גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיריות רוצות הייטק: מה הן עושות בשביל זה?

הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו באוקטובר הקרוב, וזה הזמן לבדוק כיצד פעלו העיריות הגדולות במהלך הקדנציה החולפת כדי לקדם סטארט-אפים ומיזמים טכנולוגיים

פארק ההייטק בב"ש.  בעירייה לא רוצים להסתפק בו / צילום: אלון רון
פארק ההייטק בב"ש. בעירייה לא רוצים להסתפק בו / צילום: אלון רון

השנה היא שנת בחירות ברשויות המקומיות. כמו בכל שנת בחירות, אנו שומעים ללא הרף על החשיבות הרבה של ראשי הערים והעיריות במיצוב כל אחת מערי ישראל כהצלחה מסחררת, כשתחום הטכנולוגיה מככב.

נדמה שכל אחת מהערים הגדולות הפכה השנה ל"מעצמת סייבר", "מעוז יזמות" ו"מובילת חדשנות", הכל כמובן בחסות השלטון המקומי ובזכותו. מעל לכל בולט המונח אקוסיסטם, שמתאר מערכת של יחסי גומלין בין האקדמיה, חברות ההייטק הגדולות, הסטארט-אפיסטים והמשקיעים. עיריית תל אביב מתגאה באקוסיסטם החזק בישראל, חיפה הציגה את תכניתה לפיתוח האקוסיסטם שלה בפברואר, ירושלים מתהדרת באקזיט של מובילאיי, והמנטרה של ראש עיריית באר שבע היא "לוותר על האגו-סיסטם לטובת האקוסיסטם".

העיריות פועלות באמצעים שונים לקידום חדשנות, יזמות והייטק. בתחילת החודש התקיים מפגש התנעה של פורום אסטרטגי חדש בהשתתפות מקבלי החלטות ברשויות מקומיות מכל הארץ. המפגש התארח בתל אביב, והכוונה היא שהפורום ייפגש אחת לרבעון, בכל פעם בעיר אחרת. מטרת המפגשים היא דיון אסטרטגי בצרכי הרשויות המקומיות, ושיתוף פעולה ביניהן לצורך חיזוק האקוסיסטמים המקומיים.

דיברנו עם נציגים מרשויות ערי המטרופולין בישראל, כדי לבדוק מה מנחה את העירייה בבואה לקדם אקוסיסטם של יזמות, הייטק וחדשנות טכנולוגית בעירם. הרעיון שחזר על עצמו בכל השיחות הוא תפקיד ההייטק בצמיחה כלכלית ובקידום תעסוקה בעיר. הטענה היא שכל משרה בהייטק, מייצרת שתי משרות נוספות בתחומים המעניקים להייטק שירותים: רואי חשבון, עורכי דין, מסעדות, בתי קפה, ומשרות בתחומי התרבות והחינוך.

ת"א: התרחבות שדורשת רגישות

תל אביב היא עיר הסטארט-אפים של ישראל. פועלים בה 1,700 מהם - כשליש מכלל הסטארט-אפים בארץ. כ-40 אלף מתושבי תל אביב מועסקים בחברות הייטק, 10% מתושבי העיר. על פי נתונים משנת 2016, פעלו בתל אביב כרבע מחברות ההייטק בישראל; קרוב ל-40% מהמשקיעים הישראלים השקיעו בחברות הייטק בתל אביב ושיעור המשקיעים הזרים שהשקיעו בחברות הייטק בעיר עמד על 52%, וחברות הייטק ישראליות בתל אביב, היו אחראיות על שליש מכמות גיוסי ההון באותה השנה. בנוסף, בעיר פועלת אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית תל אביב-יפו, לצד מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.

העירייה פועלת כדי לשמר את מעמדה, הן באמצעות חיזוק ושימור האקוסיסטם הקיים, והן באמצעות הרחבתו לאיזורי דרום העיר ומזרחה. שימור מעמדה של תל אביב כעיר מרכזית ואטרקטיבית עבור יזמים, עובדי הייטק, סטודנטים ומשקיעים, מתבצע באמצעות הטבות ותמריצים שונים, לחברות, מוסדות ויחידים.

"הצעד הכי משמעותי הוא שאנחנו, יחד עם גופים אחרים, יצרנו מהלך לוגיסטי מול משרד הפנים להכרה בסטארט-אפים כ'בתי תוכנה', שזו קטגוריית מס שנהנית מארנונה מופחתת", סיפר איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת "עיר עולם" בעיריית תל אביב. לדבריו, המהלך יוצר לעירייה הפסדים של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, "אבל אנחנו חושבים שהערך של החברות האלה לעיר הוא מאוד גבוה".

איתן שוורץ / צילום: כפיר זיו

שוורץ סיפר כי נוסף על התמריצים, העירייה מפעילה "רשת של מרחבי עבודה שרובם מיועדים ליזמם טכנולוגיים. יש מרחב בנווה שאנן שמיועד למיזמים עם אוריינטציה חברתית-אורבנית. בתל אביב יש אמנם המון מתחמי עבודה פרטיים, אבל הערך המוסף שלנו הוא הגישה הישירה שיש לסטארט-אפים לעירייה לטובת פיילוטים בתוך מערכות עירוניות, והיכולת להשתמש בעיר כאתר ניסויים. אנחנו גם מקדמים שיתופי פעולה עם ערים בעולם שבוחנות אפשרות להטמיע את הטכנולוגיות הללו. זה מה שהסטארט-אפיסטים רוצים מאיתנו, כי הכסף זמין גם במקומות אחרים".

בנוסף אומר שוורץ כי "העירייה עוסקת בפתיחת מרחבי עבודה יזמיים טכנולוגיים בראייה ציבורית, בסקטורים שהעירייה רוצה לפתח כי השוק הפרטי לא מצליח. למשל, יש מתחם יזמות ביפו שמופנה לאוכלוסייה הערבית, ועוד אחד שאמור להיפתח בקרוב בשרונה ומיועד לבני נוער".

בנוסף לחיזוק הקיים, העירייה מתכוונת לפעול להבאת מוסדות אקדמיים וחברות הייטק גדולות לדרום העיר ומזרחה. במסמכי חזון העיר שמעגנים את מדיניות העירייה, נאמר כי זה יתבצע באמצעות מענקים ותוך "מימוש הפוטנציאל המצוי בדרום העיר ובמזרחה לקליטת חברות טכנולוגיה עילית וביו-טכנולוגיה, זאת הודות לערכי הקרקע הנמוכים" ול"סמיכות לשכונות מגורים מתחדשות, שבהן צפוי לגור כוח אדם מתאים לענפים האמורים".

הרחבת מעגל ההייטק התל אביבי אל מעבר לאיילון ורוטשילד היא מבורכת, אך מהלך כזה צריך להתבצע ברגישות כדי לכלול את תושבי האזורים הללו בהצלחה, ולא לדחוק אותם החוצה. הביטוי "צפוי לגור כוח אדם מתאים" בחזון העיר מעלה את החשש שהמתגוררים באזורים אלו כיום אינם נחשבים "כח אדם מתאים", ועלולים להיפגע.

העירייה מבטיחה להכניס מוסדות אקדמיים טכנולוגיים לאזורים אלו, באמצעות "תמיכה ישירה, לתקופה מוגבלת, בתקציבי המוסדות האקדמיים", לפעול ב"שיתוף פעולה עם המגזר העסקי, כדי לקדם בניית רובע מגורים לסטודנטים ולאנשי סגל אקדמי בקרבת מתחמי המכללות שיוקמו בדרום העיר ובמזרחה" וכן להמשיך בתכנית "הענקת מלגות לסטודנטים, תושבי דרום העיר", שכיום מוענקים בעיקר לסטודנטים המגיעים להתגורר באזורים אלה מבחוץ, ולא לתושבי המקום.

בעירייה אומרים על כך כי "לטובת צעירים בני המקום אשר נולדו וגדלו בשכונות, מחלקת העירייה את מלגת המאה בשיתוף מפעל הפיס ע"ס 10,000 שקל ואת מלגת השכונות ע"ס 3,500 שקל (60 סטודנטים ו-130 בהתאמה). בכדי להקל על יוקר המחייה ולסייע בדיור לסטודנטים, מעודדת העירייה בשיתוף המוסדות האקדמיים הנמצאים בשטחה מעבר של סטודנטים לדרום העיר וליפו ומחלקת להם מלגות בסכומים של 6000-10,000 שקל לטובת תשלום שכ"ד. בשנה האחרונה השתתפו בפרוייקט כ-270 סטודנטים". עוד נמסר כי חזון העיר צפוי להתעדכן בקרוב.

ב"ש: דרושים עוד יזמים ומשקיעים

אם בתל אביב האקוסיסטם קיים ומשגשג, בערים אחרות עדיין חסרים שחקנים משמעותיים. בשנים האחרונות הן פועלות לשנות את המצב הזה.

בבאר שבע פועלות אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. כ-9 אלף סטודנטיות וסטודנטים המתגוררים בעיר לומדים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', אמר ל"גלובס" כי עד לפני 4-5 שנים, כשחנכו את פארק ההייטק של באר שבע, גב ים נגב, אף אחד מהם לא היה נשאר בעיר.

הפארק, פרי יוזמה משותפת של עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, קם בשנת 2013, וכיום הוא מקום תעסוקה לכ-2500 עובדים, אשר כ-50% מתוכם מתגוררים בבאר שבע, ו-36% מהם מתגוררים בנגב. פארק ההייטק מקיים רצף גיאוגרפי עם הקמפוס הטכנולוגי של צה"ל, אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי סורוקה, המהווים את מה שדנילוביץ' מכנה ה"אקוסיסטם הבאר-שבעי".

הקמת הפארק התחילה להביא תעסוקה בחברות הייטק גדולות לעיר, אך ההצלחה האמיתית, כך מקווה דנילוביץ', תגיע עם מעבר צה"ל לדרום מצד אחד, ומקווה לראות תוצאות מההכרזה עליה כ"מרכז הסייבר הלאומי". עד שיתממשו הדברים הללו, קשה למדוד את ההצלחה.

"תפיסת העולם שלי היא שעיר, בטח עיר מטרופולין, אם היא לא יזמית, חדשנית ושיתופית, לא יכולה להיות רלוונטית במציאות של היום", אומר דנילוביץ', "משבר כמו זה שירוחם עברה, שבו קריסה של מפעל אחד מובילה, חלילה, לקריסה ולאבטלה גואה, מחייב אותנו לראות את העתיד".

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' / צילום: איל יצהר

דנילוביץ' אומר שההתמקדות של העירייה בקידום הייטק מגיעה כחלק משינוי רחב שחל בתפיסת תפקיד העירייה: "המציאות משתנה לנגד עינינו. המודל העירוני הישן כבר לא רלוונטי, ועם השנים דורשים מהרשויות המקומיות להיות עצמאיות כלכלית. המדינה מפחיתה את ההשתתפות שלה ורוצה שהעיריות ייצרו הכנסות עצמאיות, לא רק מארנונה, אלא גם ממסחר ותעשייה ומעידוד תעסוקה בעיר".

שני גורמים שחסרים בבאר שבע הם יזמים ומשקיעים. בשנה האחרונה העירייה החלה להתמקד גם בפיתוח יזמות: בימים אלה העירייה פועלת להקמת מרכז לסטארט-אפים בעיר העתיקה שבה מתגוררים סטודנטים אשר מקבלים מלגה מהעירייה, במטרה לשלב את ההייטק במרקם העירוני ולא להסתפק במתחם המבודד של פארק ההייטק.

צעד נוסף בתחום היזמות הוא התמיכה התקציבית מטעם העירייה לפעילות קהילת הסטארט-אפיסטים המקומית, Tech7. היוזמה התחילה לפני כשלוש שנים כקבוצה שארגנה מיטאפים מצומצמים יחסית, והפכה לפלטפורמה הכוללת מאות משתתפים קבועים באירועים ומפגשים, רשת של 14,000 חברים אשר מאגדת מעל 120 סטארט-אפים - כולם הוקמו בחמש השנים האחרונות.

יותם צוקר, מנהל הקהילה, אומר כי "אנחנו נמצאים עכשיו בשותפות עם עמותת מט"ע, עמותה שמשקיעה בסטארט-אפים בנגב. בחיבור איתם הבנו שהם לא מצאו סטארט-אפים בנגב, ואנחנו כמעט לא מצאנו משקיעים". עם זאת, הוא מעיד כי כבר נראים ניצנים של שינוי. השותפות עם עמותת מט"ע תגיע לשיאה ב-23 לחודש, אז עתיד להיערך אירוע היזמותSilicoNegevBGU, שבו צפוי להשתתף גם מנכ"ל מיקרוסופט בישראל אסף רפפורט.

חיפה: לגייס עוד 100 סטארט-אפים

חיפה היא עיר המונה 280 אלף תושבים, אשר 40 אלף מתוכם הם סטודנטים, ומחציתם לומדים בטכניון. מנכ"ל עיריית חיפה, גדי מרגלית, מציין זאת כ חת החוזקות העיקריות שלה. חוזקה נוספת היא הנוכחות החזקה של חברות בינלאומיות בפארק ההייטק בחיפה, אשר מעסיקות כעשרת אלפים עובדי מחקר ופיתוח. בשונה מעיריית באר שבע, עיריית חיפה לא מתמקדת בהבאת חברות גדולות לעיר, אלא שמה דגש על עידוד יזמות. היעד של העירייה הוא להגיע לכ-400 סטארט-אפים ב-2020.

ניגוד לאסטרטגיה המאפיינת את יתר העיריות שאיתן שוחחנו, עיריית חיפה לא מסתפקת במודל הטבות ותמריצים לצורך משיכת משקיעים ומיזמים טכנולוגיים. המנוע הכספי הוא העירייה עצמה, אשר מתכוונת להשקיע בסטארט-אפים דרך קרן עירונית - החברה הכלכלית לחיפה, גוף מסחרי הנמצא בבעלות מלאה של העירייה.

"אנחנו רוצים לייצר מנגנון תמיכה פיננסי בסטארט-אפים", אומר מרגלית, "הם נוסעים לרוטשילד, המקום עם השכירות הכי גבוהה בארץ, כי הכסף נמצא שם. למעשה, החברה הכלכלית מקימה בימים אלה קרן עירונית, ואנחנו מתעקשים שהיא תשקיע בעסקים שנמצאים בחיפה".

גדי מרגלית / צילום: תמר מצפי

לדברי מרגלית, הקרן תפעל במודל הון סיכון לכל דבר ועניין, ותתמקד בהשקעות החל מסבבי A. הקרן מתכננת להשקיע ב-8 עד 12 מיזמים בשנה, החל מחצי מיליון דולר במיזם ועד כמה מיליונים בודדים. הקרן צפויה לפעול מהשבועות הקרובים, אך כבר היום עיריית חיפה, דרך החברה הכלכלית, היא שותפה באקסלרטור Drive ומשקיעה דרכו במיזמים בשלבי סיד.

"המהלך הזה משתלב בהתחדשות העירונית שיש לנו בעיר התחתית. אנחנו מורידים לשם סניפים של האקדמיה, סטארט-אפים ומגורים", אומר מרגלית. "הסיפור השני הוא הפארק הנוסף שאנחנו פותחים, עם הפנים לנמל החדש של חיפה שיקום עוד שנתיים. יהיה בו כל מה שקשור לטכנולוגיות קמעונאיות ומרכזי הפצה. והדבר השלישי הוא בתי החולים האוניברסיטאיים, שיהיו מרכזיים בנושא של בריאות דיגיטלית".

איפה העירייה משתלבת בחדשנות בבתי החולים?

"בתחום הבריאות הדיגיטלית, מה שחסר יותר מכסף זה דאטה. החלטנו לייצר מאגר דאטה עירוני של בריאות, כדי שנוכל לתת גישה ליזמים אליו. אנחנו מקיימים דיונים כדי לפתח אסטרטגיה מול קופות ובתי החולים, ולראות באילו תנאים אנחנו נותנים גישה לדאטה".

ירושלים: אתגר שילוב החרדים והערבים

בניגוד לערים, פיתוחה הכלכלי של ירושלים מופקד בידי הרשות לפיתוח ירושלים, גוף ממשלתי אשר מקבל מהמדינה תקציב חמש-שנתי בגובה 400 מיליון דולר. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מכהן כיו"ר הרשות והיא הזרוע המרכזית שדרכה הוא פועל לקידום חדשנות טכנולוגית בעיר. בשיחה קצרה עם "גלובס" ציין ברקת כי בתור יזם לשעבר הנושא קרוב לליבו, ולכן החל לפעול לקידמו עוד לפני שהתמנה לראש עיר ב-2008.

סט המענקים והתמריצים בתחום הטכנולוגי, כולל תמריצים לחברות גדולות, לסטארט-אפים ולאקסלרטורים. התפיסה שעל פיה פועלת הרשות היא שחברות גדולות בוחרות לשבת במקומות שבהם פועלים סטארט-אפים ומרכזים סביבם כוח אדם איכותי.

בירושלים קיים פער ניכר בעוני בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בירושלים - 75% מהערבים חיו ב-2016 מתחת לקו העוני, לעומת 29% בקרב היהודים. העירייה מפעילה תכניות שונות שמטרתן לשלב גם חרדים ופלסטינים תושבי מזרח העיר בצמיחת ההייטק. עם זאת, במקרים של פערים משמעותיים, פרויקטים של חיזוק הכלכלה באמצעות עידוד של תעשייה מבוססת כמו הייטק, עלולים לדחוק לשוליים אוכלוסיות חלשות.

איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים, דוחה על הסף את הטענות בדבר ההשפעות השליליות של ההייטק, למשל בתחום העלאת יוקר המחייה והדיור: "זה צרות של עשירים. אני לא מכיר ראש עיר שלא רוצה לראות דרישה גבוהה לדירות מגורים". עם זאת, ביחס לאותה הסוגיה בתל אביב, הוא אמר: "תל אביב תהיה בבעיה בעוד 10 שנים. כולם בורחים לפריפריה והיא תהיה עיר זקנה".

עוזר הוסיף שהתוכנית הירושלמית כבר מראה תוצאות חיוביות: "ב-2012 כשהתחלנו היו כ-250 חברות סטארט-אפ, ואני נורא נדיב כשאני אומר את זה, היו 12 אירועי יזמות טכנולוגית בירושלים והיו כ-11 אלף עובדי הייטק בירושלים. היום יש כ-600 חברות, מאות אירועי יזמות בשנה, ו-18 אלף עובדים".

חנן ברנד, מייסד-שותף ויו"ר עמותת "מייד אין ג'רוזלם", חושב שיש עוד הרבה מקום לשיפור: "18 אלף עובדים זה לא המון, ירושלים היא עיר של כמעט מיליון איש". את העמותה הקים יחד עם רועי מונין ואוריאל שקורי ב-2013. לדברי ברנד, העמותה החלה בארגן מיטאפים, שמיד זכו להיענות של כמה מאות משתתפים באירוע. "אז הבנו שיש פה צמא", אמר ברנד, ותיאר תמונת מצב המזכירה את התמונה של חיפה: "לפי כל המחקרים יש בירושלים את כל מה שצריך בשביל אקוסיסטם של הייטק - אוניברסיטה, ומכללה להנדסה, וחברות הייטק גדולות, ונותני שירותים שכל חברה צריכה, ומענקים ממשלתיים. גילינו שמה שצריך זה את החיבור בין כולם".

חנן ברנד, מעמותת מייד אין ג'רוזלם / צילום: איל יצהר

יצירת החיבורים בירושלים מאתגרת במיוחד, אומר ברנד: "ההייטק מפוזר בכל העיר: קצת בגבעת רם, קצת בהר חוצבים, קצת בתלפיות, וקצת בשוק ובמרכז העיר". כיום, העמותה ממשיכה לארגן מיטאפים חודשיים, אך גם סיורי הייטק בעיר, מאגדת ומפרסמת משרות בתחום ההייטק בירושלים ואוספת ומנגישה מידע על המתרחש בסצנת ההייטק בעיר, לטובת יזמים חדשים. בנוסף, העמותה מנהלת קבוצת פייסבוק של כמעט 7,000 חברים, ביניהם הייטקיסטים, יזמים, אנשי הון סיכון ואנשי עירייה.

ברנד טוען שקהילת הייטק הירושלמית נוצרה "מלמטה", דרך חיבורים שנוצרו בין חלקי האקוסיסטם השונים, ולא בזכות יוזמה עירונית "מלמעלה": "הקהילה שלנו קמה בוטום אפ, לא כי העירייה אמרה 'בואו קחו מענק', אלא מדברים שכבר היו פה. יש לנו ראש עיר הייטקיסט אז זה התחבר לו טוב, אבל זאת לא הייתה יוזמה שלו, הוא פשוט ראה שיש פה דברים ושאל 'איך אני יכול לעזור?'. הרשות וראש העיר התייעצו איתנו ועם אחרים מה חסר ואיך אפשר לעזור".

אחת הבעיות המרכזיות שאיתן ירושלים מתמודדת היא מחסור בבניה משרדית, מה שעשוי לעכב את הגעתן של חברות גדולות לעיר. הפרויקט החדש, לבניית מגדלי משרדים בסמוך לרכבת בעיר, אמור לתת מענה מסוים למחסור זה. ברנד סבור שהפרויקט הוא מעט מדי ומאוחר מדי. לדבריו, הפרויקט צפוי להסתיים בעוד חמש שנים, "אבל צריך פתרונות עכשיו. וגם לא רק במרכז העיר אלא גם לחרדים וגם לערבים במזרח ירושלים".

תל אביב

● 1,700 סטארט-אפים

● 40 אלף מועסקים בהייטק

● רבע מחברות ההייטק בישראל

● פעילות בולטת: מהלך למען הכרה בחברות הייטק כבתי תוכנה

באר שבע

● 2,500 עובדים בפארק הסייבר

● כ-9,000 סטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה באוניברסיטת בן גוריון

● פעילות בולטת: הפיכת העיר ל"בירת הסייבר"

חיפה

● 300 סטארט-אפים

● 8,000 עובדים בפארק ההייטק

● כ-20,000 סטודנטים בטכניון

פעילות בולטת: הקמת קרן השקעות של 100 מיליון דולר באמצעות החברה הכלכלית

ירושלים

● 600 סטארט-אפים

● 18,000 עובדי הייטק

● תקציב ממשלתי של 80 מיליון דולר בשנה

פעילות בולטת: בניית המשרדים ליד תחנת הרכבת

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד