שמואל דונרשטיין / צילומים: איל יצהר
יש לאשר למנהלי העיזבון של עורך הדין המנוח יורם יוסיפוף לחקור את בעלי חברת רב-בריח, איש העסקים שמואל דונרשטיין, על קשריהם העסקיים - כך הודיעה בסוף השבוע (ה') באת-כוח הכנ"רית, עו"ד דקלה גל סתיו, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שדונרשטיין הודיע למנהלי עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף כי הוא מסרב להגיע לחקירה במשרדם באשר לקשרים העסקיים או האחרים שהיו בינו לבין המנוח.
הכנ"רית מצטרפת לעמדת מנהלי העיזבון כי יש לאפשר את החקירה של דונרשטיין; אך זאת, לגישתה, בכפוף לשמירה על זכויותיו של דונרשטיין להתנגד לשאלות ספציפיות והטלת מגבלות על החקירה.
תגובתה של הכנ"רית הוגשה במסגרת מאבק המתנהל בימים אלה בין מנהלי עיזבונו של יורם יוסיפוף, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל, לבין דונרשטיין.
עורכי הדין שפירא ומנגל מנהלים זה תקופה לא קצרה חקירות לאיתור נכסים של יוסיפוף בארץ ובעולם, לצורך חלוקה לנושיו. במסגרת החקירות שלהם נתקלו השניים בשמו של איש העסקים שמואל דונרשטיין, כמי שהיו לו קשרים עסקיים ואחרים עם עו"ד יוסיפוף. מנהלי העיזבון ביקשו לזמן את דונרשטיין לחקירה במשרדם, אך דונרשטיין סירב.
המאבק הגיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאחר שמנהלי העיזבון הגישו לבית המשפט בקשה לחייב את דונרשטיין להתייצב לחקירה; כאשר בתגובה מאשים דונרשטיין את מנהלי העיזבון בניגוד עניינים, ובניסיון לבסס תביעה נגדו באמצעות חקירתו, ומבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה.
במסגרת המחלוקת ביקש בית המשפט את עמדתה של כונסת הנכסים הרשמית, וזו הגישה עמדה התומכת, כאמור, בבקשת מנהלי העיזבון, בסייגים. "פקודת פשיטת רגל מקנה לבעלי התפקיד סמכות רחבה לפנות לצדדים שלישיים לשם קבלת מידע אודות החייב... חשיבות של סמכות החקירה מקבלת משנה תוקף בנסיבותיו של הליך זה, שעה שהחייב אינו בין החיים, ואין בידי מנהלי העיזבון לקבל מידע ממנו", נכתב בתגובת הכנ"רית.
"יחד עם זאת", נכתב, "הפסיקה מלמדת כי מאחר וסמכויות החקירה רחבות הן, יש לאזן ולפקח על זכויות הנחקרים, ובהן זכות הנחקר שלא להיות נתון לחקירה בלתי סבירה, בלתי נחוצה או להכבדה בלתי ראויה".
עוד מציינת הכנ"רית כי על-פי הפסיקה, ככל שהחקירה תעניק לבעל התפקיד יתרון דיוני בתביעה עתידית, אין להתירה.
בהקשר זה מציינת כונסת הנכסים כי דונרשטיין אכן טוען כי מטרת החקירה לבסס הגשת תביעה נגדו, וזאת לאורם של הליכים משפטיים שהתנהלו בינו לבין יוסיפוף המנוח בין הצדדים באנגליה ובארץ, ונוכח הצהרת מנהלי העיזבון עצמם. בתגובתם לטענות אלה ציינו מנהלי העיזבון כי לא גיבשו עמדה סופי בעניין הגשת התביעה, וכי אין זו מטרתה היחידה של החקירה.
"הכונס הרשמי אינו סבור כי יש בהעלאת טענה זו כדי למנוע לחלוטין את קיומה של החקירה, אלא שיש להגביל את החקירה באופן שלא יעניק למנהלי העיזבון יתרון בלתי הוגן בניהול תביעה עתידית כנגד דונרשטיין", נכתב בתגובת הכנ"ר.
לגישת הכנ"ר, במצב דברים זה, "כאשר יש מקום לקדם את השגת המידע בנסיבותיו המורכבות של הליך זה, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים, סבור הכונס הרשמי כי יש להתיר את החקירה, תוך שמירהעל זוכיותיו של דונרשטיין על-פי כל דין, והימנעות מהצגת שאלות שכל תכליתן ביסוס תביעה כנגדו".
עוד מציעה הכנ"רית, כי ככל שתתעורר מחלוקת בין הצדדים בדבר שאלות כלשהן - שיפנו לבית המשפט להכרעה.
חובות בהיקף כ-700 מיליון שקל
שמו של דונרשטיין הולך לפניו במשק הישראלי עשרות שנים לאחור, כאחד מחלוצי התעשייה הישראלית וחתן פרס ישראל לתעשייה. כיום הוא הבעלים של קבוצת רב-בריח, המעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בעולם.
המחלוקת בין בעלי רב-בריח למנהלי עיזבונו של יוסיפוף מתנהלת על רקע פטירתו במפתיע של יוסיפוף באוקטובר 2016, אשר בעקבותיה התברר כי למנוח היו חובות ניכרים. עם פטירתו, נושים של יוסיפוף - מרביתם מלווים בשוק האפור - הגישו לבית המשפט תביעות בנוגע לחובות עתק שהותיר אחריו, בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים נגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקל למס הכנסה. כיום מוערכים חובות העיזבון בכ-700 מיליון שקל.
בנובמבר 2016 מינה בית המשפט את עורכי הדין רז מנגל ועופר שפירא למנהלי העיזבון. השניים פתחו בחקירה לאיתור נכסיו של יוסיפוף בעולם. וכאן נכנס לתמונה שמו של דונרשטיין. ממידע שהגיע למנהלי העיזבון עלה כי בין יוסיפוף לבינו, התקיימו יחסים עסקיים לאורך שנים. בין היתר הם ניהלו יחד עסקים משותפים ואף ניהלו הליכים משפטיים בארץ ובאנגליה. בעקבות המידע, באוקטובר אשתקד פנו מנהלי העיזבון לדונרשטיין לזמנו לחקירה, אך הוא סירב, בין היתר בטענה כי אין להם סמכות לזמנו לחקירה.
בעקבות סירובו הגיעה המחלוקת אל בית המשפט. מנהלי העיזבון ביקשו מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לחייב את דונרשטיין להתייצב לחקירה במשרדיהם. לדבריהם, "חקירתו עשויה לשפוך אור רב על מצבת נכסיו של יוסיפוף וכן נועדה לסייע למנהלי העיזבון להבין את הרקע לקריסתו הכלכלית".
עוד הם כתבו כי "אין חולק שיוסיפוף ודונרשטיין היו בקשר עסקי במשך שנים, ולדונרשטיין יש ידע רב ביותר אודות נכסיו ועסקיו של יוסיפוף, ובין היתר נכסים ועסקים שבהם היה דונרשטיין מעורב באופן אישי".
דונרשטיין הגיב בהתקפה חזיתית נגד המנהלים המיוחדים. בתגובה שהגיש, באמצעות עו"ד ליאור דגן, תקף דונרשטיין את המניעים של מנהלי העיזבון, תוך שהוא טוען כי הם כבר הכינו תביעה נגדו, ומנסים לבסס אותה באמצעות חקירתו, וכן מעלה טענות לניגוד עניינים שלהם בכל הנוגע לחקירתו.
לטענת דונרשטיין, מנהלי העיזבון "הביעו עמדה נחרצת, נחושה וחד-משמעית" בנוגע להגשת תביעה נגדו, בדבר "סיכוייה הטובים", בדבר היותה נתמכת ב"ראיות ברורות"; וחקירתו נועדה לאיסוף ראיות לצורך ביסוסה. במצב דברים זה, טוען דונרשטיין, מנהלי העיזבון אינם יכולים ואינם רשאים ליהנות מהיתרונות הדיוניים והמהותיים הגלומים בסמכויות החקירה (שנועדו לטענתו לצורך איסוף מידע ולא לצורך גיוס ראיות לתביעה שהם נחושים להגישה), ויש לראותם כבעלי דין רגילים הכפופים לסדרי הדין הרגילים.
עוד טוען דונרשטיין כי מתן היתר לחקירתו, לאור ההליכים המשפטיים בישראל ובאנגליה שהתקיימו בינו לבין יוסיפוף, תפגע בו פגיעה קשה ומהותית. בין היתר מתייחס דונרשטיין להליך משפטי שבו פתח יוסיפוף נגדו, בעניין חלקו במלון בלונדון - הליך אשר נמחק הן באנגליה והן בישראל.
בתגובה שהגישו לדברים, דחו המנהלים המיוחדים, עורכי הדין שפירא ומנגל, את כל הטענות לניגוד עניינים מצידם וכן ציינו כי לא הביעו בפניו שום עמדה בנוגע להגשת תביעה נגדו, וכי טענה זו היא בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".
עו"ד ליאור דגן, המייצג את דונרשטיין, מסר בתגובה: "מר דונרשטיין איננו מתכוון לנהל את המחלוקות עם מנהלי העיזבון באופן פומבי ובפרט לא על גבי דפי העיתון".