גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוסטרליה / צילום: שאטרסטוק

המרחק הרב והפרשי השעות הגדולים כנראה לא מרתיעים - וחברות ישראליות רבות ממשיכות להתעניין ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית, ASX. כבר היום נסחרות בבורסה הרחוקה לא פחות מ-17 חברות ישראליות מתחומי הטכנולוגיה השונים, שהיו יכולות אולי להגיע להיסחר בבורסה בתל-אביב, אך העדיפו דווקא שם.

אז מה הסוד של ASX? "אין לנו סודות", צוחק מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה האוסטרלית. ובכל זאת, בראיון ל"גלובס" הוא מנסה להצביע על סיבות לכך: "באוסטרליה, יש לנו תוכנית של פנסיה חובה מ-1991, כך שיש הרבה חסכונות שניתן להשקיע בשוק ההון, ויש צמיחה כלכלית טובה. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שהבורסה שלנו היא זירת מסחר ראשית עם דרישות לממשל תאגידי חזק - בניגוד לשווקים אחרים, אצלנו אין רשימת מסחר משנית". עוד לדברי קאנינגהם, ישראל היא אחד מחמישה שווקים בלבד שחברות מהם יכולות להירשם ישירות למסחר באוסטרליה, ולא דרך CDI (הדומה ל-ADR בארה"ב, איגרת מעקב אחר נייר ערך קיים).

קאנינגהם מוצא בהיסטוריה האוסטרלית סיבה נוספת למשיכה של המשקיעים המקומיים להשקעה בחברות טכנולוגיה: "אנחנו האוסטרלים מממנים סטארט-אפים כבר 100 שנה. נכון, ב-90 שנה מתוך ה-100 היה מדובר בחברות כרייה, ורק אחר כך הגיע המעבר המוצלח להייטק - אם כי, היו גם חברות הייטק שהגיעו מוקדם מדי לבורסה. צריך לזכור שחברות בעלות שווי שוק של 250-350 מיליון דולר מגיעות אצלנו למדדים המובילים, שהם מדדים גלובליים".

אילו המלצות תוכל לתת לבורסה בתל-אביב שמבקשת למשוך הנפקות טכנולוגיה?

"כל שוק הוא שונה. יש לנו הערכה גדולה כלפי הבורסה בתל-אביב, נפגשנו עם הנהלתה מספר פעמים. בורסות יכולות להתחרות על רישום חברות, אבל לכולן יש סוגיות דומות שנוגעות לטכנולוגיה, משיכת הון וכדומה. אנחנו מתייחסים אליהם כאל חברים טובים".

מי המתחרים העיקריים שלכם?

"אם מתייחסים לתחום הישראלי (תחרות על רישום חברות ישראליות למסחר, ש.ח.ו), אז בורסת SGX בהונג-קונג, הבורסה בטורונטו ובורסת AIM בלונדון. הבורסות שאנחנו לא מתייחסים אליהן כמתחרות הן נאסד"ק וניו-יורק, כי הן משחקות בשוק אחר והיעד שלהן הוא חברות יותר גדולות. אולי יום אחד עוד נתחרה בהן, ואז זאת תהיה בעיה נחמדה".

קאנינגהם סבור שהזמן הנכון לחברות להפוך לציבוריות ב-ASX הוא לאחר שני סבבי גיוס פרטיים. "כשמגיעים לסבב השלישי, החברה לרוב נמצאת בנקודה שהקניין הרוחני שלה כבר מוכח, והיא מבקשת לגייס אנשי מכירות; ואז היא מגלה שהתנאים שמציעות לה קרנות ההון סיכון לא תמיד אטרקטיביים. אולי היא תלך על זה, אבל אנחנו חושבים שזאת הנקודה שבה שווה לעשות שיחה עם ה-ASX", הוא אומר. "זה השלב שבו אנחנו רואים הרבה התעניינות מחברות הייטק - כאלטרנטיבה לסבב גיוס שלישי.

"חברה הופכת לציבורית רק פעם אחת, אז חייבים לוודא שזה בתזמון הנכון. חשוב לזכור שיש לכך גם חיסרון: הגדול ביותר הוא הזמן. יש לך אחריות כלפי בעלי המניות שלך. אתה צריך לתקשר איתם, להעביר דיווחים, לעמוד בכללי הבורסה, לעבור בדיקות מצד הרגולטור. כל אלה שווים זמן, וזה משאב יקר ליזמים".

למעשה, מוסיף קאנינגהם, "אנחנו משקיעים יותר זמן בלומר לחברות 'אל תירשמו למסחר, זה מוקדם מדי', מאשר בלשכנע חברות להירשם. מאוד קל לנו למשוך חברות למסחר, אבל אנחנו מעדיפים לייצר שוק שמתאים להשקעה. יש לנו שוק מאוד מגוון באוסטרליה, הרבה משקיעי ריטייל, חסכונות פנסיה, יש תחום צומח מאוד של השקעות פסיביות, family office. אנחנו אומרים לחברות שכשהופכים לחברה ציבורית, כדאי למשוך את כל סוגי המשקיעים. אם נרשמים למסחר מוקדם מדי והחברה קטנה מדי - היא נשענת בעיקר על משקיעי ריטייל, ובמיוחד על סוחרי יום. הם טובים כשהמצב טוב, אבל כשהדברים לא טובים הם לא שם, והנזילות נעלמת. אם הם המקור היחיד שלך למימון, אין לך סיבה להירשם למסחר".

"עדיפות ל-IPO ולא מיזוג עם שלד"

קאנינגהם הגיע לישראל עם בכירים נוספים מ-ASX, כשהביקור הוא חלק מפעילותם לעידוד חברות ישראליות להירשם למסחר. בנוסף, כלל הביקור מפגשים ב-SOSA, פלטפורמת החדשנות הפתוחה, המסייעת להם בהוצאה לפועל של המדיניות שלהם בתחום, על ידי איתור וחיבור לטכנולוגיות חדשניות בישראל ובעולם באמצעות המרכזים שלה בישראל ובניו-יורק. "אנחנו רוצים להראות למשקיעים אוסטרליים את הדברים הטובים שיש פה", הוא מספר. "הבאנו מנהלי קרנות מאוסטרליה ואנחנו מראים להם חברות שנסחרות אצלנו, חברות לקראת הנפקה וכאלו שחושבות על רישום באוסטרליה".

אילו חברות יכולות להתאים למסחר ב-ASX?

"חברות מתחום ה-SaaS (תוכנה כשירות) - זה תחום שמשקיעים מבינים היטב. הסייבר פופולרי, ותחום הלוויין גם אהוב בקרב המשקיעים, והוא שוק גדול מאוד היסטורית בבורסה האוסטרלית. גם תחום האגריטק. ניו-זילנד היא המקור הגדול ביותר לחברות זרות שנסחרות באוסטרליה, והרבה מהן מגיעות מהאגריטק. הרקע הזה עזר לרישום מוצלח מאוד של חברה ישראלית מתחום ניהול המים - פלואנס מקיסריה".

בהקשר כללי יותר, קאנינגהם מציין שהמשקיעים באוסטרליה חוזרים למניות הכרייה: "תעשיית הכרייה עושה את הקאמבק הגדול ביותר של העשור האחרון. גם מגזר השירותים הפיננסיים מעניין את המשקיעים, ויש בצנרת כמה הנפקות מתוכננות. מגזר אחר שמעניין הוא הבריאות, כי האוכלוסייה מתבגרת".

אתה מרוצה מסוג החברות הישראליות שנסחרות ב-ASX?

"יש לנו קשרים טובים איתן. לא אנחנו צריכים להגיד אם זו חברה טובה או לא; אנחנו רוצים חברות עם מודל עסקי מחושב היטב שמשקיעים יכולים להבין, עם ממשל תאגידי ראוי, ואנחנו בעיקר מתעניינים בגיוון. באוסטרליה אין שוק הייטק מקומי צומח מאוד, אך זה היה החלק הצומח ביותר בשוק ההון שלנו בשנים האחרונות. עדיין רוב חברות ההייטק שנסחרות אצלנו הן מקומיות, ומה שאנשים באמת רוצים זה הייטק גלובלי. מה שמושך בחברות מישראל זה שכל מי שמקים בישראל חברה, בונה אותה במטרה לפנות לשוק הגלובלי ולצמוח. אוסטרליה מאוד רעבה ללמוד מישראל ולחלוק את הסיפור הישראלי. נסייע לממן את הטכנולוגיה הישראלית ונוכל ליהנות מכך ולחלוק חלק מהביצועים דרך מחיר המניה".

אם בעבר החברות הישראליות נרשמו למסחר באוסטרליה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי מקומי, המגמה השתנתה והחברות האחרונות שהגיעו עשו זאת באמצעות הנפקה ראשונית (IPO). נראה שלקאנינגהם אין ספק מהי הדרך הנכונה יותר. "בדרך כלל, כששוק חדש נפתח וחברות שוקלות אם כן או לא להיכנס לשוק, יש מי שמקדם שלדים בורסאיים - או כפי שקוראים לזה באוסטרליה, 'דלתות אחוריות' (back doors). לרוב, לשלד יש קצת כסף, כך שצריך לגייס רק עוד קצת. זה נראה אטרקטיבי. אבל יש חיסרון - המשקיעים המקומיים לא אוהבים אותם, כי הם חושבים, 'למה אתם עושים את זה? זה לא נקי כמו IPO', זה עניין של תפיסה. חלק מהמשקיעים אומרים 'back doors? אנחנו לא משקיעים'. למה שחברה תרצה לוותר עליהם כמשקיעים?

"עניין נוסף הוא שמיזוג עם שלד מקודם כמהלך קל, כי החברה כבר רשומה למסחר. אבל זה לא קל, אתה צריך להתמודד עם הרבה בעלי עניין", מוסיף קאנינגהם. "לנו כבורסה זה הביא כמה חברות ישראליות מענייניות, וחלקן הצליחו ואנחנו מברכים על כך. אבל אני חושב שאילו היו צריכות לעשות זאת שוב, הן היו עושות IPO. החוקים זהים, אין הקלות לשלדים, אז למה לא להגיע 'נקי'?".

ASX

פעילות: בורסה לניירות ערך

שנת הקמה: 1987 (בעקבות מיזוג 6 בורסות מקומיות באוסטרליה)

מגזרים בולטים: מתכות וכרייה - 651 חברות נסחרות; פיננסים - 241; טכנולוגיה - 232

חברות זרות נסחרות: 275, מתוכן 56 מניו זילנד, 17 מישראל ו-17 מסינגפור

מספר הנפקות ראשוניות ב-2017: 143