קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
בנק ישראל אישר 96% מהבקשות של הבנקים לסגירת סניפים, כך עולה מנתונים שהתנועה לחופש המידע ביקשה וקיבלה מבנק ישראל (הנתונים מתייחסים לסגירת סניפים ושלוחות בישראל). נזכיר כי לפני כשנתיים נכנס לתוקפו תיקון לחוק הבנקאות ולפיו על סגירת סניף צריכה לעבור את אישור בנק ישראל. מהנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי בתקופה של כשנתיים אושרו 125 בקשות לסגירת סניפים ושלוחות מתוך 130 בקשות שהוגשו. לשם השוואה, באותה התקופה התקבלו רק 17 בקשות לפתיחת סניפים.
94 מהבקשות אושרו באופן מיידי. 31 מהבקשות אושרו תחת התניות של בנק ישראל, כגון הפעלת סניף נייד או השארת מכשיר אוטומטי למשיכת מזומן במקום הסניף שנסגר. 5 בקשות לסגירת סניפים נדחו.
במערכת הבנקאית מסבירים כי אחוזי האישור הגבוהים נובעים מכך שהבנקים מראש לא מבקשים סגירת סניפים במקומות בעייתיים כגון מקומות מרוחקים בפריפריה בהם זהו הסניף היחיד הקיים. כמו כן, הבנקים מבצעים הליך פרה רוליניג לא רשמי מול בנק ישראל בנושא, ומגישים בקשה רשמית רק כאשר מקבלים אינדיקציה שאין בעיה בסגירת הסניף.
עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע מסרה היום: "סניפי הבנקים נעלמים לנו מהנוף אחד אחרי השני. תחושת המרדף אחר בנקאות אישית ואנושית, הביאה את אחת ממתנדבות התנועה לבקש מבנק ישראל לחשוף לציבור את מספר הסניפים שאישר לסגור בשנים האחרונות לבקשת הבנקים. התוצאות גורפות, ועושה רושם שהמספרים מאשרים את החשש, שהאינטרס הציבורי שוב מפסיד לטובת האינטרס של בעלי הבנקים כשבנק ישראל מאשר באופן גורף כמעט את כל הבקשות".
סגירות רבות בתל אביב
במסגרת הנתונים שהעביר בנק ישראל, הוא ציין גם מה הם הקריטריונים המנחים אותו באישור או סירוב לסגירת סניף. הקריטריון הראשון הוא הימצאות סניף חלופי במרחק של עד כ-3 ק"מ. "הפיקוח נותן דגש להיבטים נוספים בהם מאפייני סביבת הסניף הנסגר, וגם מאפייני הלקוחות הסניף", נכתב במכתב של בנק ישראל. כך למשל הפיקוח על הבנקים בודק את חלקם של לקוחות הסניפים שמעל גיל 70 בסניף שהוגשה בקשה לסגירתו.
מהנתונים עולה, כי מתחילת שנת 2012 נסגרו 263 סניפים ושלוחות של הבנקים בישראל. המגמה הלכה והתעצמה לאורך השנים, כאשר השיא היה בשנת 2016, אז נסגרו 69 סניפים. מאז המגמה התמתנה - אשתקד נסגרו 46 סניפים, ומתחילת שנת 2018 נסגרו שני סניפים בלבד. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי עיקר סגירת הסניפים מתבצע בחודשים האחרונים של השנה, כך שהנתון הנוכחי לשנת 2018 אינו מייצג. בבנקים מעריכים שהתמתנות הקצב תימשך וכי בשנת 2018 ייסגרו בסביבות 30 סניפים. כעת עיקר ההתייעלות בבנקים מתמקד בהתייעלות בתוך הסניפים - הקטנת שטחים וסגירת עמדות טלרים - מה שמעורר לא אחת תרעומת מצד הלקוחות.
הנתונים שסיפק בנק ישראל לעמותת חופש המידע מאפשרים הצצה למאפיינים השונים בתהליך סגירת הסניפים. כך למשל, עולה כי עיקר סגירות הסניפים היו במרכז הארץ - 60% מהסניפים שנסגרו היו באזור זה, כאשר יותר ממחציתם היו בת"א. לעומת זאת, פחות מ-7% מהסניפים שנסגרו היו באזור הדרום, ו-17.5% מהסניפים שנסגרו היו באזור חיפה והצפון.
הנתונים שהעביר בנק ישראל מציגים את רשימת הסניפים המלאה שנסגרה מאז שנת 2012 בחלוקה לשנים. מהנתונים עולה, כי בשנת 2013 הרוב המוחלט של הסניפים שנסגרו השתייכו לשני הבנקים הגדולים: פועלים ולאומי. שנה לאחר מכן הצטרפו גם דיסקונט והבינלאומי, ובשנים 2015 ו-2016 המגמה התעצמה. כאמור בשנת 2017 חלה התמתנות במגמה, בעיקר מצד בנק הפועלים שמוריד משמעותית את קצב סגירת הסניפים, לאחר שהיה הבנק הראשון להתחיל במהלך. מי שבלט אשתקד בסגירת הסניפים היה בנק לאומי, שסגר מעל ל-20 סניפים ושלוחות. לעומת זאת, מי שכמעט ולא סגר סניפים בשנים האחרונות הוא מזרחי טפחות, שאימץ אסטרטגיה של שירות אנושי, ואף פתח יותר סניפים ממה שסגר בשנים האחרונות, והעמיד לעצמו יעד להגעה לכ-200 סניפים בשנים הקרובות, מה שעשוי להפוך אותו לבנק השני בגודלו מבחינת מספר סניפים.
מגמת סגירת הסניפים נעשית על רקע המעבר ההולך וגובר לשימוש באמצעים טכנולוגיים לביצוע פעולות בנקאיות, כאשר הבנק גובה מחיר נמוך יותר על פעולה המתבצעת בערוץ ישיר לעומת פעולת פקיד. יחד עם זאת, למגמה זו המאפיינת גם מדינות מפותחות אחרות בעולם, יש מחיר. ישנם לא מעט לקוחות, בעיקר בגילאים מבוגרים, המתקשים במעבר לערוצים הטכנולוגיים. סגירת הסניפים ועמדות הטלרים גם הביאה ללא מעט תרעומת בקרב הלקוחות שהגיעה עד לשולחנה של הכנסת.