נתניהו, כחלון וכ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
תוכנית חומש מקיפה לצמצום פערים כלכליים וחברתיים במזרח ירושלים תעלה היום, יום ירושלים, לאישור הממשלה. התוכנית, שעשויה להגיע להיקף של כ-2 מיליארד שקל, נועדה לחזק את יכולת ההשתלבות של תושבי מזרח ירושלים בחברה ובכלכלה הישראלית. במסגרת התוכנית יוקצו תקציבים לשיפור התחבורה, החינוך, התעסוקה, הרווחה והבריאות.
מדובר בתכנית חומש חדשה שתמשיך את תכנית החומש הנוכחית שמסתיימת בסוף השנה. התוכנית החדשה היא בהיקף תקציבי גבוה משמעותית מהתוכנית הקודמת, שהיקפה עמד על 200 מיליון שקל בלבד בחמש שנים, בעוד שבפועל נוצלו רק 150 מיליון שקל. התקציב לתוכנית החדשה מורכב מ-850 מיליון שקל שיגיעו ממשרדי הממשלה, 950 מיליון שקל שיגיעו מתוספת תקציב ממשרד האוצר ו-200 מיליון שקל שהתחייבה לממן עיריית ירושלים.
התוכנית הנוכחית הוכנה על-ידי אגף תקציבים במשרד האוצר בשיתוף פעולה עם משרד ירושלים והמשרדים המקצועיים, כשעיריית ירושלים ממלאת תפקיד ביצועי. במזרח ירושלים מתגוררים כ-332 אלף ערבים, והתוכנית לא מתייחסת ל-80 אלף התושבים שמתגוררים בתוך שטח השיפוט של ירושלים, אך מעבר לגדר ההפרדה, בכפר עקב ובמחנה הפליטים שועפט.
לפי נתוני מכון ירושלים ישראל למחקרי מדיניות, שמופיעים בהצעה שעולה לאישור הממשלה, קיים פער ניכר בעוני בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בירושלים - 75% מהערבים חיו ב-2016 מתחת לקו העוני, לעומת 29% בקרב היהודים. בקרב האוכלוסייה הערבית בכל ישראל, 52% חיו מתחת לקו העוני.
כ-445 מיליון שקל יושקעו בחמש השנים האחרונות בתחום החינוך - קרוב למחצית מהסכום (206 מיליון שקל) יושקעו בחינוך בלתי פורמלי במזרח ירושלים, בעיקר יום לימודים ארוך או שיעורי העשרה בבתי הספר. קרוב ל-200 מיליון שקל יוזרמו למוסדות חינוך שילמדו את תוכנית הלימודים הישראלית (בעבור פיתוח פיזי ושכירת מבנים עבור מוסדות, וכן מעטפת ליווי ופיתוח תוכניות ייחודיות).
החדרת תוכנית הלימודים לבגרות ישראלית היא אחד הדגשים המרכזיים בתוכנית החדשה. האלטרנטיבה היא הבגרות הירדנית (תאוג'יהי) המיושנת, שאינה מותאמת ללימודים במוסדות אקדמיים בישראל ולכן מקשה על השתלבות בשוק התעסוקה. להערכת עיריית ירושלים, פחות מ-6%-7% מכ-109 אלף ילדים בגילאי 18-6 במזרח ירושלים לומדים לבגרות ישראלית והיתר לומדים לבגרות ירדנית. במזרח ירושלים חסרות כ-1,900 כיתות, למעלה מ-95% מהתלמידים לא שולטים בשפה העברית, ושיעור הנשירה מבתי הספר עומד על כ-22%.
גורמים המעורבים בהכנת התכנית אמרו כי התקציבים בתוכנית הנוכחית גדולים מספיק כדי לחולל שינוי במערכת החינוך. כמו כן, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) יבחנו הקצאת תקציב לצורך הכפלת מספר הסטודנטים במזרח ירושלים (מ-250-300 לכ-500 סטודנטים בשנה). אם יוחלט לקדם זאת, הות"ת יקצו לצורך כך 170 מיליון שקל והאוצר יוסיף 90 מיליון שקל.
בתחום התחבורה, יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה שיגיש בתוך 4 חודשים המלצות לפרויקטים ספציפיים בהם צריך להשקיע, ולוחות זמנים לביצוע. לצורך שיפור תשתיות התחבורה במזרח ירושלים יושקע כחצי מיליארד שקל, כמחצית מהסכום יגיע ממשרד התחבורה וכמחצית ממשרד האוצר. 65 מיליון שקל יוקצו בעבור תכנון מפורט של "הכביש האמריקאי". כמו כן, יוכנס לראשונה כרטיס קב-קו לשימוש במזרח ירושלים, וכן יחל השנה פיילוט לקווי תחבורה ציבורית שיחברו בין מזרח העיר לחלקה המערבי. במסגרת התוכנית מוצע להשקיע עד 2027 סכום של 1.5 מיליארד בשדרוג תשתיות תחבורה.
בתחום הבריאות, התכנית תנסה לתמרץ את קופות החולים לפתוח מרפאות שלהן במזרח העיר, באמצעות מענקים, כאשר כיום הסניפים מופעלים על ידי זכיינים. אחת המטרות השאפתניות (והשנויות יותר במחלוקת פוליטית) של התוכנית היא הסדרת רישום הקרקעות במזרח ירושלים - כאשר התכנית שמה כיעד לסיים את הרישום של הקרקעות בתוך שבע שנים. כיום, בהיעדר רישום מקרקעין במזרח העיר (למעט באזורים קטנים בצפון מזרח העיר), מסתיימות מחלוקות בשאלת הבעלות על קרקעות בבוררויות ולעתים בכוח הזרוע. לפי הערכות של גורמי התכנון, 40% מהבנייה במזרח ירושלים היא לא חוקית.
בתחום התעסוקה שואפת התכנית לשפר את מצב התעסוקה בקרב נשים במזרח ירושלים העומד כיום על 22% בלבד (לעומת 35% אצל נשים בגילאי 25-64 במגזר הערבי ישראלי). לצורך כך יורחבו לימודי עברית ויתוקצב מרכז תעסוקה באזור המע"ר שיוכל לטפל בעד 1,500 פניות לשנה (לעומת כ-3,000 המטופלים במרכז מקביל לאוכלוסיה החרדית בעיר). כמו כן, יוגדל מספר מעונות היום, יורחב בית הספר המקצועי לבנות במזרח ירושלים, ויורחבו תוכניות הרווחה במזרח העיר, שמלבד עידוד תעסוקת נשים, ישימו דגש עם מניעת נשירה ומצבי סיכון בקרב ילדים ונוער וחילוץ מעוני. המדינה תשקיע כספים גם בפיתוח פארקים, מתקני שעשועים ומתקני ספורט, וכן בשיפור תשתיות ניקוז וביוב.