משה כחלון / צילום: איל יצהר
העלאת שכר המינימום פגעה בטווח הארוך בתעסוקה בחברות עתירות עובדים, כך עולה מתוצאות ראשוניות של מחקר משותף של אגף הכלכלן הראשי באוצר עם פרופ' דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה UCI. המסקנה מבוססת על נתונים המעידים על גידול משמעותי בשכר בחברות עתירות כוח אדם החל מ-2006. באוצר סבורים כי "לא ניתן לשלול" את האפשרות שהעלייה בשכר הממוצע באותן חברות נובעת מפיטורי העובדים שהשתכרו שכר מינימום כך שבחברה נותרו רק עובדים שהשתכרו שכר גבוה יחסית.
שכר מינימום נועד להגן על העובדים החלשים במשק בתהליך מיקוח השכר מול המעבידים. באפריל 1987 נכנס לתוקף חוק שכר המינימום, שקבע את שכר המינימום בגובה של 39 אחוזים מהשכר הממוצע במשק והועלה בהדרגה עד שהגיע ל-47.5% מהשכר הממוצע ב-1997. בנובמבר 2014 סיכמו ההסתדרות ונציגי הארגונים העסקיים על מתווה העלאת שכר המינימום במגזר העסקי אשר בהמשך חל גם על עובדי המגזר הציבורי (בהסתייגויות מסוימות). במסגרת ההסכם נקבע כי גובה שכר המינימום בשנת 2017 יעלה בשיעור חד לרמה של 5,000 שקל בשלוש פעימות. ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל בדצמבר 2017. בעקבות ההעלאה האחרונה הגיע שכר המינימום ל-53.1% מהשכר הממוצע במשק, השיעור הגבוה ביותר עד היום. השוואה בינלאומית מראה כי בשנת 2016, היה היחס שבין שכר המינימום לבין השכר החציוני בישראל גבוה מהיחס הממוצע במדינות ה-OECD בהן קיימת מדיניות של שכר מינימום.
על-פי התוצאות הראשוניות מהמחקר בחברות עתירות עובדים ברמות שכר מינימום, נותר השכר הממוצע יציב עד שנת 2006 ואלו החל משנת 2006 חלה עלייה משמעותית בשכר הממוצע. לעומת זאת, בשאר החברות לא נצפה שינוי מגמה בהתפתחות השכר במהלך כל התקופה (2003 - 2008). "המסקנה העולה מניתוח פשטני זה היא שלהעלאת שכר המינימום קיימת השפעה חיובית על השכר הממוצע בחברות עתירות עובדים ברמת שכר מינימום" כותבים באוצר והמסקנה: "לא ניתן לשלול את הסברה כי הגידול בשכר הממוצע נובע חלקית גם מפיטוריהם של העובדים החלשים ביותר באופן שמעלה מלאכותית את השכר הממוצע של העובדים הנותרים".