איור: גיל ג'יבלי
פינלנד, נורבגיה ושבדיה - המשתייכות למדינות הנורדיות - נחשבות לבעלות רמת השוויוניות הגבוהה בעולם בין נשים לגברים. השלוש מדורגות בצמרת המדינות, לפי מדד שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי, שכולל משתנים כמו פערי שכר, רמות השכלה, ייצוג בתפקידי מפתח, בריאות ועוד. ואולם מחקר חדש שפורסם בפברואר ועוסק בלימודי נשים בתחומי מדעים, הנדסה, מתמטיקה וטכנולוגיה (STEM), מעורר שאלות בנוגע לרמת השוויוניות האמיתית, או לחלופין להשפעות סותרות של תהליכים, שמצד אחד מקדמים שוויון בין המינים, ומצד שני עלולים לתקוע לו מקל בגלגלים. המחקר, שנערך על ידי גיסברט סטואט מאוניברסיטת לידס ודיוויד גרי מאוניברסיטת מיזורי, הציף פרדוקס - ככל שמדינות הן שוויוניות יותר, כך שיעור הנשים בלימודי STEM הוא נמוך יותר. בשלוש המדינות הללו עומד שיעור הנשים שלומד תחומים אלו על פחות מ-25%.
לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 30% מהסטודנטים להנדסה בישראל הן נשים, ו-21% מהסטודנטים במקצועות ההייטק. עידוד נשים ללכת ללימודי STEM הוא דבר רווח במדינות רבות בעולם, וכן בישראל, מתוך תפיסה שתחומים אלו מאפשרים להגדיל את שכר הנשים, הסובלות בדרך כלל מהפליה בתחום זה, ומתוך ניסיון להתנער מהתפיסות המקובלות שלפיהן מקצועות מסוימים הם "גבריים" ורצון לפתוח בפני נשים דלתות נוספות וליצור אצלן תחושת מסוגלות.
כך או כך, היה ניתן לצפות דווקא לתוצאה הפוכה מכפי שרואים במדינות הנורדיות, כלומר, שבמדינות שוויוניות יותר תהליכי הסוציאליזציה (חיברות) יהיו מצומצמים יותר, ובעקבות כך לא תהיה התייחסות למקצועות כ"נשיים" או "גבריים", תקרת הזכוכית לנשים תהיה גבוהה ביחס למדינות אחרות (אם בכלל), ושה"הבדלים" בין המינים יירדו מהשולחן. איך קרה שדווקא במדינות אלו שיעור הנשים בלימודי STEM הוא נמוך כל כך, ואילו במדינות עם רמת שוויוניות נמוכה משמעותית כמו אלג'יריה וטורקיה, נע שיעור הנשים בלימודי STEM סביב 40%?
שאלת הפערים ביכולות
הדבר שמעצים את הפרדוקס הוא העובדה שתוצאות מבחני פיזה שערך ה-OECD ב-67 מדינות העלו כי אין הבדלים בין היכולות של נשים וגברים בתחומי ה-STEM. לפי ניתוח תוצאות המבחנים, שעשו כ-472 אלף איש, ב-19 מדינות נשים קיבלו תוצאות טובות יותר, ב-22 מדינות גברים בלטו לחיוב, ובשאר המדינות לא היו הבדלים מהותיים בין המינים. ואולם המחקר הנוכחי כולל ניתוח מעמיק יותר של שלושה תחומים רלוונטיים: מדעים, מתמטיקה ומקצועות מרובי מלל. לפי הניתוח, החוזקה של נשים היא מקצועות מרובי מלל, ושל גברים החוזקות הן בתחומי המדעים והמתמטיקה.
אחת ההשערות של החוקרים היא שהתמודדות עם חומרי קריאה רלוונטית אמנם ללימודי STEM, אך ניתן לנצל את היכולת הזאת באופן מיטבי דווקא בתחומים אחרים. לכן, הם משערים שאישה שרוצה למקסם את היכולות שלה בוחרת במקצועות אחרים, לעתים כאלו שמשיקים ל-STEM כמו אחיות, ולעתים לא. החוקרים לא מתעמתים עם השאלה כיצד נוצר הפער ביכולות בין המינים.
הפרשנות הזאת עדיין איננה מספיקה כדי להסביר את ההבדלים בין מדינות יותר שוויוניות לפחות שוויוניות. החוקרים מציינים גם כי גברים יותר נלהבים ללמוד את תחום ה-STEM בכל המדינות אבל עוד יותר במדינות שוויוניות. הדבר דווקא עשוי להעיד על הבניות חברתיות, שבאות לידי ביטוי דווקא במדינות שוויוניות, שגם נהנות ממדיניות רווחה מקיפה. המדיניות הזאת מספקת מערך תומך לאנשים, ומפחיתה את התלות שלהם בשכר העבודה שלהם. כך, אנשים יכולים לעבוד במקצועות שלא מתחום המדעים, למשל הוראה, ועדיין להרוויח שכר גבוה יחסית. לפי נתוני ה-OECD, ב-2015 אכן הייתה שליטה נשית בתחום ההוראה בפינלנד. 80% מהמורים היו נשים.
זאת יכולה להיות הוכחה לכך שקיימות הבניות חברתיות, אחרת היה צריך לראות התפלגות שווה של נשים וגברים בלימודי המדעים ובמקצועות נוספים. במלים אחרות, אולי העובדה שהנשים לא תלויות בתחומי המדעים כדי להרוויח שכר נאה מאפשרת להן לבטא את התחושות האמיתיות שלהן כלפיו, כמובן תחת השפעה של תפיסות מגדריות.
מחקר שערכה החוקרת פרופ' סיגל אלון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ופורסם ב-2015, מתייחס להבדלים בין נשים לגברים בבחירת חוג הלימוד ומעלה כי יש השפעה של כוחות תרבותיים-מסורתיים, כלומר הם אכן מושפעים מתפיסות מגדריות. אלון ערכה את המחקר עם פרופ' תומס דיפריט מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב. השניים בחנו במשך עשר שנים את עדיפויות המועמדים ללימודי הנדסה בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. לפי המחקר שלהם, בעדיפות הראשונה שנשים וגברים מסמנים הם מושפעים מתפיסות מגדריות, ואילו בעדיפות השנייה רואים השפעה גם של כוחות שוויוניים.
"בעדיפות הראשונה - שהיא החשובה יותר - זה בא לידי ביטוי במשקל שנותנים המועמדים לשיקולים שונים", אומרת אלון. "השיקולים הם לקיחת סיכונים, כלומר הסיכוי שיש למועמד להתקבל לחוג בהינתן הציונים שלו וסף הקבלה; השכר ההתחלתי המצופה של בוגרי החוג; ושיעור הנשים בחוג. יש השערות שנטילת סיכונים מושפעת מסיבות ביולוגיות, אבל אם זה היה נכון אז זה היה משפיע גם על הבחירה השנייה של המועמד", הוסיפה אלון.
אלון, שמחקריה מתמקדים בדינמיקה ובגורמים לאי שוויון בהשכלה גבוהה, אומרת כי כל הסובבים אותנו יכולים להיות סוכנים של סוציאליזציה מגדרית - הורים, חברים, מורים וכו', והם אלו שמשפיעים על בחירות של אנשים. "ההורים הם המקור המרכזי לרמת אי-שוויון. אם היינו רוצים שוויון מוחלט, היינו צריכים לגדל את כל הילדים יחד. השינויים הם מאוד הדרגתיים ואיטיים, לוקח זמן עד שהם מחלחלים לכל שכבות האוכלוסייה ומשפיעים גם על החינוך. לכן יש משהו מעודד בתוצאות שלנו", אומרת אלון.
תהליכים איטיים הם אולי ההסבר היחיד שמעודד בהקשר של המדינות הנורדיות - כלומר, יש שוויון קודם ברמות השכר, בחלוקת התפקידים ובעמדות מפתח, והדבר יחלחל בהדרגה לאופן שבו מחונכים הילדים. ואולם כאן הפרדוקס בא לידי ביטוי בעוצמה הגדולה ביותר - אם הילדים רואים הבדלים בשוק התעסוקה בין נשים לגברים, ולמשל רואים שחלק גדול מהאמהות שלהם עובדות בהוראה, אז הדבר דווקא בולם חלחול של תפיסות א-מגדריות. כך, העובדה שנשים לא צריכות להילחם כדי להצליח במקצועות גבריים שגם מכניסים שכר גבוה יותר עלולה בעצם לשמר מבנים מגדריים מסורתיים. אולי כמו שאלון אומרת, צריך יותר מדור אחד כדי לראות את השינוי.