גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אאוטינג בפייסבוק להודעה מאפליקציית היכרויות - לשון הרע?

ביהמ"ש דחה תביעת דיבה שהגיש גבר נגד אישה שפרסמה בפייסבוק הודעה פרטית ששלח לה באתר היכרויות ● זאת לאחר שהשופטת קבעה כי הדברים שפורסמו אינם משפילים את התובע ● הגבר לא חויב בהוצאות המשפט, שכן נקבע כי בדברים שפורסמו "היה כדי לפגוע"

פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אלון (שם בדוי), רק ניסה למשוך את תשומת-לבה של דנה (שם בדוי) באמצעות הודעה פרטית ששלח לה באפליקצית היכרויות. הוא ניסח הודעה כדי לשבור את הקרח, וכתב לה כך: "הי דנה, ככה נדע אם אנחנו מתאימים - על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה אקסל? (1) תוכנה לעיבוד (2) משקה אנרגיה (3) מידת בגדים (4) אקסל רוז"?.

אלון שלח את ההודעה והמתין בציפייה לתגובה. מה שהוא לא תיאר לעצמו זה שבמקום תגובה, הוא ימצא צילום מסך של ההודעה ששלח לצד תמונתו באפליקציית ההיכרויות, מפורסם בקבוצת פייסבוק ציבורית, המונה עשרות אלפי חברים.

אלון נדהם לגלות, באמצעות מכר שהסב את תשומת-לבו, כי צילום המסך פורסם בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "שיח פמיניסטי", המונה כיום יותר מ-34 אלף חברים, במסגרת קולאז' צילומי מסך של הודעות פרטיות שפרסמה דנה. אל התמונות צירפה דנה את ההקדמה הבאה: "טוב נראה לי שהגיע הזמן לשתף אתכן בלקטים שאספתי במהלך התקופה האחרונה... מוזמנות לשתף את האהוב עליכן. תהנו. אגב לא מחקתי שמות כי... לא אכפת לי כל-כך". 

לצד צילום המסך של ההודעה מאלון, פורסמו צילומים של הודעות רבות אחרות שנשלחו אל דנה על-ידי גברים אחרים, אשר חלקן בוטות מאוד בתוכנן. כך לדוגמה, כתב לה גבר אחר שפנה אליה באמצעות אותה אפליקציית היכרויות: "את יודעת מה אומרים על בנות שצובעות את השיער בכמה גוונים?... לא רוצה לדעת?... אתן הכי טובות שיש כשזה מגיע למיטה מניסיון... את מסכימה איתי? הקטע הוא שקשה למצוא כמוכן". לצד הפנייה הזאת, הוצגו צילומים של הודעות בוטות אף יותר.

אלון הפגוע החליט לתבוע את דנה בתביעת דיבה ולדרוש ממנה פיצוי של 100 אלף שקל. במסגרת תביעתו, שהוגשה על-ידי עו"ד יוסי מלכה, טען אלון כי "הפירוט בוטה, המעליב והמשפיל אשר בחרה הנתבעת להעלות למדיה בפני רבים - פגעו בתדמיתו, בשמו הטוב ונוספים". עוד נטען כי הנתבעת ניסתה לשייך את אלון לקבוצה של גברים אחרים, שבחרו להתנסח בגסות-רוח, תוך פרסום תמונתו והודעתו לצד צילומי המסך של תמונותיהם והודעותיהם של אותם גברים.

עוד צוין בכתב התביעה כי העובדה שבחרה דנה לציין בפוסט שפרסמה כי היא לא מחקה את השמות של הגברים "כי... לא אכפת לי כל-כך", מלמדת על ההבנה שלה כי הפרסומים עלולים לגרום לפגיעה באותם גברים ובשמם הטוב, ומכאן ניתן ללמוד על כוונת זדון מצידה, המצדיקה את הכפלת הסעד הכספי לפי חוק איסור לשון הרע - מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל.

אלון ציין בתביעתו כי הפרסום הנדון "גרם, גורם ויגרום לתובע קושי רב בהמשך חייו ופגיעה בביטחונו העצמי במציאת בת זוג לחיים - יובהר כי התובע סגר עקב הפרסום את כרטיס המשתמש שלו באפליקציית ההיכרויות", ובהמשך ציין כי "הפרסומים גרמו ויגרמו לתובע בעתיד עוגמת-נפש ובושת-פנים קשה".

דנה טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אלי תגר, כי "התובע טוען כי שמו הטוב נפגע מהדברים שהוא עצמו כתב על עצמו", ובהמשך נכתב: "התובע חש שלא בנוח מהעובדה שכאשר כתב את אשר כתב ברשת החברתית, הפכו דבריו לנחלת הכלל", ולכן לשיטתה אין בפרסום המדובר "בכדי להקים לו עילות תביעה ו/או זכויות לקבלת סעדים כלשהם נגד הנתבעת".

הזמינה את הקוראות לשפוט

השופטת כרמית בן-אליעזר מבית משפט השלום בראשון-לציון קבעה כי מכיוון שאין הכרח שלשון הרע תבוטא במישרין, והיא יכולה גם להשתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות לפרסום - ניתן עקרונית לקבוע כי גם פרסום שלא כלל אמירה במישרין על הנפגע, ייחשב ללשון הרע.

שאלה נוספת שהציגה השופטת היא האם ניתן להטיל אחריות בגין לשון הרע על פרסום של דברים שכתב הנפגע בעצמו, והובאו בשם אומרם. בן-אליעזר החליטה להשאיר שאלה זו ללא הכרעה עקרונית, שכן היא מצאה כי ממילא לא היה בפרסום הנדון כדי להשפיל או לבזות את התובע.

בן-אליעזר הסבירה כי "עיון במכלול הנסיבות מוביל לדעתי למסקנה כי הגם שיכול והיה בפרסום כדי לפגוע בתובע במובנים אחרים, האדם הסביר הקורא אותו אינו מוצא בו דברים העלולים להשפיל את התובע או לעשותו ללעג ולבוז".

עוד הוסיפה השופטת כי "באיזון למול חופש הביטוי וחירות המחשבה המוקנים לנתבעת, סברתי כי הפרסום אינו חוצה את גבולו של פרסום שצריך להיות מוגן במסגרת חופש הביטוי, ואין הוא מהווה פרסום לשון הרע שהחוק נועד לחול עליו".

עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא הכתירה את מקבץ התמונות שפרסמה בכותרת מסויימת, ו"המלל שצורף לפניות הזמין את הקורא (ובעיקר את הקוראת) לשפוט", וכן כי מגוון ההודעות שפורסמו, שחלקן סתמיות וחביבות, וחלקן בוטות ומכוערות - "שולל את המסקנה כי מדובר בפניות שהושמו כולן תחת כותרת בלתי כתובה ובלתי מפורשת אחת המתייגת את כולן באותו האופן".

למרות שהתובעת קיבלה תגובות רבות מחברות הקבוצה שקראו לה למחוק את הפוסט, לאור העובדה שהוא כולל פרסומים של שיחות עם גברים שכתבו לה בצורה מכבדת (מה שאכן הוביל למחיקתו של הפוסט 20 דקות בלבד מרגע פרסומו), קבעה השופטת שלא ניתן להסיק מכך כי מדובר בפרסום המתפרש באופן שלילי על-ידי הקוראים, אלא כי "ההיפך הוא הנכון, מסתבר כי הקורא הסביר - למעשה הקוראת הסבירה - אכן ידעה לשפוט, משהובאו הדברים בשם אומרם, מי ראוי לגינוי ומי לא".

לאור כל זאת, השופטת בן-אליעזר דחתה את התביעה, תוך שהיא קובעת כי לא מדובר בפרסום לשון הרע, ולכל הפחות לא בפרסום כזה "שראוי להטיל אחריות בגינו מכוח החוק".

יחד עם זאת, השופטת ציינה בסוף פסק הדין כי מכיוון שהתרשמה "כי אכן היה בדברים שפרסמה הנתבעת כדי לפגוע בתובע פגיעה של ממש", היא החליטה שלא לחייב אותו בתשלום הוצאות כנהוג.

עו"ד אלי תגר, שייצג את הנתבעת בהליך, מסר ל"גלובס" כי "ראוי שכל אדם אשר עושה שימוש ברשת חברתית יהיה ער לכך שניתן לעשות שימוש בדברים אותם כתב ללא כל הגבלה, וטוב עשה בית המשפט שדחה את הטענה שפרסום כלשהו מהווה לשון הרע גם אם רגשותיו של הכותב נפגעו, שהרי מה היא רשת חברתית אם לא מקום לביטוי רגשות של העושים בה שימוש. יחד עם זאת, לא מקובלת עליי פסיקתו של בית המשפט, לפיה בגלל פגיעה ברגשותיו של התובע לא נפסקו לנתבעת הוצאות משפט למרות דחיית התביעה". 

דין פוסט, דין לייק ודין שיתוף

רשת הפייסבוק הפכה מזמן לזירה של פרסומים, העומדים במרכזן של תביעות משפטיות מסוגים שונים. תביעות דיבה הן הנפוצות במסגרת ההליכים האזרחיים שבין אדם "לחברו", זאת לצד הליכים פליליים רבים שמנהלת המדינה בשנים האחרונות, בשל פרסומים ברשת הפייסבוק הנחשבים לפרסומים המסיתים לאלימות או לטרור.

לצד התביעות ה"קלאסיות" של אנשים שראו עצמם נפגעים מפרסומים של אנשים אחרים שתפסו תאוצה 'ויראלית', וזכו לחשיפה של קהל רב, נדרשים השופטים מפעם לפעם להכריע בתת-סוגיות הקשורות לפרסומים מסוג זה.

כך לדוגמה כבר נקבע בעבר כי דין פרסום מלל מקורי, אינו כדין סימון "לייק" לפרסום של אדם אחר, או שיתוף הפרסום, מבלי שהמשתף הוסיף לפרסום מלל נוסף משלו.

במקרה אחר נקבע כי גם מלל שנכתב בהודעה פרטית, שנשלחה לעיני הנמען בלבד, יכול להיחשב כלשון הרע במקרה שצד שלישי עליו "ריכלו" שני הצדדים להודעה, נחשף לתוכנה, ונפגע מתוכן הדברים. באותו המקרה נדרש כותב ההודעה הפרטית לשלם לנפגע פיצוי בגובה 9,000 שקל, מאחר שהשופטת מרב בן-ארי, מבית משפט השלום בתל-אביב, מצאה כי ההודעה עונה על ההגדרה של "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע: "אמנם אין מדובר ב'פוסט' אשר מפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית, אולם לפי הגדרת החוק, המדובר בהודעה אשר הייתה מיודעת לאדם, זולת, והיא הגיעה לאותו אדם - ומכאן שההודעה נופלת להגדרת 'פרסום' שבחוק".

סוג נוסף של תביעות דיבה הוא מקרים בהם גולשים סכסוכים אישיים ולעתים אפילו משפחתיים, לפסים של פרסומים ברשת הפייסבוק. במקרה מסוים נדרשו בני זוג לפצות קרובת משפחה אותה השמיצו, בסכום של 250 אלף שקל, וקרובת משפחה אחרת שרק שיתפה את הפרסומים המשמיצים, נדרשה לשלם לנפגעים פיצוי בסך 25 אלף שקל.

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף