חרדי בירושלים / צילום: ראסל בוייס, רויטרס
אחד הדברים הכי חשובים בתכנון לטווח ארוך בישראל הוא הרכב האוכלוסייה - מה יהיה חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית בכלל האוכלוסייה והאם תהיה לכך השפעה על איתנות הכלכלה, על שוק העבודה, אי השוויון במדינה ועוד. לפי התחזית הבינונית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), החרדים יהוו בשנת 2059 כ-35% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.
החישוב של הלמ"ס מבוסס על תחזיות פריון לאוכלוסיות השונות, אך מחקר חדש של מכון טאוב קובע כי שיטת החישוב הזאת מפספסת מגמות בחברה החרדית, וכי שיעור החרדים יהיה נמוך יותר. החוקרים, אלכס וינרב ונחום בלס, בחנו מעבר בין המגזרים באמצעות מעבר תלמידים במערכת החינוך, שמחולקת לזרמים דתיים. לפי המחקר, החרדים יהוו כרבע מהאוכלוסייה היהודית.
החוקרים בדקו את מספר התלמידים בכיתות א' לפי זרם דתי לעומת מספרם הצפוי בהתאם לשיעורי הפריון של קבוצות האוכלוסייה השונות על פי נטייתן הדתית, ואת היקפי המעברים בין סוגי הפיקוח בין כיתות א' ל-ח'. הממצאים מעלים כי החינוך הממלכתי מתרחב מעבר לצפוי, לעומת צמצום בזרמים הממלכתי-דתי והחרדי. הגורם העיקרי לכך הוא תנועה רבה יותר מהזרמים הדתיים לחינוך הממלכתי מאשר בכיוון ההפוך.
לפי מחקר קודם של בלס וחיים בלייך, המגמה ממשיכה גם בגילאים מאוחרים יותר, בשנות התיכון וכן בהמשך החיים. אינדיקציה נוספת לכך מצאו וינרב ובלס בהשוואה בין מספר המצביעים הצפוי למפלגת יהדות התורה, על סמך שיעורי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה החרדית, למספרם בפועל (שהיה נמוך יותר).
אחד החידושים במחקר הוא בכך שהם עקבו באופן פרטני אחרי כל תלמיד, כולל האפשרות שנשאר כיתה או הפסיק את לימודיו לפרק זמן כזה או אחר. אוכלוסיית המחקר היא תלמידים שנולדו בשנים 1992-2003. אחת ההסתייגויות היא שלהורים להורים יש נטייה לשלוח את ילדיהם לחינוך בנטייה דתית יותר מהנהוגה בבית, אבל זה אומר שהאוכלוסייה עשויה להיות עוד פחות דתית ממה שהחוקרים סבורים.
מהמחקר עולה כי בעוד שהגידול במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי תואם את מגמות הפריון לאורך כל התקופה, ההתאמה בחינוך החרדי מתקיימת רק עד 2012. מאז, לפי החוקרים, היה מספר התלמידים בזרם זה נמוך בכ-7.5% מהמספר שצפו לפי שיעורי הפריון. בחינוך הממלכתי היה מספר התלמידים גדול מהצפוי, והגידול השנתי עמד בממוצע על יותר מ-2%.
לפי המחקר, החינוך הממלכתי-דתי סובל מנטישה משמעותית - שיעור העוזבים עמד על כ-20% מהבנות ו-25% מהבנים, כשרובם עברו לחינוך הממלכתי. את החינוך החרדי עזבו כ-11% מהבנות וכ-13% מהבנים - 6.5% עברו לחינוך הממלכתי-דתי וכ-4.5% אחוזים לחינוך הממלכתי.
"משמעות המעברים בין הזרמים היא האטה משמעותית בקצב הגידול של האוכלוסייה הדתית, האטה קלה בגידול האוכלוסייה החרדית, ועצירת הירידה - ואף עלייה קלה - בקצב הגידול של האוכלוסייה החילונית בישראל", מסבירים חוקרי מרכז טאוב וינרב ובלס. "נראה כי אפשר להניח ברמת הזהירות המתבקשת שהחברה הדתית והחברה החרדית עוברות תהליכים משמעותיים של חילון, או לפחות של ירידה ברמת המחויבות הדתית", הוסיפו החוקרים.