גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורות החיים של מסמך קורות החיים והעתיד הדיגיטלי שלו

מסמך קורות החיים נועד לארגן את הניסיון שלנו ליחידות קלות לעיכול עבור מנהלים, אבל בעתיד הוא יוחלף בהדרגה במאגר "אני" דיגיטלי, שמתאים יותר לעולם החדש

קורות חיים / צילום: Shutterstock
קורות חיים / צילום: Shutterstock

כולנו מכירים אותו, את מסמך קורות החיים, מודפס או ברשת. בעולם העבודה החדש כבר מרגישים שהפורמט הזה הגיע לסוף הדרך. מסמך קורות החיים כרשימה של תפקידים ומקצועות לא באמת מצליח להעביר את אוסף היכולות והניסיון שצברנו, בטח לא את היכולות הרכות יותר שלנו, את מאפייני האישיות, שיתופי הפעולה, יכולות התקשורת, השכנוע, העשייה. הוא גם לא מאפשר לנו להיות יותר מדבר אחד, עיסוק אחד, מקצוע אחד, והפרטים שכן מופיעים בו - כמו שם, מגדר, כתובת והשכלה - דווקא מעודדים, גם בלי להתכוון, הטיות בגיוס.

איך הגענו לפורמט הזה ולאן מתקדמים מכאן? נתחיל עם קצת מספרים. בלינקדאין, מאגר קורות החיים הדיגיטלי הגדול ביותר, יש היום יותר מחצי מיליון רישומים מ-200 מדינות, ועולם שלם של טיפים כיצד לעבור את הסינונים של הגורמים שמסתכלים על הפרופיל שלכם. לדוגמה, צירוף תמונה מבטיח פי 21 צפיות לעומת פרופיל בלי תמונה.

לפי מחקר שבחן את תנועות העיניים של מגייסים, הם מחליטים בתוך 6 שניות אם המועמד מתאים או לא מתאים בסינון הראשוני. 80% מאותן 6 שניות הולכים על שם, תפקיד וארגון נוכחי וקודם, כולל תאריכי התחלה וסיום, והשכלה. מעבר לנתונים אלה, מגייסים חיפשו מילות מפתח נדרשות למשרות. אולי משום כך אפשר למצוא אין-ספור עצות לגבי מספר העמודים בקורות חיים ואפילו סוג הפונט - הכול כדי להשיג את המרב מ-6 השניות הללו. בסופו של יום, על פי Glassdoor, מודעת דרושים מקבלת בממוצע 250 קורות חיים, ומתוכם ייקראו לראיון בין 4 ל-6 מועמדים, ורק אחד יתקבל לעבודה.

מסמך קורות החיים נועד לארגן את הניסיון שלנו ליחידות קלות לעיכול עבור מנהלים מגייסים והיום, יותר מתמיד, גם עבור תוכנות ממיינות. יש מי שטוען שקורות החיים הראשונים נוצרו על ידי ליאונרדו דה וינצי ב-1482, אבל השם עצמו, Resume, משויך ללורד אנגלי שבסביבות 1500 כינה כך מכתב שהציג אותו ואת יכולותיו למכרים. בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, הפכו קורות החיים למסמך פורמלי שכלל גיל, גובה, משקל, מצב משפחתי ואפילו השתייכות דתית. רק בסביבות 1950 הם הפכו להיות תנאי מוקדם, מצופה, לחיפוש עבודה והתחילו לכלול גם מאפיינים אישיים כמו תחומי התעניינות, ספורט וכדומה.

בעידן הדיגיטלי קיבלו קורות החיים צורה ותפקיד מכירתי. בשנות ה-80 של המאה הקודמת כבר נכתבו ספרים שמסבירים איך לכתוב קורות חיים, ומכונות הצילום והפקס עוזרות להם לתפוס תאוצה בעולם חיפוש העבודה, עד שבאמצע שנות ה-90 נולדים אתרי חיפוש העבודה והמייל מחליף את הפקס. ב-2003 רשת לינקדאין יוצאת לדרך ויוצרת מאגר דיגיטלי של קורות חיים, שמשנה עם הזמן את אופן חיפוש העבודה - משליחת קורות חיים למשרה שהתפרסמה, לחיפוש אקטיבי של מועמדים על ידי מעסיקים, גם אם לא שלחו קורות חיים. בשנים האחרונות הצטרפו עוד רשתות חברתיות ועזרים כמו וידיאו להרחבת ה"אני" הדיגיטלי ברשת, שמעסיקים פוטנציאליים יכולים להיחשף אליו.

במקום סולם ישר, קיר טיפוס

בעידן החדש, קורות החיים צריכים לספר מי אנחנו ואולי גם מי אנחנו יכולים להיות, ולא להציג רק את רשימת הדברים שעשינו. הפורמט הנוכחי מחייב אותנו לדחוס את כל היסטוריית העשייה המקצועית שלנו לגרסה מקובלת, וכך קריירות לא טיפוסיות, לא רציפות, ויכולות וניסיון מחוץ לעולמות הפורמליים של עבודה והשכלה צריכות "להיעלם" או להיות מוסברות. יש כאן פער מובנה בין הרצון כביכול של מעסיקים למצוא את הייחודי והמצטיין לבין הפורמט שדוחס הכול ליחידות מוכרות.

אבל במציאות המתהווה, הדרך למעלה כבר לא עוברת בסולם ישר. אפשר לראות זאת באחד הכלים המעניינים שלינקדאין פיתחו - Alumni Tool, המאפשר לראות את התפתחות הקריירה של בוגרי האוניברסיטאות השונות. בעזרת הכלי הזה, אפשר להכניס תחום עיסוק רצוי בעתיד ולראות מאילו אוניברסיטאות הגיעו מי שעוסקים בו. ואם הלימודים כבר מאחוריכם, אפשר לראות באילו תעשיות ומקצועות, ואפילו ארגונים, הבוגרים עובדים. אתם יכולים לבחור את מי שעובד בעבודת החלומות שלכם ולראות איך הוא הגיע אליה.

בעולם שבו נולדים תחומי עיסוק, צורות עבודה משתנות ועולמות נעלמים ונוצרים בקצב הולך וגובר, מסלולי הקריירה הופכים פחות צפויים. הם דומים יותר לטיפוס על קיר, שמציע הרבה דרכים למעלה - לפעמים צועדים הצדה, לפעמים למטה כדי לעלות מכיוון אחר. אנשים רבים מוצאים עצמם מנהלים תיקי קריירה שכוללים כמה עיסוקים במקביל, לא תמיד אפילו באותו תחום. ארגון כרונולוגי של תפקיד ומשרה כבר לא מספרים את כל הסיפור.

ארגונים רבים פונים היום לכלים חדשים כדי למיין ולהתאים בין מועמדים למשרות, ואז להעביר אותם למגייסים במתכונת שניתנת לעיכול. ככל שתגבר הפעילות הדיגיטלית שלנו וישתפרו הכלים, המגמה הזאת תגבר. בטווח הקצר, סביר להניח שקורות החיים יתחילו לכלול מידע מלא יותר מרשימה של תפקידים ומקצועות. בטווח הארוך יותר, סביר להניח שמתכונת קורות החיים תוחלף ב"אני" דיגיטלי חדש. עם כניסתן של מתכונות עבודה ועשייה חדשות, יתפתח גם האופן שבו נספר את סיפורי הקריירה שלנו. עד שזה יקרה, קורות החיים מספרים מי אתם למי שבוחן את הסיפור שלכם אל מול צורך מסוים, וככל שתשכילו להבין מהו הצורך, כך תדעו לספר את הסיפור באופן המתאים ביותר.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי"

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: נובוגרוצקי ניצח בבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ●  הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן