בנימין נתניהו / צילום: shutterstock
ראש הממשלה בנימין נתניהו יציג הבוקר (א') לציבור במסגרת ישיבת הממשלה את ספר הפחתת הנטל הרגולטורי השנתי. בספר 54 תוכניות שיובילו על-פי משרד ראש הממשלה לחיסכון ישיר בעלויות למשק של למעלה מ-1.35 מיליארד שקל בכל שנה ויצמצמו למעלה מ-40 מיליון ימים של המתנה לאישורים בכל שנה.
כך, למשל, פתח משרד הביטחון את האפשרות להגיש באופן דיגיטלי בקשה לאישור הג"א (פיקוד העורף) הנדרש לצורך קבלת היתר בנייה בפרויקטים למגורים. מדובר, למשל, בתוכניות בנייה לפי תמ"א 38 ותוכניות הכוללות ממ"דים שכיום ניתן להגיש אותן רק באופן פיזי. על-פי התחשיב שנערך במשרד ראש הממשלה המעבר להגשת בקשה דיגיטלית יחסוך למשק 108 מיליון שקל בשנה - עלות שרובה נובעת מהצורך להכין כיום ארבעה העתקים של הגרמושקא (התשריט המפורט של תוכנית הבנייה). כמו כן ייחסכו 207 אלף ימי המתנה - קיצור משך הזמן הצפוי עד לקבלת האישור במסגרת ההליך החדש.
את החיסכון המשמעותי ביותר תיצור העברת הביצוע של הטסטים לרישיונות נהיגה לשני זכיינים ויצירת מערכת פיקוח עליהם - להערכת משרד ראש הממשלה צעד זה לבדו יביא לחיסכון של 18 מיליון ימי המתנה (מקיצור זמן ההמתנה לטסטים) ולחיסכון כספי של 144 מיליון שקל לשנה. קביעת מסלול ירוק לאישור בקשות לצו ירושה תחסוך 1.7 מיליון ימי המתנה, להערכת המשרד. לא בכל המקרים מדובר בביטול דרישות קיימות ומיותרות: לעתים מדובר בגזירות חדשות של הרגולציה שהוחלט רק ליישם אותן רק באופן חלקי. כך למשל, מערך הכבאות שפרסם שורת דרישות חדשות בנושא כיבוי אש, החליט לאפשר יישום חלקי בלבד של הדרישות האלה במבנים קיימים. "על בסיס ניהול הסיכונים, הוסרו דרישות לפאנל כבאים וטלפון כבאים במעל ל-400 בתי מלון קיימים והוסרה הדרישה להתקין מערכת שחרור עשן בכל המבנים הקיימים בארץ", כותבים במשרד ראש הממשלה ומעריכים כי "הקלות אלה יחסכו לציבור 825 מיליון שקל" (חיסכון חד פעמי).
שינוי מעניין אחר הוא הרחבת האפשרות לקבל אפוסטיל (אישור לאותנטיות של מסמכים הניתן מטעם המדינה). כיום ניתן לקבל את האפוסטיל רק במשרד החוץ בירושלים, אך במסגרת התוכנית יפתחו מוקדים נוספים.
לקראת הישיבה אמר נתניהו כי "אנו מתחייבים להמשיך לקצץ בעודף הרגולציה כדי להצעיד את המשק הישראלי למחוזות חדשים של צמיחה ושגשוג. גלגל התנופה של הפחתות הרגולציה צפוי להאיץ את מהלכו בשנים הקרובות". ראש הממשלה הוסיף כי "ההיקף ההולך וגדל של עשיית הממשלה במישור זה - מהקלות ברישוי עסקים קטנים ובינוניים, עבור להקלות ליבואנים וליצואנים, וכלה בצמצום הבירוקרטיה שמשפיעה על כל אחד מאזרחי המדינה - מלמד על המחויבות הברורה של ממשלתי לטפל בכל תחום שמתאפיין ברגולציה עודפת. אנו מתחייבים להמשיך לקצץ בעודף הרגולציה כדי להצעיד את המשק הישראלי למחוזות חדשים של צמיחה ושגשוג".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר כי "כל מי שמכיר את המגזר הציבורי יודע היטב עד כמה קשה להסיט את חרטום הספינה הממשלתית ולהטמיע תרבות ארגונית חדשה". גרונר ציין כי מדינת ישראל זינקה בתוך שנתיים מהמקום ה-98 בעולם למקום ה-41 במדד נטל הרגולציה הממשלתית של הפורום הכלכלי העולמי ואמר כי "נתונים אלה והספר שלפניכם הם ההוכחה שהמאמצים שהשקענו נושאים פרי."
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה למהלכי הפחתת הרגולציה כי "אנו מברכים על המשך הפעילות של משרד ראש הממשלה אל מול הרגולטורים השונים להפחתת רגולציה. הנתונים שפרסם המשרד מדגישים את חשיבות המשך התהליך על מנת לשפר את הסביבה העסקית בישראל - לשפר את מיקומה של ישראל במדדים הבינלאומיים ולאפשר לעסקים וליזמים להתפתח ולהעסיק עובדים. הפחתת הרגולציה קריטית לתעשייה ולמגזר העסקי אל מול תחרות בלתי מתפשרת בעולם ותוכניות שמנהיגות רוב המדינות שחברות בארגון ה OECD לטיוב הרגולציה".
בהתאחדות אמרו בנסוף כי בשנה האחרונה חלו הפחתות רגולציה בתחום כיבוי האש באופן שחסך למגזר העסקי כמיליארד שקל, אך עם זאת "הנטל הרגולטורי ממשיך להוות משקולת כבדה על גב המגזר העסקי בישראל, רגולציות חדשות צצות חדשות לבקרים ויש צורך בעבודה מאומצת יותר של כלל הגורמים כדי להפסיק את הפגיעה המתמשכת בקטר שמניע את המשק".