גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיר בבורסה האוסטרלית: "אוסטרליה רעבה ללמוד מישראל"

מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות ורישום למסחר בבורסת ASX האוסטרלית, מסביר מה מושך חברות מישראל להנפיק דווקא באוסטרליה ● "אנחנו זירת מסחר ראשית עם דרישות לממשל תאגידי חזק, אין אצלנו רשימת מסחר משנית"

אוסטרליה / צילום: שאטרסטוק
אוסטרליה / צילום: שאטרסטוק

המרחק הרב והפרשי השעות הגדולים כנראה לא מרתיעים - וחברות ישראליות רבות ממשיכות להתעניין ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית, ASX. כבר היום נסחרות בבורסה הרחוקה לא פחות מ-17 חברות ישראליות מתחומי הטכנולוגיה השונים, שהיו יכולות אולי להגיע להיסחר בבורסה בתל-אביב, אך העדיפו דווקא שם.

אז מה הסוד של ASX? "אין לנו סודות", צוחק מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה האוסטרלית. ובכל זאת, בראיון ל"גלובס" הוא מנסה להצביע על סיבות לכך: "באוסטרליה, יש לנו תוכנית של פנסיה חובה מ-1991, כך שיש הרבה חסכונות שניתן להשקיע בשוק ההון, ויש צמיחה כלכלית טובה. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שהבורסה שלנו היא זירת מסחר ראשית עם דרישות לממשל תאגידי חזק - בניגוד לשווקים אחרים, אצלנו אין רשימת מסחר משנית". עוד לדברי קאנינגהם, ישראל היא אחד מחמישה שווקים בלבד שחברות מהם יכולות להירשם ישירות למסחר באוסטרליה, ולא דרך CDI (הדומה ל-ADR בארה"ב, איגרת מעקב אחר נייר ערך קיים).

קאנינגהם מוצא בהיסטוריה האוסטרלית סיבה נוספת למשיכה של המשקיעים המקומיים להשקעה בחברות טכנולוגיה: "אנחנו האוסטרלים מממנים סטארט-אפים כבר 100 שנה. נכון, ב-90 שנה מתוך ה-100 היה מדובר בחברות כרייה, ורק אחר כך הגיע המעבר המוצלח להייטק - אם כי, היו גם חברות הייטק שהגיעו מוקדם מדי לבורסה. צריך לזכור שחברות בעלות שווי שוק של 250-350 מיליון דולר מגיעות אצלנו למדדים המובילים, שהם מדדים גלובליים".

אילו המלצות תוכל לתת לבורסה בתל-אביב שמבקשת למשוך הנפקות טכנולוגיה?

"כל שוק הוא שונה. יש לנו הערכה גדולה כלפי הבורסה בתל-אביב, נפגשנו עם הנהלתה מספר פעמים. בורסות יכולות להתחרות על רישום חברות, אבל לכולן יש סוגיות דומות שנוגעות לטכנולוגיה, משיכת הון וכדומה. אנחנו מתייחסים אליהם כאל חברים טובים".

מי המתחרים העיקריים שלכם?

"אם מתייחסים לתחום הישראלי (תחרות על רישום חברות ישראליות למסחר, ש.ח.ו), אז בורסת SGX בהונג-קונג, הבורסה בטורונטו ובורסת AIM בלונדון. הבורסות שאנחנו לא מתייחסים אליהן כמתחרות הן נאסד"ק וניו-יורק, כי הן משחקות בשוק אחר והיעד שלהן הוא חברות יותר גדולות. אולי יום אחד עוד נתחרה בהן, ואז זאת תהיה בעיה נחמדה".

קאנינגהם סבור שהזמן הנכון לחברות להפוך לציבוריות ב-ASX הוא לאחר שני סבבי גיוס פרטיים. "כשמגיעים לסבב השלישי, החברה לרוב נמצאת בנקודה שהקניין הרוחני שלה כבר מוכח, והיא מבקשת לגייס אנשי מכירות; ואז היא מגלה שהתנאים שמציעות לה קרנות ההון סיכון לא תמיד אטרקטיביים. אולי היא תלך על זה, אבל אנחנו חושבים שזאת הנקודה שבה שווה לעשות שיחה עם ה-ASX", הוא אומר. "זה השלב שבו אנחנו רואים הרבה התעניינות מחברות הייטק - כאלטרנטיבה לסבב גיוס שלישי.

"חברה הופכת לציבורית רק פעם אחת, אז חייבים לוודא שזה בתזמון הנכון. חשוב לזכור שיש לכך גם חיסרון: הגדול ביותר הוא הזמן. יש לך אחריות כלפי בעלי המניות שלך. אתה צריך לתקשר איתם, להעביר דיווחים, לעמוד בכללי הבורסה, לעבור בדיקות מצד הרגולטור. כל אלה שווים זמן, וזה משאב יקר ליזמים".

למעשה, מוסיף קאנינגהם, "אנחנו משקיעים יותר זמן בלומר לחברות 'אל תירשמו למסחר, זה מוקדם מדי', מאשר בלשכנע חברות להירשם. מאוד קל לנו למשוך חברות למסחר, אבל אנחנו מעדיפים לייצר שוק שמתאים להשקעה. יש לנו שוק מאוד מגוון באוסטרליה, הרבה משקיעי ריטייל, חסכונות פנסיה, יש תחום צומח מאוד של השקעות פסיביות, family office. אנחנו אומרים לחברות שכשהופכים לחברה ציבורית, כדאי למשוך את כל סוגי המשקיעים. אם נרשמים למסחר מוקדם מדי והחברה קטנה מדי - היא נשענת בעיקר על משקיעי ריטייל, ובמיוחד על סוחרי יום. הם טובים כשהמצב טוב, אבל כשהדברים לא טובים הם לא שם, והנזילות נעלמת. אם הם המקור היחיד שלך למימון, אין לך סיבה להירשם למסחר".

"עדיפות ל-IPO ולא מיזוג עם שלד"

קאנינגהם הגיע לישראל עם בכירים נוספים מ-ASX, כשהביקור הוא חלק מפעילותם לעידוד חברות ישראליות להירשם למסחר. בנוסף, כלל הביקור מפגשים ב-SOSA, פלטפורמת החדשנות הפתוחה, המסייעת להם בהוצאה לפועל של המדיניות שלהם בתחום, על ידי איתור וחיבור לטכנולוגיות חדשניות בישראל ובעולם באמצעות המרכזים שלה בישראל ובניו-יורק. "אנחנו רוצים להראות למשקיעים אוסטרליים את הדברים הטובים שיש פה", הוא מספר. "הבאנו מנהלי קרנות מאוסטרליה ואנחנו מראים להם חברות שנסחרות אצלנו, חברות לקראת הנפקה וכאלו שחושבות על רישום באוסטרליה".

אילו חברות יכולות להתאים למסחר ב-ASX?

"חברות מתחום ה-SaaS (תוכנה כשירות) - זה תחום שמשקיעים מבינים היטב. הסייבר פופולרי, ותחום הלוויין גם אהוב בקרב המשקיעים, והוא שוק גדול מאוד היסטורית בבורסה האוסטרלית. גם תחום האגריטק. ניו-זילנד היא המקור הגדול ביותר לחברות זרות שנסחרות באוסטרליה, והרבה מהן מגיעות מהאגריטק. הרקע הזה עזר לרישום מוצלח מאוד של חברה ישראלית מתחום ניהול המים - פלואנס מקיסריה".

בהקשר כללי יותר, קאנינגהם מציין שהמשקיעים באוסטרליה חוזרים למניות הכרייה: "תעשיית הכרייה עושה את הקאמבק הגדול ביותר של העשור האחרון. גם מגזר השירותים הפיננסיים מעניין את המשקיעים, ויש בצנרת כמה הנפקות מתוכננות. מגזר אחר שמעניין הוא הבריאות, כי האוכלוסייה מתבגרת".

אתה מרוצה מסוג החברות הישראליות שנסחרות ב-ASX?

"יש לנו קשרים טובים איתן. לא אנחנו צריכים להגיד אם זו חברה טובה או לא; אנחנו רוצים חברות עם מודל עסקי מחושב היטב שמשקיעים יכולים להבין, עם ממשל תאגידי ראוי, ואנחנו בעיקר מתעניינים בגיוון. באוסטרליה אין שוק הייטק מקומי צומח מאוד, אך זה היה החלק הצומח ביותר בשוק ההון שלנו בשנים האחרונות. עדיין רוב חברות ההייטק שנסחרות אצלנו הן מקומיות, ומה שאנשים באמת רוצים זה הייטק גלובלי. מה שמושך בחברות מישראל זה שכל מי שמקים בישראל חברה, בונה אותה במטרה לפנות לשוק הגלובלי ולצמוח. אוסטרליה מאוד רעבה ללמוד מישראל ולחלוק את הסיפור הישראלי. נסייע לממן את הטכנולוגיה הישראלית ונוכל ליהנות מכך ולחלוק חלק מהביצועים דרך מחיר המניה".

אם בעבר החברות הישראליות נרשמו למסחר באוסטרליה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי מקומי, המגמה השתנתה והחברות האחרונות שהגיעו עשו זאת באמצעות הנפקה ראשונית (IPO). נראה שלקאנינגהם אין ספק מהי הדרך הנכונה יותר. "בדרך כלל, כששוק חדש נפתח וחברות שוקלות אם כן או לא להיכנס לשוק, יש מי שמקדם שלדים בורסאיים - או כפי שקוראים לזה באוסטרליה, 'דלתות אחוריות' (back doors). לרוב, לשלד יש קצת כסף, כך שצריך לגייס רק עוד קצת. זה נראה אטרקטיבי. אבל יש חיסרון - המשקיעים המקומיים לא אוהבים אותם, כי הם חושבים, 'למה אתם עושים את זה? זה לא נקי כמו IPO', זה עניין של תפיסה. חלק מהמשקיעים אומרים 'back doors? אנחנו לא משקיעים'. למה שחברה תרצה לוותר עליהם כמשקיעים?

"עניין נוסף הוא שמיזוג עם שלד מקודם כמהלך קל, כי החברה כבר רשומה למסחר. אבל זה לא קל, אתה צריך להתמודד עם הרבה בעלי עניין", מוסיף קאנינגהם. "לנו כבורסה זה הביא כמה חברות ישראליות מענייניות, וחלקן הצליחו ואנחנו מברכים על כך. אבל אני חושב שאילו היו צריכות לעשות זאת שוב, הן היו עושות IPO. החוקים זהים, אין הקלות לשלדים, אז למה לא להגיע 'נקי'?".

ASX

פעילות: בורסה לניירות ערך

שנת הקמה: 1987 (בעקבות מיזוג 6 בורסות מקומיות באוסטרליה)

מגזרים בולטים: מתכות וכרייה - 651 חברות נסחרות; פיננסים - 241; טכנולוגיה - 232

חברות זרות נסחרות: 275, מתוכן 56 מניו זילנד, 17 מישראל ו-17 מסינגפור

מספר הנפקות ראשוניות ב-2017: 143

עוד כתבות

ערן יסעור ופיליפ גלדר / צילום: רפי דלויה, יח"צ

ביהמ"ש אישר את העברת מוצר השנה לזכיינות של איזי מוקדי; הזכיין הקודם מקים מיזם מתחרה

נדחתה בקשה לצו מניעה זמני שהגישה פורום פאבלישינג ישראל נגד החברה העולמית והזכיין החדש מטעמה ● ערן יסעור, בעל השליטה בזכיינית הקודמת, מקים מיזם עצמאי שיתחרה בה

חוות שרתים של אמזון בסין. התחום החם של עולם ההייטק   / צילום: dycj, רויטרס

אמזון מגדילה את ההימור על ישראל: מו"מ עם עזריאלי להקמת דאטה סנטר

עזריאלי כבר סיכמה על אופציה לרכישת קרקעות בשלושה מקומות בארץ, אך אמזון החליטה לפרסם מכרז כדי לקבל הצעות נוספות ● היקף הפרויקט מוערך בקרוב למיליארד שקל ● פעילות הענן של אמזון אחראית לכ-60% מהרווח התפעולי שלה ● אמזון: לא מגיבים לשמועות

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" ● מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. איך יכול להיות שהוא לא מפחד מהרגולציה? / צילום: Yasuaki Kobayashi, רויטרס

לאחר שיחה בין טראמפ לנאדלה: מיקרוסופט הודיעה כי תמשיך במו"מ לרכישת טיקטוק

בהתייחסות רשמית ראשונה לנושא, מיקרוסופט חשפה כי היא מתכננת להשלים את המו"מ בתוך חודש וחצי ● המגעים בינה מיקרוסופט לבייטדאנס הסינית הוקפאו בסופ"ש לאחר שטראמפ קרא לאסור פעילות טיקטוק בארה"ב

הברחת סיגריות  / צילום: יחידת דוברות והסברה רשות המיסים

מבקר המדינה: ישראל מפסידה הכנסות של מליארדי שקלים בכל שנה עקב הברחות של טבק

ממצאי דוח המבקר שמתפרסמים היום חושפים הזנחה במעברי הגבול היבשתיים של ישראל ● המבקר: "במצב זה קיים חשש שגורמים עברייניים מנצלים את המעבר להעברת סמים וכסף וההרתעה נפגעת"

מימין: מארק צוקרברג, טים קוק וסאטיה נדלה / צילום: shtterstock, Reuters

הנדל"ן של אפל: ענקיות הטק רוצות לפתור את מצוקת הדיור בחוף המערבי של ארה"ב

ענקיות טק רבות התחייבו בשנה שעברה לפרויקטים רב-שנתיים שקשורים בדיור ● ההתחייבויות הללו באות אחרי שנים של התייקרות בעלויות הדיור בעמק הסיליקון ובסיאטל, כאשר הגידול בתעסוקה גבוה יותר מהיקף הבנייה החדשה ותושבים ותיקים נאלצו לעזוב

המחלקה לחקירות שוטרים / צילום: רפי קוץ

ביקורת על מח"ש שלא מיצתה חקירה בעניינו של קצין משטרה שהורה לשקר ולכתוב כזבים בדוח פעולה משטרתי

הפרשה נגעה לעניינו של קצין משטרה, שלכאורה הורה לשקר בדוח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף

האם החו"לניקים החרדים קיבלו פטור מלא ממגבלות הקורונה?

אפס הגבלות קורונה על חו"לניקים אמריקאים שיגיעו ללמוד בישיבות? ליברמן סתם מעליל ● המשרוקית של "גלובס"

 

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP

המירוץ לחיסון: רוסיה מתכננת לחסן את כלל האוכלוסייה נגד קורונה כבר באוקטובר

רוסיה רוצה להיות המדינה הראשונה בעולם שמשיקה חיסון המוני לווירוס ● כדי להשיג את המטרה היא קיצרה את זמני הניסויים הקליניים והודיעה שבעוד חודשיים היא תתחיל לחסן את כל האוכלוסייה במדינה

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום

אלדד פרי / צילום: איל יצהר

מדוע הטיל משרד השיכון עיצום כספי של 800 אלף שקל על פרי נדל"ן

במשרד הממונה על חוק המכר במשרד השיכון בדקו בשנה האחרונה אם בחלק מהפרויקט,בהם מציגה את עצמה פרי נדל"ן כמארגנת קבוצת רכישה, הוטעו הלקוחות לחשוב כי הם רוכשים דירות בפרויקט יזמי ● הבוקר הוטל על החברה לחתום על מתווה תיקון ליקויים ועיצום כספי על סך 800 אלף שקל

אלפים בהפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"בהשקעה בתשתיות, משדרוג האינטרנט עד ערים חדשות, המדינה לא יכולה לטעות"

להקים שתי ערים בפאתי המרכז, למסות קרנות השתלמות, להחיל חובת דיווח כללית ולהוריד את יוקר המחיה ● "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

פרופ' גמזו מציג: כך נכניס לישראל 17 אלף תלמידי ישיבות וסטודנטים

הגעת תלמידי הישיבות והסטודנטים תתבצע בפיזור שנתי תלוי תוכנית ולא באופן מיידי ● כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות וסטודנטים תאושר אך ורק למוסדות שאושרו על ידי משרד הבריאות ושמתחייבים לעמוד בתנאי בידוד של שבועיים בקפסולות של עד שישה בני אדם

משה גפני בדיון של וועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקנות הניוד החדשות של קופות הגמל

התיקון אמור להביא להגברת התחרות בין החברות ושיפור מצבם של החוסכים, לרבות הוזלה בדמי הניהול ● עוד אושרה תקנה הקובעת כי במידה והחוסכים הגיעו לגיל 60 לפחות, יוכלו להעביר את חסכונם מקופת גמל להשקעה לקופת גמל לקצבה

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

סבן אילבן / צילום: שאטרסטוק

עסקת האנרגיה הגדולה של השנה: מרתון פטרוליום מוכרת את תחנות הדלק שלה ב-21 מיליארד דולר

הבעלים היפנים של סבן אילבן רוכשים את 3,900 חנויות הנוחות ותחנות הדלק הצמודות להן ברחבי ארה"C ● נשיא החברה: "זו היתה הזדמנות של פעם בחיים"

נור זועבי, בודקת תוכנה בסיילספורס / צילום: ויקטור (ויקי) לוי

"לא משנה באיזה שלב בחיים, כשלא מתאים תעשו שינוי"

נור זועבי, בת 33, בודקת תוכנה בסיילספורס ● טווח שכר: 26-21 אלף שקל

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 2 באוגוסט 2020

אתמול באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת / צילום: דוברות משרד התקשורת

משרד התקשורת יערוך שימועים מקוצרים במקרה של סגר נוסף

המשרד מתכוון להיערך לטפל בחריגות בתשלומים בדקות שיחה בסלולר ובטלפוניה הנייחת וליישם תוכניות שכבר הוציא בגל הראשון