שטרות מזויפים / צילום: בנק ישראל
בצעד יוצא דופן, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) הגישה תביעה כספית נגד שני זייפני שטרות, יעקב מורסיאנו ורועי בר-איתן. השניים כבר הורשעו בהליך פלילי בעבירה של זיוף שטר כסף, על-פי הודאתם, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל לצד עונשי מאסר מותנים וכן קנסות בסך 28,000 שקל כל אחד. כעת מגישה נגדם הפרקליטות תביעה נגררת, בדרישה לפיצוי כספי בסך 400,000 שקל בשל הפרת זכויות היוצרים של בנק ישראל.
תביעה נגררת היא תביעה אזרחית המסתמכת על המסכת העובדתית בהליך פלילי שהסתיים בהרשעה, ונדונה בפני אותם שופטים שדנו בהליך הפלילי - כך שאין צורך להוכיח מחדש את העובדות שכבר הוכחו במסגרת ההליך הפלילי.
לפי הרשעתם, שני הזייפנים רכשו ציוד ייעודי לצורך זיוף השטרות ופעלו במשך מספר חודשים לזיוף שטרות של 200 שקל, בערך כספי של עשרות אלפי שקלים בסך-הכול. בכתב התביעה נכתב כי "הנתבעים פעלו בתחכום רב, עשו שימוש במכשור טכנולוגי מתקדם ובידע, גייסו מקורות מימון למטרות ההונאה, המרמה, הזיוף וגניבת זכות היוצרים של הבנק, הפכו דירות באשקלון למוקד הפצת תוצרי זיוף ומרמה לכל חלקי הארץ, החדירו כסף מזויף לשוק בכמות ניכרת, והכול למען בצע-כסף".
השטרות שזויפו הם השטרות מהסדרה החדשה, כאשר צוין בכתב התביעה כי "מכלול זכויות הקניין הרוחני, לרבות זכות היוצרים, הוא קניינו הבלעדי והיחיד של הבנק", ולכן עילת התביעה האזרחית שהוגשה היא הפרת זכויות היוצרים בנק ישראל.
עוד צוין בכתב התביעה כי שטרות הכסף אותם מנפיק הבנק, "מהווים למעשה 'יצירה', כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק זכות יוצרים... ועל כן ראויים הם לחסות תחת הגנת חוק זה, והפרתם מחייבת מתן פיצוי הולם".
הפרקליטות אף הדגישה כי יש להפריד בין שני צדי השטר, שכל אחד מהם מהווה יצירה מקורית הזכאית להגנה: "התובעת תטען כי כל צד של השטר המקורי מהווה יצירת ספרותית ו/או אומנותית ו/או יצירות צילום ו/או יצירת לקט העומדות בתנאים המחייבים בדבר מקוריות ויצירתיות להכרה בהם כיצירה מוגנת".
לאור כל זאת, בפרקליטות מבקשים כי בית המשפט יטיל על הזייפנים את הפיצוי המקסימלי שהחוק מאפשר - 100,000 שקל על כל הפרה, ללא הוכחת נזק. כך יוצא שהזייפנים נתבעים על 200,000 שקל כל אחד - 100,000 בגין כל צד של השטר המזויף.
התביעה הוגשה על-ידי עו"ד אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית ועו"ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בשיתוף בנק ישראל.
בהודעה שפורסמה מטעם בנק ישראל, נכתב כי "צעד זה מתווסף על צעדי האכיפה הנמרצים שמבצעת משטרת ישראל ומבטא שיתוף-פעולה הדוק של בנק ישראל עם רשויות אכיפת החוק, תוך שימוש במגוון כלים ושיטות, על-מנת להגן על הציבור מפני זיופי מטבע ולמצות את הדין עם הזייפנים. התביעה תעביר מסר חד ומרתיע, על-פיו מלבד הדין הפלילי, זייפני כספים עומדים גם בפני תביעה אזרחית בסכומים משמעותיים".
מפרקליטות המדינה נמסר: "הפרקליטות רואה חשיבות רבה בשימוש בכלים אזרחיים כמשלימים להליך הליבה הפלילי, לצורך הגנה על קשת האינטרסים בגין הפשעים שמבוצעים כלפי בנק ישראל והמדינה. רשויות אכיפת החוק יתמידו בשימוש בכלים אלה במקרים דומים בעתיד, בכדי לאכוף ולהרתיע גורמים מלפגוע בזכויות היוצרים של הבנק".