כיתת לימוד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אחת השאלות החשובות בישראל היא התאמתה של מערכת החינוך למאה ה-21 - לתמורות בשוק העבודה, ולשינויים שעברו על הילדים בשנים האחרונות, הגישה שיש להם לידע והקשב המצומצם שלהם. כל אלו משפיעים על תוכניות הלימוד, על הכישורים שבתי הספר צריכים להקנות לתלמידים ועל תפקידו של המורה.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
הנושאים האלו היו בבסיסה של רפורמה שהוביל שר החינוך הקודם, שי פירון - "למידה משמעותית", תפיסה חינוכית אותה החל לקדם במשרד החינוך מאז שנכנס לתפקידו במארס 2013. התוכנית נועדה לפתח בקרב התלמידים יכולת חשיבה, לימוד בצוות, חשיבה ביקורתית ויצירתית וכן שימוש בטכנולוגיות. התוכנית נכנסה לבתי הספר בשנת הלימודים תשע"ה, שהחלה בספטמבר 2014, שלושה חודשים לפני שפירון התפטר מתפקידו.
למרות חשיבותה של הסוגיה והשינוי המהותי שצריך לעשות במערכת החינוך, ממצאי דוח מבקר המדינה מעלים כי הנהלת המשרד לא הובילו את מערכת החינוך ל"שינוי של ממש", בין השאר מכיוון שלא יצרו תשתית מספיק להטמעה ממשית ולאורך זמן של מרכיבי הרפורמה. ממצאי הדוח מציגים תהליך חפוז ולא מספיק מקצועי, הן בתכנון הרפורמה והן בהטמעתה בבתי הספר. הדוח עוסק אמנם ברפורמה, ולא מרחיב מעבר לכך, אך ניתן להשליך ממנו על תרבות ניהולית במשרדי ממשלה רבים, ועל הרצון לראות תוצאות מהירות, גם בתהליכים מורכבים. המבקר המליץ למשרד החינוך לשקול לעגן את הרפורמה בהחלטת ממשלה, דבר שיעלה אותה גבוה יותר בסדר העדיפות הלאומי.
החזון של פירון היה שינוי עמוק במערכת החינוך, ולא תיקונים קלים, ומי שהייתה אחראית על המהלך היא מנכ"לית המשרד לשעבר מיכל כהן. למרות זאת, במבקר מציינים כי המתווה שגובש לא שיקף את העמדות של כל יחידות המשרד הרלוונטיות; ארבעה צוותים שמינתה המנכ"לית לא פעלו בתיאום ביניהם, וכן לא שותפו בתהליך התכנון בעלי עניין מרכזיים, הן בדרגי השטח של המשרד והן גורמים מחוץ למשרד שהיו אמורים להיות מעורבים ביישום הרפורמה. על ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך ניהול הרפורמה כתב המבקר כי "לא מילאה את משימתה לשמש גורם-על המנווט את יישום הרפורמה, משלב בין מפעיליה ומתאם את תהליכיה".
המבקר מתח ביקורת גם על תשתית הידע החלקית שהיתה למשרד החינוך במהלך גיבוש ויישום הרפורמה. במאי 2014 יזם המדען הראשי לשעבר מחקר בין-לאומי שבו השתתפו, לצד ישראל, חוקרים ממערכות חינוך בשש מדינות. מטרת המחקר היתה זיהוי של הגורמים התורמים להצלחת הלמידה המשמעותית בבתי הספר. ממצאי המחקר הוגשו לקראת סוף 2014, לאחר התחלתה של הרפורמה. לפי המבקר, מטה משרד החינוך לא דן בממצאי הדוח שסיכם את חלקו הראשון של המחקר, למרות שהיה יכול לסייע ביישום הרפורמה. המחקר אף הופסק בינואר 2016, אז עזב המדען הראשי את תפקידו.
המנכ"לית לשעבר ציינה בתשובה למבקר המדינה כי "מטרות הרפורמה נקבעו בין היתר לאחר בחינת הידע המחקרי הקיים בעולם ומיפוי הצרכים הפנים-מערכתיים בישראל", ואילו במשרד החינוך מסרו כי "אין ספק כי בשותפות במחקר בין-לאומי טמון פוטנציאל למידה רב עבור משרד החינוך. עם זאת, התנסות מוקדמת ולא מוצלחת בפרויקט אחר, 'דווקא מלמדת על הסיכון הגבוה בניהול מחקר אקדמי בינלאומי ביוזמה ישראלית'".
מה עם דרגי השטח?
לפי המבקר, אחד מנקודות התורפה של הרפורמה הייתה יישומה המהיר, כבר בשנת תשע"ה (שהתחילה בספטמבר 2014), והעובדה כי הנהלת המשרד לא בחנה אפשרות ליישום הדרגתי של הרפורמה, אלא החליטה להחיל אותה על כל בתי הספר בכל שכבות הגיל, מבלי שתחזיק בתמונת מצב הנוגעת למידת הבשלות והמוכנות של כל בתי הספר למהלך.
מבקר המדינה בחן את התהליכים שנעשו ברמת המפקחים ובתי הספר לצורך הטמעת התוכנית וגילה כי קידום הלמידה המשמעותית בבתי הספר תלוי במידה רבה במידת המוטיבציה האישית של כל מפקח, וכן כי איכות השינוי הפדגוגי תלויה במידה רבה ביוזמה, ביצירתיות ובחשיבה ביקורתית של הצוותים החינוכיים בבתי הספר, לצד משאבים וכלים שהם הצליחו לגייס ולפתח בעצמם. לפי המבקר, מינהל עובדי הוראה הותיר את המורים בבתי הספר "ללא הכוונה שיטתית, ללא ידע וללא כלים שיסייעו בידם ליישם שיטות הוראה ולמידה חדשות.
מכל האמור לעיל עולה כי עם החלת הרפורמה בשנת הלימודים התשע"ה ובשנות הטמעתה הראשונות הותיר מינהל עובדי הוראה את המורים בבתי הספר ללא הכוונה שיטתית, ללא ידע וללא כלים שיסייעו בידם ליישם שיטות הוראה ולמידה חדשות, שכבר ניתן להן ביטוי בחומרי הלימוד ובחוזר המנכ"ל מאוגוסט 2014 שיחידות המטה השונות גיבשו במהלך ארבע השנים האחרונות.
המבקר התייחס גם לפיתוח המקצועי ובין היתר העיר למטה המשרד כי דרש מתי הספר לגבש תוכנית לפיתוח מקצועי של המורים לפי עקרונות הלמידה המשמעותית, עוד לפני שהוא בעצמו יצר תשתית שתאפשר לבתי הספר לעשות זאת. כמו כן, משרד החינוך לא שיתף נציגים מהמל"ג וממוסדות הכשרה אקדמיים בדיונים ומהלכים הנוגעים להכשרת מורים, כדי להשפיע על תוכניות הלימודים שלהם, עוד קודם לכניסתם למערכת.
תגובת משרד החינוך:
"המשרד מאמין ודבק בתפיסה כי יש להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולכן הוא מחויב בהמשך הטמעת עקרונות וקידום התכנית הלאומית למידה משמעותית. המשרד מכבד את הערות המבקר ואף יתייחס אליהן ויערוך את ההתאמות הנדרשות. עם זאת, במשרד מציינים כי הוא כבר ערך התאמות כדי להקל על העומס שנוצר בבתי הספר התיכוניים.
"המשרד קידם מהלכים גדולים ומשמעותיים כדי לאפשר למידה חדשנית, רלוונטית ומעניינת, בהן בניית מרחבי למידה חדשניים, צמצום מספר תלמידים בכיתה והוספת של תומך הוראה שני בכיתה. במהלך השנה האחרונה המשרד גיבש תיק מקוון למורה (מגן-יב) אשר מיקד את עולם הידע, הערכים והמיומנויות הנדרשות בכל מקצוע ולכל שכבת גיל. התיק המקוון כולל מגוון גדול מאד של חומרי למידה, סרטונים, כלי הערכה ודוגמאות למיומנויות וערכים נדרשים. המשרד ממשיך לשקוד ולפתח את התיק, לעדכן אותו כדי שיהווה כלי עבודה משמעותי ורלוונטי למורים.
"בימים אלה פועל במשרד צוות מקצועי ייעודי להמשך קידום התכנית למידה משמעותית בהיבטים של קידום דרכי הוראה איכותיות. בצוות יושבים במשותף המינהל הפדגוגי, המזכירות הפדגוגית, ממלא מקום המדען הראשי ומינהל עובדי הוראה ומחקר ופיתוח.. אשר לפיתוח המקצועי יצויין כי המשרד קידם שורה של מהלכים להתאמת הכשרת המורים ללמידה משמעותית".