רוני אלשיך / צילום: רויטרס
הצמרת הבכירה של משטרת ישראל עברה בשנים האחרונות טלטלות חוזרות ונשנות. החל מאוקטובר 2013, קציני משטרה בכירים שונים נחשדו והואשמו בהטרדות מיניות, עבירות פליליות אחרות וגם בעבירות משמעת. לא פחות משבעה קצינים בכירים, בהם קצינים בדרגת ניצב, פרשו או פוטרו מהמשטרה עקב אירועים בעייתיים, בלשון המעטה.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
בין השאר מדובר בניצב ניסו שחם, לשעבר מפקד מחוז ירושלים, שפוטר באוקטובר 2013 לאחר שנחשד בביצוע עבירות מין בשוטרות. שחם הורשע לפני כשבועיים בביצוע מעשה מגונה בשוטרת; ניצב מנשה ארביב, לשעבר מפקד יחידת להב 433, פרש בפברואר 2014 לאחר שנחשד בקבלת טובות הנאה מאנשי חצרו של הרב יאשיהו פינטו; ניצב ברונו שטיין, לשעבר מפקד מחוז המרכז, פרש בספטמבר 2014 לאחר שתועד באירוע פרטי של עו"ד רונאל פישר, המואשם בפלילים; וניצב ניסים מור - לשעבר סגן המפכ"ל, פוטר בינואר 2015 לאחר שנחשד בביצוע עבירות מין בשוטרות תוך ניצול יחסי מרות. בספטמבר 2016 הורשע מור, במסגרת הסדר טיעון, בהטרדה מינית ובהפרת אמונים.
המקרים הרבים הללו של ניצבים שסרחו ועברו על החוק מעלים את השאלה, איך הם הגיעו מלכתחילה למעמדם הרם בגוף האמון על שמירת החוק. במסגרת הביקורת שערך מבקר המדינה, יוסף שפירא, נבדקו תהליכי בחירת הקצינים הבכירים במשטרה. המבקר הגיע למסקנה כי מינוי ניצבים במשטרה מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע: המשטרה לא קבעה כללים למינויים לתפקידי ניצב ואלה מתבצעים שלא על בסיס הגדרות תפקיד ותחומי אחריות וללא כלים תומכי החלטה מספקים.
המבקר מתריע כי מינוי שלא על-פי הליך סדור עלול לפתוח פתח לאיוש לא מיטבי ואף למינויים משיקולים לא מקצועיים לתפקידים הבכירים ביותר במשטרה והמשפיעים ביותר על המשרתים בה ועל ציבור האזרחים בכלל. כמו-כן, יש במינויים המתבצעים באופן הזה כדי לפגוע בשקיפות הארגונית וייתכן שגם באמון המשרתים במשטרה והציבור בהנהגת המשטרה.
ממצאי הביקורת לימדו, בנוסף, שבמקרים מסוימים ניתן לפרמטר הגיל של המועמד משקל בדיונים המתקיימים במסגרת הליך המינויים בדבר קידומו או בדבר הכשרתו לצורך קידום בעתיד. "בחינת קידומו של קצין תוך התייחסות בין השאר לגילו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על הפליה מטעמי גיל", מתריע המבקר.
בסיום קורא המבקר לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה "לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, כדי להשיג את תכלית הליכי המינויים - שיבוץ הקצינים המתאימים ביותר לתפקידים, וכן לחזק את אמון הקצינים בהליכי המינויים ואף את אמונו של הציבור במשטרה".
הליכי המינוי הושתתו על הסדרים מלפני יותר מ-40 שנה
דוח הביקורת בחן את הליכי המינוי שיישמה המשטרה בשנים 2017-2016. הליכים אלו הושתתו הן על הסדרים חוקיים שנקבעו לפני יותר מ-40 שנה, והן על שיטת מינויים חדשה שהנהיג לאחרונה המפכ"ל, רוני אלשיך. לדברי המבקר, מושקעים ביישום השיטה משאבי כוח אדם רבים. המשטרה שואפת לבצע, באמצעות שיטה זו, הליכי בחינה ומיון שתכליתם להביא למינוי הקצינים המתאימים ביותר לתפקידים הבכירים במשטרה.
בדוח הועלו כמה ממצאים עקרוניים שלדברי מבקר המדינה מחייבים את המשרד לביטחון פנים ואת המשטרה לנקוט פעולות לבחינת ההסדרים האמורים ולתיקונם לשם מתן מענה לחמישה עניינים עיקריים:
1. נדרשת בחינה של ההסדר החוקי שלפיו הסמכות למינוי כ-800 הקצינים הבכירים של המשטרה, ובהם הקצינים בדרגות סגן ניצב וניצב משנה, מסורה לדרג הפוליטי - השר לביטחון הפנים.
2. נדרשת בחינה של הנוהג שלפיו ההכרעות בעניין מינויים של קצינים לתפקידי ניצב מתקבלות לאחר התייעצות ב"ארבע עיניים" בין השר לביטחון הפנים לבין המפכ"ל, ללא הסתמכות על מידע מספק, ללא הנמקות ובהליך שרובו אינו מתועד.
3. נדרש לפעול למילוי שלושה חסרים הקיימים ביישום שיטת המינויים החדשה: אפיון התפקידים כעוגן וקו מנחה לבחינת המועמדים; אמות מידה להבניית שיקול הדעת המופעל בעת קבלת ההחלטות; והנמקה מתועדת של ההחלטות.
4. יש לוודא כי לגיל הקצין לא יהיה שום משקל במסגרת קבלת ההחלטות בדבר קידומו.
5. יש לפעול לכך שההליכים הננקטים לגיוס קצינים מחוץ לשורות המשטרה יקוימו על-בסיס כללים לאיתור, למיון ולשיבוץ של מועמדים, בד בבד עם מתן הזדמנות שווה למועמדים מתוך שורות המשטרה להתמודד על תפקידים.
תגובת המשרד לביטחון הפנים לדו"ח מבקר המדינה בעניין המינויים במשטרת ישראל: "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר בעניין המינויים במשטרה ויפעל לוודא שמשטרת ישראל תיישם את המלצותיו ותתקן את הליקויים שהדו"ח מציג. להליכי המינוי במשטרת ישראל חשיבות רבה להגברת האמון במשטרה ולשיפור תדמיתה והמשרד יפעל לחיזוק הפיקוח על הליכים אלה.
עם זאת, דוח המבקר כולל בתוכו סתירה מהותית במסקנותיו: מצד אחד הדוח מצביע על ליקויים שונים חלקם משמעותיים, בהליכי המינוי במשטרת ישראל, ומצד שני המבקר ממליץ לבחון מתן סמכויות מינוי נוספות למשטרה בתחום זה. מסקנה זו הפוכה להיגיון, כיוון שממצאי המבקר מוכיחים, שיש דווקא להגביר את הפיקוח והבקרה של המשרד לביטחון הפנים ושל השר לביטחון הפנים בכדי שהמשטרה תימנע מהליקויים הקיימים בהליכי המינוי הפנימיים שלה".
שוטרי המז"פ פועלים לאט וחשופים לרעלים
מערך הזיהוי הפלילי של המשטרה הוא הגוף העיקרי, ובתחומים אחדים אף היחידי, העוסק בישראל בזיהוי פלילי באמצעות דיגום ושיטות בדיקה מדעיות וטכנולוגיות. בשנים האחרונות קיימת מגמת גידול במספר המוצגים שיחידות החקירה במשטרה מפנות לבדיקת מז"פ. הראיות שמציגה מז"פ לביסוס כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט, מהוות נדבך מרכזי בהכרעות שיפוטיות במשפט הפלילי.
לפי דוח המבקר, מערכי הבדיקה העיקריים שמפעילה מז"פ - דנ"א, טביעות אצבע ובדיקת הסמים והחומרים המסוכנים - אינם נותנים מענה מהיר ומספק לצורכי החקירה המשטרתיים. אף שהמענה הטכנולוגי קיים במעבדות - מוצגים, דגימות דנ"א וטביעות אצבע, שנאספו בזירות עבירה למיניהן, זוכים לטיפול במעבדות זמן ממושך לאחר שהגיעו אליהן, דבר הפוגע במאמצי החקירה ובסיכויים לגילוי העבריינים. על המשטרה לתת מענה למצב זה כדי שהטיפול במוצגים יהיה מיטבי.
מממצאי הביקורת עולה כי המשטרה אינה מקיימת את כל הוראות הדין הנוגעות לבטיחות, לגיהות ולבריאות תעסוקתית אף שמערך הזיהוי הפלילי משתמש ברעלים ובחומרים מסוכנים ודליקים, דבר העלול לסכן את השוטרים במעבדות. על המשטרה למלא את חובתה למנוע חשיפת שוטרים במעבדות מז"פ וביתר יחידות המשטרה לגורמי סיכון הכרוכים בעבודתם, או למצער להפחית זאת במידה ניכרת. המשטרה מחויבת בהקפדה על קיום הוראות הדין הן בהיותה גוף אכיפה מרכזי והן לנוכח אחריותה לבטיחותם ולבריאותם של שוטריה.
לפי הדוח, התמודדות עם חלק מהליקויים המועלים בדוח מחייבת עבודת מטה רחבה של פיקוד המשטרה, והטמעת שיטות עבודה מוסמכות, סדורות ומבוקרות לכל אורך שרשרת המוצג - מזירת העבירה ועד סיום הטיפול בו במעבדות מז"פ.
תגובת משטרת ישראל
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום.
"משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מרבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על-מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים.
כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים.
"הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על-ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלה מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על-ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל".
באשר לנושא מערך הזיהוי הפלילי, נמסר ממשטרת ישראל: "השר והמשרד לביטחון הפנים מייחסים חשיבות רבה למעבדות לזיהוי הפלילי, ובכוונתנו לבחון כיצד ניתן להרחיב את המשאבים והאמצעים השונים המוקצים למעבדות לנוכח העליה המתמדת בערכן של הראיות ואל מול הביקוש הגובר והולך בתוך המשטרה לשירותי המעבדות.
"בנושא היבטים בזכות העיון ובטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי, במטה הארצי קיימות פקודות ונוהל, הקובעים כיצד מסווגים ומעבירים חומרי חקירה. כמו כן, הוקם צוות משותף לפרקליטות ולמשטרה שמשימתו היא קביעת נהלים ותהליכי עבודה, במטרה לוודא העברה מוסדרת ומלאה של כל חומרי החקירה.
"לעניין השמירה והאחסון של מוצגים: צוות עבודה משטרתי בליווי חברה חיצונית, הגיש המלצות אשר התקבלו במלואן על-ידי המפכ"ל. מימוש ההמלצות יתבצע על-פי מכרז חיצוני במהלך שנת 2018.
לגבי פרסום מידע מהליכים פליליים: עבודה שהוכנה במשטרת ישראל, המציעה תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין, אושרה באחרונה על-ידי המפכ"ל והועברה ליועמ"ש".