כן, זהו "אקדח מעשן". בואו לא נטעה. אומנם לא מדובר בהפרה של הסכם הגרעין מיולי 2015, אבל הממצאים החדשים שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא הגרעין האיראני, מחזקים מאוד את האקדח המעשן לגבי העובדה שאיראן עבדה בעבר על תוכנית גרעין צבאית.
אלה שמתמקדים רק בסיפור המודיעיני ממהרים לומר שאין שום דבר חדש במה שנתניהו הציג. אבל הם מפספסים את משמעות הדברים בשיח הרחב. היום, מול העדויות החדשות שנחשפו - חייב להיות שינוי בהתייחסות, וב"פריימינג" של כל הסיפור. בעבר, המידע שנכלל בדוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) היה עטוף בספק. חומרים שהביאו גורמי מודיעין לידיעת סבא"א הוגדרו על-ידיו כעדויות המצביעות על ממד צבאי "אפשרי" בתוכנית הגרעין של איראן, ולא כמשהו "ודאי" - PMD (Possible Military Dimension). הסוכנות נאלצה לבדוק את הממצאים עם איראן, תהליך שהגיע לסיומו רק חצי שנה לאחר הצגת הסכם הגרעין. ואיראן הכחישה לכל אורך הדרך, ועד עצם היום הזה, את אמיתות הממצאים: "הכול שקרים והמצאות" אמרה בכל הזדמנות.
אם בעבר היה בידי סבא"א מידע, לדוגמה, על ניסוי כלשהו שאיראן ערכה שהסוכנות העריכה שניתן להסבר רק כפעילות הקשורה לתוכנית גרעין צבאית, כעת יש לנו אמירה אחרת - ודאית - שמבוססת על התוכניות האיראניות עצמן. אלה הן תוכניות מפורטות ומפורשות לבניית פצצות גרעין אמיתיות, שניתן להרכיב על טילים לטווחים שונים. אלה הן תוכניות שאי אפשר היה ללמוד עליהן בהכרח מהדוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
לאורך השנים התייחסות המעצמות לפעילות האיראנית הזאת הייתה מוזרה. במו"מ על הסכם הגרעין מ-2015, המעצמות בכוונה לא כללו את ה-PMD במסגרת הדיונים. כלומר, הן לא חייבו את איראן להתעמת עם החשדות האלה ולברר עד תום מה היה בתוכנית הצבאית שלה, בטרם יושג הסכם. כל התיק נגד איראן היה בנוי על כך שהיא הפעילה תוכנית גרעין צבאית במקביל לאזרחית - ובכך הפרה את האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני.
אז איך קרה הדבר שהתעלמו לחלוטין מהסוגיה במסגרת המשא-ומתן וההסכם?
החשיפה הנוכחית גם מקבעת בצורה מפורשת שאיראן תכננה ומתכננת ראשי קרב לטילים מסוימים. הממצאים החדשים נותנים תוקף נוסף לעובדה שאי אפשר להתייחס לטילים בליסטיים שיכולים לשאת נשק גרעיני ככלי נשק שאינו גרעיני. לאורך כל הדרך האיראנים לא הסכימו לדון בתוכנית הטילים שלהם, תמיד טענו שהם צריכים אותם למטרות הגנה וכמובן שגם הוסיפו ואמרו שאין ולא הייתה שום תוכנית לבנות טילים שיכולים לשאת ראשי קרב גרעיניים. הגילויים החדשים רק מחזקים את הטענה שאחת המטרות המרכזיות של המאמצים הבינלאומיים צריכה להיות עצירה או לפחות עיכוב של תוכנית הטילים האיראנית.
המסמכים החדשים צריכים לשנות את השיח בנושא הגרעין האיראני.
סבא"א חייבת לשנות את התייחסותה לאיראן, וארצות-הברית, כמממנת עיקרית של הסוכנות, יכולה להפעיל את השפעתה בהקשר הזה. הסוכנות בעיקר חייבת להעלות את סף החשדנות שלה מול האיראנים. במיוחד כעת, כאשר ישנן הוכחות לתעשיית הרמייה והשקרים העצומה שאיראן הפעילה סביב תוכנית הגרעין.
בסופו של דבר, במישור המדיני אפשר לשכנע רק את מי שמוכן להשתכנע. מדינות אירופה, למשל, לא רוצות להשתכנע שמדובר בהסכם בעייתי. הן חושבות שהושג הסכם נהדר וטוב. חשוב גם לזכור שהרוסים והסינים לא מעוניינים בהסכם חדש. לכן, הדרך המועדפת בשלב מאוחר זה היא לא לבטל את ההסכם, אלא לעשות כל מאמץ לשכנע את האירופים להגיע להסכמות לגבי חיזוק ההסכם, מבלי לפתוח אותו למשא-ומתן מחודש.
כמה הצעות: לגבי נושא הטילים - שלמעשה לא נכלל בהסכם - יש למעצמות מרחב לקבל החלטות חדשות מבלי להפר את הסכם הגרעין. בנושא הפיקוח במתקנים הצבאיים, יש להידרש לסעיפים שנותנים מרחב תמרון רב מדי לאיראנים להתארגן לביקורי הסוכנות. נושא שלישי הוא טיפול בחוסר השקיפות באשר לפעילות הגרעינית של איראן, ותוכניותיה מול סבא"א. בנוסף, צריך להמשיך לתחזק את חרב הסנקציות על איראן ולהמשיך לצבור מנופי לחץ על המדינה; כמו-כן יש צורך למצוא דרך יצירתית לדאוג לכך שלא יפוג תוקפם של הסעיפים המכריעים בהסכם - אולי באמצעות הסכם-צד אמריקאי-אירופי, כפי שממשל טראמפ מנסה לקדם.
■ הכותבת היא חוקרת בכירה וראש פרויקט בקרת נשק וביטחון אזורי, המכון למחקרי ביטחון לאומי.