גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מארק צוקרברג / צילום: שאטרסטוק

התרסקותה הרועשת של קיימברידג' אנליטיקה, החברה שעמדה במרכז שערוריית הגניבה של זהויות בפייסבוק עד והודיעה על סגירה בשבוע שעבר, פינתה את מקומה בכותרות הבינלאומיות ביומיים האחרונים לשערוריה מתוקשרת אחרת: חברת בלאק קיוב הישראלית מואשמת בכך שנשכרה על-ידי אנשי הנשיא טראמפ בכדי למצוא פרטים מכפישים הקשורים לבכירים לשעבר בממשל אובמה, שהיו קשורים בדרך זו או אחרת בהסכם הגרעין עם איראן.

הנה שוב, המוח היהודי משתרבב לו במזימות בינלאומיות ומסייע לקשירת קשר חובק עולם, כך לפחות על-פי הכותרות הסנסציוניות. יש לא מעט קווים מקבילים בין הפרשיות, אחד הבולטים בהם הוא שימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות כדי להשפיע על אירועים משמעותיים ביותר (בחירות בדמוקרטיה הגדולה בתבל, הסכם מדיני בינלאומי בעל השלכות ארוכות טווח על העולם כולו) דרך השפעה על התנהגות המעורבים במהלכים אלה.

גניבת פרטיהם האישיים של עשרות מליוני משתמשים בפייסבוק, עד כמה שהיא דרמטית ומטרידה, היא לא בהכרח הדבר החמור ביותר שהתגלה בפרשה קיימברידג' אנליטיקה. בסופו של דבר, זו הייתה עוד גניבת סייבר, אומנם מתוקשרת וסנסציונית, אך בעצם הגניבה אין חידוש.

אלפי מקרים של פריצות חמורות למאגרי מידע התרחשו בשנים האחרונות, וברבות מהן נגרם נזק כלכלי כבד בגלל גניבת פרטי אשראי, מספרי חשבונות בנק, זהויות של מליוני אנשים ועוד. זה לא קרה בגניבה של הפרופילים בפייסבוק, אבל מה שכן קרה שם הוא חמור לא פחות, אולי אפילו הרבה יותר. כי בניגוד לנזקים כלכליים, אותם אנחנו יודעים לכמת ולתחם, במקרה הזה הוכח שבאמצעות טכנולוגיות חדשניות, המשולבות בתובנות פסיכולוגיות ובממצאים ממדעי ההתנהגות, ניתן לבצע מניפולציות המכוונות מליוני אנשים להתנהג בצורה מתוכננת מראש, על-פי בחירתם של מזמיני השירות.

מילת המפתח: ביטחון

ועכשיו, כשהיכולות האלה כבר נוסו והוכחו קבל עם ועדה אל מול עיניו המשתאות של העולם החופשי, לא נותר לנו אלא לצפות ליישומים נוספים אותם ישמחו חברות טכנולוגיה כאלה ואחרות לפתח ולמכור לכל המרבה במחיר. ובהקשר הזה, אני חייב להודות, ששאלת מיקומו האפשרי של ההייטק הישראלי בעולם האפל למחצה הזה, מטרידה אותי. ואני מקווה שלא רק אותי. כי במדינת ישראל יש היום ידע ויכולות משמעותיות ביותר בתחום של ניטור רשתות חברתיות, בניית פרופילים של משתמשים מזויפים, יצירת מעגלים חברתיים והיסטוריה שלמה סביב הפרופילים האלה ושימוש בהם לצורך מעקב אחרי גורמים עוינים, מניעה של פעילות טרור וחדירה אל תוך מעגלי השפעה רלוונטיים.

צה"ל בעצמו פירסם בשנה שעברה שהוא משתמש בפרופילים מזויפים על-מנת לעקוב אחרי חיילים שחורגים מהוראות ביטחון שדה ברשתות החברתיות. במקביל, הוזהרו חיילים שלא להיענות לחיזוריהם של פרופילים מזויפים ששתלו אירגוני טרור ברשתות הישראליות. אפשר להעריך, שאלפי מומחי סייבר ישראלים, יוצאי יחידות הטכנולוגיה למיניהן, מסתובבים היום בשוק עם ידע יוצא דופן ויכולות מרשימות ביותר, בדיוק בתחומים החשובים האלה, שמשמעותם בהקשר הביטחוני היא הצלת חיי אדם והגנה על ביטחון המדינה. אבל, קחו את אותה טכנולוגיה ושימו אותה בידי מנהלי מוצר לא נכונים או אנשי עסקים לא ראויים, והנה קיבלתם לידיכם כלים שהנזק שקיימברידג' אנליטיקה גרמה פשוט מתגמד לעומת מה שהם יכולים לעולל.

כתבתי כאן כבר בשנה שעברה על הופעתם של פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות בארץ כפטריות אחרי הגשם בימים שלאחר פיגועים קשים או במקרים של מחלוקת ציבורית קשה. הפרופילים האלה מבצעים עבודה מעולה של פרובוקציה, הלהטת הדיון הציבורי, הצגת צדדים מסוימים של המפה הפוליטית באופן מוקצן ומעורר קבס והם גם מעבירים מסרים מנוסחים היטב ומתוכננים, הפושטים במהירות בעזרתם האדיבה של אלפי אנשים תמימים המנוצלים באופן ציני על-ידי מי שלמדו היטב את טכניקות ההשפעה ואת הדרכים להנדס התנהגות של אנשים. בדיוק מה שהלקוחות של קיימברידג' אנליטיקה עשו במטרה להשפיע על הבחירות בארצות-הברית, קרה כבר וקורה כאן אצלנו, בישראל, במטרה לשנות את השיח הציבורי ולהשפיע על דעותיהם של אנשים במגוון נושאים בעלי אופי ציבורי-פוליטי.

רק השבוע פרסמו "החדשות" שעל-פי מחקר שהתבצע בישראל, כ-15% מהמגיבים בדף הפייסבוק של ראש הממשלה נתניהו הם מגיבים מזויפים בוודאות, ובנוסף - עוד כ-30% חשודים ככאלה. בהינתן שזהו אחד מדפי הפייסבוק הפופולריים ביותר בישראל, נסו עכשיו להעריך את המשמעות של החדרת פרופילים מזויפים בעלי אג'נדה המוכתבת על-ידי אינטרסים כלכליים, ביטחוניים או פוליטיים אל תוך הדף הזה.

במו עיניי חזיתי בהתפעלות אמיתית ביכולותיה של חברת הייטק ישראלית מסתורית לייצר פרופילים מזויפים לרשתות חברתיות. תנו להם סיפור והקשר והם ייצרו עבורכם תוך דקות כל כמות פרופילים שתסכימו לשלם עליהם, כולם אמינים, כולם בעלי מערכת קשרים עניפה במעגלים הנכונים, כולם בעלי "היסטוריה" ברשת שבה הם לא היו קיימים עד לפני כמה שניות, כולם מוכנים לפעולה אותה הגדרתם מראש. תנו את היכולות האלה בידיהם של גופים האמונים על שמירה על החוק והסדר ועל הלחימה בטרור, והנה העליתם את רמת הביטחון האישי של מליוני אנשים המוגנים על-ידי גופים אלה.

אבל, חלילה, תנו את היכולות האלה בידי חברות מסחריות הרוצות לקדם מוצרים כלשהם, העניקו אותן לקמפיינים פוליטיים ציניים וחסרי מעצורים, השכירו אותן בידי ממשלים במשטרים אפלים, והנה קיבלתם עולם הרבה פחות בטוח תמורת אין סוף כסף מושחת, המעוגן בחוזים שמנים ונוטפי ארס.

המשקיעים לא יכולים לברוח מאחריות

יש מספר תחומים שההייטק הישראלי התפרסם גם בזכותם ולא בהכרח לטובה. טכנולוגיות סרגלי הכלים והיכולות הטכנולוגיות להזריק פרסומות ערמומיות, מתוחכמות ובעיקר מעצבנות, הן דוגמאות ליכולות טכניות יפות, שהצליחו יפה במובן המסחרי, אך לא ממש הועילו לעולם ובטח שלא הוציאו שם טוב להייטק המקומי. היכולות הקיימות כיום באומת הסטארט-אפ בכל הקשור ליצירת פרופילים מזויפים והשימוש המניפולטיבי בהם, מעוגנות בטכנולוגיה עמוקה ומתוחכמת, אך הן צופנות בחובן סכנות משמעותיות.

האחריות על הגבלת היכולות הללו לתחומי ההגנה על אזרחים, לוחמה בטרור וחיזוק הביטחון האישי נופלת לא רק על הרגולטור ושומרי הסף. אלה יכולים לבצע את עבודתם באמצעות חוקים כגון המגבלה על יצוא של תוצרת ביטחונית או באמצעות פיקוח על פיתוח של טכנולוגיות המסכנות את שלום הציבור. האחריות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי גם אצל המשקיעים להם יוצגו הזדמנויות ההשקעה בחברות מעין אלה ובעיקר אצל היזמים, בעלי הידע המדהים והיכולות הבלתי נתפסות, אלה שעד אתמול השתמשו ביכולות האלה כדי להגן על ביטחון המדינה והיום הם יכולים למסחר אותן לשימושו של הציבור הרחב.

רגע אחד לפני שאנחנו הופכים את ההייטק הישראלי ליצרן הגדול בעולם של פרופילים מזויפים ושיטות מניפולציה חברתית, בואו נעצור כולנו לרגע ונחשוב, האם באמת זה המקום אליו אנחנו רוצים להגיע.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.