סניף של ספורט ורטהיימר \ צילום: איל יצהר
האם האתגרים בענף הקמעונאות והקניונים הכריעו גם את רשת החנויות ספורט ורטהיימר? שנתיים וחצי לאחר שקבוצת אופנת ומוצרי הספורט נקלעה להקפאת הליכים, ל"גלובס" נודע כי הרשת צפויה להיסגר.
הרשת, שבבעלות שלושת השותפים משה טוקר, יובל בראון ומוני הראל, מונה כיום 26 סניפים ומעסיקה כ-270 עובדים, זאת לאחר שצמצמה סניפים בחודשים האחרונים. בין היתר מדובר בסניפים בבית שמש, ביבנה ובשפיים. עוד נודע, כי בחברה פועלים למצוא שוכרים חלופיים למיקומי חנויות ולחוזי שכירות של הרשת שלא הסתיימו, וכי צומצמו היקפי הרכישות מספקים בולטים.
גורמים המקורבים לספורט ורטהיימר ושמעורים במצבה אמרו ל"גלובס" בתשובה לשאלה בנוגע לעתידה של הרשת כי הם לא יכולים להתחייב לומר מה יהיה מחר, וכי "גם בהוניגמן לא היו אומרים לך שהרשת עומדת להיסגר אם היית שואלת אותם שבוע לפני". נזכיר כי קבוצת האופנה בבעלותם של האחים הוניגמן נקלעה לחובות אדירים של 233 מיליון שקל, ובימים אלה היא נמצאת בהקפאת הליכים, והנאמנים שמונו לה אף הגישו היום בקשת פירוק לחברה.
לא משנים תוכניות
בימי הזוהר שלה מנתה רשת ספורט ורטהיימר כ-60 סניפים והעסיקה 500 עובדים. ואולם, ברבות השנים היא נקלעה לקשיים, כשבנובמבר 2015 היא נכנסה להקפאת הליכים לאחר שצברה חובות עתק בסך 109 מיליון שקל. בסוף 2017 רוי ורטהיימר, שכיהן כמנכ"ל החברה, עזב את תפקידו, ולתפקיד המנכ"ל מונה ערן שומרון.
בסביבת הרשת משדרים עדיין רצון וניסיון להשאירה עם הראש מעל המים. לדברי גורם בסביבת החברה, "כחלק מהתייעלות הרשת היא פעלה בשנים האחרונות לסגור סניפים מפסידים, לשנות תמהיל מוצרים ולסלוק סחורות ישנות יותר שעליהן היא מקדמת עדיין מבצעים אטרקטיביים", וזאת במטרה למכור סחורה ולייצר תזרים.
אותם גורמים מוסיפים כי "בוורטהיימר עדיין עושים הזמנות מכלל החברות", גם אם "הם שינו כמויות הזמנה על-מנת לסלוק סחורות ישנות מאוד, לקדם מותגי בית ולהגדיל מכירת מוצרים עם רווח גולמי גבוה יותר". כך, אומר גורם מעורה, הנהלת ורטהיימר עדיין פועלת במלוא הכוח כדי לייעל ולשפר את מצב הרשת", ו"לא משנה את התוכניות שלה".
שינוי אדיר בתחרות
הקבוצה, שהייתה שייכת לזוג ליה ורוני ורטהיימר, מנתה 5 חברות: ספורט ורטהיימר שיווק וסחר, אטלנטיס סוכנויות ספורט, אטלנטיס פרו, ורטהיימר נכסים והשקעות ואטלנטיס בייק. רוב החוב היה אז של החברה הראשונה שהפעילה את רשת החנויות שבה נמכרים מותגי הספורט.
בשנים שלפני הקפאת ההליכים נקטה הקבוצה אסטרטגיה של פתיחת סניפים מואצת ובתוך זמן קצר יחסית הכפילה את מספרם. פתיחת הסניפים לא עמדה בסופו של דבר ביעדי המכירות וחלקם הפכו לנטל כבד על הרשת. בניסיון להתמודד עם מצבה הקשה, ועוד בטרם הפנייה לבית המשפט, סגרה הקבוצה שבעה סניפים הפסדיים, במקביל לפיטורי עובדים וצמצום המטה. אז מחזור המכירות השנתי של הקבוצה עמד על 150 מיליון שקל.
כאמור, מצבה המאתגר של רשת ורטהיימר נגרם בגלל התנהלותה הפרטנית אך לא רק. למעשה, הקשיים שוורטהיימר מתקשה לצאת מהם, ככל הידוע, משפיעים על חברות אופנה אחרות במשק ומורגשים היטב בשלל חברות, שחלקן כבר הגיע לכדי קריסה של ממש. מציאות זו ידועה בשוק הקמעונאות המקומי, מה שמקשה על חברות שנקלעות לקשיים למצוא מימון קל וזול, בטח ביחס לעבר.
מדובר בשורה של אתגרים "אובייקטיביים" - חלקם גלובליים וחלקם ייחודיים למשק המקומי, שמורגשים היטב בישראל ואף באים לידי ביטוי הן בקרב אריות השוק הוותיקים והן בקרב שחקני נישה. מדובר בהשפעות של עולם הדיגיטל, אך לא רק. בישראל מדובר גם בהשפעות רפורמת השמיים הפתוחים, שמקלים על הישראלים לטוס בזול ליעדים בחו"ל ולקנות אופנה (ומוצרים אחרים) במחירים אטרקטיביים ובכמויות גדולות.
שני היבטים אלה של השינויים האדירים בענף - המעבר לאונליין והרכישה באתרים בינלאומיים כמו אמזון ואסוס, במקביל לרפורמת השמיים הפתוחים כאמור - מורגשים היטב גם בשוק הלבשת הספורט ואופנת הספורט שבו התחזקה התחרות. בין היתר, מגמות אלה התעצמו בישראל על רקע מחאת יוקר המחיה ששינתה את אופי הצרכנות במשק.
כמו כן, השוק בישראל חווה שינוי אדיר גם בתחרות "המסורתית" בתחום אופנת ומוצרי הספורט, כשענקיות קמעונאות בינלאומיות ורב-מותגיות כמו פוט לוקר או בעלות מותג פרטי כמו דקטלון, עשו "עלייה" לישראל. זאת לצד התרחבות משמעותית בנוכחות וביעדים של רשתות של מותגים כמו נייקי, אדידס ואנדר ארמור שחיזקו בשנים האחרונות את אחיזתן בשוק המקומי.
מהרשת נמסר כי: ״ספורט וורטהיימר מובילה בתחום הספורט ומשרתת נאמנה את לקוחותיה, עם שירות ומבצעי מכירות. כחלק מתהליך מיקוד מנוהל ומתוכנן, שמים את הפוקוס על הסניפים הטובים ביותר וסניפים פחות יעילים נסגרים באופן סדור. כיום אין לרשת חובות לספקים״.