משרדי מע"מ בתל אביב / צילום: תמר מצפי
לפני כשלוש שנים פורסמה החלטת מיסוי של רשות המסים, אשר היכתה גלים בקרב סוחרים פרטיים בשוק ההון, ובחברות הסוחרות בשוק ההון בהון עצמי ("חברות נוסטרו"), שלפיה פעילותם מסווגת כפעילות של "מוסד כספי", ועל כן חייבת ב"מס רווח". עד לאותה החלטה דרמטית, היה ברור לכל, כי פעילות השקעתית בניירות ערך עבור עצמך איננה חייבת במס ערך מוסף, ורק פעילות של מי שקונה ומוכר ניירות ערך בשביל אחרים, או מי שמנהל כספים - כמו בנקים, חייבת במס מכוח חוק מס ערך מוסף.
חוק מע"מ קובע שפעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה אינה מהווה "מכר", והנייר אינו מהווה "נכס", ועל כן לא חל על עסקה זו חיוב במס. החלטת רשויות מע"מ לחייב פעילות זו נסמכת על שני סעיפים בחוק מע"מ, המאפשרים באופן עקיף להטיל מס על עסקאות בשוק ההון.
מדובר בשני סעיפים שנויים במחלוקות ובפרשנות מרחיבה של רשות המסים ביחס אליהם. האפשרות הראשונה, היא סיווג פעילות כפעילות של "מוסד כספי", ורישומו של הגוף ככזה, דבר המביא כאמור לעיל לחיוב במס בשיעור של 17%. לחלופין, סיווג פעילותו של עוסק מורשה כפעילות של "מוכר ניירות ערך", שמשמעותה הטלת מס ערך מוסף על ההפרש בין מחיר המכירה של נייר הערך למחיר קנייתו.
עדות להשלכות ההחלטה של הרשות
בתקופה האחרונה אנחנו עדים להשלכות ההחלטה של רשות המסים, וזאת במסגרת שומות שעורכת הרשות לחברות וליחידים הסוחרים בניירות ערך, שבמסגרתן מטילים עליהם מס בשיעור של 17%, שעד עתה כלל לא היה מוטל עליהן. שניים מהתיקים הללו כבר קיבלו ביטוי בפסקי דין של בתיק המשפט, כך למשל בפרשת אקוויטס (ע"מ 25935-02-16) ולאחרונה בפרשת טריידומטיקס (ע"מ 14338-02-15).
בפרשת אקוויטס עסקה החברה במחקר ופיתוח של אלגוריתם למסחר מתוכנה בשוק ההון, וכן סחרה באמצעותה בשוק ההון. היא ערערה על סיווגה כ"מוסד כספי", ובית המשפט, תוך שהוא דוחה את טענותיה ביחס לחוקיות הסיווג כמוסד כספי, קבע שלרשויות מע"מ מסור שיקול דעת לקבוע כי "חברות נוסטרו" מהוות מוסד כספי, וכי העוסקים במכירה ובקנייה של ניירות ערך מהווים עוסקים החייבים במע"מ ביחס להפרש שבין מחיר מכירתו של נייר ערך למחיר קנייתו, אף אם פעילות זו היא למטרות עצמיות.
החברה מהווה מעין מתווך בני"ע
בפסק דין מאוחר יותר, בעניין טריידומטיקס, מדובר היה בחברה הסוחרת בניירות עורך בשוק ההון, שיש לה הכנסות מ"עשיית שוק" מהבורסה לניירות ערך. גם במקרה זה, דובר בחברה שפיתחה תוכנה למסחר בשוק ההון, שעה שהורשתה על-ידי הבורסה כ"עושה שוק".
נטען כנגד החברה, שמעצם פעולתה כ"עושה שוק", דהיינו הפעולות של הקנייה והמכירה של ניירות ערך במטרה להגדיל את המסחר, היא מהווה מעין מתווך בניירות ערך, ועל כן חייבת במס ערך מוסף על רווחיה כ"עוסק מורשה".
מנגד טענה החברה, כי פעולותיה נעשות אך ורק במסגרת חשבון הנוסטרו שלה, ופעילותו כ"עושה שוק" איננו העיסוק שלה. בית המשפט קבע באופן עקרוני כי ניתן לרשום כעוסקים מורשים "עושי שוק", ובמקרה הנדון היקף פעילותה עולה לכדי עסק. אולם, קובע בית המשפט, אין בהכרעתו כדי להכריע בשאלה האם המחוקק התכוון בכלל לכלול במסגרת החייבים במס את מי שפועל במישור ההשקעתי בבורסה.
יתר על כן, בית המשפט שותף בעניין טריידומטיקס (השופט קירש) לביקורת שהובעה לא אחת ביחס לחוסר העקביות שבחוק מע"מ בנוגע למיסוי פעילות בתחום ניירות ערך, ואף אינו שולל פרשנות שלפיה לא ניתן לסווג כעוסקים מורשים "שחקני נוסטרו רגילים" (שאינם עושי שוק). טרם ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
במסגרת זו נבחנה שוב השאלה: האם רכישת ניירות ערך ומכירתם הן עסקה במע"מ לאור העובדה שנייר ערך אינו נחשב "נכס". נוסף על כך, טרם נדונה עדיין ולא נבחנה שאלת החיוב במע"מ או במס רווח, כאשר המסחר בניירות הערך הוא בחו"ל או בחברה זרה.
■ עו"ד ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר. עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד