מפעל אבגול בברקן / צילום:איל יצהר
אבגול, יצרנית הבדים הלא-ארוגים, דיווחה הבוקר (א') כי נחתמה עסקת המכירה של מניות השליטה בחברה לידי יצרנית הכימיקלים אינדורמה ונצ'רס (Indorama Ventures), שמניותיה נסחרות בבורסה בתאילנד.
אינדורמה תרכוש מבעלי השליטה של אבגול, הקרן הזרה את'מבה (Ethemba) ולאומי פרטנרס (מחזיקות יחד בכ-66% מההון), את מניותיהן בחברה במחיר של 1.62 דולרים למניה (5.78 שקלים) - כלומר, לפי שווי של כ-1.7 מיליארד שקל לאבגול - מחיר המהווה אקזיט מזהיר למוכרות שירשמו רווח של יותר מ-100% על השקעתן.
אינדורמה רוכשת את השליטה באבגול בפרמיה של כ-60% על מחיר המניה טרם הדיווח בשבוע שעבר. זאת, דווקא בתקופה שבה חווה תעשיית הבדים הלא-ארוגים תקופה לא פשוטה בעסקיה. בתגובה לדיווח הבוקר, זינקה מניית אבגול בכ-8%, כשמאז הדיווח הראשון על העסקה המתגבשת בשבוע שעבר (כולל הזינוק היום) התקדמה המניה בקרוב ל-20%. שוויה של אבגול בבורסה מגיע כעת לכ-1.25 מיליארד שקל - עדיין הרחק מתחת לשווי העסקה ונמוך ב-10% מרמת השיא שאליה הגיעה המניה במארס 2017.
השלמת העסקה (הצפויה במהלך המחצית השנייה של השנה) כפופה לכמה תנאים מתלים ואישורים רגולטוריים, כשהמועד האחרון להשלמתה נקבע לעוד כ-4 חודשים עם אופציית הארכה של 45 יום. עם השלמת העסקה נקבע כי חלק מהדירקטורים המכהנים כיום באבגול - אדם הנרי טיגר, מארק ריצ'רד ג'ייקובסון, יאן ויגר מולין, מרק יוהן סלנדברוק וסער אבנרי - יתפטרו מדירקטוריון החברה, ובמקומם ימונו דירקטורים מטעמה של אינדורמה, שאינה מתכננת לבצע שינויים בהנהלת אבגול או בפעילותה בשנים הקרובות.
בנק לאומי, באמצעות זרוע ההשקעות לאומי פרטנרס, השקיע לראשונה באבגול ב-2011 עת רכש של 11.5% מהמניות. בשנים הבאות ניצל לאומי אופציה שהייתה בידו והגדיל את ההחזקה, כשכיום בידיו כ-15% מההון. עם השלמת העסקה תקבל לאומי פרטנרס סכום של כ-255 מיליון שקל ותרשום רווח לפני מס של 118 מיליון שקל - כאמור תשואה של יותר מ-100% על ההשקעה.
קרן את'מבה רכשה את מניות השליטה באבגול (מחזיקה כיום 50.8% מהמניות) בסוף 2012 מידי חברת הפטרוכימיים של דיויד פדרמן וממשפחת גולדווסר תמורת כ-107 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקל) - כלומר, לפי שווי חברה של כ-890 מיליון שקל. גם הקרן צפויה לרשום תשואה של יותר מ-100% על השקעתה באבגול. מלבד הקרן ולאומי מחזיקים במניות אבגול גם חברות הביטוח מגדל (כ-9%) וכלל ביטוח (כ-7.6%).
פעילותה של אבגול מתרכזת בייצור מוצרי בד לא-ארוג, המשמש חומר גלם לשוק ההיגיינה - בעיקר לחיתולים חד-פעמיים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים ומגבונים. מדובר בחברה ותיקה, שהוקמה בשנת 1953 והייתה הראשונה שהביאה לישראל, בשנת 1988, את טכנולוגיית "ספאנבונד" לייצור מוצרי בד לא-ארוג. אחריה נכנסו לפעילות בתחום כמה חברות ציבוריות נוספות, ובהן על בד, ספאנטק ושלאג.
תעשיית הבד הלא-ארוג היא תעשייה תהליכית, המאפשרת איחוי סיבים טבעיים או מלאכותיים ליריעת בד מוגמרת. בדים לא-ארוגים נבדלים מבדים ארוגים וסרוגים בתצורתם, באופיים, בטיבם ובעלותם. אבגול מספקת בדים לתעשייה, ואינה מייצרת את החיתולים או תופרת אותם בעצמה. אף שהחברה משמשת ספקית משנה, קיימים יחסי גומלין ארוכי-טווח בינה לבין יצרניות ומשווקות החיתולים (למשל, פרוקטור אנד גמבל).
אבגול מעסיקה כיום כ-860 עובדים ויש לה שישה אתרי ייצור - בארה"ב, בסין, ברוסיה, בישראל ובהודו. מוצרי החברה נמכרים ביותר מ-30 מדינות.
אבגול, המנוהלת על ידי דיויד מלדרם, סבלה ב-2017 משחיקה ניכרת בשיעורי הרווחיות שלה למרות צמיחה של כ-5% בהכנסותיה, שהגיעו ל-368 מיליון דולר. השחיקה בתוצאות נרשמה בהשפעת מחירי חומרי הגלם שלה, וכן בשל הפעלה ראשונה של קו ייצור במפעל שלה בדימונה והפעלת קו ייצור נוסף במפעל שהיא מחזיקה בצפון אמריקה - שהשפיעו על יעילותה והגדילו את הוצאות הפחת שלה.
נתח של 11% בשוק העולמי
הרווח הגולמי של החברה הצטמק בכ-10% עקב עלייה בעלות המכירות. השורה התפעולית הצביעה על ירידה של 23% ברווח, לרמה של כ-36 מיליון דולר, ובשורה התחתונה נרשמה ירידה של 15% ברווח הנקי, שעמד אשתקד על כ-21 מיליון דולר. זאת, אף שהחברה נהנתה אשתקד מהטבת מס בהיקף של כ-11 מיליון דולר, על רקע רפורמת המסים שיזם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. במבט קדימה, ככל הידוע, השינויים במחירי חומרי הגלם בענף ישפיעו לשלילה גם על תוצאות הרבעון הראשון שלה בשנה הנוכחית.
הביקוש העולמי לבדים לא-ארוגים בתחום ההיגיינה מוערך, על פי אבגול, ב-1.8 מיליון טונות, וחלקה של החברה בו עומד על כ-11%. על פי הערכות, הביקוש העולמי לבדים לא-ארוגים בתחום ההיגיינה צפוי לצמוח בכ-4.7% בממוצע שנתי בשנים הקרובות, בין השאר, על רקע צמיחה חזקה בשוקי אסיה הגדולים, כמו סין והודו.
עוד מציינת אבגול בדוחות השנתיים כי "חלקה של הקבוצה בשוק ההיגיינה העולמי צפוי להישמר ואף לגדול בשנים הקרובות, בין השאר, לאור הפעלתם של הקו החמישי במפעלה של החברה בארה"ב בסוף 2016, והפעלתם של קווי הייצור החדשים במפעליה החדשים בישראל ובהודו".
במהלך 2017 מכרה אבגול את הקרקע (כ-30 אלף מ"ר) שעליה נמצא המפעל שלה באזור התעשייה ברקן, תמורת כ-15 מיליון דולר. החברה רשמה בגין העסקה רווח הון של כ-11.5 מיליון דולר. במקביל, החברה שוכרת את ששת קווי הייצור במפעל, שעליהם רשמה הפחתה בסכום דומה, ובכוונתה לצמצם בהדרגה את הפעילות בברקן עד לסיומה המלא בתוך שלוש שנים.
זאת, לדברי החברה, מכיוון שצפויה "ירידה הדרגתית בדרישה למוצרים המיוצרים באתר החברה בברקן, בין השאר, כתוצאה ממגבלות טכניות של חלק מקווי הייצור. נוסף על כך, הרווחיות של קווים אלה נפגעה מהתחזקות השקל, כתוצאה מכך שרוב תוצרת האתר מיועדת ליצוא, וכן מכך שקווי הייצור באתר ישנים ומאופיינים ביעילות נמוכה יחסית, המצריכה עלויות תפעול גבוהות יותר".
במקביל לצמצום הפעילות באתר בברקן, התחילה אבגול בספטמבר להפעיל קו ייצור במפעל שהקימה בדימונה, ובהנהלת החברה העריכו, עם פרסום הדוחות השנתיים במארס, כי "מכירות האתר בדימונה צפויות לעלות בחודשים הקרובים. קיבולת הייצור הנוספת החדשה תאפשר לנו לחזק את מעמדנו כספק באמריקה הלטינית, וכן תאפשר לנו לתמוך בביקושים למוצרינו באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) מקו הייצור החדיש והמתקדם".
את קרן את'מבה ייצג בעסקה משרד עו"ד ברנע, ואילו אינדורמה יוצגה על ידי משרד הרצוג פוקס נאמן.
ת"ז: אינדורמה
תחום פעילות: פיתוח וייצור מוצרי פטרוכימיה
מספר אתרי ייצור: 75
מספר עובדים: 15 אלף
מנכ"ל: אלוק לוהיה
בעלת שליטה: Indorama Resources
הכנסות ב-2017: כ-8.4 מיליארד דולר
שווי שוק: 10.5 מיליארד דולר
תעשיית הבדים הלא ארוגים
האקזיט - דווקא בעיצומה של תקופה לא קלה לתעשייה הצומחת
תעשיית הבדים הלא-ארוגים בישראל, המיוצגת בבורסה בתל אביב על ידי לא פחות מארבע חברות, שמלבד אבגול כוללות את ספאנטק, שלא"ג ועל בד, נתפסה בשנים קודמות כאחת התעשיות הצומחות ובעלות פוטנציאל ההתפתחות וההתרחבות הגדולים בתעשייה המקומית.
ואולם, זה כבר כשנה שכמגמה, תוצאותיהן משקפות את ההפך, עם הרעה והאטה בפעילות, שמושפעת בין השאר מהשקעות רחבות היקף במפעלים חדשים ובהרחבת מפעלים קיימים, שינויי מט"ח, עלייה בהוצאות שונות ועוד, שגררו ירידות דו-ספרתיות ברווחיהן.
בהתאם לכיוון התוצאות הכספיות, מניות החברות, שייצרו ערך רב למחזיקים בהן בשנים קודמות, הסבו למשקיעים הפסדים בשיעורים דו-ספרתיים בשנה האחרונה והתרחקו מרחק משמעותי מרמות השיא שאליהן הגיעו מרביתן במהלך 2017 - שנרשמו בדרך כלל לפני תחילת ההידרדרות בתוצאות הכספיות.
הדוחות הכספיים שפרסמה על בד בסוף השבוע האחרון, לרבעון הראשון של 2018, העשויים לתת סימן ראשון לבאות, עדיין לא משקפים שינוי דרמטי בסביבת הפעילות. בסיכום רבעוני על בד נהנתה משיפור של 6% בהכנסותיה (ל-376 מיליון שקל), שנתמכו, בין השאר, בשינויי מט"ח. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר ללא שינוי, אבל הרווח התפעולי ירד ב-4% ל-20 מיליון שקל, תוך שחיקת שיעורו מהמכירות.
בשורה התחתונה, הצליחה על בד להגדיל את רווחיה ב-5.5% ליותר מ-9 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת סעיפי מימון.
מי את אינדורמה
הרוכשת: חברה ציבורית בשווי של 10.5 מיליארד דולר
אינדורמה, רוכשת השליטה באבגול, היא חברה ציבורית הנסחרת בתאילנד בשווי של כ-10.5 מיליארד דולר. החברה נמנית עם היצרנים המובילים בעולם של מוצרים פטרוכימיים.
לחברה פעילות ייצור באפריקה, באסיה, באירופה ובצפון אמריקה. הפורטפוליו של החברה כולל קטגוריות של מוצרים חיוניים ומוצרי ערך מוסף העשויים מפולימרים ומאריגים.
המוצרים של אינדורמה משמשים לתעשיית מוצרי הצריכה המתכלים ולתעשיית הרכב, למוצרים דוגמת משקאות (בקבוקים וכדומה), מוצרי היגיינה וטיפול אישי, צמיגים ואביזרי בטיחות. החברה, שמעסיקה 15 אלף עובדים ברחבי העולם, דיווחה על הכנסות של 8.4 מיליארד דולר ב-2017.
מטה החברה נמצא בבנגקוק, בירת תאילנד, ויש לה 75 אתרי פעילות ב-25 מדינות, בארבע יבשות שונות. לחברה 11 מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם, והיא רשומה כבעלים של 250 פטנטים.
אלוק לוהיה, מנכ"ל אינדורמה, אמר עם חתימת ההסכם: "בעזרת הרכישה הזו, אנחנו מוסיפים חברה בעלת מיצוב מיוחד בסגמנט מרתק ועם תחזיות צמיחה חזקות. אבגול כבר ביצעה השקעות משמעותיות להגדלת עסקיה בעזרת הרחבת יכולות הייצור וטביעת הרגל הגיאוגרפית, ואנו מקווים ליהנות מהתוצרים ולסייע לחברה להגיע לגבהים חדשים. בסיס הלקוחות היציב של אבגול והיכולות המשלימות והנוכחות בת הקיימא בשווקים צומחים, יחד עם הנוכחות הגלובלית של אינדורמה ונצ'רס, יאפשרו הזדמנות חזקה ליצירת ערך מוסף לטובת השירות לכל לקוחותינו".