גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דורשת ממפעלים בסיכון גבוה להתמגן מהאקרים

המשרד להגנת הסביבה ידרוש כבר בחודשים הקרובים מכ-60 מפעלים שמוגדרים בסיכון גבוה להשקיע מיליונים במיגון מפני תקיפות סייבר ● מפעל שלא ייערך, לא יקבל היתר רעלים ● בכיר במשרד להגנת הסביבה: "בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול"

בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/  צילום: Chris Helgren / רויטרס
בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/ צילום: Chris Helgren / רויטרס

המשרד להגנת הסביבה ומערך הסייבור הלאומי מוטרדים מאוד מהתרחיש הבא: מערכות הבקרה של מפעל כימי גדול שמחזיק מלאי חומרים דליקים או רעלים מסוכנים, מותקפות על-ידי האקרים שנמצאים בקצה השני של העולם; הם משבשים את אמצעי הבקרה שאמורים להתריע על תקלה, הלחצים בצנרת ההולכה הפנימית של המפעל עולים בפתאומיות, מערכות הקירור מושבתות, הטמפרטורות במערכות אחרות עולות - והמפעל הופך לפצצה מתקתקת.

איום הסייבר שהופך מוחשי יותר ויותר, הניע את משרדי הממשלה לפעולה - רגולציה חדשה שתושת בקרוב על התעשייה הישראלית. המדינה מתכוונת עוד השנה להקשיח את הפיקוח על היערכות התעשייה הכבדה לקראת מתקפות רשת הרסניות, ולחייב מפעלים רבים להטמיע מערכות ואמצעים לגילוי ונטרול מתקפות סייבר בזמן אמת.

הסכנה הגדולה בפיגוע סייבר מהסוג הזה היא פגיעה נרחבת בשלום הציבור ובסביבה באמצעות גרימה לדליפות מכוונות של שפכים רעילים שיזהמו את הקרקע או את מי התהום; פיזור של חומרים רעילים וגזים מסוכנים לאוויר; שריפה של חומרים מסוכנים; שפך חומרים רעילים למאגר מים או למערכות ניקוז מרכזיות ועוד.

מנכל המשרד להגנת הסביבה / צילום: אוריה תדמור

"כבר היו ניסיונות כאלה, ורק בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול בישראל שנמצא בקרבת שכונת מגורים, ולא רחוק ממנו יש בית ספר", אמר לגלובס מנהל היחידה להגנה על מידע וסייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה, יעקב דולמצקי והוסיף כי "למתקפת סייבר יש פוטנציאל להסב נזק משמעותי יותר מזה שנגרם באירוע רגיל דליפת חומרים מסוכנים, בעקבות תאונה למשל".

היעד הסופי: מיגון 4,000 מפעלים

על פי התכנית המתגבשת, האכיפה בנושא תחל בחודשים הקרובים בכ-60 מפעלים שמוגדרים בעלי סיכון גבוה. הכוונה היא למפעלים המחזיקים בהיתר להחזקת חומרים רעילים או חומרים נפיצים ומסוכנים שדרושים לתהליכי פעילות היצור השוטפת שלהם.

במשרד להגנת הסביבה מסרבים לפרט על אילו מפעלים מדובר, אך על פי הערכות מדובר במפעלים ביטחוניים; בתי זיקוק; תעשיות כימיות ועוד. פעילויות בתחומים אלה נעשות לרוב במפרץ חיפה, באזור התעשייה באשדוד, באזור התעשייה נאות חובב שבנגב ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.

את הרגולציה החדשה בנושא עתיד להוביל צוות מהיחידה להגנה על מידע וסייבר של המשרד, וזאת במסגרת המהלכים השוטפים שמקיים המשרד מול התעשייה מתוקף היתרי הרעלים שהוא מספקם למפעלים.

ההחלטה להרחיב את הפיקוח על התעשייה מחשש לתקיפות סייבר התקבלה בממשלה כבר בחודש פברואר 2015, תחת הכותרת "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר". עוד הוחלט כי כי יישום התכנית יעשה דרך מערך הרגולציה הממשלתי הקיים.

לקראת יישום החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה גיבש תכנית רב שנתית והקים בשנה האחרונה יחידה ייעודית להגנה על מידע וסייבר בתעשייה.

לפי התכנית, בסופו של דבר 4,000 מפעלים בכל רחבי הארץ יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני תקיפות סייבר.

"אנחנו פועלים על פי תורת ההגנה שגיבש מערך הסייבר ועל פי ההנחיות שמתקבלות ממנו", אמר מנהל היחידה דולמצקי בשיחה עם גלובס, והוסיף: "נרחיב את הפיקוח בכל שנה לעוד ועוד מפעלים בהתאם למידת המסוכנות שהם מהווים, נתחיל עם המסוכנים ביותר, שכן מדובר בכ-60 שנמצאים בכחל רחבי הארץ".

"האיומים הולכים ומתגברים"

מפעלים שיהיו כפופים לפיקוח החדש יידרשו למנות מטעמם בעל תפקיד שיהיה אמון על קבלת הנחיות מיחידת הסייבר של המשרד להגנת הסביבה, לפעול לניטור המערכות השונות, לעדכן את תוכנות ההגנה ועוד. כל מפעל כזה יידרש גם לבצע מיפויים של מערכות ממוחשבות שמקושרות למלאים של חומרים מסוכנים.

בנוסף על כך, כל מפעל יהיה חייב לגבש תכנית למניעת סכנה לציבור ולסביבה כתוצאה מאירוע סייבר. על בסיס הערכת הסיכונים במפעל, ייקבע לכל מערכת ממוחשבת במפעל סיווג, בהתאם לחומרים המסוכנים שקשורים אליה. המפעלים יידרשו להגיש את התכנית שגובשה לאישור המשרד להגנת הסביבה, והיא תאושר במסגרת הביקורת המקדימה שנעשית במפעל טרם מתן היתרי רעלים.

"אנחנו לא מוכנים לאיומים האלה - והם הולכים ומתגברים", אומר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, בשיחה עם גלובס, ומזהיר: "מדובר באיומים שאינם פופולאריים ולכן עד עכשיו לא היתה השקעה של משאבים לקראתם".

תקיפות סייבר כלפי מתקנים תעשייתיים כבר אירעו במהלך השנים ברחבי העולם, אחת מהן, מתוקשרת במיוחד, כוונה ב-2010 נגד כור גרעיני באיראן באמצעות וירוס שנקרא סטוקסנט. התקיפה גרמה לשיבוש קריטי בתשתיות הכור, לסיבוב מהיר של הצנטריפוגות המשמשות לתהליך העשרת האורניום, ובשל כך להוצאתן מכלל שימוש.

תקיפה זו יוחסה בעבר לישראל ולארה"ב במסגרת מאמציהן לשבש את התקדמות איראן להשגת יכולות גרעיניות צבאיות.

מלבד תקיפה זו, במשרד להגנת הסביבה מונים עוד שורה של אירועי סייבר שהכו במקומות נוספים בעולם במשך השנים. לדוגמה,תקיפת מערכת הביוב באוסטרליה שגרמה להצפת שמורות טבע ולנזק סביבתי כבד, או הפגיעה ברשת החשמל במערב אוקראינה בסוף 2015. באותה תקיפה שובשה פעילותן של עשרות תחנות חשמל ושלוש תחנות כח, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות במדינה. תחקיר מקיף שנעשה בעקבות האירוע, העלה כי לא מדובר בהפסקת חשמל רגילה - אלא במתקפת סייבר.

המדינה מציתה לאט מדי

למרות פוטנציאל ההרס של פיגוע סייבר שיופנה כלפי מפעל גדול, המדינה מתנהלת בעצלתיים: ההחלטה על השתת הרגולציה החדשה על התעשייה התקבלה כבר בחודש פברואר 2015 בממשלה. מאז חלפו יותר מ-3 שנים, והשנה רק 60 מפעלים מבין אלפים יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני התקפת סייבר.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי התקדמות בתהליך הזה הייתה כרוכה בהשלמת הליכי ההקמה של מערך הסייבר הלאומי, שהוא הגוף שאמון על הכתבת המדיניות בנושא למשרדי הממשלה: "הייתי שמח מאד אם הביצוע היה יותר מהיר", אמר מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר והוסיף כי "עם זאת, אנחנו מתקדמים בנושא יפה מאד".

גורמים שונים במשרד התקשו להעריך את העלויות שיושתו על המפעלים בשל הדרישה מהם להטמיע מערכות חדשות להגנה מפני תקיפות סייבר. שם מציינים כי העלות המשרדית של ההיערכות לקראת השתת הרגולציה החדשה נאמדת בכמה מיליוני שקלים. לפי שעה, המדינה לא מתכוונת להשתתף בעלויות שיושתו על התעשייה כתוצאה מהתכנית הממשלתית להתאמת אמצעי הגנה למערכות היצור השונות. במשרד להגנת הסביבה אומרים שיעשו ככל יכולתם על-מנת להוריד את העלויות למינימום האפשרי, ולהשתמש במערכות שכבר קיימות במשרד מבלי לדרוש מהמפעלים רכש נוסף.

לרוב, מדובר על אמצעים שתפקידם ליצור הפרדה ברשתות הפנימיות שמפעילות את המערכות השונות במפעלים, ובכך להקטין את היקף הפגיעה בהם עקבות מתקפת רשת.

איום הסייבר על התעשייה נחשב לאיום מידי, כזה שאיש לא יכול להעריך את התממשותו זמן רב מראש. יתרה מכך, המתקפה עשויה להתגלות רק לאחר שהחדירה למערכות הבקרה ולמערכות ההפעלה של מתקן רגיש כבר בוצעה.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אנשיו מתפרצים עם הרגולציה לדלת פתוחה - שכן גם לתעשיינים עצמם יש אינטרס להגן על המערכות שלהם מפני תקיפות רשת באופן שעשוי להביך אותם מול לקוחות, לפגוע בתדמית החברה, לחשוף את סודותיה לפני חברות מתחרות ולהסב נזק כספי משמעותי: "אנחנו פועלים בתיאום עם התאחדות התעשיינים בנושא הזה, ולתעשיינים זה חשוב בדיוק כמו שזה חשוב לנו", אמר מנכ"ל המשרד דנציגר.

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הדד-ליין של טראמפ מתקרב, גורמים בישראל: "רגע האמת מגיע"

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה