גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורות החיים של מסמך קורות החיים והעתיד הדיגיטלי שלו

מסמך קורות החיים נועד לארגן את הניסיון שלנו ליחידות קלות לעיכול עבור מנהלים, אבל בעתיד הוא יוחלף בהדרגה במאגר "אני" דיגיטלי, שמתאים יותר לעולם החדש

קורות חיים / צילום: Shutterstock
קורות חיים / צילום: Shutterstock

כולנו מכירים אותו, את מסמך קורות החיים, מודפס או ברשת. בעולם העבודה החדש כבר מרגישים שהפורמט הזה הגיע לסוף הדרך. מסמך קורות החיים כרשימה של תפקידים ומקצועות לא באמת מצליח להעביר את אוסף היכולות והניסיון שצברנו, בטח לא את היכולות הרכות יותר שלנו, את מאפייני האישיות, שיתופי הפעולה, יכולות התקשורת, השכנוע, העשייה. הוא גם לא מאפשר לנו להיות יותר מדבר אחד, עיסוק אחד, מקצוע אחד, והפרטים שכן מופיעים בו - כמו שם, מגדר, כתובת והשכלה - דווקא מעודדים, גם בלי להתכוון, הטיות בגיוס.

איך הגענו לפורמט הזה ולאן מתקדמים מכאן? נתחיל עם קצת מספרים. בלינקדאין, מאגר קורות החיים הדיגיטלי הגדול ביותר, יש היום יותר מחצי מיליון רישומים מ-200 מדינות, ועולם שלם של טיפים כיצד לעבור את הסינונים של הגורמים שמסתכלים על הפרופיל שלכם. לדוגמה, צירוף תמונה מבטיח פי 21 צפיות לעומת פרופיל בלי תמונה.

לפי מחקר שבחן את תנועות העיניים של מגייסים, הם מחליטים בתוך 6 שניות אם המועמד מתאים או לא מתאים בסינון הראשוני. 80% מאותן 6 שניות הולכים על שם, תפקיד וארגון נוכחי וקודם, כולל תאריכי התחלה וסיום, והשכלה. מעבר לנתונים אלה, מגייסים חיפשו מילות מפתח נדרשות למשרות. אולי משום כך אפשר למצוא אין-ספור עצות לגבי מספר העמודים בקורות חיים ואפילו סוג הפונט - הכול כדי להשיג את המרב מ-6 השניות הללו. בסופו של יום, על פי Glassdoor, מודעת דרושים מקבלת בממוצע 250 קורות חיים, ומתוכם ייקראו לראיון בין 4 ל-6 מועמדים, ורק אחד יתקבל לעבודה.

מסמך קורות החיים נועד לארגן את הניסיון שלנו ליחידות קלות לעיכול עבור מנהלים מגייסים והיום, יותר מתמיד, גם עבור תוכנות ממיינות. יש מי שטוען שקורות החיים הראשונים נוצרו על ידי ליאונרדו דה וינצי ב-1482, אבל השם עצמו, Resume, משויך ללורד אנגלי שבסביבות 1500 כינה כך מכתב שהציג אותו ואת יכולותיו למכרים. בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, הפכו קורות החיים למסמך פורמלי שכלל גיל, גובה, משקל, מצב משפחתי ואפילו השתייכות דתית. רק בסביבות 1950 הם הפכו להיות תנאי מוקדם, מצופה, לחיפוש עבודה והתחילו לכלול גם מאפיינים אישיים כמו תחומי התעניינות, ספורט וכדומה.

בעידן הדיגיטלי קיבלו קורות החיים צורה ותפקיד מכירתי. בשנות ה-80 של המאה הקודמת כבר נכתבו ספרים שמסבירים איך לכתוב קורות חיים, ומכונות הצילום והפקס עוזרות להם לתפוס תאוצה בעולם חיפוש העבודה, עד שבאמצע שנות ה-90 נולדים אתרי חיפוש העבודה והמייל מחליף את הפקס. ב-2003 רשת לינקדאין יוצאת לדרך ויוצרת מאגר דיגיטלי של קורות חיים, שמשנה עם הזמן את אופן חיפוש העבודה - משליחת קורות חיים למשרה שהתפרסמה, לחיפוש אקטיבי של מועמדים על ידי מעסיקים, גם אם לא שלחו קורות חיים. בשנים האחרונות הצטרפו עוד רשתות חברתיות ועזרים כמו וידיאו להרחבת ה"אני" הדיגיטלי ברשת, שמעסיקים פוטנציאליים יכולים להיחשף אליו.

במקום סולם ישר, קיר טיפוס

בעידן החדש, קורות החיים צריכים לספר מי אנחנו ואולי גם מי אנחנו יכולים להיות, ולא להציג רק את רשימת הדברים שעשינו. הפורמט הנוכחי מחייב אותנו לדחוס את כל היסטוריית העשייה המקצועית שלנו לגרסה מקובלת, וכך קריירות לא טיפוסיות, לא רציפות, ויכולות וניסיון מחוץ לעולמות הפורמליים של עבודה והשכלה צריכות "להיעלם" או להיות מוסברות. יש כאן פער מובנה בין הרצון כביכול של מעסיקים למצוא את הייחודי והמצטיין לבין הפורמט שדוחס הכול ליחידות מוכרות.

אבל במציאות המתהווה, הדרך למעלה כבר לא עוברת בסולם ישר. אפשר לראות זאת באחד הכלים המעניינים שלינקדאין פיתחו - Alumni Tool, המאפשר לראות את התפתחות הקריירה של בוגרי האוניברסיטאות השונות. בעזרת הכלי הזה, אפשר להכניס תחום עיסוק רצוי בעתיד ולראות מאילו אוניברסיטאות הגיעו מי שעוסקים בו. ואם הלימודים כבר מאחוריכם, אפשר לראות באילו תעשיות ומקצועות, ואפילו ארגונים, הבוגרים עובדים. אתם יכולים לבחור את מי שעובד בעבודת החלומות שלכם ולראות איך הוא הגיע אליה.

בעולם שבו נולדים תחומי עיסוק, צורות עבודה משתנות ועולמות נעלמים ונוצרים בקצב הולך וגובר, מסלולי הקריירה הופכים פחות צפויים. הם דומים יותר לטיפוס על קיר, שמציע הרבה דרכים למעלה - לפעמים צועדים הצדה, לפעמים למטה כדי לעלות מכיוון אחר. אנשים רבים מוצאים עצמם מנהלים תיקי קריירה שכוללים כמה עיסוקים במקביל, לא תמיד אפילו באותו תחום. ארגון כרונולוגי של תפקיד ומשרה כבר לא מספרים את כל הסיפור.

ארגונים רבים פונים היום לכלים חדשים כדי למיין ולהתאים בין מועמדים למשרות, ואז להעביר אותם למגייסים במתכונת שניתנת לעיכול. ככל שתגבר הפעילות הדיגיטלית שלנו וישתפרו הכלים, המגמה הזאת תגבר. בטווח הקצר, סביר להניח שקורות החיים יתחילו לכלול מידע מלא יותר מרשימה של תפקידים ומקצועות. בטווח הארוך יותר, סביר להניח שמתכונת קורות החיים תוחלף ב"אני" דיגיטלי חדש. עם כניסתן של מתכונות עבודה ועשייה חדשות, יתפתח גם האופן שבו נספר את סיפורי הקריירה שלנו. עד שזה יקרה, קורות החיים מספרים מי אתם למי שבוחן את הסיפור שלכם אל מול צורך מסוים, וככל שתשכילו להבין מהו הצורך, כך תדעו לספר את הסיפור באופן המתאים ביותר.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי"

עוד כתבות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"