יעקב ליצמן / צלם: תמר מצפי
על-פי נתונים של משרד הבריאות, בשנת 2016 נפטרו בישראל כ-8,000 בני אדם מתחלואה שנגרמה מעישון, כ-800 מהם עקב חשיפה לעישון כפוי. עלות הטיפול במחלות הקשורות בעישון בשנת 2016 הייתה לפחות כ-3.7 מיליארד שקל. לאור המציאות הזו, אפשר היה לצפות שהממשלה תתערב כדי לצמצם את נזקי העישון.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
בשנת 2011 פורסמו מסקנות של ועדה ציבורית בעניין נזקי עישון, והממשלה אימצה אותן וקבעה את דרכי הפעולה ליישום מדיניות כוללת שאמורה להביא להפחתת העישון. מנגד, יצרניות הסיגריות יזמו בישראל, כמו בכל העולם, צעדים לבלום את המתקפה על העישון.
ישראל חתומה על אמנה בינלאומית למלחמה בזנקי העישון, שמכוחה היא מחויבת במהלכים ממשיים בתחום המיסוי על מוצרי טבק, שקיפות המגעים בין הממשלה לחברות טבק ופעילות למניעת עישון בקרב פלחים מוגדרים באוכלוסייה.
ניתן היה לצפות למדיניות מכוונת של מיסוי גבוה על מוצרי טבק, אלא שבפועל לא על כל מוצרי הטבק בישראל מוטל מס גבוה. על טבק לגלגול מוטל מס בשיעור נמוך למדי לעומת המס המוטל במדינות ה-OECD. מהדוח עולה שהניסיונות של משרד הבריאות ושר הבריאות, לפעול להעלאת המסים נתקלו בסירוב של משרד האוצר. מדיניות השר משה כחלון, להימנע מהעלאת מסים, גוברת על הרצון להגן על בריאות הציבור.
בישראל האזהרות על גבי חפיסות הסיגריות הן מילוליות ולא גרפיות, והן מוצגות על פני 30% מהאריזה בלבד, אף שהאמנה ממליצה להציגן על פני 50% לפחות מהאריזה. משרד הבריאות אינו מממן תוכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון; האיסור על פרסום מוצרי הטבק אינו חל על כל כלי התקשורת והרשתות החברתיות; לא מתקיימות סדנאות לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות בעניין נזקי העישון (למשל, נפגעי נפש) או למתגוררים שרחוקים ממרכזים עירוניים.
פרק מיוחד בדוח עוסק במהלכיו של מי שעומד בראש משרד הבריאות, כסגן שר או כשר, יעקב ליצמן. וכך אומר הדוח על פועלו: "בביקורת עלה כי כאשר כיהן מר ליצמן כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות הוא התנגד ליישום כמה פעולות שמטרתן לצמצם את מספר המעשנים". הדוח מדבר על הימנעות מפעולה לביטול הפטור ממס על אריזות של 10 קופסאות ("פאקט"), בחנויות הדיוטי פרי, בניגוד למה שנקבע באמנה.
הממשלה אישרה, עוד ב-2011 תיקון לחוק הגבלת העישון שהיה מביא לצמצום ניכר בפרסום ובנגישות לסיגריות ומצורי טבק. מי שהיה אמור לקדם את התיקון בכנסת היה שר הבריאות. בנובמבר 2013 ביקשו החברות שמשווקות מוצרי טבק - דובק, פיליפ מוריס וג'יימס ריצ'רדסון - ממשרד הבריאות לדון בהשגותיהן על התיקון. משרד הבריאות השיב לחברות כי יש להעלות את ההשגות בדיון בעניין התיקון שיתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת או למסור אותן בכתב למשרד הבריאות.
מאוקטובר ועד דצמבר 2013 התקיימו כמה דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין התיקון, ובהם נדונו ההשגות של חברות הטבק. דיון אחרון בנושא התקיים במרץ 2014. בסופו של דבר לא אושר התיקון. משרד המבקר מצא כי אף שמשרד הבריאות קבע כי השימוש בטבק ובמוצרי עישון גורם לנזקים קשים ואף קטלניים, מאז מרץ 2014 הוא הפסיק לעסוק בקידום התיקון.
כאמון, האמנה מחייבת שקיפות בעניין פגישות של שרים ופקידים עם נציגי חברות טבק, אך מהדוח עולה כי שר הבריאות ליצמן נפגש פעמיים, כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות, עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא עובדה זו לידיעת הציבור. על כך מעיר הדוח ש"חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות".