מירב קינן / צילום: איל יצהר
איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים נכנס בשנה החולפת לפאזה חדשה, במטרה להגדיל את השפעתו על מדיניות הממשלה. באמצע החודש שעבר נבחר צבי מרום, לשעבר מעסיקו של ראש הממשלה נתניהו בחברת BATM טכנולוגיות, לקדנציה שנייה בת שנתיים כיו"ר האיגוד, ואיתו נבחרו 18 חברי נשיאות, בהם בכירים ובכירות באינטל, פיליפס, אפלייד מטריאלס, סנמינה, פלקס ואופטרוניקה. על החברות בנשיאות התמודדו 25 מועמדים, והגוף הבוחר כלל עשרות נציגים מכ-200 החברות שבאיגוד.
במסגרת השינוי מונתה בספטמבר האחרון מירב קינן לתפקיד מנכ"לית האיגוד. היא הגיעה מקריירת שיווק ארוכה בחברות תקשורת, בהן ברק 013, מירס ובזק, ובתפקידה האחרון ניהלה את חטיבת השיווק העסקי בפרטנר. בימים אלה היא מתכוננת לכינוס ראשון של הנשיאות החדשה בתחילת יוני, ולכינוס מקביל של פורום סמנכ"לי כספים שקם באיגוד, ויטפל בסוגיות כמו הגדלת מקורות המימון של התעשייה והשקל החזק.
"המטרה של האיגוד היא לגייס כמה שיותר חברות הייטק ולהפוך אותן לגורם משפיע ומוביל, לא כאלה שבאות לכאן ויושבות סתם", אומרת קינן. "אני אומרת לכל מי שאני פוגשת שאם הם באים זה כדי לעבוד פה בהתאחדות, לשנות את המרקם והאקו-סיסטם. זה בא גם מהחברות. הן באו ואמרו: 'אנחנו לא רוצות סתם להיות בתוך האיגוד, אלא להשפיע ולהזיז דברים'".
קינן ומרום הם האחראים למפגש שנערך בתחילת פברואר בפתח תקווה, בין נתניהו לכ-40 בכירים בתעשיית ההייטק. בסמוך לקיום המפגש דווח כי המשתתפים זומנו אליו בהתראה קצרה. "תיכננו את המפגש הרבה לפני שהוא התקיים", מבהירה קינן, "ההתארגנות המהירה הייתה בגלל שלוח הזמנים של ראש הממשלה הסתדר. זאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שנוצר השיח הזה, שקיים היום עם שר האוצר, שר הכלכלה ועוד גורמים; פעם ראשונה שבה הבאנו את ראש הממשלה למפגש - דמות בכירה שיש לה תקציבים משלה".
ואיך היה?
"נתנו לו את הכבוד לפתוח ולהציג את הראיה שלו, את תפיסת עולמו, את התחומים שהוא רוצה להוביל, ובהמשך היה שיח כללי. המשתתפים הביעו את החששות שלהם בנושא שער השקל, רפורמת המיסוי של טראמפ, וההעברה של חלק מתהליכי הייצור לחו"ל. החשש הכי גדול הוא שבשביל החברות הרב-לאומיות ישראל תהפוך להיות כיס חדשנות - את כל הפעילויות הן יעשו בחו"ל, וכאן תיעשה רק העבודה הייחודית למהנדסים ולתרבות המקומית."
קינן מוסיפה כי "הרבה מאוד אנשים מחזיקים בעשר אצבעות את התעשייה הישראלית. הם נלחמים להיות הכי טובים, חלקם מצליחים להביא לפה פעילות מהודו וסין ונלחמים כדי שהיא תישאר. הפחד הוא שגורמים חיצוניים, כמו שיטת המיסוי ושער השקל, יביאו לזה שחלקים מהפעילות שלהם ייצאו מכאן בגלל שיקולים כלכליים שלא קשורים ליכולת המקצועית והטכנולוגית.
ראש הממשלה מבין שאי אפשר להתבסס רק על סטארט-אפים. אם אתה מסתכל על מדינת ישראל, אתה מבין שאת רוב ההמצאות שלה היא יצרה לאחר שזיהתה מה חסר לה. נטפים מתוך זה שחסר מים, ווייז בגלל הפקקים וחדשנות שבאה מכיוון הצבא. הוא מכיר את כל הפעילויות האלה כמובן. מה שיצא משם זאת ההבנה שצריך לבנות תוכנית קדימה, בהתאם למקומות שבהם אנחנו רוצים להיות".
40 מיליון דולר מהירים למיחשוב הקוואנטי
באיגוד ההייטק זיהו שלושה תחומים בעלי פוטנציאל שעדיין אינם מפותחים בישראל, ודורשים השקעה: מיחשוב קוואנטי, רפואה דיגיטלית ורובוטיקה. "מאוד קשה לזהות את התחומים שיתפתחו", אומרת קינן. "הנה עכשיו אינטל סגרה את פעילות המיחשוב הלביש שלה, שלפני שנתיים נחשב לפריצת דרך. אבל עדיין, ואני חושבת שראש הממשלה הבין את זה, צריך לזהות את התחומים שבהם צריך להתמקד ולתת להם תקציבים ותשומת לב מצד הממשלה."
קינן מוסיפה כי "בפגישה דובר על המחשוב הקוואנטי כבסיס להרבה פיתוחים שרצים היום בעולם. יש פה כבר פעילות באוניברסיטאות, אבל בסוף צריך מימון, כי הטכנולוגיה היא יקרה. אחד הדברים הטובים שכבר יצאו מהפגישה הוא שבעקבותיה הועבר ממשרד ראש הממשלה תקציב של 40 מיליון דולר לקידום התחום בטכניון, וסכום זהה שנצבע לנושא ויחולק בין הטכניון למכון ויצמן. אנחנו כבר עובדים על מפגש נוסף עם ראש הממשלה, התאריך ייקבע לפי הלו"ז שלו.
הנושא השני שהתקדם אחרי המפגש הוא רפואה דיגיטלית, שהוא התחום הכי צומח בעולם. הממשלה החליטה להשקיע בזה כסף (922 מיליון שקל בחמש שנים, נ"י). בגלל שאנחנו מקום קטן, והצטבר פה הרבה מאוד מידע על אנשים, אפשר להפוך את ישראל למעין אתר ניסוי גדול ולקבל מספיק תובנות רפואיות כדי לקדם את הנושא של ביולוגיה מולקולרית. הדבר הבא הוא המעבר מכימיה לביולוגיה, תרופות מותאמות אישית, שממוקדות במחלה ולא תוקפות את כל הגוף. אלה פיתוחים ששווים מיליארדים, שהפטנטים שהם מבוססים עליהם יכולים להיות של מכון ויצמן, הטכניון ועוד אוניברסיטאות".
קידום הרפואה הדיגיטלית התחיל הרבה לפני המפגש שלכם עם נתניהו.
"נכון, אבל זה שאתה שם כסף לא אומר שזה יוצא לפועל. צריך לראות איך מגייסים את כולם, האקדמיה, בתי החולים, החברות; להיות במצב שכולם מדברים אחד עם השני.
כשחברות כמו ג'נרל אלקטריק ורוש שוקלות לפתוח כאן מרכזי פיתוח בתחום הרפואה הדיגיטלית, אנחנו נמצאים בתחרות מאוד חזקה עם פינלנד, שגם ממצבת את עצמה כמקום חדשני שרוצה להוביל את התחום. כל המדינות נמצאות במרדף, אתה לא ילד יחיד. לכן יש רצון מאוד חזק לזהות כיסי טכנולוגיה שיובילו אותנו בשנים הקרובות ולבנות להם תוכנית קדימה".
למה בעצם אתם זקוקים לראש הממשלה?
"כי אנחנו רוצים עוד כסף. כי בסוף, שר הכלכלה מעביר היום לרשות החדשנות סכום מסוים, והם רוצים עוד כסף, ואנחנו חושבים שצריך עוד משאבים. צריך לגייס כל משרד ממשלה שיכול להביא כסף כדי שנרים את הפעילויות. הכסף של רשות החדשנות ושל נטו תעשייה לא מספיק לזה".
"כל אחד פותח בי"ס פרטי"
קינן משתמשת הרבה במינוח "כיסי חדשנות", לעתים בהקשר חיובי, כמנועי צמיחה עתידיים, ולעתים בהקשר השלילי, של צמצום ההייטק הישראלי ליכולות הייחודיות למהנדסים המקומיים. בכל הקשור לייצור היא הרבה יותר עקבית וברורה. "האידיאולוגיה של האיגוד היא לפתח משק יצרני ויצירתי. לחפש את הכיוונים הטכנולוגיים החשובים ולאפשר להם את החיבור והפעילות.
אחד הדברים שמאפיינים את כיסי החדשנות הבאים הוא שמדובר בפיתוח יצרני, בשונה מפיתוח של שירותים שקל לקחת את המחשב ולעבור לחו"ל. אם אתה מחפש חברות רב-לאומיות שיבואו לפה, אתה רוצה שהן יהיו יצרניות. על כל בנאדם שמפתח ומייצר יש לך מכונה, חדר אוכל, את הבניין, חברת החזקה, חברת ניקיון, ומעגל הנהנים הוא מאוד גדול. זה שונה מהפיתוח השירותי".
ואיך מתמודדים עם התחרות הגלובלית?
"יש לי היום בקשה מחברים לפתוח פורום של חברות הייטק לנושא ייצור מתקדם, כי החברות האלה - בתחומים כמו שבבים וציוד רפואי - גדלו, הן עוברות תהליכים, ויש להן היום מכונות, ופסי ייצור והן רוצות להיות בחזית הטכנולוגיה. המתחרים שלהן נמצאים בסין, בהודו ובכל המקומות האחרים, והן נאבקות בשיניים כדי שהגניוס הישראלי ימשיך להחזיק פה את הייצור.
המנהלים בחברות הייצור רוצים לעסוק בנושא המחסור בכוח אדם, בהכשרות טכנולוגיות, באיך מביאים לזה שכוח האדם שיש יהיה מספיק מוכשר להיכנס ולעבוד ישר. בגלל שמרכזי ההכשרה שבחוץ לא מספיקים, חלק מהחברות פתחו מרכזי הכשרה אצלן, כל אחד פותח בי"ס פרטי, מלמד אצלו את העובדים, ומשאיר את כל הידע אצלו.
האיגוד עובד גם מול החברות בתוך התאחדות התעשיינים כדי להנחיל להן את החדשנות של חברות ההייטק. מה זה ייצור מתקדם? הרי אם אתה מסתכל על נילית, חברת תפירה, זה לא ייצור מתקדם? או שטראוס, זה לא ייצור מתקדם? כל התעשייה צריכה להיות טכנולוגית. כשעשינו את מועדון המנהלים לאחרונה, שטראוס באה והציגה את חממת הפוד-טק שלה לחברי איגוד ההייטק כדי לעשות את החיבורים".
מהו לדעתך התחום החם היום בעולם?
"ב-2017 זיהינו את האופטרוניקה כאחד התחומים המובילים היום בעולם. יש ביקוש מאוד חזק בגלל התפתחות תעשיית השבבים, שמצריכה סוגים שונים של ציוד בדיקה ודברים אחרים. זיהינו שיש פה 350 חברות בתחום שלא מדברות אחת עם השנייה, לא מדברות עם האקדמיה, גם לא עם משלחות שמגיעות לכאן מחו"ל, והרבה פעמים נוצר מצב שחברה ביטחונית פונה לחברה משבדיה כדי לקבל פתרון שנמצא פה בחברה בגבעתיים.
אתה עושה את החיבור הזה בין האקדמיה, לחברות, לחברות הרב-לאומיות - כי אחד הדברים שאנחנו רוצים הוא להקים כאן מרכז אופטרוניקה גדול, שיאפשר פיתוחים והתנסות של חברות, וקשרים - וגם מארחים את המשלחות מחו"ל בשביל לפתח את התחום. זה משהו שיש לו המון ביקוש, החברות מתלהבות להיכנס אליו, הן סוף-סוף מוצאות בית שאליו הן יכולות לבוא ולעשות את הנטוורקינג".
נטוורקינג זה יפה, אבל בהרבה מקרים החברות האלה מתחרות אחת בשנייה.
"נכון, אבל הן מבינות שלצורך ההתקדמות הטכנולוגית שלהן הן חייבות לשתף פעולה. כשאני נכנסת היום לפגישה בחברה לא קורה שלא מדברים איתי על שער הדולר או על המחסור בכוח אדם טכנולוגי. ומי שיש לו כוח אדם מדבר על איכות כוח האדם הטכנולוגי, ומספר על בתי הספר שהוא פותח אינהאוס".
"המוסדיים לא מכירים את התעשייה"
למרות ש-2017 היתה שנת שיא בגיוס הון סיכון בהייטק הישראלי, בהיקף כולל של 5.2 מיליארד דולר, סוגיית המימון חוזרת ועולה פעם אחר פעם בשיחה עם קינן. "צריך לראות איזה כסף אפשר להזרים לתוך התעשייה", היא מדגישה. "ארבע קרנות הטכנולוגיה העילית לא מתרוממות כרגע, ולכן כסף שהיה אמור לזרום לתעשייה בצורה כזאת או אחרת לא מגיע. יש היום חברות, חלקן בפריפריה, שכבר מייצרות איזה מוצר, צריכות כסף ומיצו את כל מה שהן יכולות להוציא מרשות החדשנות, מרשות ההשקעות ומכולם.
מקרב האנשים שנבחרו לנשיאות יש כאלה שרוצים לפעול מול המוסדיים כדי לראות איך אנחנו יכולים לעזור, להיות גוף מייעץ. כי היום, מה הפחד של המוסדיים? החשיפה שנגרמת מכך שהם לא מכירים את הטכנולוגיה ואת התעשייה. בצד השני יש לנו פה אנשים שצמחו בהייטק ומכירים אותו. אז אחת החברות באיגוד הציעה לגבש צוות פעולה שיגיע למוסדיים וייתן להם את העזרה בניתוח".
המוסדיים יודעים שרוב קרנות ההון סיכון הישראליות מרוויחות פחות מהשוק אם לא מפסידות. לכן הם נזהרים.
"אנחנו מדברים על חברות יותר מתקדמות, לא סאטרט-אפים. חברה שצריכה להוסיף קו ייצור או להמשיך את הצמיחה שלה בדרך אחרת".
חברות בשלות כאלה יכולות לפנות לתעשיית ההון סיכון או לבנקים.
"יש לך את השווקים החמים שכולם מכירים ושם לא צריך את הכסף או אותנו. אבל בתחום הסמי-קונדקטורס למשל, כמה חברות באמת יכולות לבוא ולפתוח פה מרכזים גדולים? המוסדיים לא שם. מצד שני יש לנו פה מומחים, שהגיעו מ-KLA, מאורבוטק, שמכירים את התעשייה הזאת מהפנים ומהחוץ.
היום, אם אתה רוצה לקבל השקעה, אתה יוצא החוצה ומחפש משקיעים זרים. איך יכול להיות שמשקיעים זרים נוהרים לפה ושמים כסף, ומצד שני המוסדיים הישראליים יושבים פה ולא שמים כסף? יש לך את זה היום באנגליה, עושים את זה בכל מקום, פותחים לאנשים את האפשרות להשקיע דרך המוסדיים בחברות טכנולוגיה. אנחנו עדיין רוצים לקדם את קרנות העילית החדשות".
היום הממשלה משקיעה כ-2 מיליארד שקל בשנה במענקים להייטק ובהקצאות מיוחדות לחינוך טכנולוגי. מה היעד?
"אנחנו מדברים עם ראש הממשלה על מימון לשנים הקרובות לתחומים שסימנו - מיחשוב קוואנטי, רפואה דיגיטלית, רובוטיקה ובמידה רבה גם אופטרוניקה. בעיקר האקדמיה צריכה הרבה מאוד כסף כדי לקדם את התחומים האלה. זה דבר אחד. מהצד השני חסר המימון לתעשייה בפני עצמה. המימון לא מגיע מראש הממשלה, הוא מגיע מהמוסדיים, ולכן אנחנו מתכוונים לפנות אליהם ולראות איזה דברים אפשר לעשות יחד.
אנחנו מקימים עכשיו פורום סמנכ"לי כספים, שבו נדון במה עושים בסביבת רפורמת המיסוי של טראמפ, בנושא המימון, שער השקל. ממש לכתוב תוכניות, ואותן להעביר לשר האוצר ולשר הכלכלה. זה צומח מהשטח".
הניסיון להוציא מקינן את מספר הזהב, הסכום שבאיגוד היו רוצים לראות את הממשלה משקיעה מדי שנה, לא צולח. "מה שחסר זאת תוכנית מסודרת שמסתכלת רוחבית על הכל, מקבצת את כל הסכומים ואומרת זה הסכום הכולל. התוכנית הזאת נבנית בימים אלה".
מי בונה אותה?
"לא סתם הצטרפו הרבה מנהלים לנשיאות. נכתוב יחד את התוכנית הזאת, כל אחד מתוך הראייה שלו. אנחנו מפרקים את זה לוועדות - ועדת כספים, ועדת ייצור מתקדם, ועדת חינוך - וקבוצות העבודה הן שיכתבו את התוכנית. אצל כולם, רוחבית, חסר כוח אדם, לכן נדבר על החינוך הטכנולוגי. חסר מימון לתעשייה, ולכן יש את ועדת הכספים, ונכתוב את ההצעות שלנו. אנשי המקצוע של ההתאחדות, באגף כלכלה, אגף החינוך, כבר פעילים, ומתוך העבודה שלהם אנחנו יוצאים לפעילות".
קבעתם מסגרת זמנים להשלמת התוכנית?
"בתחילת יוני מתכנסות לראשונה הנשיאות וועדת הכספים. אני מאוד מאמינה בעבודה תוך כדי, אני לא מאמינה בתוכנית גדולות, ככה זה בדרך כלל נכשל. אתה צריך להגיד זאת הראיה הכוללת, בתוכה יש כמה תחומים שבהם אני רוצה להתמקד".
איך את רואה את התפקיד שלכם?
"אם כרגע יש בעיה בנושא החינוך בתוך המכללות, אז בוא נפגיש בין ראשי המכללות לבין התעשייה ונבין איפה הקצר. אם אנחנו רוצים לטייב את תוכניות הלימוד של משרד החינוך, כי אנחנו רוצים להיות בשפיץ של השפיץ, למה לחכות לתוכנית מימון? יש לי אנשים מספיק חזקים מאחוריי שמייצגים את התעשייה ויודעים בדיוק מה חסר.
אני לא רוצה לחכות עד שתהיה לי תוכנית על, למרות שכמו בכל ארגון עסקי ברור שצריך לגבש תוכניות ותהיה לי בסוף תוכנית על. אני מאמינה בריצה מהירה בכל מיני תחומים. הריצה המהירה הזאת יכולה להביא לך כל מיני הצלחות קטנות, שבסופו של דבר יהיו חלק מהתוכנית הכללית".
מהן התלונות הנוגעות להכשרה במכללות?
"הבעיה היא שהלימודים נשארים באקדמיה בלי הרבה קשר לתעשייה. האנשים יוצאים כשהם יודעים את הספר על בוריו, אבל להפעיל את זה בשטח הם לא יודעים. הייתי בחברה שבה סיפרו לי איך לקחו את המנקה והפכו אותה למפעילת מכונה. היא רצתה להתקדם, להם היה חסר כוח אדם, עשו את החיבור והיום היא מפעילת מכונה.
"לא כולם צריכים מהנדסים, הרבה צריכים הנדסאים, מפעילי מכונה; גם התעשייה הכי מתקדמת וחדשנית צריכה כוח אדם כזה. אלה לא עובדי קו ייצור שמרוויחים משכורת מינימום, אלא עובדים בעלי השכלה טכנולוגית שמרוויחים שכר גבוה מהממוצע בשוק".
ואת חושבת שאנחנו בכיוון הנכון בתחום חינוך?
קינן מציינת שכיום 38% מתלמידי התיכון בישראל נחשפים לטכנולוגיה, חלקם לומדים תחומים כמו סייבר, אלקטרוניקה ורובוטיקה. "השאלה היא איך אתה מביא לכך שחצי מהתלמידים במדינת ישראל יהיו בחינוך הטכנולוגי. אילו פעילויות ומרכזי הכשרה אתה מקים כדי שהתלמידים יוכלו להתנסות? בעניין הזה אני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון, יש לזה אוזן קשבת, לדוגמה בקידום 5 יחידות מתמטיקה, או בתוכנית נטו תעשייה, שהקצתה 350 מיליון שקל לחינוך והכשרה טכנולוגיים.
פעם אחת אתה מדבר על זה שתהיה לתלמידי התיכונים את היכולת ללמוד; פעם שנייה שהם ייחשפו לתעשייה, שזאת הפעילות של תעשיידע, העמותה של התאחדות התעשיינים; ופעם שלישית שיהיו להם מרכזי טכנולוגיה שיוכלו להגיע אליהם אחרי שעות הלימודים ולעשות פרויקטים, להתנסות ביזמות. יש לנו היום שני מרכזי טכנולוגיה כאלה, בחיפה ובבאר שבע, ויחד עם משרד החינוך אנחנו מכוונים לעוד שלושה השנה, ובהמשך ל-15 מרכזים כאלה בכל המדינה".
ת.ז: מירב קינן
גיל: 46
תפקיד: מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים
תפקידים קודמים: מנהלת חטיבת השיווק העסקי בפרטנר, מנהלת מחלקת שימור לקוחות בבזק, אשת שיווק בברק 013 ובמירס
מצב משפחתי: נשואה + 3
עוד משהו: מכורה לספרות, סדרות וסרטי מדע בדיוני; פעם בשנה יוצאת לטייל לבד בעולם; מתחילה כל בוקר בחמש, בהליכה וריצה בפארק הירקון; סטודנטית ללימודי המזרח התיכון