שר החינוך נפתלי בנט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
מה צריך לצפות מרשת גני ילדים שחתמה עם המדינה על הסכם הבראה וקיבלה 100 מיליון שקל? הדרישות המינימליות ממנה היא שתעמוד בתנאי ההסכם, ושתפסיק להתנהל בצורה גירעונית. לפי דו"ח מבקר המדינה, ברשת גני הילדים של אגודת ישראל לא חושבים כך.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
הבעיה הגדולה היא לא רק ברשת גני הילדים, אלא בפיקוח של משרדי החינוך והאוצר, שחתמו על הסכם הבראה. מצופה היה שאם המדינה מחלצת ממשבר חברה פרטית, היא תדע לפקח על כספי הציבור, ולעשות ככל הניתן כדי לא להמשיך ולתמוך בה.
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי תחת אחריות משרדי האוצר והחינוך נחתם הסכם שאת תוצאותיו ניתן להכתיר ככישלון, שכן הרשת עדיין נמצאת בגירעון, וגם לא בטוח שהפנימה עקרונות של ניהול תקין. משרדי הממשלה, מצדם, לא מודעים לעומק הבעיות ונראה שהפיקוח שלהם היה חלקי, אם בכלל. לפי המבקר, "גם כשהוצגו לפניהם עובדות על הפרות של ההסכם שביצעה הרשת הם לא פעלו כנגדן". עוד גילה המבקר כי הוועדה המלווה, שהייתה אמורה לפקח על הרשת, לא עשתה זאת, ובכלל לא התכנסה בשנה האחרונה.
הסיפור החל לפני שמונה שנים, אז חתמה הרשת - שמפעילה גני ילדים בעבור הציבור החרדי - על הסכם הבראה. הגירעון התקציבי המצטבר של הרשת הוערך בכ-145 מיליון שקל. הרשת חתמה עם המדינה על הסכם למשך חמש שנים, וקיבלה על עצמה הגבלות כמו הקפאת שכר, פיטורי עובדים, עמידה במתווה כספי של חשב מלווה והגבלות בפתיחת גנים ובניהולם. בתמורה קיבלה מהמדינה 98 מיליון שקל בשנים 2013-2010.
הכסף עבר, אבל הרשת הפרה את תנאי ההסכם. כך למשל, ב-80 מתוך כ-330 גנים שהפעילה הרשת בשנת הלימודים התשע"ז (שנפתחה בספטמבר 2016) למדו פחות מ-29 ילדים. גנים כאלה נחשבים על פי הסכם ההבראה גנים גירעוניים, ופתיחתם לא אושרה על ידי הוועדה המלווה. הרשת גם העלתה את שכר המנכ"ל לשעבר, יצחק רייך, ועובדי מנהלה, בניגוד להסכם, וכן סיפקה דיווח חסר לחשבת המלווה. מנכ"ל הרשת כיום הוא ישראל גולומב, שנכנס לתפקיד בינואר 2015. בגנים לומדים כיום כ-9,600 ילדים ב-350 גנים. "אין הרשת מפנימה שעליה להוציא את כספי הציבור המועברים לה לפי אמות מידה של יעילות, מועילות, חסכנות ושקיפות, ובנסיבות אלו עולה חשש שגירעונה יגדל ושוב יתגלגל לפתחה של המדינה", נכתב בדו"ח המבקר.