מייסדי חברת הטכנולוגיה הישראלית איירונסורס - תומר בר-זאב, האחים איתי, רועי ואייל מילרד - וכן שאר בעלי המניות בחברה ייאלצו להמתין עם חגיגות קבלת הדיבידנד העצום בסך 250 מיליון דולר, עליו החליט דירקטוריון החברה בחודש מארס - כך החליטה היום (א') שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, שדנה בבקשת החברה לבצע מהלך של הפחתת הון בדרך של חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי מניותיה בסך של (עד) 250 מיליון דולר.
אותו דיבידנד אסטרונומי, שאת חלוקתו נדרש כעת בית המשפט לאשר במסגרת הליך להפחתת הונה של החברה, צפוי להיות ממומן בעיקרו באמצעות הלוואה שהעמיד לחברה סינדיקט של מספר בנקים בראשות סיליקון וואלי בנק (SVB) בסך של כ-150 מיליון דולר.
כבר בפתח הדיון ציינה השופטת רונן כי השאלה האם לגיטימי שחברה תיקח הלוואה מסינדיקט הבנקים לצורך חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה, היא שאלה עקרונית שטרם ניתנה לה תשובה ברורה בפסיקה הקיימת.
תזכורת: את הבקשה להפחתת הון (שמשמעותה במקרה זה חלוקת דיבידנד בסך 250 מיליון דולר), הגישה החברה בהתאם לסעיף 303(א) בחוק החברות בסוף חודש מארס 2018, וזאת בהמשך להחלטת דירקטוריון החברה, במסגרתו נקבע כי "לא קיים חשש סביר שהחלוקה שאישורה מבוקש תמנע מן המבקשת (חברת איירונסורס - מ.ש.) את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן".
חשוב להדגיש כי סעיף 303 בחוק החברות דורש את אישור בית המשפט, מכיוון שהחלוקה שמתבקשת על-ידי איירונסורס איננה עומדת במבחן הרווח (דהיינו חלוקה מתוך רווחי החברה), ומשכך ועל-פי לשון החוק, על בית המשפט להשתכנע כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון.
בהמשך לאמור הזכירו באי-כוח הצדדים וכן בית המשפט כי הרציונל העומד מאחורי קבלת אישור בית המשפט להפחתת הון במקרה הזה הוא הרצון להבטיח "כרית ביטחון" לנושי החברה, אשר אינם יכולים לרדת לנכסי בעלי המניות בשל האחריות המוגבלת שלהם להפסדי החברה.
בהתאם ובקשר לאותם נושים, ציין בא-כוח כונס הנכסים הרשמי, עו"ד רוני הירשזון, כי "סעיף 303 מטרתו לדאוג לאותם נושים וצדדים שאין להם פתחון-פה", כאשר במקרה זה צוין כי אין מדובר בנושה מוחלש אלא בסינדיקט בנקאי חזק המהווה נושה מתוחכם לכל הדעות.
עמדת כונס הנכסים הרשמית, כפי שהוצגה בדיון, היא שאיירונסורס קיימה את כל הבדיקות המהותיות שסעיף זה דורש ובעיקר את עמידתה של החברה במבחן יכולת הפירעון, וגם מסיבה זו על בית המשפט להיעתר לבקשת החברה.
בקשר עם סינדיקט הבנקים, בא-כוח הכנ"ר ציין כי הוא עצמו לא יודע על איזו תחזית בנה הסינדיקט הבנקאי בעת שאישר את ההלוואה לאיירונסורס, "אבל עובדתית הוא (הסינדיקט - מ.ש.) יודע שהוא מימן את החלוקה".
לאור טענותיו ציין עו"ד הירשזון כי במקרה בו אותו סינדיקט בנקאי לא מתנגד למהלך אותו מבקשת החברה לבצע, אז אין בכוונת הכנ"ר להחליף את שיקול-הדעת העסקי של אותו נושה, ומשכך אין הכנ"ר מתנגד לאישור הבקשה ובכלל זו חלוקת הדיבידנד המבוקש.
לאחר שנשמעו טענות הכנ"ר, החלה החברה לפרוש את טענותיה באמצעות עו"ד אור בר-און ממשרד מיתר. האחרון פתח את דבריו וציין כי בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לחברה עומדת זכות הקניין, ולכן "ומאחר שהחברה היא קניינם של בעלי המניות, אז ההנחה היא שאם הם רוצים לחלק דיבידנד, ואף אחד לא נפגע, אין סיבה להתערב בהחלטתם".
בהקשר זה ציינה השופטת רונן כי היא חושבת ש"סעיף 303 הוא סעיף בעייתי, אבל הוא קיים בספר החוקים". משכך קבעה השופטת רונן כי "היא צריכה להיות משוכנעת שהחברה עומדת במבחן יכולת הפירעון".
בהקשר זה ציינה השופטת כי בלעדי ההלוואה מסינדיקט הבנקים, איירנוסורס לא הייתה עומדת במבחן יכולת הפירעון.
בהתאם לנתון זה, אשר נראה היה כי אין איש חולק עליו, ציינה השופטת כי מתעוררת השאלה האם בהינתן שאלה הנסיבות (שמדובר בנושה מתוחכם הממן את ההלוואה לחלוקת הדיבידנד ומודע אליה), האם על בית המשפט להיות פטרנליסט ולהתערב - או שעליו להיות פחות פורמליסט ולאשר את בקשת החברה לחלוקת דיבידנד.
עו"ד בר-און, בניסיון לשכנע את בית המשפט בצדקת בקשת החברה, ציין כי סינדיקט הבנקים מחזיק למעשה בידו זכות חוזית כלפי החברה, ומשכך הדבר, יכול בעל הזכות לוותר עליה, ולשיטתו, זה בדיוק מה שעשה סינדיקט הבנקים בשעה שהסכים להעמיד הלוואה לחברה לצורך חלוקת הדיבידנד.
כעת, ובטרם יינתן פסק הדין בנוגע לבקשה, על בית המשפט לבחון את השאלה העקרונית שהציג בתחילת הדיון, ובהתאם עליו להכריע האם חברת איירונסורס עומדת במבחן יכולת הפירעון, דהיינו, כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מאיירונסורס את היכולת לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.
דיבידנד בסך 250 מיליון דולר
לפי המידע שמסרה איירונסורס לבית המשפט בבקשה להפחתת הון, ערב החלוקה המתוכננת (שטרם אושרה כאמור על-ידי בית המשפט), צפויים להיות בקופת החברה מזומנים ואשראי לא מנוצל בסך 280 מיליון דולר. מתוך סכום זה, כ-130 מיליון דולר ממקורות עצמאיים של החברה, והיתרה מהלוואה שהעמיד סינדיקט הבנקים (כ-100 מיליון דולר) לחברה וכן קו אשראי לא מנוצל מאותו סינדיקט הבנקים (בסך 50 מיליון דולר).
החברה ציינה בבקשה לחלוקה כי לאחר השלמת חלוקת הדיבידנד בסך 250 מיליון דולר, יתרת המזומנים וקווי האשראי הלא מנוצל של החברה לא יפחתו מ-30 מיליון דולר.
בהקשר זה צוין בחוות-הדעת הכלכלית שהגיש הכנ"ר לעיון בית המשפט כי מלבד אותם 30 מיליון דולר המעמידים את חובה הפיננסי נטו של החברה על כ-120 מיליון דולר (150 מיליון חוב לסינדיקט הבנקים פחות יתרת מזומן בסך 30 מיליון), לחברה קיימת "כרית ביטחון" נוספת בסך 50-100 מיליון דולר בגין כספים העתידים להתקבל משני לקוחות אסטרטגיים שלה (Bing ו-Yahoo).
החברה שלא מפסיקה לצמוח
איירונסורס היא חברת טכנולוגיה ישראלית פרטית שהוקמה בשנת 2011. איירונסורס פיתחה טכנולוגיה אשר מסייעת בין היתר לחברות תוכנה, מפתחי אפליקציות, מפתחי משחקים ועוד להפיץ את התוכנות אותם הם פיתחו למשתמשים בכל העולם, ובדרך זו להפיק מהפצת התוכנות והמשחקים הכנסות. תהליך זה נקרא גם "מונטיזציה".
בתמורה חולקת איירונסורס עם אותם מפתחי משחקים ואפליקציות בהכנסות שהתוכנות והאפליקציות מייצרות.
לאיירונסורס יש 3 קווי פעילות, כאשר הבולט והוותיק שבהם הוא תחום הדיגיטל, שהכניס לחברה בשנים 2016-2017 כ-140 מיליון דולר. תחום נוסף שתופס תאוצה בשנתיים האחרונות הוא תחום המובייל, שהכניס בשנת 2017 כ-24 מיליון דולר.
בהקשר זה נציין כי החברה בחרה להשתמש ברווחיה הצומחים בתחום הדיגיטל (במסגרתו מספקת החברה שירותי הפצת תוכנה במחשבים אישיים), על-מנת לפתח את קו הפעילות השלישי שלה, והוא ה-Enterprise, במסגרתו עובדת החברה על השקת מוצרים עתידיים. קו זה נמצא בשלבים מוקדמים של השקה ועדיין לא תורם משמעותית לשורת ההכנסות של החברה.
עם לקוחות החברה נמנות חברות מוכרות בעולם, ובהן Microsoft, Atari, Amazon, Uber, eBay Facebook ועוד, כאשר חברת איירונסורס לא מפסיקה לצמוח, ונכון לסוף שנת 2017 היא מנתה 724 עובדים. באותה השנה רשמה החברה בדוחותיה הכנסות בסך 461 מיליון דולר והציגה רווח נקי ורווח תזרימי בסך 60 ו-88.5 מיליון דולר בהתאמה.