אריה דרעי / צילום: תמר מצפי
שר הפנים אריה דרעי ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הגיעו היום להסכמות לגבי מחירי קייטנות החופש הגדול בגני הילדים, לפיהן השנה יתקיימו הקייטנות בהתאם למחיר המפוקח שקבע דרעי. המשבר פרץ בימים האחרונים בעקבות ביקורת והסתייגות של הרשויות המקומיות בנוגע למחירי הקייטנות המפוקחים עליהם הודיע דרעי בפברואר. ברשויות טוענים שהמחירים המפוקחים נמוכים מדי, והן יידרשו להשלים מכיסן סכומי כסף גבוהים. כדי לסייע להם איפשר משרד הפנים לקבוע מספר נרשמים מינימלי, כלומר לא לחייב אותם לפתוח קייטנות גם עם מספר ילדים קטן. כמו כן, הם יוכלו בסיטואציה מסויימת להעלות את מחירי הקייטנות. הצדדים החליטו גם על הקמת ועדה נוספת שתדון במחירי הקייטנות, לאחר שוועדה דומה הגישה המלצות באותו נושא לפני כשנה.
המשבר, שכלל בין היתר כיפופי ידיים בין הממשלה לשלטון המקומי, יכול ללמד אותנו כמה דברים על איך מתקבלות ההחלטות בדרגים הגבוהים. 5 הערות:
1. מי אחראי על החינוך - שר הפנים או שר החינוך?
מי משפיע יותר על מערכת החינוך - שר הפנים אריה דרעי או שר החינוך נפתלי בנט? בנט, למשל, יכול להנהיג תקצוב דיפרניאלי אגרסיבי, אבל הרשויות המקומיות מוסיפות לתקציבי החינוך סכומים שנעים החל ממאות שקלים לתלמיד בשנה ברשות ענייה, ועד כ-10-15 אלף שקל לתלמיד ברשות עשירה. נכון להיום, אין בידי משרדי הממשלה את נתוני התקצוב של הרשויות, ולכן אין תמונה מלאה לגבי פערי התקצוב בין הרשויות.
במצב בו משרד הפנים והרשויות משפיעים כל כך על תחום החינוך, לא מפתיע שגם את הקייטנות המפוקחות הוביל משרד הפנים. ואולם, ההתנערות של משרד החינוך מהנושא תמוהה למדי - למשרד יש שתי תוכניות שבמסגרתן הוא מספק לילדים מסגרת בימי החופש: "בית הספר של החופש הגדול", שהנהיג שי פירון וכולל רק את כיתות א'-ג', ו"בית הספר של החגים", שהנהיג בנט וכולל גם את גני הילדים. במשבר הנוכחי משרד החינוך לא מעורב כלל. לכן, גם מנכ"ל משרד הפנים וגם חיים ביבס האשימו אותו ב"בריחה מאחריות".
2. הרשויות המקומיות כל יכולות?
בחודש ינואר החליט בנט כי הוא מתחיל את "בתי הספר של החגים" כבר בחג הפסח כעבור כשלושה חודשים. זה לא הותיר לרשויות המקומיות זמן להתארגן על צוותי הוראה, והן מצדן התרעמו על ההחלטה. לאחר פגישה בין הצדדים, נרתם משרד החינוך לעזור בגיוס כוח אדם, אבל הדפוס לא חדש - בממשלה מקבלים החלטות, והרשויות המקומיות צריכות לעמוד דום.
האם זאת בעיה? למעשה, הרשויות המקומיות הן מעין גוף מבצע של הממשלה, ולכן ככה זה צריך לעבוד. ואולם, האם הקשיים של הרשויות נלקחים בחשבון, או שמא הן קורבנות של הסיטואציה הפוליטית ושל רצון הפוליטיקאים לקדם את עצמם?
במקרה הזה, יש גם משמעות תקציבית. דרעי פירסם את ההחלטה על מחיר הקייטנות רק בפברואר האחרון, לאחר שנסגרו תקציבי הרשויות ל-2018, ובכך בעצם גזר עליהן גירעון תקציבי - מבלי שהסכים לממן את המהלך מתקציב משרדו. הרשויות המקומיות מנהלות מאבק על הקייטנות, אבל הוא אינו נגמר במאבק המצומצם הזה. הן מאותתות לכל השרים בממשלה - בפעם הבאה תובילו מהלכים איתנו, ולא נגדנו.
3. כמה רחוק מתכננים ללכת שרי הממשלה?
לפני כשבוע פורסם דו"ח מבקר המדינה שעסק בין היתר ברפורמת "למידה משמעותית" שהנהיג שי פירון. המבקר מתח ביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות של משרד החינוך. בדוח צוין כי החלו ביישום התוכנית מוקדם מדי, דבר שיצר בעיות רבות. בדיעבד, אם היו מחכים לשנה שאחרי, פירון כבר לא היה במשרד ולא בטוח שהתכנית הייתה יוצאת לפועל.
השרים, כמו בנט ב"בית הספר של החגים", רוצים להראות הישגים. הם מבינים שבמציאות הפוליטית הנפיצה שלנו, עדיף לעשות את זאת מוקדם ככל האפשר. דרעי רצה קייטנות מוזלות כבר בשנה שעברה, אבל הרשויות המקומיות התנגדו כי זה היה זמן קצר מדי לפני החופש הגדול. הוא אמנם חיכה שנה, אבל בסוף קבע את המחיר רק בפברואר. בימים אלו יש רשויות שהקפיאו את ההרשמה בשל אי הבהירות סביב מחירי הקייטנות. אולי זה רק אחד מהאיומים של הרשויות המקומיות, אבל זאת המציאות בשטח - חודש וחצי לפני החופש הגדול, והיתה קיימת עמימות בשטח.
4. הקמת ועדות - דרך לפתרון מחלוקות
בישראל יש הרגל - מכנסים ועדה מקצועית, מקיימים דיונים, שומעים מומחים, מגישים המלצות, ובסופו של דבר הן לא מתקבלות. זה אמנם לגיטימי כי אלו באמת רק המלצות, אבל תמיד עדיף להסתמך בקבלת ההחלטות על צוות מומחים. במקרה הזה דרעי לא אהב את המלצות הוועדה מכיוון שחשב שצריך לאפשר למשפחות לשלם פחות כסף, והוא הפחית את המחיר המפוקח בעשרות אחוזים. קבלת ההמלצות היתה כנראה מורידה את להבות המחאה של הרשויות המקומיות - יותר קשה להתווכח עם דו"ח מנומק מאשר עם החלטת שר. לפי הרשויות, המחיר שקבע השר לא מתבסס על המלצת הוועדה, טענה שהוכחשה על ידי משרד הפנים, שלא סיפק הוכחות. הסיכום הנוכחי כולל הקמת ועדה נוספת, ששוב תבחן את מחירי הקייטנות. זאת הדרך לפתור מחלוקות בישראל.
5. האם המדינה צריכה לפקח על מחיר הקייטנות?
לפני כשנה עבר חוק הצהרונים שיזם שר האוצר משה כחלון - ובמרכזו פיקוח מחירים. ברשויות החזקות, בהן ההורים שילמו סכומים גבוהים וקיבלו שירות טוב יותר, היתה התקוממות. כעת הם אמנם משלמים סכומים נמוכים יותר, אבל גם לא מרוצים מהשירות. זה עלול לחזור גם בקייטנות. אבל הפעם יש הבדל אחד - רשויות מקומיות יכולות לפתוח גם קייטנות יקרות יותר, ויש כמובן גם קייטנות פרטיות.
ואולם, השאלה היא האם באמת אפשר לקיים קייטנה זולה, או שהרשויות באמת צריכות להשלים סכומי כסף על חשבון יצירת גירעון? הרשויות הן אלו שמספקות את השירות לתושבים, והן לא ירצו לספק שירות דל, בטח לא בשנת בחירות. לא בטוח שפיקוח מחירים הוא הפיתרון לכל הצדדים, ואולי היה צריך להנהיג דווקא מנגנון דיפרנציאלי, בשתי רמות - בין הרשויות וגם בין התושבים.