גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיר בבורסה האוסטרלית: "אוסטרליה רעבה ללמוד מישראל"

מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות ורישום למסחר בבורסת ASX האוסטרלית, מסביר מה מושך חברות מישראל להנפיק דווקא באוסטרליה ● "אנחנו זירת מסחר ראשית עם דרישות לממשל תאגידי חזק, אין אצלנו רשימת מסחר משנית"

אוסטרליה / צילום: שאטרסטוק
אוסטרליה / צילום: שאטרסטוק

המרחק הרב והפרשי השעות הגדולים כנראה לא מרתיעים - וחברות ישראליות רבות ממשיכות להתעניין ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית, ASX. כבר היום נסחרות בבורסה הרחוקה לא פחות מ-17 חברות ישראליות מתחומי הטכנולוגיה השונים, שהיו יכולות אולי להגיע להיסחר בבורסה בתל-אביב, אך העדיפו דווקא שם.

אז מה הסוד של ASX? "אין לנו סודות", צוחק מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה האוסטרלית. ובכל זאת, בראיון ל"גלובס" הוא מנסה להצביע על סיבות לכך: "באוסטרליה, יש לנו תוכנית של פנסיה חובה מ-1991, כך שיש הרבה חסכונות שניתן להשקיע בשוק ההון, ויש צמיחה כלכלית טובה. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא שהבורסה שלנו היא זירת מסחר ראשית עם דרישות לממשל תאגידי חזק - בניגוד לשווקים אחרים, אצלנו אין רשימת מסחר משנית". עוד לדברי קאנינגהם, ישראל היא אחד מחמישה שווקים בלבד שחברות מהם יכולות להירשם ישירות למסחר באוסטרליה, ולא דרך CDI (הדומה ל-ADR בארה"ב, איגרת מעקב אחר נייר ערך קיים).

קאנינגהם מוצא בהיסטוריה האוסטרלית סיבה נוספת למשיכה של המשקיעים המקומיים להשקעה בחברות טכנולוגיה: "אנחנו האוסטרלים מממנים סטארט-אפים כבר 100 שנה. נכון, ב-90 שנה מתוך ה-100 היה מדובר בחברות כרייה, ורק אחר כך הגיע המעבר המוצלח להייטק - אם כי, היו גם חברות הייטק שהגיעו מוקדם מדי לבורסה. צריך לזכור שחברות בעלות שווי שוק של 250-350 מיליון דולר מגיעות אצלנו למדדים המובילים, שהם מדדים גלובליים".

אילו המלצות תוכל לתת לבורסה בתל-אביב שמבקשת למשוך הנפקות טכנולוגיה?

"כל שוק הוא שונה. יש לנו הערכה גדולה כלפי הבורסה בתל-אביב, נפגשנו עם הנהלתה מספר פעמים. בורסות יכולות להתחרות על רישום חברות, אבל לכולן יש סוגיות דומות שנוגעות לטכנולוגיה, משיכת הון וכדומה. אנחנו מתייחסים אליהם כאל חברים טובים".

מי המתחרים העיקריים שלכם?

"אם מתייחסים לתחום הישראלי (תחרות על רישום חברות ישראליות למסחר, ש.ח.ו), אז בורסת SGX בהונג-קונג, הבורסה בטורונטו ובורסת AIM בלונדון. הבורסות שאנחנו לא מתייחסים אליהן כמתחרות הן נאסד"ק וניו-יורק, כי הן משחקות בשוק אחר והיעד שלהן הוא חברות יותר גדולות. אולי יום אחד עוד נתחרה בהן, ואז זאת תהיה בעיה נחמדה".

קאנינגהם סבור שהזמן הנכון לחברות להפוך לציבוריות ב-ASX הוא לאחר שני סבבי גיוס פרטיים. "כשמגיעים לסבב השלישי, החברה לרוב נמצאת בנקודה שהקניין הרוחני שלה כבר מוכח, והיא מבקשת לגייס אנשי מכירות; ואז היא מגלה שהתנאים שמציעות לה קרנות ההון סיכון לא תמיד אטרקטיביים. אולי היא תלך על זה, אבל אנחנו חושבים שזאת הנקודה שבה שווה לעשות שיחה עם ה-ASX", הוא אומר. "זה השלב שבו אנחנו רואים הרבה התעניינות מחברות הייטק - כאלטרנטיבה לסבב גיוס שלישי.

"חברה הופכת לציבורית רק פעם אחת, אז חייבים לוודא שזה בתזמון הנכון. חשוב לזכור שיש לכך גם חיסרון: הגדול ביותר הוא הזמן. יש לך אחריות כלפי בעלי המניות שלך. אתה צריך לתקשר איתם, להעביר דיווחים, לעמוד בכללי הבורסה, לעבור בדיקות מצד הרגולטור. כל אלה שווים זמן, וזה משאב יקר ליזמים".

למעשה, מוסיף קאנינגהם, "אנחנו משקיעים יותר זמן בלומר לחברות 'אל תירשמו למסחר, זה מוקדם מדי', מאשר בלשכנע חברות להירשם. מאוד קל לנו למשוך חברות למסחר, אבל אנחנו מעדיפים לייצר שוק שמתאים להשקעה. יש לנו שוק מאוד מגוון באוסטרליה, הרבה משקיעי ריטייל, חסכונות פנסיה, יש תחום צומח מאוד של השקעות פסיביות, family office. אנחנו אומרים לחברות שכשהופכים לחברה ציבורית, כדאי למשוך את כל סוגי המשקיעים. אם נרשמים למסחר מוקדם מדי והחברה קטנה מדי - היא נשענת בעיקר על משקיעי ריטייל, ובמיוחד על סוחרי יום. הם טובים כשהמצב טוב, אבל כשהדברים לא טובים הם לא שם, והנזילות נעלמת. אם הם המקור היחיד שלך למימון, אין לך סיבה להירשם למסחר".

"עדיפות ל-IPO ולא מיזוג עם שלד"

קאנינגהם הגיע לישראל עם בכירים נוספים מ-ASX, כשהביקור הוא חלק מפעילותם לעידוד חברות ישראליות להירשם למסחר. בנוסף, כלל הביקור מפגשים ב-SOSA, פלטפורמת החדשנות הפתוחה, המסייעת להם בהוצאה לפועל של המדיניות שלהם בתחום, על ידי איתור וחיבור לטכנולוגיות חדשניות בישראל ובעולם באמצעות המרכזים שלה בישראל ובניו-יורק. "אנחנו רוצים להראות למשקיעים אוסטרליים את הדברים הטובים שיש פה", הוא מספר. "הבאנו מנהלי קרנות מאוסטרליה ואנחנו מראים להם חברות שנסחרות אצלנו, חברות לקראת הנפקה וכאלו שחושבות על רישום באוסטרליה".

אילו חברות יכולות להתאים למסחר ב-ASX?

"חברות מתחום ה-SaaS (תוכנה כשירות) - זה תחום שמשקיעים מבינים היטב. הסייבר פופולרי, ותחום הלוויין גם אהוב בקרב המשקיעים, והוא שוק גדול מאוד היסטורית בבורסה האוסטרלית. גם תחום האגריטק. ניו-זילנד היא המקור הגדול ביותר לחברות זרות שנסחרות באוסטרליה, והרבה מהן מגיעות מהאגריטק. הרקע הזה עזר לרישום מוצלח מאוד של חברה ישראלית מתחום ניהול המים - פלואנס מקיסריה".

בהקשר כללי יותר, קאנינגהם מציין שהמשקיעים באוסטרליה חוזרים למניות הכרייה: "תעשיית הכרייה עושה את הקאמבק הגדול ביותר של העשור האחרון. גם מגזר השירותים הפיננסיים מעניין את המשקיעים, ויש בצנרת כמה הנפקות מתוכננות. מגזר אחר שמעניין הוא הבריאות, כי האוכלוסייה מתבגרת".

אתה מרוצה מסוג החברות הישראליות שנסחרות ב-ASX?

"יש לנו קשרים טובים איתן. לא אנחנו צריכים להגיד אם זו חברה טובה או לא; אנחנו רוצים חברות עם מודל עסקי מחושב היטב שמשקיעים יכולים להבין, עם ממשל תאגידי ראוי, ואנחנו בעיקר מתעניינים בגיוון. באוסטרליה אין שוק הייטק מקומי צומח מאוד, אך זה היה החלק הצומח ביותר בשוק ההון שלנו בשנים האחרונות. עדיין רוב חברות ההייטק שנסחרות אצלנו הן מקומיות, ומה שאנשים באמת רוצים זה הייטק גלובלי. מה שמושך בחברות מישראל זה שכל מי שמקים בישראל חברה, בונה אותה במטרה לפנות לשוק הגלובלי ולצמוח. אוסטרליה מאוד רעבה ללמוד מישראל ולחלוק את הסיפור הישראלי. נסייע לממן את הטכנולוגיה הישראלית ונוכל ליהנות מכך ולחלוק חלק מהביצועים דרך מחיר המניה".

אם בעבר החברות הישראליות נרשמו למסחר באוסטרליה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי מקומי, המגמה השתנתה והחברות האחרונות שהגיעו עשו זאת באמצעות הנפקה ראשונית (IPO). נראה שלקאנינגהם אין ספק מהי הדרך הנכונה יותר. "בדרך כלל, כששוק חדש נפתח וחברות שוקלות אם כן או לא להיכנס לשוק, יש מי שמקדם שלדים בורסאיים - או כפי שקוראים לזה באוסטרליה, 'דלתות אחוריות' (back doors). לרוב, לשלד יש קצת כסף, כך שצריך לגייס רק עוד קצת. זה נראה אטרקטיבי. אבל יש חיסרון - המשקיעים המקומיים לא אוהבים אותם, כי הם חושבים, 'למה אתם עושים את זה? זה לא נקי כמו IPO', זה עניין של תפיסה. חלק מהמשקיעים אומרים 'back doors? אנחנו לא משקיעים'. למה שחברה תרצה לוותר עליהם כמשקיעים?

"עניין נוסף הוא שמיזוג עם שלד מקודם כמהלך קל, כי החברה כבר רשומה למסחר. אבל זה לא קל, אתה צריך להתמודד עם הרבה בעלי עניין", מוסיף קאנינגהם. "לנו כבורסה זה הביא כמה חברות ישראליות מענייניות, וחלקן הצליחו ואנחנו מברכים על כך. אבל אני חושב שאילו היו צריכות לעשות זאת שוב, הן היו עושות IPO. החוקים זהים, אין הקלות לשלדים, אז למה לא להגיע 'נקי'?".

ASX

פעילות: בורסה לניירות ערך

שנת הקמה: 1987 (בעקבות מיזוג 6 בורסות מקומיות באוסטרליה)

מגזרים בולטים: מתכות וכרייה - 651 חברות נסחרות; פיננסים - 241; טכנולוגיה - 232

חברות זרות נסחרות: 275, מתוכן 56 מניו זילנד, 17 מישראל ו-17 מסינגפור

מספר הנפקות ראשוניות ב-2017: 143

עוד כתבות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

תיקון והתנצלות

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

ירידות באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● מדד דאקס נחלש ב-0.5%, הפוטסי יורד 0.3% והקאק מאבד 0.9% ● מדד קוספי ננעל בירידות של 2% ומדד ניקיי ננעל בעליות של 0.1% ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי