גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכה ישראל לארץ הפרופילים המזויפים

יצירת משתמשים פיקטיביים ברשתות החברתיות הופכת לתעשייה מסוכנת שהולכת ומתפתחת בהייטק הישראלי

מארק צוקרברג / צילום: שאטרסטוק
מארק צוקרברג / צילום: שאטרסטוק

התרסקותה הרועשת של קיימברידג' אנליטיקה, החברה שעמדה במרכז שערוריית הגניבה של זהויות בפייסבוק עד והודיעה על סגירה בשבוע שעבר, פינתה את מקומה בכותרות הבינלאומיות ביומיים האחרונים לשערוריה מתוקשרת אחרת: חברת בלאק קיוב הישראלית מואשמת בכך שנשכרה על-ידי אנשי הנשיא טראמפ בכדי למצוא פרטים מכפישים הקשורים לבכירים לשעבר בממשל אובמה, שהיו קשורים בדרך זו או אחרת בהסכם הגרעין עם איראן.

הנה שוב, המוח היהודי משתרבב לו במזימות בינלאומיות ומסייע לקשירת קשר חובק עולם, כך לפחות על-פי הכותרות הסנסציוניות. יש לא מעט קווים מקבילים בין הפרשיות, אחד הבולטים בהם הוא שימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות כדי להשפיע על אירועים משמעותיים ביותר (בחירות בדמוקרטיה הגדולה בתבל, הסכם מדיני בינלאומי בעל השלכות ארוכות טווח על העולם כולו) דרך השפעה על התנהגות המעורבים במהלכים אלה.

גניבת פרטיהם האישיים של עשרות מליוני משתמשים בפייסבוק, עד כמה שהיא דרמטית ומטרידה, היא לא בהכרח הדבר החמור ביותר שהתגלה בפרשה קיימברידג' אנליטיקה. בסופו של דבר, זו הייתה עוד גניבת סייבר, אומנם מתוקשרת וסנסציונית, אך בעצם הגניבה אין חידוש.

אלפי מקרים של פריצות חמורות למאגרי מידע התרחשו בשנים האחרונות, וברבות מהן נגרם נזק כלכלי כבד בגלל גניבת פרטי אשראי, מספרי חשבונות בנק, זהויות של מליוני אנשים ועוד. זה לא קרה בגניבה של הפרופילים בפייסבוק, אבל מה שכן קרה שם הוא חמור לא פחות, אולי אפילו הרבה יותר. כי בניגוד לנזקים כלכליים, אותם אנחנו יודעים לכמת ולתחם, במקרה הזה הוכח שבאמצעות טכנולוגיות חדשניות, המשולבות בתובנות פסיכולוגיות ובממצאים ממדעי ההתנהגות, ניתן לבצע מניפולציות המכוונות מליוני אנשים להתנהג בצורה מתוכננת מראש, על-פי בחירתם של מזמיני השירות.

מילת המפתח: ביטחון

ועכשיו, כשהיכולות האלה כבר נוסו והוכחו קבל עם ועדה אל מול עיניו המשתאות של העולם החופשי, לא נותר לנו אלא לצפות ליישומים נוספים אותם ישמחו חברות טכנולוגיה כאלה ואחרות לפתח ולמכור לכל המרבה במחיר. ובהקשר הזה, אני חייב להודות, ששאלת מיקומו האפשרי של ההייטק הישראלי בעולם האפל למחצה הזה, מטרידה אותי. ואני מקווה שלא רק אותי. כי במדינת ישראל יש היום ידע ויכולות משמעותיות ביותר בתחום של ניטור רשתות חברתיות, בניית פרופילים של משתמשים מזויפים, יצירת מעגלים חברתיים והיסטוריה שלמה סביב הפרופילים האלה ושימוש בהם לצורך מעקב אחרי גורמים עוינים, מניעה של פעילות טרור וחדירה אל תוך מעגלי השפעה רלוונטיים.

צה"ל בעצמו פירסם בשנה שעברה שהוא משתמש בפרופילים מזויפים על-מנת לעקוב אחרי חיילים שחורגים מהוראות ביטחון שדה ברשתות החברתיות. במקביל, הוזהרו חיילים שלא להיענות לחיזוריהם של פרופילים מזויפים ששתלו אירגוני טרור ברשתות הישראליות. אפשר להעריך, שאלפי מומחי סייבר ישראלים, יוצאי יחידות הטכנולוגיה למיניהן, מסתובבים היום בשוק עם ידע יוצא דופן ויכולות מרשימות ביותר, בדיוק בתחומים החשובים האלה, שמשמעותם בהקשר הביטחוני היא הצלת חיי אדם והגנה על ביטחון המדינה. אבל, קחו את אותה טכנולוגיה ושימו אותה בידי מנהלי מוצר לא נכונים או אנשי עסקים לא ראויים, והנה קיבלתם לידיכם כלים שהנזק שקיימברידג' אנליטיקה גרמה פשוט מתגמד לעומת מה שהם יכולים לעולל.

כתבתי כאן כבר בשנה שעברה על הופעתם של פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות בארץ כפטריות אחרי הגשם בימים שלאחר פיגועים קשים או במקרים של מחלוקת ציבורית קשה. הפרופילים האלה מבצעים עבודה מעולה של פרובוקציה, הלהטת הדיון הציבורי, הצגת צדדים מסוימים של המפה הפוליטית באופן מוקצן ומעורר קבס והם גם מעבירים מסרים מנוסחים היטב ומתוכננים, הפושטים במהירות בעזרתם האדיבה של אלפי אנשים תמימים המנוצלים באופן ציני על-ידי מי שלמדו היטב את טכניקות ההשפעה ואת הדרכים להנדס התנהגות של אנשים. בדיוק מה שהלקוחות של קיימברידג' אנליטיקה עשו במטרה להשפיע על הבחירות בארצות-הברית, קרה כבר וקורה כאן אצלנו, בישראל, במטרה לשנות את השיח הציבורי ולהשפיע על דעותיהם של אנשים במגוון נושאים בעלי אופי ציבורי-פוליטי.

רק השבוע פרסמו "החדשות" שעל-פי מחקר שהתבצע בישראל, כ-15% מהמגיבים בדף הפייסבוק של ראש הממשלה נתניהו הם מגיבים מזויפים בוודאות, ובנוסף - עוד כ-30% חשודים ככאלה. בהינתן שזהו אחד מדפי הפייסבוק הפופולריים ביותר בישראל, נסו עכשיו להעריך את המשמעות של החדרת פרופילים מזויפים בעלי אג'נדה המוכתבת על-ידי אינטרסים כלכליים, ביטחוניים או פוליטיים אל תוך הדף הזה.

במו עיניי חזיתי בהתפעלות אמיתית ביכולותיה של חברת הייטק ישראלית מסתורית לייצר פרופילים מזויפים לרשתות חברתיות. תנו להם סיפור והקשר והם ייצרו עבורכם תוך דקות כל כמות פרופילים שתסכימו לשלם עליהם, כולם אמינים, כולם בעלי מערכת קשרים עניפה במעגלים הנכונים, כולם בעלי "היסטוריה" ברשת שבה הם לא היו קיימים עד לפני כמה שניות, כולם מוכנים לפעולה אותה הגדרתם מראש. תנו את היכולות האלה בידיהם של גופים האמונים על שמירה על החוק והסדר ועל הלחימה בטרור, והנה העליתם את רמת הביטחון האישי של מליוני אנשים המוגנים על-ידי גופים אלה.

אבל, חלילה, תנו את היכולות האלה בידי חברות מסחריות הרוצות לקדם מוצרים כלשהם, העניקו אותן לקמפיינים פוליטיים ציניים וחסרי מעצורים, השכירו אותן בידי ממשלים במשטרים אפלים, והנה קיבלתם עולם הרבה פחות בטוח תמורת אין סוף כסף מושחת, המעוגן בחוזים שמנים ונוטפי ארס.

המשקיעים לא יכולים לברוח מאחריות

יש מספר תחומים שההייטק הישראלי התפרסם גם בזכותם ולא בהכרח לטובה. טכנולוגיות סרגלי הכלים והיכולות הטכנולוגיות להזריק פרסומות ערמומיות, מתוחכמות ובעיקר מעצבנות, הן דוגמאות ליכולות טכניות יפות, שהצליחו יפה במובן המסחרי, אך לא ממש הועילו לעולם ובטח שלא הוציאו שם טוב להייטק המקומי. היכולות הקיימות כיום באומת הסטארט-אפ בכל הקשור ליצירת פרופילים מזויפים והשימוש המניפולטיבי בהם, מעוגנות בטכנולוגיה עמוקה ומתוחכמת, אך הן צופנות בחובן סכנות משמעותיות.

האחריות על הגבלת היכולות הללו לתחומי ההגנה על אזרחים, לוחמה בטרור וחיזוק הביטחון האישי נופלת לא רק על הרגולטור ושומרי הסף. אלה יכולים לבצע את עבודתם באמצעות חוקים כגון המגבלה על יצוא של תוצרת ביטחונית או באמצעות פיקוח על פיתוח של טכנולוגיות המסכנות את שלום הציבור. האחריות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי גם אצל המשקיעים להם יוצגו הזדמנויות ההשקעה בחברות מעין אלה ובעיקר אצל היזמים, בעלי הידע המדהים והיכולות הבלתי נתפסות, אלה שעד אתמול השתמשו ביכולות האלה כדי להגן על ביטחון המדינה והיום הם יכולים למסחר אותן לשימושו של הציבור הרחב.

רגע אחד לפני שאנחנו הופכים את ההייטק הישראלי ליצרן הגדול בעולם של פרופילים מזויפים ושיטות מניפולציה חברתית, בואו נעצור כולנו לרגע ונחשוב, האם באמת זה המקום אליו אנחנו רוצים להגיע.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל. 

עוד כתבות

גיורא בר דעה/ צילום: איל יצהר

מנכ"ל שטראוס: "אנחנו רואים את עצמנו בצד האופטימי של המשבר; עולם המזון קריטי יותר לחיי אנשים"

קבוצת המזון שטראוס נהנתה מרבעון חיובי בישראל בהשפעת הפסח והקורונה, אבל נפגעה מעוצמתו של השקל ● פרסום בסופרבול האמריקאי העלה את הוצאותיה של חברת המטבלים סברה ופגע ברווחיה

המעבדה של גיליאד / צילום: Gilead Sciences Inc, רויטרס

גיליאד מציגה תוצאות מעודדות ואוקספורד מתקדמת בניסוי החיסונים

תוצאות של הניסוי המבוקר הראשון הראו שהתרופה מקצרת את זמן ההחלמה ● במקביל, המרוץ לחיסון מתקדם בחברות מסחריות ובגופי מחקר: אוניברסיטת אוקספורד חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם אסטרהזנקה

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

דרישה מבזק להפריש 680 מיליון שקל בגין תביעה שהוכרה כייצוגית

התביעה הוגשה ב-2015 על רקע אי דיווח של בזק והסתרת מידע שלילי על רפורמת השוק הסיטונאי והנזק שהרפורמה תגרום לחברה

נציגות עובדי אל על פרצו לדיון של ההנהלה והטייסים וזרקו כיסאות / צילום: ההסתדרות

הצרות באל על: יו"ר ההסתדרות הודיע על השעיה מיידית של חברי מועצת העובדים

לטענת נציגות עובדי אל על 50% מטייסי החברה (שמספרם עומד על כ-650) חזרו לעבוד בשכר מלא "למרות שאין בכך צורך אמיתי" ● יו"ר ההסתדרות: "חציית קו אדום בוטה של חברי מועצת העובדים"

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי וצופה צמיחה מהירה ב-2021 בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף

בבנק ישראל מעריכים כי שיעור האבטלה במחצית השנייה של 2020 צפוי לעלות ל-8.5% ● חטיבת המחקר צופה התכווצות של 4.5% בתוצר בשנת 2020 אך צמיחה מהירה ב-2021 ● היקף ההשבתה של המשק הצטמצם לכ-19% באמצע מאי לעומת 36% בשיא המשבר

קברים טריים במנאוס בברזיל / צילום: Felipe Dana, Associated Press

על מסלול התרסקות: כך הפכה ברזיל למדינה מוכת הקורונה השנייה בעולם

בולסונרו נקט במדיניות של התעלמות ממגפת הקורונה מימיה הראשונים: הוא הטיף ליציאה לעבודה ופיטר את שר הבריאות שדגל בריחוק חברתי ● אם לא די בכל אלה, בדומה לטראמפ, הוא מטיף לציבור להשתמש בכדורים נגד מלריה ● בינתיים המתים נערמים בקברי אחים ● מה צופן העתיד לאזרחים ולנשיאם?

ח"כ אריה דרעי./ צילום: רפי קוץ

למרות הנגיף: משרד הפנים מאשר כניסה לארץ גם לסטודנטים ואברכים שאינם ישראלים

במכתב שעליו חתום שר הפנים אריה דרעי הוא מבשר כי אברכי הישיבות ובני משפחותיהם שמבקשים לשוב ארצה לחזור ללימוד יקבלו היתר לכך ● זאת בנוסף לתלמידים זרים באוניברסיטאות ובפנימיות, לרופאים ולמשתלמי רפואה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל מעדכן את הצמיחה על רקע החזרה לשגרה המהירה מהצפוי

לא שולל הורדת ריבית נוספת, ומעריך שהאבטלה לא תחזור לרמות של לפני המשבר לפני 2022 ● "קצב הסרת המגבלות בפועל היה מהיר משהערכנו, אולם אנו ממשיכים להעריך שעד סוף יוני עיקר המגבלות יוסרו"

מנכ"ל מכבי רן סער / צילום:

אסטרטגיית 'הגל השני' של מכבי: התחסנות לשפעת, ריקון בי"ח לטובת אשפוז בית ובדיקות ביוב לאיסוף מודיעין

רן סער, מנכ"ל מכבי: "המטרה היא הצלת חיים והשארת המשק פתוח. עלות הסגר למשק הייתה 2 מיליארד שקל ליום. אנחנו מציעים תוכנית שעולה פחות ממיליארד" ● "השר החדש קיבל החלטות לפתיחת הסגר מיד עם כניסתו וזו החלטה נכונה"

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: זה לא הימין שעומד למשפט, זו הפוליטיקה

משפט נתניהו הוא שיאו של תהליך ארוך בו מבקשות רשויות החוק לסרס את הפוליטיקה, לשעבד אותה ולהכפיף אותה לכללים משפטיים ● אלא שנתניהו, המבקש לחפות על פגמים שנפלו בהתנהלותו האישית, מבקש לצבוע את המאבק הצודק הזה בצבעי ימין ושמאל ● הטעות הזו טרגית

סניף של אלבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אלי אלעזרא ובכירי אלבר נוספים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי

הפרקליטות זימנה לשימוע את מנכ"ל אלבר הקודם ינון עמית, את המנכ"ל הנוכחי אורן אלעזרא ואת היו"ר אלי אלעזרא לצד חשודים נוספים בפרשת הייבוא המקביל של רכבים ורשיונות ייבוא במירמה ● מדובר אלבר נמסר: "בעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה"

ענת מוגילבסקי, יואב צוקר, ניל"י גולדפיין, מיכל פייגנבוים, ירין יחזקאל, גלי הכרמלי / צילום: יח"צ

כך ממתגים חברות ועובדים: מדוע גם עובדים ומנהלים צריכים למתג את עצמם

איך חברות הופכות את עצמן לאטרקטיביות, והאם הן יצלחו את מבחן הקורונה • תוכנית עבודה: סדרת שידורי הלייב של "גלובס"

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הסנטימנט החיובי בעולם צפוי לתדלק את ת"א ברקע למבול דוחות לרבעון הראשון

אלקטרה צריכה רשמה זינוק של 69% ברווח הנקי ברבעון הראשון ל-27 מיליון שקל ● שגריר ספגה ברבעון שחיקה תפעולית בצל מגזר שיתוף הרכבים ● פז רשמה הפסד נטו של 125 מיליון שקל כתוצאה מנפילת מחיר הנפט

אנטילופות ישראליות במרחב הפתוח של הספארי  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האם יש כיסוי ביטוחי לרכב שנפגע מעדר אנטילופות בפארק הספארי?

בהחלטת ביהמ"ש העליון נקבע כי בשונה ממקרה שבו רכב נפגע ממתקן נפץ שהוצמד אליו, כאשר עדר אנטילופות פוגע ברכב בספארי מדובר בתאונת דרכים ויש כיסוי ביטוחי לנפגעים

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

יותר גרוע ממשבר 2008: המשק התכווץ ברבעון הראשון בשיעור שיא של 20 שנה

לפי אומדן ראשון של הלמ"ס, המשק התכווץ ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם ● הפגיעה הקשה ביותר: בצריכה הפרטית ● יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.5% בלבד ● שיא הפגיעה עוד לפנינו

זיהום אוויר בעיר בייג'ינג, בסין / צילום: Jason Lee, רויטרס

הגרף היומי: לא עובדים, לא פולטים - ירידה בפליטת הפחמן העולמית

לפי הממצאים, הפליטה היומית של גזי חממה צנחה ב-17% בתחילת אפריל, לעומת הרמה הממוצעת בשנת 2019, וכי העולם חווה את הירידה החדה ביותר בתפוקת הפחמן מאז מלחמת העולם השנייה

האף האלקטרוני של נונסנס / צילום: יח"צ

החברה שמריחה קורונה: "התהליך דומה קצת לזיהוי תמונה"

ננוסנט פיתחה אף אלקטרוני שמזהה את נגיף הקורונה ושואפת להחליף את המדחומים בכניסה למתחמים

מטוס של חברת התעופה לאטאם / צילום: שאטרסטוק

חברת התעופה הדרום אמריקאית לאטאם הגישה בקשה לפשיטת רגל

לאטאם נקלעה לקשיים בעקבות השבתת פעילותה כמעט חלוטין בשל התפרצות הקורונה ● אם הבקשה תתקבל על ידי בית המשפט, יתאפשר לחברה להגיע להסדר עם נושיה

גילה גמליאל, מיקי חיימוביץ’, אלון שוסטר / צילום: מארק ישראל סלם, שלומי יוסף, רפי קוץ

ממשלה מנופחת? צפו לכמה בשורות טובות דווקא בתחום הסביבה

אחרי שנים שמשבר האקלים היה מחוץ לפוקוס הציבורי, הצהירה השרה הנכנסת להגנת הסביבה שתציב אותו בראש סדר העדיפויות ● הממשלה התחדשה גם בשר חקלאות שקידם יוזמות סביבתיות ובראשת ועדה עם אג'נדה לוחמנית ● האם הם יחוללו מהפכה?

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

לופטהנזה וממשלת גרמניה הסכימו על חבילת חילוץ; בריסל מתנגדת

במסגרת ההסכם יוזרמו כ-9 מיליארד אירו לחברת התעופה, הניצבת בפני סכנת קריסה, והמדינה תיקח 20% שליטה בחברה ● התוכנית תמשך שלוש שנים ותיאסר חלוקת דיבידנדים למשקיעים