אתר שאיבת נפט באיראן / צילום: ראהיב הומוודני, רויטרס
הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הודיעה במסיבת עיתונאים ביום שלישי האחרון כי היא ועמיתיה שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה שוקדים על פתרונות כלכליים שיאפשרו את המשך קיומו של הסכם הגרעין עם איראן. מוגריני לא הצליחה לפרט מה הן הדרכים שיאפשרו לחברות האירופיות להימנע מעיצומים אמריקאים אם ימשיכו בקשריהן העסקיים עם איראן. עם זאת, היום (ה') הודיע נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקלר כי האיחוד האירופי יאמץ בהקדם תקנות שיגנו על חברות אירופיות מפני ההשלכות האפשריות של סנקציות אמריקאיות נגדן.
עשרה ימים מהכרזתו של נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, על היציאה מהסכם הגרעין, ולמרות ניסיונות ההרגעה מצד הנהגת האיחוד האירופי, גל החברות המודיעות על הפסקת הסחר עם איראן גובר והולך - ובראשן חברות הנפט. כך eni האיטלקית שהייתה מהראשונות להודיע, וטורם מדנמרק שדיווחה כי מצאה מקורות חלופיים לרכישת נפט וגז. טוטאל, ענקית הנפט והגז מצרפת, המתינה מעט, אולי בלחץ הממשל בפריז המנסה לעקוף את העיצומים האמריקאים, אך לבסוף הודיעה אתמול (ד') כי היא מפסיקה את כל קשריה עם איראן לרבות חוזי הענק לפיתוח שדות גז במדינה. עד כה השקיעה שם החברה 40 מיליון אירו, והיקף החוזה היה כ-2 מיליארד אירו. החברה הבהירה כי לא תסכן את השקעותיה והחזקותיה בארצות-הברית.
גם ענקית התעופה איירבוס, שהאיראנים קיוו כי תספק להם מטוסי נוסעים במקום בואינג האמריקאית, קרובה לבטל סופית עסקה למכירת 50 מטוסי נוסעים לאיראן. אגב, רוסיה שוקלת להיכנס לנעלי איירבוס ובואינג, אך גם שם צפויות בעיות בשל השימוש בחלפים אמריקאים במטוסים הרוסיים מדגם סוחוי סופרג'ט 100. נשיא ענקית הטכנולוגיה האירופית סימנס אמר אתמול (ד') כי אין חברה בינלאומית משמעותית שתוכל לסחור כעת עם איראן. גם סימנס כמובן הודיעה כי תבטל את החוזים עם איראן.
ההשפעה העיקרית והמיידית תהיה ברכישת נפט מאיראן. בשנתיים שעברו מאז ההסכם, עלה היצוא האיראני ממיליון ו-300 אלף חביות ביום לשיא של 2 מיליון ו-900 אלף באפריל האחרון. הצפי הוא כי עד לסוף השנה המספרים יצנחו חזרה לתקופת העיצומים, כלומר מעט יותר ממיליון חביות ביום, שברובן מיועדות למזרח הרחוק.
סעודיה, המרוצה מאוד מחידוש העיצומים, ממהרת להרגיע את שוק הנפט העולמי. שר הנפט שלה, חאליד אל-פאליח, הודיע כי ארצו מחויבת ליציבות שוק הנפט, כלומר לאספקת הדרישה העולמית למרות הירידה ביצוא מאיראן. סעודיה צפויה להרוויח כמובן מהעלייה במחירי הנפט בשל חידוש העיצומים.
בינתיים, ארצות-הברית כבר מחדשת גם את העיצומים האישיים: בימים האחרונים הוטלו עיצומים על עשרה אישים איראנים ועל בנקים וחברות פיננסים שהיו מעורבים לפי המודיעין האמריקאי בהעברות כספים ובמימון ארגוני טרור דוגמת חיזבאללה וארגוני המורדים החות'ים בתימן. המימון הועבר בחשבונות של כוח קודס של קאסם סולימאני. הבולט שבאישים הוא וליאוללה סיף, נגיד הבנק המרכזי של איראן, אשר לפי הרשות לפיקוח על נכסי זרים במשרד האוצר האמריקאי, מעורב ישירות בהעברות כספים אלה באמצעות סניפי בנק איראניים בארצות המפרץ.
באיראן עצמה גובר והולך הלחץ הכלכלי. בשל המחסור במטבע חוץ הטיל הבנק המרכזי הגבלות חריפות על הוצאת מטבע זר מהמדינה, וכך אזרח יכול להוציא רק עד שווי של 5,000 אירו בכל מטבע זר - מחצית מהסכום שהיה מותר קודם לכן. הריאל האיראני נסחר בשוק השחור בשער של יותר מ-70 אלף ריאל לדולר, וחנויות רבות בערים הגדולות מסרבות לקבל תשלומים במטבע המקומי. מחירי הסחורות והמזון עולים גם הם, ומחיר שק של 10 ק"ג אורז עלה מ-17 דולר ל-22 דולר בתוך שבוע.
מתנגדי המשטר טוענים כי הזעם והמחאה צפויים להוציא אל הרחובות המוני אזרחים בתוך זמן קצר ובעוצמה גדולה בהרבה מהמהומות האחרונות שהיו בחורף. בסוף יוני יתקיים בפריז קונגרס הארגונים מתנגדי המשטר, והעומדת בראשו, מרים רג'אווי, הכריזה כי הגיעה העת להפיל את משטר האייתוללות.
הלחץ הכלכלי והפוליטי מחדד את העימות הפנימי בין הנשיא חסן רוחאני המנסה לשמר את ההסכם בכל כוחו, למנהיג הרוחני האייתוללה עלי חמינאי ועמו מצדדי הקו השמרני. אם ייכשלו רוחאני ושר החוץ שלו ג'וואד זריף בניסיון לעקוף את העיצומים האמריקאים, הם עלולים להיות השעירים לעזאזל של המשטר במאמציו להחזיק במוסרות השלטון.