גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השגנו חוסן, אבל מבחינות אחרות הכלכלה דורכת במקום"

פרופ' רפי מלניק, שעומד מאחורי מדד מלניק, בראיון ל"גלובס" לקראת כנס הרצליה ה-18: "החוסן הלאומי שצברנו מגן ממלחמות ומשברים אבל בא על חשבון השירותים שהמדינה מספקת לאזרחים" ● ההשקעה בתשתיות ירדה לרמה הנמוכה ביותר אי-פעם, והמשק עבר שינוי אופי מסקנדינבי לדרום-קוריאני מבלי ששמנו לב

המשק הישראלי צבר בשנים האחרונות חוסן שמסייע לו להתגבר בקלות על זעזועים גדולים - אירועים ביטחוניים או משברים כלכליים עולמיים - אבל לצד צבירת החוסן הלאומי משלמים אזרחי ישראל מחיר הידרדרות ברמת השירותים שמספקת הממשלה לאזרחים ופיריון נמוך יותר. תמונת המצב המורכבת הזו היא השורה התחתונה במדד מלניק שיוצג השבוע בכנס הרצליה ה-18.

בראיון ל"גלובס" מסביר האיש שעומד מאחורי המדד, פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי, מה השיגה המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות ומה האתגרים הגדולים שנותרו לשנים הבאות. ההסתכלות של מלניק הולכת אחורה רחוק, עד לימי שבהם נוצרה הכלכלה הישראלית על-ידי אישים כמו שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר. "אם היו מעירים היום את ספיר ומספרים לו מה קורה במשק הוא לא היה מאמין", אומר מלניק. "הצלחנו להשתלט על החובות, הצלחנו להשתלט על האינפלציה, יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, יש עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק עם הצטרפות של החרדים והערבים - כל זה מעניק לכלכלת ישראל חוסן, שבא לידי ביטוי ביכולת לעמוד מול זעזועים גדולים כמו משבר אשראי עולמי או מלחמה בצפון - אירועים שבעבר הלא-רחוק היו מכניסים את המשק לצרות גדולות".

במה החוסן הזה בא לידי ביטוי?

"תסתכלו למשל על נתוני הצמיחה לשנת 2006 - לא רואים סימן לכך שבקיץ של אותה שנה הייתה מלחמה בצפון. התמונה חוזרת על עצמה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן. הכלכלה הישראלית מסוגלת לספוג אירועים ביטחוניים משמעותיים מבלי להיכנס לצרות. זה לא הכלכלה של לפני 20 או אפילו 10 שנים. זה הביטוי של החוסן. תסתכלו על משבר האשראי העולמי".

יש שטוענים שפשוט היה לנו מזל מבחינת העיתוי שלו, שהמשבר פרץ בזמן שהבנקים יצאו ממשבר ושוק הנדל"ן היה הכי לא בועתי אחרי עשור של ירידת מחירים.

"נכון, נתוני הפתיחה היו מאוד נוחים לכלכלת ישראל, אבל הייתה גם מדיניות כלכלית שיצרה את התנאים האלה -מדיניות מאוד שמרנית שאפשרה לישראל להתמודד עם המשבר בצורה אחרת משאר המדינות. בעולם הגדילו מאוד את ההוצאות הממשלתיות (כדי לעורר מחדש את הכלכלות המשותקות - ע"ב), הקטינו את שיעורי המס וכתוצאה מכך נוצר גירעון גדול וחוב גדול. בישראל זה לא קרה. בתקופת המשבר המשיכו להגביל את הגידול השנתי בהוצאות - ושיעורי המס לא השתנו. התוצאה היא שישראל היום עומדת בקריטריונים של אמנת מאסטריכט (שקובעים את תנאי הסף להצטרפות לגוש האירו - גירעון תקציבי של 3% יחס חוב תוצר של 60% - ע"ב). אבל הסיפור היותר מעניין הוא שישראל היא אחת המדינות היחידות שעומדת בקריטריונים האלה: צרפת, גרמניה, אנגליה, ספרד, איטליה - כל המדינות הבולטות בגוש האירו חורגות בחוב או בגירעון או בשניהם. ישראל - לא".

אם הכול כל-כך טוב, אז מה כל-כך רע?

"התמונה של המאקרו נראית ורודה אבל ההתכנסות לרמת חיים מקובלת במערב תקועה. הפער נשמר. אולי לדרוך במקום זה גם הישג. אחרי תכנית הייצוב של 1985 נעשו רפורמות משקיות דרמטיות שהפכו את כלכלת ישראל מכלכלה מתוכננת, מנוהלת מלמעלה, לכלכלה שפועלת בתנאי שוק. זה נעשה כדי להוריד את האינפלציה אבל הציפייה הייתה שגידול בייצוא יביא למשק משהו מעבר, איזה דיבידנד של פריון, שישפר את התפקוד של המשק - אבל זה לא קרה. אין כמעט שיפור כתוצאה מהרפורמה הענקית, מהורדת האינפלציה ומהעודף במאזן התשלומים. קיבלנו חוסן אבל הפריון לא הגיב. היית מצפה שהסקטור המוביל, סקטור ההייטק ימשוך את כל המשק אבל זה לא קורה. כשאתה מסתכל על הפריון לפי ענפים אז המקום היחיד שאתה רואה פריצה בפריון זה בסקטור הצר של שירותי התוכנה. בענפים הרגילים אתה לא רואה כלום. הסטארט-אפ ניישן הזה אם הוא לא יתרחש בענפי השירותים - אתה תקוע, כי זה 60% מהמשרות במשק. המדיניות צריכה להיות מכוונת לשיפור טכנולוגי בענפי השירותים. כל הטענה הזאת שישראלים לא עובדים בחקלאות ובעבודות "שחורות" - הם לא עובדים כי לא משלמים להם! אם היו משלמים שכר נורמלי הם לא היו עובדים? גרמנים לא עובדים בשטיפת כלים?

יותר מזה, כשאתה משווה את הפריון של העובד הישראלי עם ה-OECD או עם איזשהו בנצ'מרק בינלאומי - אתה לא רואה סגירת פער. זאת בעיה מאוד חמורה שצריך לחקור אותה. למה אין לנו פריון במשק? אנחנו מחפשים הסבר לתופעה הזאת ויש לדעתנו שלושה גורמים בסיסיים שמסבירים: הגורם הראשון זה מלאי ההון הנמוך במשק, גם במכונות וגם בתשתיות. אנחנו חורגים בצורה קיצונית כלפי מטה. זה נובע מפיגור היסטורי מאז הימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. היה צורך לרסן הוצאות איפה שאתה רק יכול כדי לרסן את הגירעון והדבר היחיד שאין לו לובי זה התשתיות נוצר פיגור אדיר, שלא נסגר. ההשקעות של הממשלה היום בתשתית - 1.7% תוצר - הן הנמוכות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל עם כל הכבישים וכל הכ"צים.

באגף תקציבים מדברים על שיא בהשקעות בשקלים - אבל זה לא הסיפור כי מודדים השקעות בתשתיות לפי החלק היחסי, אחוז מהתוצר. הסיבה השנייה לפריון הנמוך היא שהאנשים שמצטרפים היום לשוק העבודה לא מביאים איתם את ההון האנושי, את המיומנויות הנדרשות לכלכלה מודרנית, טכנולוגית, תעשייתית. הערבים והחרדים שהצטרפו לשוק העבודה מקטינים את הפריון במשק. זה לא שאני נגד הצטרפותם לשוק העבודה - זה דבר חיובי ביותר - אבל התוצר בישראל צמח כי העסקנו יותר עובדים. תוספת התעסוקה גרמה לתוספת התוצר, אבל לא מעבר לזה. כלכלה שלא צומחת מעבר לזה היא כלכלה בסטגנציה. כלומר, אנחנו מדינה עשירה יותר במאקרו אבל לא לפועל ולא לעובד ולא לנפש. בגרמניה אם יש צמיחה של אחוז זה אומר גידול בפריון של 1%. אצלנו צמיחה של אחוז זה אומר ירידה בפריון".

אז מה צריך לעשות?

"צריך מנגנון של הכשרות מקצועיות. הגורם השלישי שזיהינו זה הקושי בעשיית העסקים (Doing business). הדירוג שלנו במדד גרוע ביותר והוא לא משתפר. לפני שנה הבאנו את המומחה מספר אחת של הבנק העולמי לכנס של מכון אהרן והוא הסביר לנו שיש מדינות שלקחו את המדד הזה - זיהו איפה הפלונטרים וטיפלו בזה.

אין כמעט שיפור כתוצאה מהרפורמה הענקית, הורדת האינפלציה ויצירת העודף במאזן התשלומים. הפריון לא הגיב לזה אבל קיבלנו חוסן".

יו"ר ההסתדרות טוען שהשכר הנמוך הוא סיבה לפיריון הנמוך.

"זה נכון. חלק גדול מהסיפור של הפריון הנמוך בענפי השירותים זה המאסה של העובדים הזרים פה, שנותנים לך שירותים בשכר מאוד נמוך. זה דוחף כלפי מטה את השכר של הישראלים שאין להם את המיומנויות לעבוד בהייטק. זה באמת פגע בשיפור הפריון בהרבה מאוד ענפים".

אז אנחנו דורכים במקום או שגם נסוגים אחורה?

"בפרמטר מאוד מרכזי חלה נסיגה. משקל ההוצאה הציבורית (ביחס לתוצר - ע"ב) ירד, אבל רמת החיים עלתה - זה אומר שמצד אחד הממשלה מספקת פחות שירותים ציבוריים אבל הביקוש לחינוך ובריאות גדל. התוצאה מי שיכול להרשות לעצמו קיבל את זה פרטי ומי שלא יכול - קיבל את רמת השירותים הציבוריים הנמוכה".

עוד כתבות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"