גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי קוטף את המקום הראשון ב"מדד המועלים" העולמי?

התשובה היא מנהלי חשבונות ואנשי כספים - כך לפי סקר מקיף של הלשכה העולמית לבוחני הונאות ● עוד עולה מהסקר: רק 2% מהבכירים בארגונים מועלים - אך המכה שלהם כואבת פי 17 משל מאות עובדים זוטרים ● רו"ח עופר אלקלעי: "ככל שמבצע העבירה בכיר יותר, כך יכולתו לעקוף את הבקרות גדולה יותר"

מעילות צווארון לבן / צילום: שאטרסטוק
מעילות צווארון לבן / צילום: שאטרסטוק

מעילות בכספים הן תופעה די נפוצה בעולם. אמנם יותר עובדים זוטרים שולחים יד לקופת החברה ומועלים בכספים, אולם את הנזק האמיתי לארגון גורמים המועלים "הבכירים". הגם ששיעור המעילות הנגרם על-ידי בעל מניות או מנהל בכיר בארגונים בעולם הוא "רק" 2% מהמקרים בלבד, הנזק שנגרם לארגון ממקרה מעילה של בכיר גבוה פי 17 מהנזק שגורמת עבירה של עובד "רגיל" בארגון: 50 אלף דולר לעובד הזוטר, לעומת 850 אלף דולר למנהל בכיר או לבעל מניות.

בשנה החולפת, הדרג הניהולי הבכיר של ארגונים בעולם היה אחראי ל-11% ממקרי המעילות אשר הגיעו לנזק בהיקף ממוצע של 729 אלף דולר. הדרג הניהולי הגיע אל המקום הרביעי בתדירות ביצוע הונאות ותרמיות, כאשר את המקום הראשון ב"מדד המועלים" כובשים שנה אחר שנה אנשי מחלקות הכספים והנהלת החשבונות - עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 212 אלף דולר.

אלה נחשבים ל"מועלים הקלאסיים" היות שהם מהווים אנשי-המקצוע האמונים על שמירת הקופה שאחראים על ניהול הכספים בחברה, והם גם בעלי ההזדמנויות המרובות והפיתוי הגבוה יותר למעול.

גברים מועלים יותר מנשים

במקום השני בדירוג המועלים, נמצאים אנשי מחלקת המבצעים עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 88 אלף דולר. במחלקת מערכות המידע נרשמו 3% מקרי מעילה בלבד, אך עם היקף כספי ממוצע של 220 אלף דולר.

המחלקות "המועדות" למעילות בארגון

פרופיל המועלים, היקף המעילות ונתונים נוספים על הונאות ומעילות בארגונים בעולם, התפרסמו בחודש שעבר במסגרת סקר מקיף בנושא עבריינות תעסוקתית (Fraud and Abuse) שעורכת מדי שנתיים הלשכה העולמית לבוחני הונאות (Association of certified fraud Examiners) - גוף העוסק בהדרכה ובהכשרה לטיפול במניעת הונאות ומעילות.

הסקר הדו-שנתי של הלשכה לשנת 2018 מבוסס על 2,690 מקרי הונאות שהתרחשו ב-125 מדינות בעולם בשנים 2016-2017. מהסקר עולה כי האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון, נובע מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון - וככל שהדרג שלו גבוה יותר, כך הנזק משמעותי יותר.

לדברי רו"ח עופר אלקלעי ממשרד אלקלעי-מונרוב, המתמחה בביקורת חקירתית, חקירה ומניעת מעילות, "הסיבה לכך היא, שככל שמבצע העבירה נמצא בתפקיד בכיר יותר, כך היכולת שלו לעקוף את הבקרות ולתת הסברים שימנעו בדיקה היא גדולה יותר. במקרים רבים מנהלים מפעילים את כוחם הארגוני למנוע ביקורת בתהליכים אלו, ובכך מונעים גילוי מעילות".

מעילות בארגונים

עוד עולה במסגרת ניתוח "פרופיל המועל" בסקר כי גם לוותק של העבריין במקום העבודה השפעה על היקף הנזק שנגרם לארגון: הסקר מצא קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד ארוכה יותר, כך הנזק עולה. לפי הסקר, עובד שמועסק מעל 10 שנים בארגון גורם לנזק ממוצע של 241 אלף דולר, לעומת נזק ממוצע של 40 אלף דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה.

לדברי רו"ח אלקלעי, הדבר נובע משתי סיבות. "הראשונה, שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, הוא מתקדם בסולם הדרגות והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר. הסיבה השנייה היא, שהאמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. אמון הוא מרכיב מרכזי בביצוע עבירות".

עוד נמצא כי גברים מבצעים יותר מעילות מנשים (69% גברים לעומת 31% נשים), וקיים פער גדול בין היקף הנזק שנגרם על-ידי גברים לעומת נשים מועלות: 156 אלף דולר נזק ממוצע של גברים, לעומת אלף 89 אלף דולר נזק ממוצע לנשים.

מיתאם בין השכלה לנזק

לדברי רו"ח אלקלעי, "נתון זה מתיישב עם העובדה, שגברים נתפסים כהרפתקנים יותר וכמעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכדומה, כאשר הנשים נתפסות כשמרניות יותר. בנוסף, בעולם, וגם בישראל, גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים - דבר אשר משפיע על היקף המעילות שהם מסוגלים לבצע".

עוד נמצא בסקר כי לרמת ההשכלה של מבצע העבירה קשר דרמטי להיקף הנזק שנגרם לארגון: ככל שההשכלה עולה, כך גם היקף הנזק גדל. על אף ש-24% מהעבירות מבוצעים על-ידי עובדים ללא השכלה אקדמית, הנזק הממוצע שגורמים בעלי השכלה גבוהה (160 אלף דולר) הוא יותר מפי 2 מהנזק הממוצע של עובדים חסרי השכלה אקדמית (75 אלף דולר).

עוד נתון שעולה מן הסקר הוא כי מרבית המועלים במקומות העבודה הם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי. במרבית המקרים (89%) לא היה למבצע העבירה עבר קודם של עבירות. ב-4% מהמקרים הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית, ואילו ב-6% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה אולם הוא לא הורשע.

בנוסף ל"פרופיל" המועל, בוחן הסקר את היקף הנזקים הנגרמים לארגונים בעולם, את משך זמן המעילות הממוצע, הגורמים המביאים לגילוי המעילה ויעילות האכיפה הפנימית בחברה. מהסקר עולה כי ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי-סדרים כספים בארגון.

הנזק העולמי: 4 טריליון דולר

ההערכה היא כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מגיע לסכום עתק של 4 טריליון דולר. על-פי הסקר, הסכום החציוני של מעילה עמד על כ-130 אלף דולר.

לדברי רו"ח אלקלעי, מדובר בירידה מהדוח של שנת 2016, שבו הנזק עמד על 150 אלף דולר. "ניתן לראות כי מרבית המעילות (55%) הן בהיקף של מתחת ל-200 אלף דולר. יחד עם זאת, על-פי הסקר, אחוז גדול מאוד של המעילות (22%) הן מעל מיליון דולר".

עוד עולה מהסקר כי חברות קטנות פגיעות וחשופות יותר למעילות. הנזק שנגרם ממעילה בודדת בעסקים קטנים היה כפול מעסקים גדולים - 200,000 דולר לעומת 104,000 דולר. ב-42% ממקרי המעילה דובר בארגונים פרטיים, 29% נעשו בחברות ציבוריות, 16% בגופים ממשלתיים ו-10% במלכ"רים. רוב העבירות, 28%, בוצעו בארגונים שבהם יש פחות ממאה עובדים, לעומת 24% בארגונים שבהם יותר מ-10,000 עובדים.

רו"ח עופר אלקלעי מציין כי גם בישראל מרבית המעילות מתגלות בחברות פרטיות קטנות. "הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבארגונים קטנים לא קיימת הפרדת תפקידים נאותה, הקצאת משאבים למניעת מעילות ולתהליכי עבודה לצמצום חשיפות".

ואיזה ענף נפגע במיוחד? באופן לא מפתיע התשובה לכך היא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסיים, עם 366 מקרי הונאות, והרבה מאוד כסף שמסתובב בין לא מעט ידיים; אחריו - ענף התעשייה עם 212 מקרים, ובמקום השלישי - הגופים הממשלתיים והציבוריים עם 201 מקרים. ענף התקשורת ויח"צ מוביל בנזק הממוצע שנגרם לארגונים - 525 אלף דולר, לעומת ענף הקמעונאות שבו הנזק הממוצע היה כ-50 אלף דולר בלבד.

הסקר מעלה ממצא חשוב במיוחד בנוגע לשינויים התנהגותיים אצל מבצע העבירה: ב-85% מהמקרים מבצע העבירה הציג לפחות שינוי התנהגותי אחד, וב-50% מהמקרים ניתן היה לראות שני שינויים התנהגותיים יותר אצל מבצע העבירה. בין השינויים הללו היו עלייה פתאומית ברמת המחיה, שהייתה ונשארה הסממן הבולט ביותר במקרי מעילה (יותר מ- 40%). עוד בין הסממנים הללו: עובדים שמבצעים מעילות נוטים שלא להיעדר ממקום העבודה, מחשש שלא יוכלו לתת הסברים לשאלות הנשאלות בעסק או מחשש שמישהו אחר יבצע פעולות בתחום פעילותם שיביאו לגילוי המעילה. בנוסף, אותם עובדים מגלים עצבנות-יתר, אי-מתן אפשרות לבצע ביקורת, ריכוזיות יתר, רצון לסייע ולעזור כל הזמן ועוד.

אחת השאלות המעניינות ביותר היא - כיצד התגלו העבירות בארגונים. על-פי הסקר, מחצית מהמעילות נמשכות כשנה וחצי עד שהן נחשפות. איך קורה שמגלים אותן? מסירת מידע, "הלשנה", ע"י גורם אחר היא הדרך הנפוצה ביותר לאיתור ראשוני של מעילה. מהסקר עלה כי מעילות רבות, כ-40%, התגלו בעקבות הלשנת עובדים אחרים. הביקורת הפנימית איתרה 15% ממקרי ההונאות; ותהליכי בקרה פנימיים היו אחראים ל-13% מהחשיפות.

עופר אלקלעי / צילום: יחצ

מעילות כחול-לבן: 6-9 מיליארד שקל בשנה

בשנה החולפת פורסמו מספר מקרי מעילה או חשד למעילה בכמה ארגונים על-ידי עובדים שלהם. בין היתר, לפני מספר חודשים המשטרה המליצה להעמיד לדין שלושה עובדים לשעבר בחברת אל-על, שלפי החשד רימו את חברת התעופה. במקרה אחר מהשנה החולפת נעצרו מספר תושבי כפר קרע בחשד למעורבות במעילה בכספי בנק בסכום של למעלה מ-5 מיליון שקל. אחד החשודים עבד כפקיד בבנק. במקרה אחר, שמרבית פרטיו אסורים לפרסום, הואשמו שני עובדי שב"כ במעילת ענק בכספי הארגון, אותה ביצעו במסגרת עבודתם. מדובר, כהגדרת שב"כ, בשני עובדים מ"דרג זוטר", אשר עבדו בתחום המנהלה והכספים.

היקף הנזק העולמי המוערך על-פי הסקר הבינלאומי הוא מטורף - סכום של 4 טריליון דולר; אבל כל אחד מסתכל בעיקר על החצר שלו. אז השאלה המרכזית הנשאלת כעת היא - איזה נתח מהסכום הזה מיוחד לישראל? הסקר העולמי מתייחס ל-125 מדינות בעולם לפי אזורים גיאוגרפים, כאשר ישראל ממוקמת בקבוצת המדינות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. בנסיבות, לא ניתן להקיש מממצאי הסקר באופן ישיר על המצב בישראל ואין בממצאי הסקר לשפוך אור מדויק על מה שקורה פה.

ואולם, לדברי רו"ח עופר אלקלעי ניתן ללמוד מספר דברים מהסקר. ראשית, אומר אלקלעי, ההערכות השמרניות בנוגע להיקף המעילות בישראל מדברות על היקף מעילות של בין 2%-3% בישראל, ובמילים אחרות: 6-9 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף, בנוגע לאופן גילוי המעילות, מסביר אלקלעי כי המציאות בישראל שונה מזו שנצפית בעולם. בעוד מהסקר עולה כי הנזק הנגרם לארגונים שבהם היה מנגנון של קו חם, "מלשינון", היה נמוך ב-50% לעומת גופים שאין בהם קו חם, אך מהנתונים בישראל עולה סיפור אחר: השימוש בשיטת הקו החם בישראל מוגבלת בהיקפה, כי מתברר שהישראלים לא אוהבים להשאיר הודעות אנונימיות ולהלשין על חבריהם.

לדברי רו"ח אלקלעי, "בישראל, במקרים רבים עובדים מזהים התנהגות חריגה של עובדים אחרים, אולם נמנעים מלדווח על כך, מחשש כי יתפסו כמלשנים". עוד נתון "המייחד" את ישראל לעומת העולם - ולא בהכרח לטובה, הוא, שרבים מהמעסיקים בישראל לא מדווחים למשטרה על מעילות, ו"מטפלים" בהן בבית.

"בסקר הבינלאומי אין התייחסות לסוגיית הדיווח למשטרה, אולם בשנים האחרונות אנו רואים בישראל ירידה מתמשכת במספר המקרים שבהם החברות פנו למשטרה כדי לדווח על המעילה. נראה, שבעלי חברות מעדיפים להימנע מחשיפה שכרוכה בהגשת התלונה, וגם מטילים ספק בתועלת שיפיקו מפנייה כזו. מבחינה חוקית, אין ב'חוק העונשין' או בחוק אחר חובה חקוקה להגיש תלונה במשטרת ישראל על מעילה שהתגלתה".

עוד כתבות

יצחק תשובה/ צילום: איל יצהר

החשש מההשקעה הצפויה באיתקה הפילה את מניית קבוצת דלק ב-14% בתוך 3 ימים

בשוק חששו מפני הגדלת הזרמת ההון לחברה הבת איתקה, שמוציאה היום לפועל הנפקת אג"ח בריבית של יותר מ-9% ● מקבוצת דלק נמסר כי בכוונתה להזרים בעסקה הון בהיקף של 300-400 מיליון דולר, ולצרף שותף אסטרטגי שייבצע השקעה גם הוא השקעה הונית באמצעות מכשיר הוני כלשהו

האימוג'יז החדשים / איור: אפל, יח"צ

יש אפילו פלאפל: הצצה לאימוג'יז החדשים של אפל ואנדרואיד

לכבוד יום האימוג'י הבינלאומי שנחגג אמש, אפל וגוגל העניקו הצצה לחלק מעשרות האימוג'ים החדשים שיצאו בהמשך השנה, יחד עם עדכוני גרסאות למערכות ההפעלה למובייל שלהן

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

ערעור בר רפאלי: לא מאבק נגד תשלום 8 מיליון שקל מס, אלא כדי לא להיכנס לכלא

אסור להתבלבל, המאבק שמנהלת הדוגמנית בר רפאלי היום בזירה האזרחית קשור בעבותות ברזל למאבק שהיא מנהלת בזירה הפלילית, במסגרתה הוחלט לאחרונה להעמידה לדין על שורת עבירות מס והעלמת הכנסות ● המלחמה של הדוגמנית המצליחה בזירה הפלילית, המלחמה לא להיכנס לכלא, מתחילה בזירה האזרחית ● פרשנות

אהוד ברק ובנימין נתניהו  / צילום: תמר מצפי

הכניסה של ברק למירוץ - מיתוג הדמוקרטיה כ"שמאלנית"

ברק משלים את המהפכה של נתניהו ושקד. ואולם הבעיה המרכזית היא הצגת הימין כלא-דמוקרטי

גן ילדים ברחובות/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאטיב

להפוך את מעונות היום להוצאה מוכרת לצרכי מס

מדובר בהוצאה בסיסית שמאפשרת להורים לעבוד. למה ספה למשרד היא הוצאה מוכרת וחינוך ילדים לא?

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה שלילית בבורסה: ת"א 90 נפל 1.2%, דלק צנחה בעוד 5.6%

דלק משלימה נפילה של 15% מאז ההודעה על עסקת שברון; נאלצה לצמצם את היקף הגיוס למימון העסקה ● חברת הדירוג פיץ' העלתה את תחזית דירוג האשראי של כיל מ"יציבה" ל"חיובית" ● חברת סייפ-טי דיווחה על קבלת "הזמנה משמעותית" מחברת תשתיות ישראלית

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: המאמצים של ברק לא נושאים פרי, נתניהו פותח פער על גנץ

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

דנה עזריאלי.  "אני לומדת מכולם"  / צילום: איל יצהר

עזריאלי מרחיבה פעילות: משקיעה 135 מיליון דולר בחברה הפועלת בתחום הדאטה סנטרס בצפון אמריקה

השקיעה את הסכום המדובר ב-20% ממניות חברת קומפאס, וקיבלה אופציה להגדיל בה את חלקה ● "ענף הדאטה סנטרס הוא מן הצומחים בעולם בתחום הנדל"ן המניב"; השוכרים בו - "מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם"

מוטי קירשנבאום, יו"ר מגדלי הים התיכון/ צילום: איל יצהר

מגדלי הים התיכון גייסה 320 מיליון שקל בריבית של 2.8%

במסגרת השלב המוסדי זכתה החברה לביקושי יתר של כ-1.2 מיליארד שקל ● תמורת ההנפקה תשמש במלואה לפירעון מוקדם ומלא של סדרה ב', תוך הארכת פריסת החוב של החברה

מגרש מכוניות של אלבר / צילום : איל  יצהר

הרשות להגנת הצרכן הודיעה לאלבר כי בכוונתה לקנוס אותה ב-3.5 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן תקנוס את חברת הליסינג והשכרת הרכב אלבר בעקבות הטעיית צרכנים - 86 המכוניות שנמכרו לצרכנים שונים בליסינג למרות שבפועל הן שימשו בעבר להשכרה

בורסות אסיה / צילום: רויטרס

עליות חדות באסיה: מדד הניקיי מזנק ב-1.8%

שנחאי עולה ב-1%, הונג קונג מטפסת ב-1.1% ומדד אסיה דאו קופץ ב-1.3% ● נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, אמר אמש כי הפד צריך לפעול במהירות ולהוריד ריבית כתרופה מונעת לפני משבר

אסף רפפורט  / צילום: יח"צ

מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "לא הייתי יכול להיות משקיע, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי"

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מסביר בראיון ל"גלובס" מה עומד מאחורי האקטיביזם החברתי שהוא הכניס לסניף המקומי של החברה הגדולה בעולם, מספר על הבדלי הניהול בין סטארט-אפים לחברות ענק ומתאר את השינוי בשוק העבודה: "מבחינתי עובדים יכולים לעבור לגוגל אחרי שנתיים, ואז לחזור אלינו, כמו רילוקיישן" ● האזינו ל"רוד שואו" - פודקאסט ההייטק החדש של גלובס

ניצול שואה / צילום: רויטרס

פיצוי רטרואקטיבי: גרמניה תכיר בכ-8,000 יוצאי רומניה כניצולי שואה

הכרה זו תאפשר תביעת זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי רנטה וקצבה חודשית קבועה ● גמליאל: "נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו, בין שהם יוצאי רומניה ובין שהם יוצאי מדינות נוספות"

חיית מחמד / צילום: Shutterstock

ארבעה גאדג'טים להולכים על ארבע ועוד אחד שיחליף אותם

מערכת בידור ומעקב לכלבים וחתולים, דלת לחצר שמזהה את הכלב, רובוט אלחוטי לאקווריום ומתקן ביתי משוכלל שיעזור לאלה שלא יכולים להוציא את הכלב לטיול

האחים ויליגר / צילום: אביב חופי

אחרי שנתיים בתפקיד: סמנכ"ל הכספים של וילי פוד התפטר

אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים של וילי פוד, התפטר היום, כך מדווחת החברה לבורסה ●  מקומו מדווחת היום החברה על מינוי סמנכ"ל כספי חדש - יצחק ברבי, שהיה חשב ומשנה לסמנכ"ל הכספים בחברה ● החברה עוסקת ביבוא, ייצור ושיווק מוצרי מזון ונסחרת בשווי שוק של 323 מיליון שקל

שליח של חברת דליברו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המסחר האלקטרוני מעביר את ענף המזון מהרחובות למבני תעשייה

סטארט–אפים בארה"ב מציעים למסעדות ולמכולות לסגור את פעילותן במרכזי הערים ולהעביר אותה למטבחים משותפים בבעלותם שנמצאים בקרבת הערים הגדולות

דניאל אלינסון / צילום: שלומי יוסף

יו"ר עזרא העולמית שהורשע במתן שוחד לפאינה קירשנבאום מערער על הרשעתו: "אדם תם וישר"

ביהמ"ש המחוזי הרשיע את דניאל אלינסון, יו"ר תנועת העזרא העולמית, במתן שוחד לפאינה קירשנבאום, וגזר עליו 9 חודשי עבודות שירות ● בערעור על הכרעת הדין טוען אלינסון כי ביהמ"ש בצע "טעות קולסאלית" כשביסס את הרשעתו בעיקר על טבלה שערך המתעדת את העברות הכספים בגינן הורשע ● במאי השנה הגישה הפרקליטות ערעור על קלות העונש שנגזר על אלינסון

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

אנדרו יאנג במהלך העימות הדמוקרטי / צילום: מייק סגר, רויטרס

"ההפך מדונלד טראמפ": המועמד של עמק הסיליקון לנשיאות ארה"ב

אנדרו יאנג, אחד המועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב ומי שכונה המועמד של עמק הסיליקון, ממשיך לשווק עצמו כ"גבר אסייתי שאוהב מתמטיקה" - ההפך הגמור מנשיא ארה"ב הנוכחי

רוני אליאס / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פרשת UBS שוויץ: רוני אליאס, הבנקאי שאצלו נמצאו המסמכים שהובילו לפרוץ הפרשה, מוסר עדות בביהמ"ש

עדותו של אליאס, שאצלו תפסה רשות המסים מסמכים עם שמות של מאות ישראלים שניהלו ע"פ החשד חשבונות לא מדווחים בבנק UBS שוויץ, נשמעת במסגרת המשפט שמתנהל בפרשת "קלינקה און" בה חשודים בעלי הרשת בהלבנת הון בהיקף של 730 מיליון שקל