אסתר פירס / צילום: רויטרס
האם "ארגז חול" עבור ICOs - הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים - הוא הגישה הטובה ביותר לפיקוח על תחום זה? לא לדעתה של נציבת רשות ני"ע בארה"ב (SEC), הסתר פירס (Hester Peirce). "החשש שלי מכך שהרגולטורים יאחזו באתים ובדליים, הוא הסיבה לכך שאני בדרך כלל נזהרת מארגזי חול רגולטוריים", אמרה פירס, אחת מחמשת נציבי ה-SEC, בכנס פינטק שנערך בלוס אנג'לס בשבוע שעבר.
"אני לגמרי בעד מציאת דרכים למתן אישורים רגולטוריים מתאימים שיאפשרו לחדשנות לפרוח. מה שמטריד אותי בארגזי חול, לעומת זאת, זה שהרגולטור בדרך כלל יושב שם ליד היזמים", הוסיפה פירס בנאום שלה, שהתמקד בנושא ה-ICOs. "ארגז חול" (Sandbox) הוא הכינוי למסגרת רגולטורית זמנית לצורך התנסות ב-ICOs וליווי יזמים בתחום הפינטק. מסגרת כזו כבר אומצה על ידי רגולטורים בעולם, ונבחנת כיום גם על ידי רשות ניירות ערך בישראל.
לטענת פירס, אפשר לקיים "תקשורת פתוחה" בין רגולטורים לבין הגופים שעליהם הם מפקחים גם ללא "ארגז חול". במקום זאת, היא דוגלת בגישת "המציל", כדבריה, שבה הרגולטור "משגיח על מה שקורה, אבל לא יושב עם בוני ארמון החול ובוחן כל החלטה עיצובית שלהם".
עם זאת, פירס הודתה בנאומה כי יש רגולטורים שנחלו הצלחה ב"ארגזי חול" - למשל בבריטניה, באיחוד האמירויות הערביות ובסינגפור. תומכי הרעיון סבורים כי זוהי דרך לענות על דרישות הרגולציה בלי לדכא חדשנות טכנולוגית. עם המדינות שהתנסו בשיטה הזאת עד כה נמנות גם ליטא, איי ברמודה ומלטה.
אכיפה נגד ICOs בארה"ב
בהמשך הנאום, פירס חלקה על דבריו של יו"ר ה-SEC, ג'יי קלייטון, שהצהיר בשימוע שנערך בסנאט האמריקאי בפברואר: "אני מאמין שכל ICO שראיתי הוא נייר ערך". לדברי פירס, "בהתחשב באופי הבלתי מפותח של התחום הזה, אני נזהרת מפני כל הגדרת 'שמיכה' שמכסה את כל ה-ICOs". במקום זאת, הציעה כי הרגולטורים "יעריכו את העובדות והנסיבות של כל הנפקה לגופה". הנציבה הוסיפה כי סיווגם של אסימונים דיגיטליים (Tokens) כניירות ערך, עלול להגביל פיתוח של חידושים בתחום.
בתעשיית הבלוקצ'יין נהוגות הגדרות שונות למטבעות ואסימונים דיגיטליים, אף שההבחנה ביניהם אינה חד משמעית. לצד מטבעות קריפטו כמו ביטקוין, שמיועדים לשמש אמצעי להעברת ערך ("מטבע דיגיטלי") ללא קשר למיזם מסוים, יש ״אסימוני השקעה״ (Security Tokens), המעניקים זכויות במיזם כלשהו ונכללים בהגדרה של נייר ערך על פי החוק בארה"ב ובמדינות נוספות, ולעומתם ״אסימוני שירות״ (Utility Tokens), המיועדים לאפשר שימוש בשירות או במוצר מסוים.
פירס גם הביעה בנאומה צער על כך שה-SEC מתקשרת כיום עם מנפיקי ICO בעיקר באמצעות מחלקת האכיפה שלה, והזהירה כי הרשות אינה צריכה להוביל "עם סמכויות האכיפה שלה". באחרונה דווח על כמה מקרים שבהם ה-SEC התייחסה לגיוסי ICO כאל מכירה של ני"ע בניגוד לחוק, ובכמה מהם גם הוגשו תביעות נגד מארגני ההנפקות בגין הפרה של דיני ני"ע האמריקאיים.
כך למשל, בחודש שעבר הגישה ה-SEC תביעה נגד מייסדי הסטארט-אפ Centra Tech, שגייס יותר מ-32 מיליון דולר מאלפי משקיעים ב-ICO בשנה שעברה. בין השאר, גייסו המייסדים את אלוף העולם באגרוף, פלויד מייוותר, לקידום ה-ICO ברשתות החברתיות. לטענת הרשות, שלושת מייסדי סנטרה טק שיקרו למשקיעים כשהצהירו על שיתופי פעולה עם חברות כרטיסי האשראי הגדולות, פרסמו מצגי שווא על מנהלי החברה ועל פעילותה, ואף עשו מניפולציה במסחר באסימוני ה-CTR שהחברה הנפיקה כדי לדחוף את מחירם כלפי מעלה.
"ליווי צמוד לצד הקלות"
בישראל הוקמה באוגוסט ועדה ברשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים לציבור. מסקנות הביניים של הוועדה פורסמו במארס, לאחר שהוגשו ליו"ר הרשות, ענת גואטה. אחת מההמלצות היתה להפעיל "ארגז חול" רגולטורי, אשר מוגדר בדוח הוועדה כ״תוכנית ייעודית עבור חברות פינטק בתחילת דרכן, הכוללת ליווי רגולטורי צמוד לצד הקלות רגולטוריות לתקופה מוגבלת, הן בגבולות סמכויותיה והן בנטילת חלק ביוזמת משרד האוצר להקמת תוכנית זו בשיתוף פעולה בין משרדי".
לדברי הוועדה, "מסגרת זו מאפשרת מצד אחד למיזמים לבצע פיילוט, להכיר את האסדרה ולהתאים את עצמם אליה, ומצד שני מאפשרת לרגולטור לבחון כיצד המיזמים מתנהלים בתקופה זו, ללמוד את התחום לעומק ולבחון פיתוח או התאמה של אסדרה שתאפשר לפקח על התחום ביעילות. חברי הוועדה ממליצים לאפשר לחברות המעוניינות להנפיק מטבעות קריפטוגרפיים המהווים נייר ערך להצטרף למסגרת זו".
באחרונה הודיעה הרשות על הארכה עד ל-15 במאי של התקופה לקבלת הערות הציבור למסקנות הוועדה, "ובפרט לשילוב של הנפקת מטבעות המהווים ניירות ערך תחת מסלולי גיוס ייעודיים".