מחקר / צילום: שאטרסטוק
שנת 2017 תיזכר בסקטור מדעי החיים הישראלי בעיקר בגלל תוכנית הפיטורים הנרחבת בטבע. התהליך הזה היה טראומתי לכל מי שמועסק בתעשייה הזאת וראה את מקום העבודה היציב היחיד בתחום, פחות או יותר, קורס בתוך פחות משנתיים. אולם דוח של ארגון ההייטק הישראלי IATI וחברת הייעוץ PWC, שהוכן במיוחד לקראת כנס Mixiii Biomed 2018 שיחל מחר (ג') בתל-אביב, מגלה שהצרות של טבע הסתירו סקטור תוסס שנהנה דווקא משגשוג יחסי - במספר המועסקים, במספר החברות, בהיקף ההשקעות, בהיקף הממוצע של כל גיוס, בתמיכה הממשלתית ואפילו במספר הסטודנטים בתחום.
סקטור מדעי החיים, כולל טבע, מעסיק כ-85 אלף איש, כ-2% מהמועסקים בישראל, ונמצא בצמיחה. המשכורות אמנם לא גבוהות כמו בהייטק, אולם הוא גבוה מהמינימום גם בקרב העובדים הזוטרים. כמו כן, מאחר שהסקטור הזה מעסיק עובדים רבים עם השכלה מדעית גבוהה, ניתן להעריך שהתרומה של החברות הללו לשכר הכולל בישראל היא גבוהה משיעור המועסקים בהן מכלל המועסקים במשק. מספר העובדים גדל ב-10,000 איש לעומת 2017, בין השאר בעקבות הכנסת הבריאות הדיגיטלית לסקטור מדעי החיים וההתייחסות לחלק מחברות החקלאות והמזון הפונקציונלי כאל חברות ביומד.
"בעיניי, מספר המועסקים בתעשייה, המובא כאן לראשונה, הוא הדרמה של הדוח", אומר יקי ינאי, ראש תחום מדעי החיים ב-IATI. "לשם השוואה, בהייטק מועסקים 200 אלף איש. אמנם המשכורות של הביומד עדיין לא מגיעות לאלה של ההייטק, אולם מנגד מדובר בתעשייה המפוזרת יותר על פני המדינה ומעסיקה באופן טבעי יותר שכבות מהאוכלוסייה, ולכן יש לה משמעות רבה לכלכלה".
דוח IATI, שבהכנתו השתתפה רשות החדשנות, הוא הדוח המקיף ביותר על התעשייה שנערך באופן קבוע. לפי הנתונים שהוא מציג, כיום פועלות בישראל כ-1,450 חברות העוסקות בתחום מדעי החיים, מספר גבוה משמעותית לעומת ממוצע של 800-900 חברות רשומות בארץ לפני כ-5 שנים. כ-1,370 חברות קמות בעשור האחרון. בערך מחציתן עדיין פעילות.
גידול של 40% בהשקעות
התעשייה הצומחת זכתה גם בגידול בהשקעות. שיא של 1.2 מיליארד דולר גויסו לתעשייה בשנה שעברה מקרנות מקומיות, קרנות זרות, הנפקות (בעיקר בבורסת נאסד"ק), השקעות של קרנות פרייבט אקוויטי (בעיקר סיניות), תמיכת המדען הראשי ועוד. ההשקעה בתעשייה הייתה גבוהה ב-40% לעומת שנה שעברה (שהייתה דלה בפעילות בנאסד"ק) וב-400% לעומת לפני כעשור. נתונים אלה מעידים כי סוף סוף, התעשייה יוצאת משלב העוברות בואך תינוקות שבו הייתה בעשורים האחרונים, ותופסת מקום של כבוד בין התעשיות הישראליות המובילות.
מגמה נוספת שנמשכה ב-2017 היא גידול בגיוסים. לפי הדוח, בסבבים של יותר מ-20 מיליון דולר גויסו השנה 656 מיליון דולר, לעומת 452 מיליון דולר ב-2016. הגידול הזה הוא משמעותי, שכן גיוסים גדולים מאפשרים לחברות התרופות והמכשור הרפואי המורכב לבצע ניסויים קליניים מתקדמים ראויים, ולחברות המכשור הרפואי, הפחות מורכב, לבנות מערכי שיווק משמעותיים.
סכום הגיוס הממוצע לחברות צמח ב-2017 והגיע לשיא של 8.86 מיליון דולר. מגמה זו נמשכת מאז 2009, אך ב-2017 לראשונה עלה סכום הגיוס הממוצע לחברות בכל השלבים (ולא רק בשלבים מתקדמים). בחברות הנמצאות בשלב המו"פ ובשלבי ההכנסה הראשונית, הגיע סכום הגיוס הממוצע לרמתו הגבוהה ביותר בעשור האחרון. בשנים האחרונות חווה התעשייה תנודות חדות בהיקף הגיוס השנתי, וזאת בעיקר בשל שינויים בהיקף הגיוס מנאסד"ק. בשנים שבהן חלון הנפקות בנאסד"ק פתוח, יכולות חברות ישראליות לגייס סכום כולל של מאות מיליוני דולרים בשנה רק מאפיק זה.
בעשור האחרון גייסו חברות מדעי חיים מישראל יותר מ- 3.7 מיליארד דולר בנאסד"ק. רוב הסכום, יותר מ- 2.3 מיליארד דולר, גויס בשנים 2014 ו-2015. ב-2017, 12 מתוך 36 החברות הישראליות במגזר מדעי החיים הנסחרות בנאסד"ק גייסו כ- 673 מיליון דולר בהנפקות ראשוניות ובהנפקות המשך, גידול משמעותי בהשוואה לשנה הקודמת. נראה ששנת 2018 עומדת לחזור על ההצלחה של 2017, עם גיוסים לחברות כמו סולג'ל, מוטוס ג'י איי והנפקה שנייה של אלוקס. כמה חברות ממתינות להנפקה, ובהן אקסלנז וגמידה סל.
מנגד, המשקיעים בבורסה בת"א נותרו זהירים, ושלוש חברות בלבד ממגזר מדעי החיים גייסו בבורסה בתל-אביב כ-17 מיליון דולר.
"המוסדיים מתחילים להגיע"
בשנים האחרונות יש תחושה שקרנות הון הסיכון הישראליות, שהיו דומיננטיות בעבר בתעשייה, פחות דומיננטיות. לפי הדוח, משקיעים ישראלים ככלל הם גורם משמעותי - כ-40% מההשקעות בחברות מדעי החיים, גידול משמעותי בהשוואה להשקעות המקומיות בענף בשנים קודמות, אולם לא הקרנות המקומיות אחראיות על רוב ההשקעה - חלקן עמד על כ-141 מיליון דולר, 12% מסך ההשקעות בחברות אלה בישראל. הישראלים המשקיעים בחברות מדעי החיים הם משקיעים פרטיים, גורמים מוסדיים, ומענקי רשות החדשנות. לדברי ינאי, "לפני שנה עמדנו בכנס הביומד וקראנו למשקיעים המוסדיים להגיע ולהשקיע. נראה שבהדרגה, בשל עבודתם של גורמים שונים לרוחב המשק וגם שלכם בתקשורת, המסר הזה מחלחל והגורמים המוסדיים מתחילים להגיע".
בין הקרנות הישראליות, הקרן המובילה במספר ההשקעות ב-2017 הייתה הקרן החדשה aMoon, שמשקיע העוגן שלה הוא מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט. הקרן ביצעה לא פחות מ-11 השקעות חדשות.
הבורסה בת"א היא נקודה כואבת מבחינת חברות מדעי החיים. ב-2017 היו כ-49 חברות מדעי חיים רשומות בתל-אביב (כ-10% מכלל החברות), אולם לפי הדוח, במהלך השנה החברות האלה גייסו רק 17 מיליון דולר, ולא משום שלא נזקקו לכסף. מדד הביומד הציג ביצועי חסר בשנים האחרונות לעומת מדדי הבורסה הכלליים, וזאת בעיקר בשל "פיאסקו החברות האמריקאיות" - החברות מנקיינד, סלזיון, נבידיאה ומיילן, שנרשמו למסחר בתל-אביב וצנחו בחדות, מי יותר ומי פחות.
באשר לרכישות, שלוש מתוך 10 עסקאות הרכישה הגדולות ביותר שנעשו בישראל בתחום ההיי-טק בשנת 2017 הן של חברות מתחום מדעי החיים נוירודרם, סינרון ו-vatech. רכישת נוירודרם, בסכום של כ- 1.1 מיליארד דולר הייתה העסקה השנייה בגודלה בישראל ב-2017.
"אין ספק שתעשיית מדעי החיים בישראל נמצאת בהתפתחות מואצת ומהווה נדבך משמעותי במשק הישראלי", אומרת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI. "החלטת הממשלה ממארס האחרון להקמת תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלי הנה מבורכת וצפויה להגביר מגמה זו. חשובה לא פחות היא הצבעת האמון של המשקיעים המקומיים בתעשייה, עם 40% מסך ההשקעות בתעשיית מדעי החיים.
"במקביל, ניצב בפנינו אתגר לאומי משמעותי של הבאת חברות רב לאומיות בתחום מדעי החיים לישראל, וכארגון הגג של התעשייה אנו פועלים בשיתוף עם הממשלה להבאת חברות בתחום מדעי החיים בכלל והפארמה בפרט".
בניגוד לעולם: מספר הפרסומים עלה
בשנה האקדמית 2016/2017 גדל גם מספר הסטודנטים החדשים בתחומי הטבע והטכנולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות והגיע לכ-17,240 סטודנטים - עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת. זהו הגידול המשמעותי ביותר בעשר השנים האחרונות בתחומים אלה.
עם זאת, תעשיית מדעי החיים והאקדמיה עדיין מתקשות מאוד לקלוט את כל הבוגרים מהתארים הללו.
לפי הדוח, מגמת העלייה ניכרת גם במספר הפרסומים האקדמיים. בעוד שמספר הפרסומים המדעיים הכולל ברפואה ירד ברחבי העולם, אחוז הפרסומים בישראל בתחום גדל ב-8%.
באשר לפעילות חברות המסחור, שרבים מהפטנטים שלהן מקורם במוסדות אקדמיים, לפי הדוח, ב-2016 הוגשו סך הכול 6,425 בקשות לפטנט, לעומת 6,904 פטנטים בשנת 2015 - ירידה של כ-7%, אך בתחום מדעי החיים חלה עלייה של 17%. התחומים העיקריים שבהם היו בקשות חדשות לפטנטים היו מדעי החיים (43%), כימיה ומטלורגיה (27%) ופיזיקה (12%).