גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דורשת ממפעלים בסיכון גבוה להתמגן מהאקרים

המשרד להגנת הסביבה ידרוש כבר בחודשים הקרובים מכ-60 מפעלים שמוגדרים בסיכון גבוה להשקיע מיליונים במיגון מפני תקיפות סייבר ● מפעל שלא ייערך, לא יקבל היתר רעלים ● בכיר במשרד להגנת הסביבה: "בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול"

בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/  צילום: Chris Helgren / רויטרס
בית זיקוק של חברת Suncor בקנדה/ צילום: Chris Helgren / רויטרס

המשרד להגנת הסביבה ומערך הסייבור הלאומי מוטרדים מאוד מהתרחיש הבא: מערכות הבקרה של מפעל כימי גדול שמחזיק מלאי חומרים דליקים או רעלים מסוכנים, מותקפות על-ידי האקרים שנמצאים בקצה השני של העולם; הם משבשים את אמצעי הבקרה שאמורים להתריע על תקלה, הלחצים בצנרת ההולכה הפנימית של המפעל עולים בפתאומיות, מערכות הקירור מושבתות, הטמפרטורות במערכות אחרות עולות - והמפעל הופך לפצצה מתקתקת.

איום הסייבר שהופך מוחשי יותר ויותר, הניע את משרדי הממשלה לפעולה - רגולציה חדשה שתושת בקרוב על התעשייה הישראלית. המדינה מתכוונת עוד השנה להקשיח את הפיקוח על היערכות התעשייה הכבדה לקראת מתקפות רשת הרסניות, ולחייב מפעלים רבים להטמיע מערכות ואמצעים לגילוי ונטרול מתקפות סייבר בזמן אמת.

הסכנה הגדולה בפיגוע סייבר מהסוג הזה היא פגיעה נרחבת בשלום הציבור ובסביבה באמצעות גרימה לדליפות מכוונות של שפכים רעילים שיזהמו את הקרקע או את מי התהום; פיזור של חומרים רעילים וגזים מסוכנים לאוויר; שריפה של חומרים מסוכנים; שפך חומרים רעילים למאגר מים או למערכות ניקוז מרכזיות ועוד.

מנכל המשרד להגנת הסביבה / צילום: אוריה תדמור

"כבר היו ניסיונות כאלה, ורק בשנה האחרונה אירעו שבעה ניסיונות לתקוף מפעל כימי גדול בישראל שנמצא בקרבת שכונת מגורים, ולא רחוק ממנו יש בית ספר", אמר לגלובס מנהל היחידה להגנה על מידע וסייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה, יעקב דולמצקי והוסיף כי "למתקפת סייבר יש פוטנציאל להסב נזק משמעותי יותר מזה שנגרם באירוע רגיל דליפת חומרים מסוכנים, בעקבות תאונה למשל".

היעד הסופי: מיגון 4,000 מפעלים

על פי התכנית המתגבשת, האכיפה בנושא תחל בחודשים הקרובים בכ-60 מפעלים שמוגדרים בעלי סיכון גבוה. הכוונה היא למפעלים המחזיקים בהיתר להחזקת חומרים רעילים או חומרים נפיצים ומסוכנים שדרושים לתהליכי פעילות היצור השוטפת שלהם.

במשרד להגנת הסביבה מסרבים לפרט על אילו מפעלים מדובר, אך על פי הערכות מדובר במפעלים ביטחוניים; בתי זיקוק; תעשיות כימיות ועוד. פעילויות בתחומים אלה נעשות לרוב במפרץ חיפה, באזור התעשייה באשדוד, באזור התעשייה נאות חובב שבנגב ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ.

את הרגולציה החדשה בנושא עתיד להוביל צוות מהיחידה להגנה על מידע וסייבר של המשרד, וזאת במסגרת המהלכים השוטפים שמקיים המשרד מול התעשייה מתוקף היתרי הרעלים שהוא מספקם למפעלים.

ההחלטה להרחיב את הפיקוח על התעשייה מחשש לתקיפות סייבר התקבלה בממשלה כבר בחודש פברואר 2015, תחת הכותרת "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר". עוד הוחלט כי כי יישום התכנית יעשה דרך מערך הרגולציה הממשלתי הקיים.

לקראת יישום החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה גיבש תכנית רב שנתית והקים בשנה האחרונה יחידה ייעודית להגנה על מידע וסייבר בתעשייה.

לפי התכנית, בסופו של דבר 4,000 מפעלים בכל רחבי הארץ יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני תקיפות סייבר.

"אנחנו פועלים על פי תורת ההגנה שגיבש מערך הסייבר ועל פי ההנחיות שמתקבלות ממנו", אמר מנהל היחידה דולמצקי בשיחה עם גלובס, והוסיף: "נרחיב את הפיקוח בכל שנה לעוד ועוד מפעלים בהתאם למידת המסוכנות שהם מהווים, נתחיל עם המסוכנים ביותר, שכן מדובר בכ-60 שנמצאים בכחל רחבי הארץ".

"האיומים הולכים ומתגברים"

מפעלים שיהיו כפופים לפיקוח החדש יידרשו למנות מטעמם בעל תפקיד שיהיה אמון על קבלת הנחיות מיחידת הסייבר של המשרד להגנת הסביבה, לפעול לניטור המערכות השונות, לעדכן את תוכנות ההגנה ועוד. כל מפעל כזה יידרש גם לבצע מיפויים של מערכות ממוחשבות שמקושרות למלאים של חומרים מסוכנים.

בנוסף על כך, כל מפעל יהיה חייב לגבש תכנית למניעת סכנה לציבור ולסביבה כתוצאה מאירוע סייבר. על בסיס הערכת הסיכונים במפעל, ייקבע לכל מערכת ממוחשבת במפעל סיווג, בהתאם לחומרים המסוכנים שקשורים אליה. המפעלים יידרשו להגיש את התכנית שגובשה לאישור המשרד להגנת הסביבה, והיא תאושר במסגרת הביקורת המקדימה שנעשית במפעל טרם מתן היתרי רעלים.

"אנחנו לא מוכנים לאיומים האלה - והם הולכים ומתגברים", אומר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, בשיחה עם גלובס, ומזהיר: "מדובר באיומים שאינם פופולאריים ולכן עד עכשיו לא היתה השקעה של משאבים לקראתם".

תקיפות סייבר כלפי מתקנים תעשייתיים כבר אירעו במהלך השנים ברחבי העולם, אחת מהן, מתוקשרת במיוחד, כוונה ב-2010 נגד כור גרעיני באיראן באמצעות וירוס שנקרא סטוקסנט. התקיפה גרמה לשיבוש קריטי בתשתיות הכור, לסיבוב מהיר של הצנטריפוגות המשמשות לתהליך העשרת האורניום, ובשל כך להוצאתן מכלל שימוש.

תקיפה זו יוחסה בעבר לישראל ולארה"ב במסגרת מאמציהן לשבש את התקדמות איראן להשגת יכולות גרעיניות צבאיות.

מלבד תקיפה זו, במשרד להגנת הסביבה מונים עוד שורה של אירועי סייבר שהכו במקומות נוספים בעולם במשך השנים. לדוגמה,תקיפת מערכת הביוב באוסטרליה שגרמה להצפת שמורות טבע ולנזק סביבתי כבד, או הפגיעה ברשת החשמל במערב אוקראינה בסוף 2015. באותה תקיפה שובשה פעילותן של עשרות תחנות חשמל ושלוש תחנות כח, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות במדינה. תחקיר מקיף שנעשה בעקבות האירוע, העלה כי לא מדובר בהפסקת חשמל רגילה - אלא במתקפת סייבר.

המדינה מציתה לאט מדי

למרות פוטנציאל ההרס של פיגוע סייבר שיופנה כלפי מפעל גדול, המדינה מתנהלת בעצלתיים: ההחלטה על השתת הרגולציה החדשה על התעשייה התקבלה כבר בחודש פברואר 2015 בממשלה. מאז חלפו יותר מ-3 שנים, והשנה רק 60 מפעלים מבין אלפים יידרשו להטמיע מערכות הגנה מפני התקפת סייבר.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי התקדמות בתהליך הזה הייתה כרוכה בהשלמת הליכי ההקמה של מערך הסייבר הלאומי, שהוא הגוף שאמון על הכתבת המדיניות בנושא למשרדי הממשלה: "הייתי שמח מאד אם הביצוע היה יותר מהיר", אמר מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר והוסיף כי "עם זאת, אנחנו מתקדמים בנושא יפה מאד".

גורמים שונים במשרד התקשו להעריך את העלויות שיושתו על המפעלים בשל הדרישה מהם להטמיע מערכות חדשות להגנה מפני תקיפות סייבר. שם מציינים כי העלות המשרדית של ההיערכות לקראת השתת הרגולציה החדשה נאמדת בכמה מיליוני שקלים. לפי שעה, המדינה לא מתכוונת להשתתף בעלויות שיושתו על התעשייה כתוצאה מהתכנית הממשלתית להתאמת אמצעי הגנה למערכות היצור השונות. במשרד להגנת הסביבה אומרים שיעשו ככל יכולתם על-מנת להוריד את העלויות למינימום האפשרי, ולהשתמש במערכות שכבר קיימות במשרד מבלי לדרוש מהמפעלים רכש נוסף.

לרוב, מדובר על אמצעים שתפקידם ליצור הפרדה ברשתות הפנימיות שמפעילות את המערכות השונות במפעלים, ובכך להקטין את היקף הפגיעה בהם עקבות מתקפת רשת.

איום הסייבר על התעשייה נחשב לאיום מידי, כזה שאיש לא יכול להעריך את התממשותו זמן רב מראש. יתרה מכך, המתקפה עשויה להתגלות רק לאחר שהחדירה למערכות הבקרה ולמערכות ההפעלה של מתקן רגיש כבר בוצעה.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אנשיו מתפרצים עם הרגולציה לדלת פתוחה - שכן גם לתעשיינים עצמם יש אינטרס להגן על המערכות שלהם מפני תקיפות רשת באופן שעשוי להביך אותם מול לקוחות, לפגוע בתדמית החברה, לחשוף את סודותיה לפני חברות מתחרות ולהסב נזק כספי משמעותי: "אנחנו פועלים בתיאום עם התאחדות התעשיינים בנושא הזה, ולתעשיינים זה חשוב בדיוק כמו שזה חשוב לנו", אמר מנכ"ל המשרד דנציגר.

עוד כתבות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת ב-24.5% במסחר המוקדם

אינטל נופלת ב-7% במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו