גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולס פארגו: הבנק המרושע בעולם רוצה לבקש מכם סליחה

וולס פארגו דווקא יצא בקלות יחסית ממשבר 2008 וכבש בשלב מסוים את הצמרת כבנק הגדול בארה"ב ● סדרה של תרמיות במשך שנים, בראשן פתיחה של חשבונות מזויפים ללקוחות שכלל לא ביקשו זאת, פגעו קשות בתדמיתו ובאמון הציבור בו ואף כיוונו אליו את חיצי הרגולטור ● בקמפיין חדש מנסים בוולס פארגו לפתוח דף חדש - האם זה יצליח?

סניף של וולס פארגו / צילום: רויטרס, Mario Anzuoni
סניף של וולס פארגו / צילום: רויטרס, Mario Anzuoni

"אנחנו יודעים מה ערכו של אמון", מכריז הקריין בפרסומת בזמן שדמותו של בוקר רוכב על סוס ודוהר בערבות, נשקפת מהמסך. "נוסדנו על זה. כשהמדינה הלכה מערבה כדי למצוא זהב, אנחנו נשאנו אותו חזרה למזרח".

הסוס מתחלף בכרכרה נושאת את השם וולס פארגו. הקריין ממשיך: "באמצעות קיטור, סוסים ורכבות לאורך השנים בנינו על האמון הזה. תמיד מצאנו את הדרך. עד... שאיבדנו את זה".

וולס פארגו בהחלט איבד את זה. הבנק השלישי בגודלו בארה"ב נמצא במסלול ישיר לקעקוע תדמיתו כשחקן הכי רע במערכת הבנקאית המקומית, לא מעט בשוק שהצמיח מתוכו את משבר הסאב-פריים. בשנתיים האחרונות הפך וולס פארגו לשק החבטות (בזכות) של הרגולטור האמריקאי, שהטיל עליו קנסות בהיקף מצטבר של 2.5 מיליארד דולר. לאחרונה אף הגדיל הרגולטור לעשות ואסר על הבנק, במעין צעד מיואש וחריג, לצמוח מעל היקף הנכסים הנוכחיים שלו (1.95 טריליון דולר) עד שיוכיח כי תיקן את דרכיו.

רכבת ההרים של וולס פארגו

הוא איבד את מעמדו כבנק הגדול בארה"ב, ואת מקומו כמלווה המשכנתאות הגדול ביותר; הוא איבד מהיקף החשבונות החדשים שנפלו ב-43% בשנה האחרונה ומהיקף כרטיסי האשראי שהוזמנו, שצנחו ב-55%; והכול השתקף במניה שעלתה בחמש השנים האחרונות רק ב-32% - רבע מהמתחרים.

השערורייה שבלב המשבר היא פרשה של חשבונות מזויפים שנחשפה בספטמבר 2016. אז קנסה הרשות להגנת הצרכן האמריקאית (CFPB) את וולס פארגו ב-185 מיליון דולר בטענה שבין 2011 ל-2015 פתחו עובדי הבנק 2 מיליון חשבונות והוזמנו למעלה מחצי מיליון כרטיסי אשראי ללקוחות שכלל לא ביקשו זאת. הפרקטיקה ארוכת השנים נוצרה כדי לעמוד ביעדי מכירות אגרסיביים שדרשה ההנהלה הבכירה - שמונה חשבונות בנק שונים לכל לקוח. למה שמונה? את זה הסביר המנכ"ל דאז, ג'ון סטאמפף, בדוח פנימי ב-2010: "Eight Rhymes with Great".

ברגע שהציבור הפך מודע לפרשה, נפתחו שערי הגיהינום. כל אירוע משמעותי שהתרחש בחברה מנקודת זמן זו והלאה, ואירועים רבים לפני כן, נבחנו בצל ההסכם שנחתם בין וולס פארגו ל-CFPB, ולא שלא בצדק. הציבור, המשקיעים והמחוקקים הבינו ששיטו בהם שנים. כעת הבנק רוצה שהציבור האמריקאי יידע שהוא מצטער, ממש מצטער. בפעם הראשונה מצטער באמת. הוא עושה זאת באמצעות קמפיין פרסומי ורשימה של צעדים יזומים לכאורה שמעידים על ניקוי של תרבות תאגידית לקויה.

שערוריית האוברדראפט

החטא הקדמון מתחיל עוד בשנת 2010 כשנפתחו הליכי חקירה מול הבנקים הגדולים בארה"ב על מדיניות האוברדראפט (משיכת היתר) שלהם. עד אז נהגו הבנקים לארגן את סדר החיובים של הלקוחות כך שיניבו להם את עמלות המשיכה הגבוהות ביותר. וולס פארגו הנהיג את השיטה בצורה האגרסיבית מכולם. ההכנסה של הבנק מאוברדראפט זינקה פי חמישה לעומת זו של בנקים אחרים, ושורת ההכנסה הזו הפכה לשנייה בגודלה עבור וולס פארגו. כשנקנס על חלקו במניפולציה, הוא היה הבנק היחידי - מבין 30 אחרים - שבחר להילחם בתביעה. ערעור אחר ערעור הוא משך את התובעים שש שנים עד שמיצה כל משאב, הפסיד ושילם את הקנס.

המקרה היה זרז לתגובה הגנתית של הבנק שאף אחד לא ציפה לה, תוך שהוא נשען על סעיף קטן בטופסי פתיחת החשבון שמחייב כל לקוח לפתור מחלוקות בהליך בוררות אחד על אחד, מול הבנק. "בוררות היא הדרך ההוגנת, היעילה והמוצלחת ביותר עבור הלקוחות כדי לפתור מחלוקת משפטית", טענו פרקליטי הבנק בבית המשפט.

וולס פארגו

ההערכות הן כי המהלך ימנע ממיליון לקוחות פגועים של הבנק לזכות לפיצויים, משום שתביעות ייצוגיות נועדו בדיוק לחלשים, שכלל לא יודעים כי זכויותיהם נפגעו או שאין להם ההון כדי להיכנס להליך בוררות, על מנת לקבל חלק מהכספים שנלקחו מהם שלא בצדק. עד כה, מבין 4.3 מיליון לקוחות שנפגעו מפעילות לא חוקית של הבנק, רק 250 פתחו הליך בוררות מול הבנק ורק שניים זכו.

ההנהלה הפגינה חוסר עניין

בחזרה לפרשת החשבונות המזויפים: באפריל 2017 פרסם הבנק דוח ביקורת עצמאי שהוזמן על ידי מועצת המנהלים. בדוח פורטו הכשלים התרבותיים והמערכתיים שאיפשרו את יצירתם של מיליוני חשבונות מזויפים. בעקבות הבדיקה נמצא כי מדובר על כ-3.4 מיליון חשבונות וכרטיסי אשראי - 36% יותר מהערכות הראשונות.

אלא שמה שנראה צעד מבורך ועצמאי לכאורה, לא צמח מהחברה או ממועצת המנהלים, שלפני ואחרי ספטמבר 2016 הפגינו חוסר עניין בהבנת המקרה עד תומו. למעשה, הדוח הוזמן רק אחרי שהבנק נקנס על ידי הרגולטור האמריקאי בתום בדיקה של שישה חודשים. וגם אז, לא הכריז הבנק על פתיחת חקירה עצמאית, אלא המתין עד שננזף בעוצמה על ידי חברי הסנאט האמריקאי בשימוע.

אבל יותר מהעיתוי, ברור כי הדוח לא הפיק כל שינוי בתרבות התאגידית של הבנק. ביוני, רק שלושה חודשים אחרי פרסומו, נחשף - שלא בעזרת וולס פארגו - כי הבנק נוהג לשנות את תנאי המשכנתא של לקוחותיו ללא ידיעתם. חודש מאוחר יותר עוד נחשף - שוב שלא בעזרת וולס פארגו - כי בין 2012 ל-2016 גבה הבנק מ-570 אלף לקוחות ביטוח רכב יקר שהם כלל לא היו זקוקים לו, עלויות שהביאו 274 אלף מהלקוחות לפגר בתשלומי ההלוואות והובילו לעיקול של 20 אלף כלי רכב.

העובדים והלקוחות התריעו

לאורך השנים עובדים ולקוחות פנו אל הנהלת וולס פארגו וניסו להתריע על תוכנית התמריצים והחשבונות החדשים המזויפים. ב-2013 אפילו פורסם תחקיר מקיף בנושא ב"אל.איי טיימס", אך מנכ"ל הבנק ביטל את התלונות כ"סיכון לא ממשי" ופיטר את המתלוננים.

בוולס פארגו הבטיחו לפטר בכירים שקשורים להתנהלות הלא הולמת ולקחת חזרה פיצויים שחולקו למנהלים.

קארי טולסטד, מי שהייתה האחראית הישירה על התוכנית שבמסגרתה נפתחו החשבונות המזויפים, פרשה מהבנק ביולי 2016, חודשיים לפני התפוצצות הפרשה אבל בזמן שהתנהלה חקירה פדרלית. היא עשתה זאת בכיסים תפוחים ב-125 מיליון דולר. הבנק אף הודה שמעולם לא נשקלה האפשרות לפטר אותה, מהלך שהיה מקצץ 45 מיליון דולר מחבילת הפרישה.

"הדירקטוריון מחליט על דרך הפעולה", גמגם סטאמפף בשימוע מיוחד בסנאט וכאילו הרחיק את עצמו מההחלטה, אולי בתקווה שהציבור שכח שהוא מכהן גם כיו"ר הדירקטוריון.

זמן קצר אחרי השימוע נאלץ סטאמפף לעזוב. גם הוא לא פוטר וגם הוא יצא משם בידיים מלאות, ב-200 מיליון דולר ליתר דיוק.

הזעם הציבורי והרגולטורי התפרץ, ויותר מחצי שנה אחרי שהשניים עזבו הודיע הבנק כי ייקח חזרה 67 מיליון דולר מטולסטד ו-69 מיליון מסטאמפף.

אבל להוציא שני בכירים אלו, אף אחד מהותי מההנהלה הבכירה לא איבד את מקום עבודתו בעקבות התנהלות הבנק.

הפדרל ריזרב, שאיבד את סבלנותו בפברואר האחרון, לא רק החליט פה אחד למנוע מהבנק לצמוח עד שהוא מתקן את ההתנהגות שלו, אלא גם דחק בבנק להחליף ארבעה מחברי הדירקטוריון. ארבעה דירקטורים שמילאו את תפקידם יותר מעשור, היו אמורים לפקח על הבנק ונכשלו כישלון חרוץ, אמנם עזבו את הבנק אך לא שילמו כל מחיר.

מי שכן נשא באחריות בצורה החריפה ביותר הם כל עובדי הדרג הנמוך של הבנק, אלה שמרוויחים בממוצע בין 12 ל-30 דולר לשעה. אלו פוטרו עוד בזמן התנהלות החקירה של פעילות הבנק - הרבה לפני שבכלל הוטל עליו קנס ולפני שהציבור למד על התרמית.

התנצלויות בקול חלוש

הקמפיין החדש של וולס פארגו נחתם במשפט: "נוסד ב-1852, נוסד מחדש ב-2018", אבל תרבות רעה ארוכת שנים קשה לתקן ואמון ציבורי קשה לשקם, במיוחד כשמסרבים להודות בטעות.

מפרשת האוברדראפט, דרך החשבונות המזויפים, ועד ביטוחי הרכב והמשכנתאות, פעל וולס פארגו תחת עיקרון מנחה ברור: לא להודות באחריות, גם אם פירוש הדבר ניהול מאבק של שנים בבתי משפט או לשלם מאות מיליוני דולרים בהסכמי פשרה. זה עיקרון שהנחה את הבנק לפני שנודע על התרמית שלו, בעת החשיפה וגם 20 חודשים אחריה.

לראיה, רק בתחילת החודש הסכים הבנק לשלם למשקעים 480 מיליון דולר ללא הודאה באשמה כדי לסלק תביעה על הפרת אמונים לכאורה כשלא דיווח שהוא מצוי תחת חקירה בפרשת החשבונות המזויפים.

גם אם לרגעים קטנים המילה סליחה מבצבצת, היא קשה לעיכול. לא רק שקשה לסלוח למי שעושה דברים בכוונה ובשיטתיות, קשה גם לקבל התנצלויות כשהן נעשות בקול חלוש. כשסטאמפף סוף סוף התנצל באופן פומבי על החשבונות המזויפים בשימוע בסנאט, הוא הודה בדבר אחד: "נכשלנו בצורך לפעול באחריות כלפי הלקוחות, הצוות והציבור האמריקאי". אבל סטאמפף המשיך להכחיש את מהות הבעיה: "לא היה מאמץ מאורגן לספק ללקוחות שלנו מוצרים שהם לא צריכים".

כשמחליפו טים סלואן התייצב שנה מאוחר יותר לשימוע נוסף באותו נושא, גם הוא מילא פיו בהתנצלויות, אבל הפעם כל תכליתו הייתה להשליך את סטאמפף מתחת לגלגלי המחוקקים. "כשקודמי העיד כאן בשנה שעברה, לא התמודדנו באופן מלא עם הנזק שגרמה פרקטיקת המכירות שלנו ללקוחותינו", אמר.

סלואן, חשוב לציין, אינו גיוס מבחוץ, אלא הוא עובד החברה כבר שלושים שנה. לפני שמונה למנכ"ל שימש כסמנכ"ל הכספים.

קשה להעריך עד כמה הבנק רציני בביצוע תיקונים מהותיים. מה שכן ניתן לזהות זה את המאמץ ליצור רושם של שינוי, גם אם זה נעשה בצורה שמייפה את המציאות, את המניעים ואת התוצאות. הבנק זקוק לאמון הציבור כדי להבטיח, ללא כל ספק, את ההובלה שלו, והוא זקוק לאמון הרגולטור כדי להסיר מעליו את הגבלות הצמיחה.

באותה נשימה, יש לקח גם לרגולטור ולמערכת הבנקאית כולה: קנסות או מגבלות צמיחה לא מרפאים דבר. לפי מכון המחקר Good Jobs First שעוקב באדיקות אחר הפעילות התאגידית של הארגונים הגדולים בארה"ב, משנת 2000 שילם וולס פארגו קנסות או תשלומי פשרה בהיקף מצטבר של 12.4 מיליארד דולר בשל 66 מקרים שונים. השנתיים האחרונות עלו לבנק 4 מיליארד דולר בקנסות, בהחזרים ובהוצאות משפטיות. נתונים אלו לבדם מעידים שתרבות הקנסות לא עובדת, פשוט כי הבנק לא מפסיק לבצע עבירות.

כל עוד לא תידרש אחריות אישית פומבית ועד שהבנק ייתן את הדין במשפט ציבורי, שום דבר לא באמת יהפוך את וולס פארגו לבנק יותר טוב, לא השנה ולא בשנה הבאה.

"חברות פיננסיות עושות דברים גרועים בהרבה"

"הם עשו טעות אחת", אמר וורן באפט לפני שבוע על וולס פארגו, "תמריצים עובדים. הם המציאו תמריץ לא ראוי והוא עבד. זה קורה מעת לעת", הוא הסביר. האורקל מאומהה, המשקיע הגדול ביותר של הבנק (9%), לא מתכנן לשנות משהו בפוזיציה שהוא מחזיק בבנק, הוא שם לטווח הארוך. בכל חברה יש תפוחים רקובים, במיוחד אם בחברה יש 370 אלף עובדים, הוא טען במפגש המשקיעים השנתי האחרון של ברקשייר האתאווי. המפתח הוא להגיב במהירות כשמגלים אותם, הוסיף. "חברות פיננסיות עושות דברים גרועים הרבה יותר", ציין באפט והזכיר כי הוא השקיע גם באמריקן אקספרס וגייקו שהפכו להשקעות הטובות ביותר של חברת ההשקעות.

בינתיים ניתן להתנחם בדבר אחד. הסקנדלים האחרונים בבנק הגדול הזיזו כמה אנשים מהכיסאות שלהם והביאו רוח רעננה ונשית למלא את מקומם. חמש נשים מכהנות בדירקטוריון הבנק, יותר מאי-פעם, ולראשונה אחת מהן היא היו"רית, בטסי דיוק, שהיא גם האישה הראשונה שעומדת בראש חברה פיננסית בסדר גודל כזה בארה"ב. אין לדעת אם אלו יביאו בשורה לבנק, אבל מחקרים רבים הוכיחו כי חברות משיגות תוצאות פיננסיות חזקות יותר כאשר ההנהלה מגוונת וכשנשים זוכות לייצוג הוגן.

עוד כתבות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה