גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת שואלת: כמה אנשים צריך בשביל לצאת למלחמה?

הדיונים בוועדות הכנסת השבוע סביב סעיף "היציאה למלחמה" הראו שלעתים אכן מתקיים שיח מעמיק ששובר גם משמעת קואליציונית ● הבעיה היא לא בדיונים אלא במציאות: כשחברי קבינט נחשפים למידע שבועות ארוכים אחרי הנשיא דונלד טראמפ ובכירי הממשל האמריקאי

נדיר למצוא בכנסת הנוכחית דיון מעמיק ומרשים בוועדות. ביום שני ישבתי בחלק מן הדיון של ועדת חוץ ובטחון, וסביב השולחן התכנסו חברי כנסת מן האופוזיציה והקואליציה ובניגוד למקובל במקומותינו, הם הצביעו עם מצפונם ונגד המשמעת הקואליציונית ותכתיבים שקיבלו מן הליכוד. חברי הכנסת בני בגין (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הסכימו עם העמדות שהציגו עפר שלח (יש עתיד) ועמר בר-לב (המחנה הציוני) וכאשר גייס יו"ר הועדה, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) את שאר חברי הוועדה, אפילו עם הרוב האוטומטי העומד לרשותו - לא הצליח דיכטר להעביר את סעיף ה"יציאה למלחמה" בו דבק גם ראש הממשלה.

שלח ובר-לב התעקשו לשכנע את הנוכחים, שאין זה סביר לכנס קבינט במניין נמוך של מחצית השרים החברים בו כדי לאשר "החלטה על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית". מדוע? כי לפי חוק הממשלה, הקבינט מורכב משישה אנשים בלבד: ראש ממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה (אם מונה), שר הבטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לבטחון פנים ושר האוצר.

כל השאר - קבינט רחב יותר - זה בונוס. למה הכוונה? ממשלת ישראל יכולה להחליט שהקבינט הוא רחב יותר, אך אינה חייבת לעשות זאת. הממשלה ה-34 הקימה קבינט המונה 11 שרים. אך בממשלה ה-35, לכשתוקם אי שם בעתיד, לא תהיה מניעה לכונן קבינט מצומצם בהרבה, של שישה חברים בלבד ואף פחות מכך.

למשל: נתניהו לא מינה ממלא מקום ראש ממשלה, ואין חוק שמחייב אותו למנות ממלא מקום. ומאחר ונתניהו הוא גם שר החוץ, ואין חוק המחייב אותו לפצל את כוחותיו, הרי שלפי המצב הקיים (ואשר לא הוחלף ולא תוקן השבוע) הקבינט יכול להיות מורכב מארבעה איש בלבד: נתניהו כראש הממשלה, שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה, אביגדור ליברמן כשר הבטחון, משה כחלון כשר האוצר וגלעד ארדן כשר לבטחון פנים. זהו. ואם הממשלה הנוכחית רוצה להחליט על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, כמו תקיפה נגד מדינה או ארגון שלא חולקים גבול עמנו - כל אלה יכולים להתקיים באמצעות כינוס של מחצית הקבינט, כלומר שני אנשים: "מחצית מחברי הממשלה המכהנים בקבינט".

זה לא נגמר כאן. כדי לקבל החלטה במצב בו יש "נסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור (מחצית), רשאים ראש הממשלה ושר הבטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר".

מכלל הן אפשר לשמוע את הלאו. הנימוקים שיירשמו? כלומר פרוטקול תקין ומסודר, זה חל רק במקרה של הנסיבות הקיצוניות. אבל במקרה של "נקיטת פעולה צבאית משמעותית" אין רישום. פשוט מכנסים חצי והיידה.

ומה אם חשקה נפשו של ראש הממשלה להיות גם שר החוץ וגם שר הבטחון? אז חשקה. החוק בישראל אינו כובל את ידיו. הוא יכול לאגור לתוכו את כל התפקידים. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, החזיק גם בתפקיד שר הבטחון. כך עשו אף ראשי ממשלה קודמים: שמעון פרס, יצחק רבין, יצחק שמיר (למשך 3 חודשים), מנחם בגין (בעת תקיפת הכור בעיראק), לוי אשכול, דוד בן גוריון. היסטורית, זה די מקובל שראשי ממשלה שומרים לעצמם גם את תפקיד שר הבטחון.

אריאל שרון אמנם לא שימש כשר ביטחון במקביל לתפקיד ראש הממשלה, אבל השבוע הזכיר לי מישהו על הרגעים בהם הוא החליט לפרוץ למוקטעה ברמאללה. הוא כינס קבינט בטחוני כדי לאשר את הפעולה, אך תוך כדי הדיון השרים גילו שבזמן שהם ספונים בחדר, הכוחות כבר הסתערו.

ואיפה האחריות המשותפת?

וחזרה לסעיפי מניין ה-50%, קבינט מצומצם ונסיבות קיצוניות. לכל הדברים הללו התנגדו בגין ואילטוב מצד ימין, ביחד עם שלח ובר-לב מצד שמאל. בוועדה, בניהולם של דיכטר וח"כ ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט), הדיון היה מנומס ומכבד. הנוכחים הקשיבו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר וליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור. מנומקות, מקצועיות ותיקות.

סלומינסקי אמר לנוכחים, שאם המניין הוא רק חצי מן הקבינט, שהם למעשה חלק מאוד קטן מן הממשלה, איך מצפים שעקרון האחריות המשותפת ימשיך לעבוד? כל השרים יהיו אחראים לתוצאות של פעולה צבאית קטלנית, החלטה שקיבלו רק שניים או שלושה?

בשלב כלשהו בדיון, כאשר דיכטר לחץ על מניין של 50%, בעוד שלח מתווכח ומסביר שזה מספר נמוך מאוד, ויש לכונן מנין של לפחות 75% - ביקשה זילבר הפסקה כדי להתייעץ טלפונית עם אנשי משרד המשפטים. ההפסקה של 15 דקות התארכה ובעוד שלח, בר-לב ובגין נותרים בתוך החדר, קיים דיכטר שיחה טלפונית עם ראש הממשלה.

ואז הוחלט: גם אם הועדה מפילה לדיכטר את סעיף הנסיבות הקיצוניות, יגיש דיכטר הסתייגות להצעת החוק במהלך ההצבעה במליאה, ועם הרוב הקואליציוני במליאה, ההסתייגות שלו תוכנס אף תוכנס. כך היה.

דיכטר דחף ולחץ לסיים באותו היום (שני). בעוד שראש הממשלה הורה להתקשר למנכ"לי חברות החדשות ולעדכן אותם שהוא עומד לשאת נאום קריטי, כאשר כל המדינה מעבירה ווטסאפים היסטריים עם שמועות על הודעות מלחמה, ושהציבור טרם הספיק לעכל את מה שהתרחש לילה קודם בתוך סוריה, פיצוצים שהביאו לכדי רעידת אדמה - דיכטר שינה את חוקי המלחמה של המדינה.

כחצי שעה אחרי שנתניהו סיים את נאום הקלסרים והדיסקים הצרובים ביום שני בלילה, דיכטר גייס את הרוב הדרוש במליאת הכנסת כדי לאשר את ההסתייגות שנדחתה על ידי חברי הכנסת מימין ומשמאל בבוקר בוועדה. 

בוושינגטון יודעים יותר

אחת הסיבות שנתניהו, כראש ממשלה, לחץ על דיכטר וביקש ממנו לוודא שפורום קבלת ההחלטות הוא מצומצם, היא החשש הטבעי שלו מהדלפות. פורום רחב מדי לא מאפשר לנהל תהליך בטחוני צבאי בסודיות נדרשת. זהו ההסבר מן הצד של ראש הממשלה.

במהלך אחת ההפסקות בדיון ביום שני בבוקר הזכיר לי אחד את הח"כים את אותם 57 דיונים בטחוניים וצבאיים שנערכו על פני תקופה של 16 חודשים (2011 ואילך) באשר לפעולת תקיפה צבאית משמעותית של מדינה שאינה גובלת בישראל - כל עשרות השעות של אותם הדיונים נערכו בפורום מצומצם אשר אינו הקבינט.

מי ששירתו כשרי ממשלת ישראל אז, גם אם היו חברי קבינט, מודרו לחלוטין. כך יצא שהם למדו על התכניות מתוך ניחושים שונים בנוגע לרמזים שפוזרו בעיתונות הישראלית והעולמית. לעתים, כאשר הם יצאו לוושינגטון, הם גילו שם שהם, שרי קבינט של מדינת ישראל, נמצאים בנחיתות מידע ביחס לדרג הבטחוני האמריקאי הבכיר.

השבוע רואיין בכלי התקשורת ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, אשר על בסיס העבודה של הוועדה שבראשה הוא עמד (והוקמה כדי להפיק לקחים מאותם דיונים בטחוניים בשנים 2010-2012 , ואשר לא הובאו בפני הקבינט) נוסח החוק החדש. עמידרור נשאל על ידי המראיינים בגלי צה"ל, ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, האם זו הייתה כוונתם כאשר הניחו את הדו"ח שלהם והמליצו על תיקון חוק יסוד הממשלה? "בשום פנים ואופן לא", אמר עמידרור, "בשום פנים ואופן לא התכוונו שרק ראש הממשלה ושר הבטחון יקבלו את ההחלטות. מדובר בהחלטות שצריכות להתקבל בהרכב של הקבינט", אמר עמידרור, מיי שהיה ראש המל"ל תחת בנימין נתניהו.

אגב, התסריט הזה של קבלת החלטות משמעותיות תוך התעלמות משרי הקבינט חוזר על עצמו כמעגל שוטה. גם כשלא מדובר בפעולה צבאית משמעותית, אלא פעולה מודיענית כבירה - כמו חשיפת עבודת מודיעין ארוכה ומורכבת כפי שביצע המוסד בתוך איראן עד לפני כמה חודשים - לומדים על כך חברי הקבינט כמעט בדיעבד. דונלד טראמפ ובכירי הממשל שלו נחשפו למידע במארס 2018, ושרי קבינט ישראלים נחשפו אליו ארבע שעות לפני הציבור הרחב.

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים