גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אגוד לא ישרוד כשחקן עצמאי

כחלון ואלי כהן מנהלים את מלחמתם בנגידת בנק ישראל על גבה של העסקה הזו

שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר
שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר

1. לפי רוח הדברים שנושבת מרשות ההגבלים העסקיים הסיכויים לאישור עסקת רכישת בנק אגוד על ידי בנק מזרחי טפחות, ככל שהדד ליין להחלטה מתקרב - נראים קלושים מאוד. זו תהיה הפתעה רבתי אם העסקה אכן תאושר. במצב כזה, יש שתי אפשרויות תיאורטיות: או שרשות ההגבלים תגיד במפורש "לא" לעסקה, או שהיא תגיד "כן" לעסקה, אבל עם תנאים כאלה שיהפכו את התשובה המעשית ל"לא". תנאים שיהפכו את העסקה ללא כדאית וללא כלכלית עבור הרוכש - מזרחי טפחות.

עם התשובות השליליות, סביר להניח, הן הרוכשים והן הבעלים של בנק אגוד יגישו ערעור לבית הדין העסקיים עם הרוח הגבית והתומכת של בנק ישראל במיזוג. הדיונים בבית ההגבלים העסקיים, סביר להניח, יימשכו משהו כמו שנתיים ויפרנסו עוד ועוד ידיעות במדורים הכלכליים. הדיונים, סביר להניח, יכללו איומים של בעלי אגוד להוליך את הבנק לבית הקברות העסקי, לפרק ולמכור את מה שאפשר למכור. הדיונים יפרנסו, כמובן, את משרדי עורכי הדין, היועצים וכמובן את שדרת ההנהלה בבנק אגוד, בראשות היו"ר הנצחי זאב אבלס. היא תמשיך לשמור על כיסאותיה ועל שכרה היפה יחסית לבנק קטן במערכת.

הדיונים יפרנסו גם לא מעט פוליטיקאים פופוליסטיים שישתמשו בשמו של הצרכן הקדוש כדי לשמור בכל מחיר על בנק אגוד עצמאי. סביר להניח שבשם הסיסמאות על תחרות, הבנק ימשיך לגווע לאיטו והבעיות שלו ימשיכו לצוף. השווקים והזמן יעשו את שלהם ואני מניח שבעוד 5-10 שנים כולם יביטו אחורה לדיון הכביכול מקצועי ונוקב על העסקה - ויתפוצצו מצחוק.

2. הוויכוחים לגבי העסקה, כן או לא, רחוקים מלהיות כלכליים וצרכניים. עם ישראל לא ירוויח ולא יפסיד אם בנק אגוד ייבלע או יישאר עצמאי. זה לא ישפיע על הצרכן הישראלי במאום. ההשפעה המשקית של העסקה הזו היא לא קיימת, אפילו לא שולית. אם כך, למה התקשורת הכלכלית מעסיקה את עצמה בעניין לא משמעותי כלכלית (ובכלל זה העמודים שאתם קוראים עתה)? מסיבה פשוטה: משום שזה עוד אחד מאותם קרבות פוליטיים שבו, כרגיל, כל צד רוצה מאוד לנצח, וכשמדובר בשרים בכירים וברגולטורים בכירים, זה הופך את הסיפור למעניין.

כולם מתעקשים לא להיות חכמים, לא להיות צודקים, אלא לכופף ידיים, לנצח. שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן מנהלים את מלחמתם בנגידת בנק ישראל קרנית פלוג על גבה של העסקה הלא חשובה הזו. רשות ההגבלים מנהלת מאבקי אגו ויוקרה עם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - עוד ריב בין רשויות רגולטוריות שלא מצליחות להסכים ביניהן כמעט על דבר. רשות ההגבלים נתונה ללחץ פוליטי של השר כהן, האחראי עליה, שלא לאשר את העסקה. הכל אישי, הכל פוליטי.

כחלון הוציא לדרך את רפורמת שטרום, או יותר נכון אשליית שטרום, שנישאה על גלי הפנטזיה רבת השנים של האוצר ופקידיו לקידום התחרות במערכת הבנקאות. עוד בשלב הדיונים גם כחלון ידע שהרפורמה הזו לא ממש תפגע בבנקים, בדיוק כמו שוועדת בכר לא ממש פגעה בהם. הוא ידע את זה היטב ואף אמר זאת בשיחות סגורות. מה שחשוב לו, ובצדק, זה שוק הדיור. כעת, כשאשליית שטרום הולכת בדרך לא נעימה, בדרך כל בשר, או בדרך לאכלס עוד כמה מדפים ריקים, כחלון צריך להתמיד במשחק הפוליטי של קידום התחרות בבנקאות, באמצעות ההתנגדות לאישור העסקה. אם העסקה תבוטל הוא יוכרז כמנצח וכמי שדואג לצרכנים (בכאילו כמובן); אם העסקה תצא לפועל הוא יציג את עצמו כמנצח: אני עשיתי את שלי, הכל קרה בגלל פלוג שדואגת לבנקים, יותר ממה שהיא דואגת לצרכנים.

3. ייתכן שרשות ההגבלים תשתמש בתשובה השלילית או בתשובה החיובית עם תנאים, בנימוקים של תרומת בנק אגוד לתחרות באזור מסוים כדי להערים קשיים על העסקה או לדרוש מהרוכש להיפרד מכמה סניפים באזורים מסוימים. זה רק יחדד את הבעיות של חוקי הגבלים עסקיים, שבהרבה פעמים לא מדביקים את קצב השווקים, במיוחד בשווקים הטכנולוגיים.

בסופו של דבר, ההחלטות של רשויות הגבלים עסקיים אינן צריכות להיות הגיוניות. בעצם, ההחלטות יהיו כל מה שהרגולטור ירצה שיהיו (במקרה הזה, אורי שוורץ, היועץ המשפטי של הרשות). תמיד ההגדרות יהיו רחבות מספיק כדי לשבץ בהן אין ספור פעמים את המילה תחרות וכל אותם ניסוחים משפטיים הדואגים לכאורה לצרכנים.

אפשר לראות בעולם כיצד רשויות ההגבלים אינן מצליחות להדביק את השינויים הטכנולוגיים ואינן מצליחות להתמודד עם ענקיות כמו גוגל ופייסבוק. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב כה מהיר, שמה שהיה כל כך מפחיד רגולטורית לפני זמן קצר, עלול להיות לא רלוונטי. מי שחושב שהתיאור הזה לא מתאים לעולם הבנקאות, עולם שמרני מאוד שזז לאט והשינויים בו איטיים, לא רואה את התמונה הרחבה.

אכן, השינויים בעולם הבנקאות יחסית איטיים, אבל ענף הפיננסים עובר אט-אט מהפכות טכנולוגיות רבות עוצמה.

חוקי השינוי חלים גם על העולם זה, וחלק גדל והולך של ההכנסות והרווחים בתחום הבנקאות נמצא או יימצא תחת סכנה בשנים הבאות בעקבות השינויים הטכנולוגיים כולל הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, תשלומים קמעונאיים, ניהול הון ומימון צרכני.

שינויים טכנולוגיים תמיד מורידים את התעריפים וחותכים את המרווחים. חלק מהשינויים כבר מתרחשים ואילצו את המערכת הבנקאית להיפרד מאלפי עובדים בשנים האחרונות. חלק אחר של השינויים יתרחש במוקדם או במאוחר. לאורך זמן, בנקים קטנים מסורתיים לא יוכלו לשרוד את השינויים - כולל בנק אגוד.

עוד כתבות

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה