשות שמשתמשים עלולים לקבל. למי שמרוכז באופטימיזציה של מערכת היחסים הפוטנציאלית, המצב בימינו, שבו יש כל כך הרבה פרטנרים אפשריים, הוא חלומי".
מהו בעיניך הקושי העיקרי בהיכרויות דרך אפליקציות?
"היום הקושי העיקרי סובב סביב מספר האפשרויות, והקושי לסנן ביניהן ולגשר בצורה חלקה בין עולם ההיכרויות אונליין לבין עולם מערכות היחסים או הסטוצים אופליין. הבעיה הזו רק הולכת ומחמירה ככל שמתרחקים מהמטרה של מין מזדמן, ושואפים למערכת יחסים ארוכת טווח".
לפי ד"ר לוי, משתקפת תחזית קודרת במחקרים החדשים בתחום הדייטינג. "המחקרים תומכים בזה שהסיכויים למצוא אהבת אמת באפליקציות, שלא רק תיווצר, אלא גם תישמר, הם קלושים. אבל כשהאינטראקציה נעשית באופן בין-אישי (במקום העבודה, בבית קפה, במסיבה), הסיכויים גדלים בכפולות של עשר. חשוב להכניס עוד גורם למשוואה הזו, וזה העידן שאנחנו חיים בו היום. מבחינת זמינות, האפליקציות נותנות מענה כשאין זמן, והיום שעות העבודה הן ארוכות בהרבה. ולכן מה שמגדיל את הסיכויים בחיפוש דרך אפליקציות, זה להבין ולזקק לעצמי מה אני מחפש. צריך להבין מה באמת חשוב ב'רשימת המכולת' הזו שיש לכל אחד מאיתנו, ועל מה ניתן להתפשר. יש מטופלים שבאים אליי ובמשך 45 דקות מונים לי רשימת קריטריונים שבסופה אני אומרת להם שכנראה עוד לא נולד האדם שהם מחפשים, אבל רובנו יכולים לבנות רשימה ריאלית שתעודד הצלחה".
ככל שמתבגרים מתארכת רשימת המכולת?
"ההפך, דווקא, ככל שמתבגרים הופכים הרבה יותר ריאליים, יודעים מה מתאים להם ומה לא, גם מתוך ניסיון, ומבינים שזה לא הכול שושנים וורדים. לא רק הרומנטיקה חשובה, אלא גם השותפות".
חיפוש מייאש
ג', 31, נשואה: "תחושת הדיכאון שחשתי מול החברות שלי שמסתדרות בזוגות ואני נשארת לבד הייתה נוראית. הרגשתי פגומה".
בתקופות שבהן אני יוצאת להרבה דייטים יש תחושה של ייאוש באוויר, אולי לי זה כבר לא יקרה? הסיטואציה שבה אתה פוגש כל כך הרבה אנשים שאיתם אתה לא מצליח להיכנס למערכת יחסים, או אפילו דייט לא מוצלח שבסופו אכזבה, גורמים לדכדוך.
"המילה ייאוש היא לא רק שלך", אומרת ד"ר לוי, "אני שומעת אותה המון ממטופלים בהקשר של דייטינג ואפליקציות. כשאנשים רק מתחילים להשתמש באפליקציות יש מעין אופוריה, אתה מרגיש שאתה בארץ הפלאות, ושיש מבחר ענק ומרגש של בני זוג פוטנציאליים, אבל אחרי זמן מה אתה מבין שזה לא באמת מבחר כזה גדול".
את פוגשת הרבה אנשים בני גילי שלא מצליחים לייצר מערכת יחסים?
"משהו מאוד השתנה ביחס שלנו למערכות יחסים. אנחנו נעים בתווך בין דור ההורים, שהגיעו למערכות יחסים מתוך הבנה שזו עבודה קשה ועם ציפיות ריאליות, לדור שלכם, דור השפע, שרוצה שהכול יהיה מושלם. בין שני הדברים הללו מתקיים הרבה ייאוש. הרבה אנשים אומרים - 'אני עדיין פתוח לזה, אבל לא מחפש. אם תקרה הזדמנות בדרכי, בכיף, אבל האפליקציות התישו אותי'. מטופלים מספרים שהם מרגישים שהם עובדים בזה, גברים מספרים שריבוי הדייטים גורם לזה שלפעמים חצי מהמשכורת מתבזבזת על דייטים, שזה אגב, מעניין, כי אנחנו כל הזמן מדברים על שוויון ובדייטים בחורות עדיין רוצות שישלמו עליהן כסממן חיזור. אבל זה הקונפליקט שבין ההתקדמות של היום לבין המודלים של פעם".
בהינף דפדוף
גם לאחר שעברנו את מכשול הדייט השני, (ותאמינו לי, יש כזה) נראה שלא כל כך בקלות אנשים נסחפים היום למערכת יחסים. ל', בת 33, נשואה, מספרת לי: "אני חושבת שבימינו הרבה יותר קשה לעבוד על הזוגיות ולהישאר בזוגיות. יש מלא פיתויים בכל מקום, אתה חי בתחושה שיש מלא אופציות ותמיד יש משהו טוב יותר. בנוסף, הפניות הרגשית והמחשבתית שלנו לזוגיות מוגבלת בגלל הצפה של מידע, אימיילים, אפליקציות, טלוויזיה, ווטסאפ וכל צ'אט אחר שקיים. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בסלון יושבים מול הטלוויזיה עם הלפטופ ליד, והסמארטפון ביד".
בדוקטורט שלו חקר ד"ר סגל את הקשר הקורלטיבי האפשרי שבין שימוש בטכנולוגיה/אפליקציות חברתיות לבין התפקוד של מערכות יחסים רומנטיות. "ניתחתי את התוצאות של עשרות מחקרים שנעשו מאז תחילת שנות האלפיים, העידן שבו אפליקציות חברתיות, אונליין דייטינג וטלפונים חכמים התחילו לצוץ. מצאתי קשר בין שימוש בטכנולוגיה והתפיסה של האיכות של חלופות אפשריות לקשר הרומנטי הקיים. יש בכך היגיון, בימינו גם אלה שבקשר נמצאים כל הזמן במדיה החברתית, ויש לא מעט אנשים שממשיכים להשתמש באפליקציות היכרות (או לפחות להציץ) גם תוך כדי קשר רומנטי. תוך כדי השימוש הזה אנחנו מוצפים בחלופות אפשריות לקשר - אנשים אחרים שאולי היינו שוקלים כבני/בנות זוג. זוהי חשיפה שלא הייתה לאנשים לפני עשור או שניים, והחשיפה הזו לפרטנרים פוטנציאליים מרובים עשויה להוביל לשינויים במחויבות לקשר הנוכחי".
אולי אנחנו חיים היום בעידן שמייתר זוגיות. יש ימים שבהם אני יושבת בדירתי החמודה בתל אביב, נהנית מהלבד שלי וחושבת שאולי כדאי לי לבחור ברווקות כדרך חיים. וכן, לפי מחקרים, יש יותר ויותר רווקים בעולם. ד"ר להד, לא ממהרת להכריז שמדובר ברווקות מבחירה: "מלכתחילה יש לנו סט מאוד מצומצם של בחירות בחיים, למשל, לאישה ממעמד סוציו-אקונומי מסוים, האפשרות לבחור ברווקות היא אחרת לגמרי מאשר לאישה שיכולה לכלכל את עצמה, אז רווקות זו בחירה? נישואים וזוגיות תמיד נתפסים בעינינו כבחירה, אבל האם בתוך חברה שאומרת שהחיים שלנו ריקים ואומללים אם לא תהיה לנו זוגיות, אז בחרנו או לא? אז כן, יש יותר שמדווחים שהם בוחרים ברווקות, אבל כסוציולוגית אני זהירה, כיוון שהבחירה מוגבלת מהמון כוחות חברתיים, חלקם מאוד שמרניים, לגבי מה המשמעות שלנו בחיים, ומה אנחנו צריכות וצריכים להיות.
"אחת השאלות שאני שואלת היא איך זה יכול להיות שגם ב-2018 התפיסות של מה חשוב ומה הערך שלנו כנשים וגברים עובר דרך האם אנחנו במערכת יחסים או לא, והאם יש לנו ילדים. אני, אגב, לא אומרת שזוגיות היא דבר טוב ורווקות רע או להפך".
את מדברת על סינגליזם, מה זה אומר?
"סינגליזם היא אפליה וסטריאוטיפיזציה של אנשים בהיותם רווקים. את המונח סינגליזם טבעה הפסיכולוגית האמריקאית בלה דה פאולו. סינגליזם הוא סוג של אלימות, והוא מייצר היררכיה בין אנשים שחיים בזוגיות לאנשים שהם רווקים".
איך באה לידי ביטוי אפליה על רקע סינגליזי?
"זה נע בין אפליה רכה שבה יגידו לך בליל הסדר 'למה כולם הסתדרו ואת לא?', דרך להסביר בפני אנשים זרים לגמרי למה את לא בזוגיות. הצלחה חברתית וסטטוס זוגי נמצאים בקשר הדוק בחברה שלנו. וזה מגיע גם לאפליה כלכלית. לנשים וגברים רווקים קשה לשכור דירה לבד אם הם לא ממעמד כלכלי בינוני-גבוה או אפילו גבוה. או למשל, הטבות במשכנתא לנשואים. רווקות נתפסת כאן כמצב זמני, ומה שהכי מסוכן הוא שמבלי לשים לב אנחנו מפנימים את ההיררכיה. צורות השיח על רווקות הן של מחלה ו/או פתולוגיה. מי בעצם קובע את הפרמטרים שמגדירים את האושר שלנו? חשוב לזכור שהגדרות בינאריות מתפרקות בתוך קונטקסט".
עד עכשיו שוחחנו על מערכות יחסים במעין רוחק אסתטי, אבל איפה האהבה בכל הסיפור הזה?
"אהבה עדיין ממלאת תפקיד משמעותי, היא גורם חשוב, אבל כסוציולוגית, אי אפשר לנתק רגשות מאוד עמוקים כמו אהבה וחמלה ממציאות חברתית שאומרת לנו במי להתאהב, מי טוב לנו, איך לחיות ומה להיות. זה לא שכשאני מתאהבת אני מדברת את קולה של החברה, אבל אנחנו עוברות סוציאליזציה מגיל מאוד צעיר, לגבי מתי ואיך אנחנו צריכות להיות בזוגיות".
בודדים מתמיד בבועה
ובתוך החיפוש אחרי האהבה נראה שאנחנו הופכים לבודדים מתמיד, שקועים כל אחד בתוך הבועה שלו עם יכולת מאוד מוגבלת לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו. ד"ר סגל עושה הבחנה בין בדידות אפשרית בתוך מערכת יחסים, ובדידות באין מערכת יחסים. "אצל רווקים ורווקות בימינו, התחושה העיקרית היא לאו דווקא של בדידות אלא של החמצה אפשרית, מה שנקרא FOMO. השאלה שרודפת אנשים בתהליך החיפוש היא האם באמת באמת מצאתי את האחד, והיא עשויה להטריף אנשים או ליצור תחושה של בדידות וקושי להתחייב, תחושות של ספק בהחלטות שלנו, של בלבול לגבי הזהות שלנו. בתוך מערכות יחסים, הבדידות עשויה להגיע מכיוון אחר לגמרי, כשאחד או שני בני הזוג מחויבים יותר לטלפון שלהם מאשר למערכת היחסים (וזה די שכיח בימינו)".
ד"ר להד מבדילה בין בדידות ללבדיות, ולא תולה את השחרור מבדידות בבן או בבת זוג. "בדידות היא לאו דווקא דבר כל כך רע. יש בדידות שיכולה להיות נוראית, אבל מה זה בדידות? את יכולה להיות ביחסים ולהיות מאוד בודדה. זוגיות לא בהכרח גואלת מהבדידות, ומצד שני רווקות לא דנה לבדידות אוטומטית. בעיניי זה דיון פופליסטי - 'הדור הבודד ביותר', יש כאלה שהחיים מול מסך דווקא נותנים להם תחושה מאוד חזקה של קהילה".
להכיר כמו פעם
במקביל לטינדר ודומיו, קיימת גם מגמה של חזרה להיכרויות כמו פעם, בעולם האמיתי. נשים וגברים מבקשים מהחברים הטובים וממכרים להכיר להם בני זוג, יש ערבי סינגלז להיכרויות, או פעילויות מיוחדות לרווקים ורווקות בסגנון המירוץ למליון.
רוני נבות, ממנהלות קבוצת הפייסבוק 'היפותלאביביות', שפיתחה קונספט של ערבי סינגלז, מספרת: "כשנכנסתי לניהול הקבוצה עוד הייתי סינגלית והייתי בערך בכל אפליקציה ואתר היכרויות קיימים, וזה היה לא פשוט להכיר בעיר הגדולה. במסגרת הניהול שלי בקבוצה רציתי להוביל את תחום ה'סינגליות'. חברה ואני היינו בפיקניק חברים-חברות ומשם פיתחתי את הקונספט של הערב: אני מנהלת בקבוצת בנות ואין לי גישה לבנים? הבנות יביאו את הבנים. 25 בנות מהקבוצה מביאות איתן 25 בנים, כולם פנויים להיכרויות, ומשם - השמים הם הגבול. חוץ מהאפשרות להיכרות שלא דרך המסך, אנשים מכירים בערב הזה גם אנשים לא רק לשם השידוך, וזה גם חסר לאנשים בימינו. כשאתה רווק ועברת את גיל 30, אתה מרגיש שאתה הולך ונהיה מבודד בסביבה שלך".
לסיום, ד"ר סגל משרטט קווים לכיווני התפתחות עתידיים: "רוב מה שהשתנה בעשורים האחרונים כלל לא קשור לטכנולוגיה דיגיטלית. המוטיבציות לנישואים השתנו, תפיסות לגבי סקס השתנו, תפיסות לגבי מונוגמיה ובגידה השתנו. ה-holy grail של אפליקציות ההיכרות הוא לחבר בין אנשים עם התאמה גבוהה כדי לאפשר ולקדם מערכות יחסים טובות עם סיכויים גבוהים להצלחה. בהחלט ייתכן שככל שהמערכות האלו ילמדו עלינו יותר (אם נאפשר להן), לצד הבנה מדעית טובה יותר של גורמים שמנבאים הצלחת מערכת יחסים רומנטית - כך נראה טכנולוגיות שמציעות יותר מ'סתם' כמות גדולה של פרטנרים פוטנציאליים. במקום, נראה טכנולוגיות שעוזרות לנו לפרוח במערכות היחסים שלנו על ידי תמיכה בקבלת ההחלטות שלנו לגבי קשרים אפשריים".
התחלתי בנתון הזה, אבל אני חייבת להדהד אותו שוב: 40% מהזוגות הכירו באינטרנט, משמע - הדרך אולי קשה, אבל לא מעט נשים וגברים מוצאים זוגיות דרך האפליקציות ודרך הפייסבוק. האהבה נמצאת סביבנו, צריך רק טיפת מזל וסבלנות וזה יקרה, מבטיחה לכם ומבטיחה לי.
שימוש אפקטיבי
ד"ר עירית לוי מסבירה איך להפיק את המקסימום מאפליקציות הדייטינג
● עדיף לא לייצר שיחות וירטואליות ארוכות. הן מייצרות ציפיות שהרבה פעמים לא מותאמות למציאות, ולעתים גם נוצרת אינטימיות שבה אנחנו מספרים דברים שלאחר שאנחנו נפגשים עם האדם, אנחנו מצטערים שחשפנו.
● צריך להיות ריאליים, וגם ממוקדים. לא הייתי ממליצה להשתמש בכמה אפליקציות במקביל. אנחנו נוטים לחשוב שכדי לזכות בזוגיות ואהבה אנחנו צריכים למלא כמה שיותר כרטיסי לוטו, אבל בניגוד ללוטו, היכולת שלנו להשקיע משאבים במערכות יחסים היא מוגבלת, ולכן עדיף להשקיע בקשר אחד.
● יש משפט ששמעתי בסרט 'קליפורניה' לפני הרבה מאוד שנים, ואני ממליצה למטופלים שלי לחשוב עליו כשהם יוצאים לדייט: "כשאתה פוגש אדם בפעם הראשונה, אתה מזהה בעיקר מה שונה ביניכם, עם הזמן אתה לומד גם מה דומה".
● חשוב גם להרים עיניים מהמסך. אם אתם רואים מישהי או מישהו שמוצאים חן בעיניכם בבית קפה, בספרייה, באוטובוס, תיגשו, תשוחחו, יש דברים שלא נס ליחם.
טינדר
האפקט: שפע בלתי מוגבל של פוטנציאל לדייט/סקס כבר הערב. האפליקציה מבוססת מרחק, אם שני המשתמשים עשו סווייפ ימינה הם יכולים להתחיל לדבר.
הדפקט: טינדר התחילה בתור אפליקציה למציאת מין מזדמן. חלק מהמשתמשים, אולי אפילו רובם, מחפשים שם דברים אחרים, אבל הסטיגמה נותרה בעינה. בנוסף, אין אופציה לצמצם את המבחר לפי דרישת המשתמש.
ז'אנר: קומדיה רומנטית
באמבל
האפקט: רק האישה יכולה להתחיל את השיחה אם יש מץ'. Girl power! ומוריד את רמת ההודעות המקריפות.
הדפקט: המץ' בין שני משתמשים זמין רק ל-24 שעות, אם את בחורה וכתבת לגבר, יש לו 24 שעות לענות לך ולא, אתם הופכים לדלעת.
ז'אנר: דרמה פוליטית
הפן happan
האפקט: אפליקציה חדשה יחסית, שלוקחת את העניין הגיאוגרפי לקצה - היא מציעה לכם אנשים שנמצאים ממש בסביבתכם, ואפילו מסמנת כמה פעמים כבר חלפתם זה על פני זו/ה.
הדפקט: יש מצב לא רע שיעשו לכם סטוקינג וזה, כאמור, פחות נחמד.
ז'אנר: סרט אימה
אוקיי קיופיד
האפקט: עם ההרשמה לאפליקציה עונים על שאלון של 15 שאלות, מה שמאפשר לאלגוריתם להציע לכם אנשים שיותר מתאימים.
הדפקט: האפליקציה קצת מסורבלת, ונכון שיצא לה שם של אפליקציה להיכרויות רצינית יותר, אבל לרוב תיתקלו באותם האנשים כאן ובטינדר.
ז'אנר: לכל המשפחה