איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי
מסלים המאבק בין הנהלת הבורסה בת"א לבין בנק הפועלים, על רקע היציאה הקרבה של כלל הבנקים מהבעלות על הבורסה. הבנק יצא בחריפות נגד התעריפון החדש שמקדמת הבורסה לעניין הפצת מידע. בתגובה הבהירה היום הבורסה, שבניהול איתי בן זאב, כי הבנק פועל מאינטרס צר, ומעדיף לצמצם את התחרות. כל זה מתרחש כארבעה חודשים לאחר שחשפנו ב"גלובס" כי הבנקים והבורסה בדרך להתנגשות, לאחר שאיגוד הבנקים שלח מכתב חריף בדבר כי השירותים החדשים שהבורסה מבקשת להעניק "מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים ואף אינם חיוניים לניהול מערכת המסחר".
מהבורסה נמסר היום ל"גלובס", כי "הבורסה פועלת באופן נחוש ועקבי בחיבור הציבור הרחב לשוק ההון הישראלי, ובכלל זה בהנגשת מידע לציבור הרחב באופן פשוט ומתקדם, ובמחירים זולים". עוד הוסיפו, כי "מצער ואף תמוה לראות שבנק הפועלים מעדיף לפעול מאינטרס צר, ולצמצם את התחרות בשוק ניירות הערך תוך פגיעה בלקוחותיו. מוטב היה לבנק לנהוג באופן שקוף, ולקחת חלק במהפכת המידע הדיגיטלי שמובילה הבורסה, במקום לפעול לצמצום היקף המידע שמגיע לציבור הרחב. במסגרת מהפכה זו, הציבור הרחב יוכל לקבל מידע בהתאם לצרכיו, בצורה ישירה ודיגיטלית, בעלות של 4 שקלים בלבד לחודש, במקום עלות של 180 שקל לחודש כפי שהיה עד היום".
הסדרה מחדש של תחום מוצרי המידע
במה מדובר? בחודשים האחרונים מובילה הנהלת הבורסה את שינוי מבנה הבעלות בה, ובמסגרת זו מוביל המנכ"ל בן זאב עסקה מורכבת למכירת רוב מניות הבורסה לידי משקיעים זרים בראשות קרן מניקיי, המזוהה עם המיליארדר האוסטרלי היהודי פרנק לואי. בהמשך מתוכננת הנפקת חלק ממניות הבורסה לציבור. אם וככל שיושלם שינוי מבנה הבעלות בבורסה, יהפכו הבנקים מבעלי מניות ולקוחות מרכזיים ללקוחות בלבד.
על רקע זאת, בתחילת אפריל פרסמה הבורסה טיוטה להערות הציבור ל"תיקון תעריפון - הפצת מידע", שבמסגרתה היא מציעה להסדיר מחדש את תחום מוצרי המידע של הבורסה (כלומר נתוני המסחר הלא מעובדים), כך שייקבע תעריף נפרד בגין לקוח פרטי ובגין לקוח עסקי. זאת, תוך הפרדת מוצרי המידע לשתי רמות מרכזיות - חבילה בסיסית וחבילה מלאה, ולצד הסדרת מחיר לשימוש בנתוני המסחר על-ידי מחוללי ציטוטים מבוססי מידע. במקביל, הבורסה מתכוונת לבטל את התמחור לפי גישה בודדת למידע, ולקבוע רק עלויות קבועות לכל חבילה וחבילה.
במסגרת התיקון המוצע הסבירה הבורסה, כי "בתקופה האחרונה בחן סגל הבורסה באופן מעמיק את מוצרי המידע המסופקים על-ידיה, ואת מחיריהם. במסגרת הבחינה עלה כי קיימים פערים משמעותיים ביחס לבורסות אחרות בעולם, בהיצע מוצרי המידע ובאופן תמחורם. היעדר היצע מתאים למשתמשים פרטיים גורם לכך שהתמחור עבור משתמשים אלה גבוה ביותר, וגורם לצמצום השימוש הציבורי במידע. מאידך, התמחור עבור השימוש של גורמים עסקיים במידע נמוך מאוד ביחס למקובל בעולם ובמוצרי מידע מקבילים".
לכך התייחסו בפועלים בחדות ובישירות במכתבם, שמוען גם ליו"רית רשות ני"ע ענת גואטה, לממונה על רשות שוק הון דורית סלינגר ולראש המחלקה הרלוונטית ברשות ני"ע איציק שורקי. במכתב נטען, כי "להערכת הבנק, התמחור החדש לא רק שלא ישיג את המטרה הרצויה של הרחבת השימוש הציבורי במידע, אלא אף עשוי להפחית את הנגישות למידע לציבור, ולייקר עלויות עבור הלקוח הפרטי וחברי הבורסה". עוד נכתב, כי "אנו רואים בדאגה את היד הקלה על ההדק והאופן החד-צדדי שבו הבורסה מעלה בצורה כה משמעותית את עמלותיה, על חשבון חברי הבורסה ולקוחותיהם".
מי שחתומים על המכתב הם הדירקטור בבורסה מטעם הבנק, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שווקים פיננסיים היוצא, דן קולר, והדירקטורית החליפה שלו בבורסה, ד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת אגף חדרי עסקות וברוקראז'.
כך, בעוד שבבנק הפועלים אומרים כי מדובר במכתב ענייני, שעוסק בספק בעל מעמד מונופולי שמעלה מחירים, ושעומד לעבור לידיים פרטיות, בבורסה הגיבו למכתב באומרם, כי "צר לנו כי בניגוד לשאר הבנקים וחברי הבורסה, אשר הבינו את המהלך המוצע ומברכים עליו, בחר בנק הפועלים להשתלח בבורסה, תוך תשומת לב מועטה לעובדות... צר לנו כי הבנק מצהיר כי בכוונתו לגבות כל עלות נוספת שתידרש ממנו מציבור לקוחותיו. לצערנו הבנק עקבי במדיניותו להשתת עלויות נוספות על לקוחותיו, ומאידך אינו מאפשר ללקוחותיו ליהנות מהפחתת עלויות".
לבורסה יש חזון למהפכה דיגיטלית
בכל אופן, בסביבת הבורסה מציינים היום כי הפער בין העמלה שגובה הבורסה מהבנקים, לבין העמלות שהבנקים גובים מלקוחותיהם הוא אדיר, ולדברי גורם מעורה, בנק הפועלים גבה בממוצע מהציבור עבור קנייה ומכירה של מניות ואג"ח עמלה של 0.32% מהעסקה, בעוד שהבורסה גובה על פעולות כאלה עמלה של בין 0.001% ל-0.005%, ולדבריו גם עבור דמי ניהול חשבון, שעליהם גובה הבורסה 0.001%, גובה בנק הפועלים 0.41% משווי התיק.
עוד מוסיף אותו גורם מעורה, כי "בעבר, ניסתה הבורסה להוזיל את עלויות המסחר לציבור הרחב דרך הפחתת עמלותיה. כך, ב-2015 הבורסה ביטלה את עמלת המינימום כדי לעודד עסקאות קטנות, והכנסותיה קטנו במעל 10%, אך עמלת המינימום שהבנקים הציעו לציבור הרחב לא השתנתה".
מנגד, גורם בסביבת הבנק פירט, כי "העלות של העמלות שבנק הפועלים משלם לבורסה עלו, לאחר שינוי משטר העמלות לעמלות המינימום", והוסיף ש"הקשר בין העמלה שמשלם הבנק לבורסה לעמלות שהוא גובה מלקוחותיו מופרכת, וזאת מאחר שמדובר בעלויות אדירות של הגעה ושירות לכלל הלקוחות הפרטיים, עם מערכי סינוף ומיכון אדירים. המחיר שהבורסה גובה הוא חלק מהעלות אך ממש לא הרכיב המרכזי", גורס הגורם שבסביבת הבנק.
ומה לגבי המהפכה הדיגיטלית? השינוי אכן משפר את מצבם של חלק מהלקוחות אך לא של כולם, כולל פגיעה בלקוחות שכן משתמשים בשירות דרך הבנקים ולא ישירות, אומרים בסביבת הבנק.
לסיום, נזכיר כי בינואר השנה חשפנו כי איגוד הבנקים תוקף את הנהלת הבורסה, בראשות המנכ"ל בן זאב, במכתב החריף כאמור, שבו נטען כי "לא יעלה על הדעת שהבורסה - שמשמשת בכובע אחד חברה למטרות רווח ובכובעה השני כמפקחת על פעילות החברים תחת תקנונה והנחיותיה - תתחרה באופן ישיר, בתחרות לא הוגנת ובחוסר שקיפות בחברי הבורסה", וזאת בדיוק "כפי שלא יעלה על הדעת שהממונה על רשות שוק ההון תפתח חברת ביטוח שתתחרה במפוקחים, או שבנק ישראל יפתח בנק מסחרי".