גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מארמניה וממלזיה תצא תורה לדמוקרטיים המערביים

דמוקרטים ליברליים עצובים, אל נא תאבדו כל תקווה ● שתי ארצות שאינן נמצאות על המכ"ם של רובנו הזכירו לנו החודש שמשטרים סמכותניים אינם יכולים לסמוך לנצח על הפסיביות של נתיניהם

מפגינים בכיכר הרפובליקה בבירת ארמניה ירוואן, החודש / צילום: רון שוורץ
מפגינים בכיכר הרפובליקה בבירת ארמניה ירוואן, החודש / צילום: רון שוורץ

הדמוקרטיות הליברליות של המערב זקוקות עד ייאוש לנסיוב של חדשות טובות. זה שנים אחדות שבגרונן תקוע רושם נסיגתן במאבק חצי-אידיאולוגי נגד משטרים סמכותניים (אותוריטריים). מתערער האמון שלהן ביכולת השיור של מוסדותיהן. מצביעיהן מאבדים את העניין, אם היה להם, בעקרונות מופשטים של שלטון-החוק, או של זכויות-היחיד, או של חופש-הדיבור. איבה כלפי "אליטות" וקוצר רוח כלפי תהליכים מורכבים של חקיקה ושל שיפוט, שולחים מספרים גדלים של מצביעים אל זרועות הפופוליזם.

יתרונו העיקרי של זה האחרון הוא ביכולתו לכווץ הן את הבעיות והן את פתרונן למשפטי חיווי קצרים ושווים לכל נפש. הפופוליזם הזה מזוהה עם הימין הרדיקלי במרכז אירופה ובארצות-הברית, אבל עם השמאל הרדיקלי באמריקה הלטינית ועם אסלאם מיליטנטי (לאו דווקא פונדמנטליסטי) בחלקים של המזרח התיכון ושל אסיה.

אבני הדומינו כמו התמוטטו. גלים אלקטורליים הנחילו ניצחונות לגיטימיים בהחלט למגמות סמכותניות בוונצואלה (1998 ואילך), בטורקיה (2002 ואילך), בהונגריה (2010 ואילך), בפולין (2015) ובעוד כמה שחקניות משנה. בחירות כלליות בגרמניה, ספטמבר 2017, הקפיצו את הימין הקיצוני אל מעמד מפלגת האופוזיציה הראשית בפרלמנט. בחירות כלליות באיטליה, לפני חודשיים וחצי, הקפיצו פופוליסטים וימין רדיקלי אל פסגת הטבלה, ובשבוע שעבר התבשרנו שהם הסכימו על נוסחת שלטון משותפת, בהתפתחות שאין לה תקדים במערב אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

בקנדה, שממנה נכתב השבוע הטור הזה, סקרי דעת הקהל חוזים ניצחון בחודש הבא למנהיג ימני פופוליסטי א-לה טראמפ בחבל אונטאריו, העשיר והמאוכלס בחבלי קנדה, שבו שוכנת העיר טורונטו. פרשן בעיתון המקומי "גלוב אנד מייל" תיאר השבוע את ההתפתחות הזו כ"התקוממות של אזור החיוג 905 נגד אזור החיוג 416". 905 הוא אזור מגוריו של מעמד בינוני, בדרך כלל לבן, אשר נפשו נקעה מצירוף של מסים כבדים, של חינוך מתירני ושל רב-תרבותיות בהנחייתן של אליטות יהירות מ-416.

לא לעולם חוסן

החיפוש הנואש אחר חדשות טובות העלה חרס במשך חודשים ארוכים. ואז באו ההפתעות של חודש מאי, בשתי ארצות המופרשות מן המכ"ם הפוליטי: תחילה בארמניה ואחר כך במלזיה. בשתיים האלה, בשני קצוות של יבשת אסיה, נרשמה התעוררות פתאומית ודרמטית של התגייסות עממית נגד משטרים סמכותניים. מה שקרה בהן שקול כנגד ניסוי בתנאי חוץ-מעבדה. אופטימיסטים יכולים לראות בהן ראיה שלא-לעולם-חוסן, והגל האנטי-ליברלי של השנים האחרונות יכול בהחלט להיסוב אחור.

כל אחת מהן הציגה נוסחה שונה לשינוי. בארמניה, הפגנות רחוב הפילו שליט סמכותני, אשר ניסה להערים על החוקה ולהאריך את שלטונו בחמש שנים. במלזיה, בחירות כלליות הורידו את מפלגת השלטון הכול-יכולה מקץ 61 שנה.

בארמניה מהלך המאורעות היה כמעט מנוגד לשכל הישר: האופוזיציה הובסה בבחירות, שבהן הממשלה רוקנה את רוב החמצן מן הזירה הפוליטית. תאבונו של המנהיג לא ידע גבולות. כדי להתגבר על סעיף בחוקה, המגביל את הנשיא הביצועי לשתי כהונות רצופות בלבד, הנשיא היוצא שינה את החוקה, והעביר את סמכויות הביצוע לידי ראש ממשלה. כמו ולדימיר פוטין ב-2008, הוא מינה את עצמו לראש הממשלה.

הוא לא הביא בחשבון את עוצמת התגובה, המיוחסת בראש ובראשונה למדיה החברתית. המונים, בייחוד צעירים, מילאו את הרחובות. ראש הממשלה קיווה להוציא את האוויר ממפרשי הרחוב בעימות פומבי ישיר עם מנהיג האופוזיציה. העימות ארך שתי דקות, וראש הממשלה יצא בטריקת דלת. ששה ימים אחר כך הוא נאלץ להתפטר.

להלן קרה משהו כמעט סוריאליסטי: הפרלמנט, שבו היה רוב למפלגת השלטון, העביר את כהונת ראש הממשלה לידי מנהיג של סיעת אופוזיציה קטנה. זה היה שווה ערך להצבעה של הכנסת הנוכחית למנות, נניח, את מנהיגת מרצ לראש הממשלה, אף כי למפלגתה יש רק חמישה מושבים בפרלמנט. הבית היהודי ואגודת ישראל הצביעו בעדה. בארמניה.

בן גוריון בלע שלטון

במלזיה המציאות הייתה מורכבת עוד יותר וסבירה עוד פחות. האופוזיציה איחדה את שורותיה כדי לנסות ולהפיל ראש ממשלה, החשוד שגנב איזה מיליארד דולר מקרן ממשלתית - ופיטר את התובע הכללי, שניסה להעמידו לדין. האופוזיציה התלכדה תחת מנהיגותו של אחד ממייסדי מפלגת השלטון, אשר כיהן כראש ממשלה במשך 23 שנה. הוא התייצב נגד מפלגתו המושחתת בגיל 92, יחד עם פעילי אופוזיציה, שהוא נהג לרדוף ואפילו לכלוא. נגד רוב הציפיות והתחזיות, האופוזיציה הביסה את מפלגת השלטון הנצחית, שאולי האריכה ימים יותר מכל מפלגה אחרת בעולם הדמוקרטי-פחות-או-יותר.

אסוציאציה ישראלית לתיאור הדרמה המלזית: דוד בן גוריון חוזר לשלטון שנתיים לאחר התפטרותו (1963) מכוח ניצחון בבחירות בראש רפ"י (1965), מסלק את מפא"י מן השלטון ומוריש את הנהגת המדינה לשמעון פרס/משה דיין שנתיים אחר כך. בפועל, רפ"י קיבלה רק עשרה מושבים, ושמשו של בן גוריון מיהרה לשקוע.

גם אם הניסיון של 30 השנה האחרונות לימד אותנו את מגבלות ההשתפכות על "ניצחון הדמוקרטיה הליברלית" (פזמון שגור לאחר נפילת הקומוניזם והאפרטהייד), ארמניה ומלזיה מלמדות אותנו החודש, שגם משטרים סמכותניים אפקטיביים אינם מחוסנים מפני התוצאות של יהירותם. חזון אחרית הימים של ניצחון בני-אור על בני-חושך אומנם לא התממש, אבל חזון העצמות היבשות עדיין בר-סיכוי.

קוראים אחדים התלוננו על חוסר הקשר בין הטור בשבוע שעבר, שעסק בפרס נובל לשלום, לבין הדרמה הישראלית-איראנית, תחילה בגילוי מסמכי המודיעין, אחר כך בהפצצות על בסיסי איראן בסוריה. ובכן, הטור הזה נכתב ארבעה ימים לפני פרסומו. ממילא רוב מאורעות השבוע בארץ ובעולם נמצאים מחוץ להישג ידו. לא ידעתי למשל מה יקרה בגבול עזה ביום הנכבה. איתכם הסליחה.

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%