דורית סלינגר / צלם: איל יצהר
הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר דורית סלינגר, אחראית בפועל על רגולציה של 1.5 טריליון שקל מנוהלים - שהם כספי הפנסיה של כולנו. זו ללא ספק אחריות כבדה וכפי שנוכחנו לאורך מרבית הקדנציה שלה, שמסתיימת בעוד כמה חודשים, זהו תפקיד מעורר מחלוקת למדי.
דווקא אחת התקנות החשובות של סלינגר - שנקראת "אמץ או גלה", זכתה לכותרות מעטות בלבד. התקנה הזו קובעת שגופים תחת הרגולציה של רשות שוק ההון, נדרשים לאמץ תהליכי בדיקה ובקרה של ESG (השפעת השקעותיהם על הסביבה - Environment, החברה - Society, וממשל תאגידי - Governance) או לגלות שאינם נוקטים צעדים מיוחדים כלשהם לבחון השפעה כזו.
במבחן התוצאה נראה כרגע, שהיישום יהיה שטחי. כולם יאמצו את תהליכי הבדיקה והבקרה לכל המסלולים באופן חלקי, במקום שיפתחו מסלולים מתמחים עם יישום מעמיק.
לכאורה, "אמץ או גלה" היא תקנה שולית, שמעניינת טבעונים ואולי גם צמחונים. אבל החשיבות העיקרית בתקנה היא בתרומתה לקיימות. במילים אחרות - העדפת הטווח הארוך על פני הטווח הקצר. מאוד קשה בשוק ההון להפנים את החשיבה, שהשקעה לטווח ארוך איננה נגזרת של השקעות רבות לטווח קצר. כל כך קשה לעשות את זה, שיש רק וורן באפט אחד בלבד.
סלינגר נתנה למשקיעים כלי שבאמצעותו ניתן להבחין מי משקיע לטווח קצר בלבד ומי מוכן להשקיע באנליזה נוספת, לא להסתפק בקריאה ובניתוח של הדוחות הכספיים ובכך להיערך טוב יותר לטווח הארוך.
בזק היא דוגמה לחברה שהממשל התאגידי שלה נמצא בסימן שאלה גדול, עוד הרבה לפני שתיק 4000 עלה לכותרות. מ-2010, ויש מי שיגיד עוד לפני כן, ברור שטובת הציבור דורשת רפורמה מקיפה ופירוק המונופול, כמו גם פירוק המבנה הפירמידלי של הבעלות בחברה, שנוצר כששאול אלוביץ הפך לבעל השליטה. מחד, מעל החברה התנוסס תמרור עם אזהרת ממשל תאגידי ענקית. מאידך, בטווח הקצר, החברה חילקה תשואת דיבידנד שאין שני לו בשוק ההון הישראלי. הטווח הקצר ניצח יותר מחמש שנים עד שבוקר אחד כל הרווח הזה ירד לטמיון. מי לא נתפס בשפל בלי בגד ים? מי שהקפיד לאמץ תקנות ESG.
לכאורה, התקנה מאפשרת לחברות הגמל לבחור להסב את אחד מעשרת המסלולים שלהן שיהיה מסלול ESG או לאמץ את ההתייחסות לכלל ההשקעות. בפועל יש כאן התוויית מסלול לכלל ההשקעות, היות שאף גוף לא ישקול המרה של מסלול קיים עם חוסכים פעילים לטובת ביקוש לא ידוע לאסטרטגיית השקעות שאין לו, או למתחריו, ניסיון בה.
ללא ספק רצוי שכל החיסכון ארוך הטווח שלנו ינוהל מתוך הסתכלות ארוכת טווח ותוך ניצול של כל המידע הזמין העומד לרשות מנהל ההשקעות ו-ועדת ההשקעות. הבעיה היחידה עם האסטרטגיה הזו היא שאין לאף אחד מהגופים אינטרס או תמריץ משמעותי לאמץ את המדיניות הזו ברצינות. מנהלי השקעות נמדדים על פי הביצועים היחסיים שלהם מעל דפי העיתון מדי חודש בחודשו. הסוכנים והיועצים מעוררים את הציבור לבחון את הביצועים היחסיים פעם בשנה. אף אחד לא ירצה לגלות שהוא לא מוכן להשקיע באנליזת ESG, אבל לאף אחד גם אין אינטרס להשקיע ברצינות באנליזה כזו שתניב תוצאות בטווח ארוך.
גם אם אנחנו יודעות ויודעים ברמה האינטלקטואלית שהטווח הקצר איננו אינדיקציה טובה לטווח הארוך, עדיין רגשית הרבה יותר קל להשקיע אצל מי שנדמה שהיא על הגל בטווח הקצר. הדרך היחידה לעודד השקעה אמתית ב-ESG היא לאפשר ייצור של מוצרים פיננסיים מובחנים, שנתונים מהעולם מעידים שלאורך זמן, הם נותנים תשואה עודפת ולכן היקף הכספים המנוהל בדרך זו בעולם נמצא במגמת עלייה.
מתנת הפרידה של דורית סלינגר מרשות שוק ההון יכולה להיות החרגת מסלול ESG ממניין מסלולי הגמל. מסלול עם דמי ניהול המאפשרים השקעה במערכות ESG ובחינת השקעות עם אימפקט חברתי, השקעות המנוהלות על ידי מנהל השקעות המתמחה בתחום, עם דיווח מותאם ועם לקוחות שזה באמת מעניין אותם. כשבדרך זו ייבנו הידע והניסיון - יהיה הרבה יותר קל להחיל אותם גם על השקעות אחרות.
■ הכותבת היא יו"רית IBI ניהול תיקים