ברק עילם וג'ים קריימר בתוכנית "Mad Money" בשבוע שעבר / צילום מסך
הדוחות הטובים שפרסמה חברת הטכנולוגיה נייס בשבוע שעבר הקפיצו את מניית החברה, לראשונה בתולדותיה, אל מחיר של יותר מ-100 דולר. נייס נסחרת במקביל בנאסד"ק ובבורסה של תל-אביב, ושווי השוק שלה הוא 6 מיליארד דולר.
בארבע השנים האחרונות מנהל את החברה ברק עילם, שהוביל מהלכים אסטרטגיים שמטרתם התמקדות בשוק האזרחי וזניחת הפעילות בשוק הביטחוני, והעמקת הפעילות בשוק מחשוב הענן, שנחשב למנוע הצמיחה של נייס, וצמח ברבעון הראשון ב-31.9%.
כחלק מהאסטרטגיה ביצעה נייס חמש רכישות בשנים האחרונות, תמורת סכום מצטבר של כ-1.2 מיליארד דולר. הגדולה ביניהן הייתה InContact, שנרכשה ב-2016, והודיעה לאחרונה על רכישה נוספת שטרם הושלמה, של Mattersight. סביר להניח שבכנס המשקיעים שתארח נייס מחר בפלורידה יספקו בכירי החברה פרטים נוספים על האסטרטגיה.
נייס, שנוסדה עוד בשנת 1986 ונסחרת בנאסד"ק מ-1996, מספקת פתרונות עבור ניהול קשרי לקוחות וסיכונים. כאשר עילם נכנס לתפקיד באפריל 2014, נסחרה מניית נייס ברמות של 41-42 דולר, לעומת השיא ההיסטורי של המניה, שנקבע בשנת 2000, והיה כ-47 דולר (המחירים מתואמים לדיבידנדים שחולקו).
מאז, כאמור, המניה יותר מהכפילה את ערכה. בזימון לאסיפת בעלי המניות של נייס התבקשו בעלי המניות לתמוך בהעלאת שכר הבסיס השנתי של עילם כמנכ"ל ב-20%, ל-750 אלף דולר, כאשר ההסבר לכך היה שמאז מינויו של עילם, החברה עברה שינוי מהותי של מיקוד אסטרטגי, באמצעות מכירת פעילויות ורכישת חברות, ובאותה תקופה צמחו ההכנסות והרווחיות התפעולית באופן משמעותי. בין היתר, הזכירה אז החברה כי בתקופת עילם צמח שווי השוק ב-141%, שיעור הרווח התפעולי גדל ב-84% וההכנסות - ב-41% (נכון לתחילת אפריל). "השינויים בחברה הפכו את עילם באופן אפקטיבי למנכ"ל של ארגון גדול בהרבה - מ-3,400 עובדים ב-2013 ל-5,200 עובדים ב-2017", נכתב בזימון לאסיפה. ב-2017, עלות שכרו של עילם הייתה כ-6.3 מיליון דולר.
אף אחד לא ממליץ למכור
האנליסטים שמסקרים את נייס נחלקים בין אלו שחיוביים בנוגע למניה, לבין הניטרליים. אין אף אנליסט שממליץ למכור את המניה. עם זאת, נראה שמחיר המניה הנוכחי מספק מבחינתם, והם לא רואים אפסייד גדול במבט קדימה: מחיר היעד הממוצע למניה הוא כ-103 דולר, גבוה ב-3.3% בלבד מהמחיר הנוכחי.
בברקליס, למשל, מחיר היעד הוא 100 דולר, לאחר שהועלה מ-93 דולר בעקבות הדוחות בשבוע שעבר. האנליסט טבי רוזנר ציין, שהחברה עקפה את תחזיות האנליסטים, והזכיר כי פלטפורמת הענן של נייס, CXone, צוברת תאוצה בשוק. להערכתו, רכישת Mattersight, שעליה דיווחה נייס לאחרונה, תגביר את יכולות האנליטיקה של החברה. עם זאת, ברקליס נותר בהמלצת "תשואת שוק" על המניה.
בקרב האנליסטים, מחיר היעד הגבוה ביותר ניתן לנייס על-ידי אופנהיימר - 115 דולר, פרמיה של כ-15% על המחיר הנוכחי, לאחר שהמחיר הועלה מ-100 דולר לאחר פרסום הדוחות בשבוע שעבר. האנליסטים שאול אייל ויו קנינגהם מאופנהיימר כתבו כי הצמיחה במכירות ה-CXone הואצה, ונייס שיפרה משמעותית את הזמן שעובר בין קבלת ההזמנה מלקוח לבין הזמן שבו המערכת עובדת באופן מלא אצל הלקוח.
קריימר מתלהב מהצמיחה בענן
עילם התארח בשבוע שעבר בתוכנית המשקיעים הפופולרית "Mad Money" של ג'ים קריימר ב-CNBC, והצליח להלהיב את קריימר, שאמר על נייס כי "החבר'ה האלה עושים משהו מאוד שונה, זה מאוד מלהיב. נייס היא חברה טובה מאוד".
נראה שמה שריגש במיוחד את קריימר הייתה הצמיחה בתחום הענן (כאמור, 31.9% ברבעון הראשון), ועל כך אמר עילם, כי "היופי בסיפור הענן שלנו הוא שאנחנו לא עושים קניבליזציה לפתרונות הקיימים שלנו. אנחנו משתמשים בענן כדי להגדיל את השוק שאליו אנחנו פונים פי חמישה".
עילם סיפר בתוכנית, כי "אנחנו עושים אנליטיקה לדאטה ובינה מלאכותית, ואנחנו לוקחים את זה עם הענן לשני תחומים: אחד זה חוויית הלקוח - אנו עוזרים לארגונים בכל גודל לתקשר באופן יעיל עם הצרכנים שלהם, ולספק לצרכנים חוויה מצוינת; והשני הוא מאבק בפשיעה פיננסית".
בהקשר של הפשיעה הפיננסית הוא אמר, "אנחנו מתחברים למאות מקורות שונים בזמן אמת, ומיישמים אנליטיקה מורכבת ובינה מלאכותית במטרה לקבוע בזמן אמת, האם עסקה מסוימת היא חוקית או לא, ויכולים לקבוע מיידית האם לעצור אותה או לאשר אותה".
בתחום חוויית הלקוח, עילם אמר כי "אנחנו מקשרים בין הצרכן לארגון בצורה המיטבית ביותר האפשרית, בין אם בטלפון, בצ'ט או במייל. בארבע השנים האחרונות רכשנו חברות וייצרנו חדשנות בעצמנו בתחום האנליטיקה, כדי לייצר את החוויה הייחודית הזאת. רכישת Mattersight, מספר שנים אחרי שרכשנו את נקסידיה, מאפשרת לנו להשתמש באישיות של הצרכן כדי לחבר אותו לאדם המתאים ביותר בארגון שיתן לו שירות, באמצעות אלגוריתם שפיתחנו".
לדברי עילם, "היום, הדרך לארנק של הלקוח עוברת דרך הלב שלו, באמצעות חוויית הלקוח".