מעבדה של פרוטרום / צילום: יח"צ
עסקת הענק של רכישת חברת פרוטרום מכה גלים מאז פרסומה, וכמקובל סביב אירוע כזה, הן המדינה והן הציבור מחשבים את הקופון שצפויה המדינה לגזור.
כפי שאירע בעסקאות קודמות, על-פי רוב המשקיעים הזרים אינם חייבים במס בגין רווח ההון שנוצר במכירה. ככל הנראה גם בעסקה זו מרבית המשקיעים הזרים ייהנו מפטור ממס, אולם במספר כתבות עלו טענות שונות לפיהן ייתכן וחלק מהמשקיעים הזרים יחויבו במס בישראל.
סוגיה מעניינת נוספת אשר עשויה לעלות, הן לגבי התושבים הזרים ככל שרשויות המס תפעלנה למסותם ובעיקר לגבי תושבי ישראל אשר השקיעו באמצעות מטבע זר, נוגעת לנושא שהיווה כר פורה למחלוקות בין נישומים ורשויות המס, והגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון אשר ניתח את הסוגיה לעומק.
בפסק דין עקרוני שניתן רק לפני מספר ימים בעניין אור שרה בע"מ ושרה קרסו - בוטון ואח', השאלה שנידונה היא האם נישומים רשאים לקזז כנגד רווח ההון שנוצר, ירידת ערך של שער החליפין של המט"ח בו היו נקובים או שאליו הוצמדו ניירות הערך.
בית המשפט העליון - באשרו מספר פסקי דין קודמים, לרבות זה של בית המשפט העליון בעניין מוזס וארקין - קיבל את עמדת רשות המסים, וקבע כי אין לקזז את ההפסדים שמקורם בירידת ערך שער החליפין, הואיל ואילו היה ריווח הנובע מעליית שער החליפין, הוא לא היה מתחייב במס.
לפיכך, מכיוון שהמשקיעים זכו בשנים האחרונות לעלייה של מאות אחוזים בשער המניה, בעוד ששערי המט"ח השתנו באופן משמעותי, נראה כי להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו עשויה להיות חשיבות ניכרת גם במקרה זה. ייתכן כי מקרה פרוטרום יהיה כר לדיונים רבים בנקודה זו, ולאור העובדה שהתוצאה הכלכלית יכולה להיות משמעותית ולא בהכרח הגיונית, ההנחה היא שגם סוגיה זו תאתגר את הנוגעים בדבר, עד כדי פנייה להליכים משפטיים.
מעבר לכך, ייתכן כי יש מקום לשקול את שינוי החוק כדי למנוע מקרים קיצוניים שבהם ירידת שער המטבע מקזזת את כל עליית המניה, אך עדיין הנישום ממוסה על כל עליית המניה ללא התחשבות בכך.
■ הכותב הוא ממשרד פרופ' ביין ושות' עורכי דין, המתמחה בתחום המס.