בית המשפט העליון דחה את ערעורה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בכל הנוגע לבקשתה לבטל את הבחירות להסתדרות ולערוך אותן מחדש, מחמת פגמים שונים שנפלו בהליך הבחירות.
בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר בעניין חוקתי, והמדובר בשאלות עובדתיות גרידא, שבבירורן לא נותן לבית המשפט יתרון מהותי על פני רשות השיפוט של ההסתדרות. משאלה הם פני הדברים, העליון קבע כי אין הצדקה לסטות מתניית הבוררות המפורשת עליה הסכימו הצדדים.
בכך, קיבל העליון את את טענת ההסתדרות כי "חוקת ההסתדרות" ו"חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות" מקנות לרשות השיפוט שהוקמה מכוחן של חוקות אלה סמכות בלעדית לדון ולפסוק בעניינים הנובעים מהן, לרבות בערעורים בענייני בחירות; הליכים המתנהלים לפני רשות השיפוט הריהם הליכי בוררות לכל דבר ועניין, ופסק דין של רשות השיפוט כמוהו כפסק בוררות.
לפיכך, העליון לא ראה לנכון לקבל את טענתה של יחימוביץ', לפיה אם ינוהל ההליך לפני רשות השיפוט, ישנו חשש למשוא-פנים. רשות השיפוט היא מוסד בוררות עצמאי, חבריה אינם עובדי הסתדרות, וחזקה עליהם כי יעשו את מלאכתם נאמנה ולא יכירו חלילה פנים במשפט לצד זה או אחר.
מכל מקום, בית המשפט הזכיר כי החלטת רשות השיפוט - תהא אשר תהא - נתונה לביקורת שיפוטית, ככל מוסד בוררות אחר. גם בכך יש כדי להבטיח שטענותיהן של המבקשות יתבררו כדבעי. טענותיהן של המבקשות (יחימוביץ' וסיעתה) יתבררו לפני רשות השיפוט של ההסתדרות.
עם זאת, התובענה שהגישה יחימוביץ' לבית המשפט המחוזי לא תימחק, וההליכים יעוכבו עד למתן החלטת רשות השיפוט.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וסיעת "הבית החברתי" יוצגו בהליך על-ידי עורכי הדין איתן לירז, זיו לפיד ועופר שלזינגר. הסתדרות העובדים יוצגה על-ידי עורכי הדין יהושע חורש ורונן ברומר ממשרד ש. הורוביץ ועו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות.
את ניסנקורן ייצגו עוה"ד נדב ויסמן ועדי פרמדר ממשרד מיתר.