דיני משפחה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
תביעה ראשונה מסוגה הוכרעה השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, במסגרתה תאומים בני 17 ביקשו מבית המשפט לבטל את צו האימוץ שהוצא עבורם לפני 15 שנה, ובכך לנתק את הקשר המשפטי בינם לבין הוריהם המאמצים. מאחר שצו האימוץ כבר ניתק את הקשר המשפטי בינם לבין הוריהם הביולוגיים, התוצאה של קבלת התביעה היא שהילדים נותרים "בחלל", ללא כל הורה רשום ומוכר.
התביעה היא חריגה, מאחר שהסיפור קיצוני וחריג בנסיבותיו. למעשה זהו סיפור כל-כך קשה, עד כי ניתן לומר בפה מלא כי הוא לא היה צריך לקרות לעולם.
התאומים הוצאו מבית הוריהם הביולוגיים בגיל 5.5 חודשים מאחר שסבלו מהזנחה והיעדר טיפול, והועברו למסגרת מוסדית. הם שהו במסגרת זו במשך שנה וחצי, ובזמן זה חלה הידרדרות חמורה במצבם הנפשי והרגשי, עד כי בגיל שנתיים הורה בית המשפט על העברתם למשפחת אומנה למטרת אימוץ. הליך האימוץ נמשך אף הוא שנתיים, ורק בגיל 4 אומצו התאומים, אך למרבה הצער גם בשלב זה הם לא זכו להגיע למנוחה ולנחלה.
במהלך השנה הראשונה בקרב המשפחה המאמצת דומה היה כי חל שיפור במצבם של התאומים, אך עד מהרה חזרה הנסיגה. המשפחה המאמצת התקשתה להתמודד עם גידול התאומים, שכנראה פיתחו בעיות רגשיות לא פשוטות בעקבות הטראומות שחוו ב-4 השנים הראשונות לחייהם. ההורים המאמצים עצמם גם לא הגיעו בעקביות לטיפולים שנועדו לסייע להם בהתמודדות, וכתוצאה מכך עלו קשיים משמעותיים ביחסים בינם לבין התאומים.
הסכסוך בין אחד התאומים להורים המאמצים הביא להחלטה להוציאו מבית ההורים המאמצים לפנימייה בגיל 7. הפעם הילד דווקא השתלב היטב במסגרת המוסדית, אך ההורים המאמצים טענו כי הוא מפעיל השפעה רעה על אחיו במהלך שיחות טלפון שהוא מקיים עמו ובביקורים בביתם. לאור זאת ההורים המאמצים הודיעו לילד ולרשויות כי הם אינם מסתפקים בהוצאת הבן לפנימייה, אלא ביקשו לנתק עמו כל קשר באופן מוחלט.
כעבור זמן קצר התברר כי ניתוק הקשר בין ההורים המאמצים לבן השפיע לרעה על אחיו התאום, באופן קשה עוד יותר מאשר "השפעתו השלילית" של האח כאשר נשמר הקשר. בתפקודו של התאום שנשאר בחזקת ההורים חלה הידרדרות, ומערכת היחסים בינו לבין ההורים המאמצים עלתה על שרטון אף היא.
בגיל 9 התאום השני סיפר למורה המחנכת בבית ספרו כי הוריו מבקשים ממנו להפסיק להתייחס אליהם כהורים בעודו ממשיך להתגורר עמם, ובעקבות זאת הוצא אף הוא מבית ההורים המאמצים לפנימייה.
בגיל 14, לאחר 5 שנות נתק מוחלט עם הוריו המאמצים, ניסה התאום הראשון לחדש את הקשר עם האם, אך היא סירבה לכך ואף הזהירה אותו כי אם יעז לנסות ליצור עמה קשר פעם נוספת, היא "תדווח" עליו לפנימייה. מאז לא נוצר כל קשר בין מי מהאחים להורים המאמצים.
כעת, משבגרו האחים, הקשר עם הוריהם המאומצים נותר ממילא "על הנייר" בלבד, בעיקר ברישום במשרד הפנים, ואין לו משמעות מעשית לגבי האחים, למעט אולי דווקא זכאותם לרשת בבוא היום את ההורים המאמצים, אם הללו לא יותירו אחריהם צוואה. עם זאת, האחים חשים עצמם נפגעים רגשית אפילו מעצם הרישום הפורמלי הקושר אותם ל"הורים" אלה, ולכן ביקשו לבטל את צו האימוץ ולהותירם חסרי הורים, לא רק בפועל אלא גם מבחינה משפטית.
בטרם נענה בית המשפט לבקשתם, הוא ביקש לבדוק האם לא ניתן בכל זאת לתקן את המצב בדרך כלשהי שלא תותיר את הילדים ללא הורים רשומים כלל. תחילה ניסה בית המשפט להזמין את ההורים המאמצים לבית המשפט כדי לשמוע את עמדתם לגבי הבקשה, אך התברר כי בינתיים ההורים עצמם התגרשו ואינם עוד בקשר האחד עם השני. האם לא נאותה להתייצב בבית המשפט או למסור תגובה מטעמה כלל, ואילו האב מסר לשופט כי הוא אמנם מצטער על כישלון הליך האימוץ, אך אינו מעוניין בשום קשר עם האחים ותומך בבקשתם לביטול האימוץ.
בשלב השני ניסה בית המשפט לבדוק מה אירע ברבות השנים להוריהם הביולוגיים של האחים, והאם הם השתקמו ויכולים לשמש כעת כהורים ראויים עבורם. למרבה הצער התברר כי גם תקווה זאת לא עלתה יפה, והאחים חזרו בבית המשפט על בקשתם לנתק את הקשר המשפטי עם המשפחה המאמצת, לא לחדש קשר זה עם ההורים הביולוגיים ולמעשה ליצור מצב של "ריק" בזהות ההורים.
לאור עברם המורכב והעצוב של האחים והעובדה שהם הצליחו לשקם את חייהם חרף המכשולים והאכזבות שנקרו בדרכם מכל-כך הרבה גורמים שהיו אמורים לדאוג להם, בית המשפט החליט להיעתר לבקשתם לביטול צו האימוץ, בתקווה שהדבר ייתן להם אפשרות לעתיד טוב יותר ללא נוכחות הוריהם המאמצים או הביולוגיים בכל דרך שהיא, גם אם היא סימבולית בלבד.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il