רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
שיתוף הפעולה בין צה"ל למשרד האוצר מתהדק: צה"ל העביר בשבועות האחרונים לאוצר את הנתונים המשלימים בנושא השכר והפנסיה, כך נודע ל"גלובס". להערכת גורמים ממשלתיים, העברת הנתונים, המבטאת הידוק נוסף בשיתוף הפעולה בין האוצר לצה"ל ומקרבת את הצבא להסכמה היסטורית על מינוי חשב לצבא.
הנתונים שהועברו מצה"ל לאוצר יאפשרו לחשב רוני חזקיהו לחשב בפעם הראשונה את העלות האקטוארית של פנסיית הגישור, או הפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע מיום פרישתם ועד הגיעם לגיל הפנסיה. בכך ייסתם ה"חור השחור" הבולט ביותר בדוחות הכספיים של מדינת ישראל. בשנים האחרונות נאלצו החשבים הכללים להוסיף לדוחות אלה הערה, שלפיה "חישוב החבות בגין הפנסיה במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות".
פנסיית הגישור נולדה למעשה ב-2006. כמו ביתר המערכת הציבורית, הועברו כל המצטרפים לשירות קבע בצה"ל אחרי 2004 מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. ואולם במסגרת הסכם שנחתם ב-2006 בין האוצר לצבא נקבע, כי אנשי הקבע הפורשים מצה"ל בפרישה מוקדמת זכאים לפנסיית גישור, שהיא פנסיה תקציבית לכל דבר, מיום פרישתם - אז בגיל 47 - ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים, 62 לנשים). לפי הערכות שנעשו בעבר, על ידי רואי חשבון מחוץ לצבא ועל סמך נתונים חלקיים, הערך האקטוארי של חבילת פנסיית גישור לאיש קבע הפורש מהצבא בגיל 44 נאמד ב-1.3 מיליון שקל בממוצע.
במוקד המחלוקת: תוספת הרמטכ"ל
הפרמטרים לחישוב הערך האקטוארי הכולל של פנסיית הגישור השתנו באופן מהותי במסגרת הסכם כחלון-יעלון שנחתם בנובמבר 2015. במסגרת הסכם זה נקבע כי גיל הפרישה לקצינים יירד ל-42 וגיל הפרישה לנגדים יעלה ל-53. נגדים וקצינים שפורשים לפני גיל זה אינם זכאים לפנסיית גישור.
בעקבות חתימת ההסכם דרשו החשבת הכללית מיכל עבעאדי-בויאנג'ו והממונה על השכר קובי אמסלם להכניס להסכם עשרות תיקונים במודל השכר והפנסיה ולקבל מצה"ל את הנוסחאות, הפרמטרים והנתונים שלפיהם נקבעת פנסיית הגישור. במוקד המחלוקת עמדה תוספת הרמטכ"ל: תוספת זכויות פנסיוניות בשיעור של 6% עד 19% מהשכר הקובע, שהצבא הוסיף בחישוב קצבת הפנסיה של אנשי הקבע באופן שאפשר להם לצבור כבר בגיל הפרישה המוקדמת, זכויות בהיקף דומה לאלו של שצברו עובדי מדינה שפרשו בגיל 67. בעקבות דוח חריף של מבקר מדינה בנושא, הורה הרמטכ"ל גדי אייזנקוט להגביל את תוספת הרמטכ"ל ל-10%.
הנתונים שהועברו כעת לאוצר, לבקשת סגן החשב הכללי לענייני שכר יוסי איצקוביץ', מתייחסים לפי הערכות, לתחזית פרופיל הדרגות של הפורשים בשנים הבאות - מספרי הפורשים ודרגותיהם (הקצונה והנגדות), כגון, כמה סגני אלופים וכמה רבי נגדים יפרשו מצה"ל בכל אחת מהשנים הבאות.
צה"ל: היחיד שאינו מלווה על ידי חשב
העברת הנתונים מצה"ל מציינת הידוק של שיתוף הפעולה בין החשב הכללי רוני חזקיהו ליועצת הכספית לרמטכ"ל תא"ל אריאלה קנול-לזרוביץ' וראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז. על רקע זה העריכו גורמים המקורבים לצדדים כי מתקרב היום שבו הצבא יסכים למינוי חשב מטעם האוצר. מדובר במהלך שיחייב ככל הנראה החלטת ממשלה לאחר שבעבר האפשרות למנות חשב לצה"ל הוצאה מתוך נוסחת החלטת הממשלה.
החשב הראשון במערכת הביטחון היה דוד ואיש שמונה בתקופתו של החשב הכללי ניר גלעד במשרד הביטחון. ואיש מופקד בין בין היתר על תקציב הביטחון, אולם אין לו יכולת לעקוב אחרי תשלומי השכר והפנסיה. משרד הביטחון מעביר לצה"ל תקציב גלובלי עבור שכר ופנסיה והתשלומים נקבעים בפועל במוקד השכר והכספים מופ"ת (לשעבר מת"ש) יחידה הפועלת במסגרת אגף כוח אדם בצה"ל.
בתקופת החשבת הכללית הקודמת עבאדי-בויאנג'ו חוזקה חשבות משרד הביטחון ומונו חשבים למשטרה, למוסד ולגופים ביטחוניים נוספים. למעשה, צה"ל הוא הגוף היחיד במדינה שאינו מלווה על ידי חשב כללי. החשבים בכל הגופים הביטחוניים כפופים הן לאוצר והן לגוף שבו הם עובדים וכדי לוודא זאת "מחויילים" החשבים על ידי המשרד והופכים לעובדיו לכל דבר ועניין.
כך למשל ירון ישראלי איש האוצר הראשון שמונה לחשב המשטרה ב-2016 קיבל דרגות תת-ניצב למהלך שירותו. במשרד הביטחון פועל חשב מאז 2003 אולם תשלומי השכר והפנסיה אינם מוכפפים אליו. עבאדי-בויאנג'ו ניסתה בזמנו להביא למינוי חשב בצה"ל במסגרת החלטת הממשלה 4088 להגברת השקיפות והבקרה התקציביים בצה"ל. אולם המהלך נדחה בגלל התנגדות מערכת הביטחון.
במסגרת ההחלטה, שבה קיבל צה"ל תוספת של 3.1 מיליארד שקל לתקציבו נקבע בין היתר כי יפתחו מסופים באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי במשרד האוצר ובאגף הכספים במשרד הביטחון שיאפשרו צפייה ישירה בזמן אמת, ללא יכולת שינוי, בכל מערכות התקציב והשכר של משרד הביטחון, ובכלל זה מערכת תחקור השכר והגמלאות.
בנוסף קיבל מטה השכר באגף החשב הכללי את היכולת לאשר מכאן ולהבא הנחיות ביצוע שכר לאגף המבצע תשלומי שכר בצה"ל וכן נקבע כי הממונה על תשלום הגמלאות בצבא יחויב לתאם את הפעלת סמכויותיו עם החשבת הכללית במשרד האוצר או נציגה.
תנו לחשכ"לים לנצח
לאחר העברת נתוני הפנסיה והשכר לאוצר, נותר רק עוד שלב אחד להשלמת הבקרה והשקיפות התקציבית בצבא: מינוי חשב בצה"ל. 15 שנה לאחר שמונה חשב למשרד הביטחון על ידי ניר גלעד המעגל עומד סופסוף לקראת סגירה.
ניר גלעד, מיכל עבאדי-בויאנג'ו וכעת רוני חזקיהו, הם שלושה אישים שונים זה מזה כמעט בכל תכונה אפשרית, ובכל זאת שלושתם דחפו את התהליך קדימה וקידמו את אותה התוצאה. ההתנהלות של החשב הכללי מול צה"ל הייתה איטית אבל יסודית ונכונה וכל כך שונה מההתנהלות בערוץ המקביל של אגף התקציבים באוצר.
אגף התקציבים הגיע עם מערכת הביטחון לסיכומים תקציביים שחלקם עלו למשלם המסים מיליארדי שקלים מעבר למה שחשבו באוצר בעת החתימה. השיטתיות של החשכ"לים בולטת לעומת חוסר הניסיון והידע של אנשי האגף. אי-אפשר שלא לתמוה על מי ששולח שני בני שלושים ומעלה שמכירים את מערכת הביטחון יומיים וחצי - ויהיו מוכשרים וטובי כוונות ככל שיהיו - לנהל משא ומתן מול אגף התקציבים הצה"לי (כך ממש הוא נקרא). האגף מונה כ-500 כלכלנים ורואי חשבון - כפי שגילה היועץ הכספי הקודם תא"ל ששון חדד בראיון פרישה עם יובל אזולאי מ"גלובס" - שנעזרים במיטב היועצים של השוק הפרטי שמייעצים להם, על חשבון המדינה כמובן, איך להוציא יותר כסף מהאוצר.
הסכם כחלון-יעלון המקורי, שהושג על ידי סגן הממונה על התקציבים דאז נוח הקר בליווי המנכ"ל שי באב"ד כלל פרצות וחורים שתוארו בהרחבה בדוח מבקר המדינה. למרבה המזל הצליח באב"ד להעביר את ההסכם מקצה שיפורים בעקבות ההערות שקיבל מהחשבת הכללית והממונה על השכר. בקביעת תקציב הביטחון חמש שנים קדימה נחסכה לנו גם ההתבזות השנתית הקבועה במאבק על תקציב הביטחון והושגה אווירת עבודה חיובית, שאפשרה לדרג המקצועי באוצר להתקדם בדרך אל היעד הנכסף.