בתגובה לעתירה לבג"ץ הציגה לאחרונה פרקליטות המדינה מסמך חדש מהמערכת הממוחשבת שלה, שלא היה ידוע על קיומו, העוסק בפרשת השחיתות ברשות המסים. המסמך, שחלקים ממנו מושחרים, מפרט פעולות וסטטוס של התיק בפרקליטות מחוז תל-אביב בתקופת רות דוד, המואשמת בתיק רונאל פישר, כפרקליטת המחוז. על-פי מסמך המערכת הממוחשבת, ניתן אולי להניח כי הן ההחלטה על גניזת התיק והן ההחלטה על ביעורו התקבלו בפרקליטות מחוז תל-אביב.
המסמך נחשף בעקבות עתירה נגד הפרקליטות והמשטרה שהגיש רפי רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, באמצעות עו"ד איתן ענבר. בעתירה רותם מבקש כי בג"ץ יורה לחקור את זהות הגורם שהחליט על ביעור התיק ולחשוף את התיעוד של ביעור התיק. פרקליטות המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות על הסף את העתירה של רותם, אבל השופט אורי שוהם קבע בשבוע שעבר כי העתירה תישמע בפני הרכב של 3 שופטים במועד שטרם נקבע.
התיק הנדון הוא תיק חקירה במפלג הונאה במחוז תל-אביב, שנערכה בעקבות תלונות של חוקרים ואנשי ביקורת בכירים ברשות המסים, המכונים "קבוצת ה-15", על שחיתות ביחידת החקירות ובצמרת הרשות המסים, לרבות הטבות מס בהיקפים גדולים לאנשי עסקים, קשרים עם עבריינים ואפילו רצח של מקור מודיעיני. תיק החקירה הגיע לפרקליטת המחוז דאז דוד, והיא סגרה אותו תוך 3 ימים, כולל סוף שבוע.
תיק החקירה ותיק הפרקליטות בפרשת רשות המסים היו במרכז פרסומים רבים והליכים משפטיים, שבהם נטען כי פרקליטת המחוז רות דוד טייחה את הפרשה. בנציבות הביקורת על מערך התביעה הוחלט לבדוק את הפרשה ואת נסיבות גניזת התיק וביעורו (השמדתו).
נציבת הביקורת על מערך התביעה הראשונה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, ביקשה לקבל את התיק. ב-5 באפריל 2016 הודיע לגרסטל ראש תחום בכיר בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב רגב, כי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, וביקש ממנו לקבל את המידע, ואף הורה לפרקליטות להמתין לאישורו לפני מתן התשובה לנציבה. גרסטל ביקשה מהיועמ"ש לדעת מהו לוח הזמנים הצפוי לתשובה, אולם לא קיבלה תגובה - וגם לא את התיק - עד פרישתה ביולי 2016.
"אין תיעוד להחלטה ולמחליט"
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב הביקורת על מערך התביעה שהחליף את גרסטל, חידש את הדרישה לקבל את תיק הפרקליטות בעניין השחיתות הנטענת ברשות המסים. פרקליט המדינה ניצן השיב לרוזן כי מכיוון שלא היו פניות לפרקליטות בנושא התיק הזה בשנים 2007-2014, בוער התיק בשנת 2014, "ולכן לא ניתן להעבירו לעיוני". רוזן התעקש לדעת מי החליט על הביעור וביקש מהיועמ"ש מנדלבליט את התיעוד. ניצן השיב לרוזן שוב כי "מבירור שנערך לאחרונה עם פמתל-אביב התברר כי התיק בוער בשנת 2014, ולכן לא ניתן להעבירו לעיוני". לשאלתו של רוזן, מי החליט על ביעור התיק ואם יש תיעוד להחלטה זו, השיב ניצן כי "כיוון שהתיק בוער, לא נמצא תיעוד להחלטה ולמחליט".
נימוקו של ניצן, שלפיו היעדר פניות בתיק הוביל לביעורו, אינו מתיישב עם סדרת פניות הנוגעות לתיק שהופנו לפרקליטות המדינה באותה בתקופה הנדונה, ושהיו בידיו של רוזן. "המכתב האחרון שנשלח במסגרת תיק זה ותויק במערכת הממוחשבת של הפרקליטות הינו משנת 2007, ומאז ועד להגשת התלונה לנציבות, לא נכתבו בתיק מסמכים נוספים ולא נערכה פנייה נוספת בנוגע לתיק", הסביר ניצן את הסיבה לביעור התיק.
בדוח של רוזן על השמדת התיק הוא קבע שתלונתו של רותם מוצדקת, הצביע על חששות כבדים לטיוח התיק, וכתב: "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק בשנת 2014".
"מטעמים שאינם ידועים"
בתגובה מקדמית לעתירה של רותם, מסרה פרקליטות המדינה לבג"ץ - באמצעות עו"ד ד"ר יובל רויטמן - כי לאור חוות-דעת שבה הומלץ על גניזת התיק, פרקליטת המחוז דוד החליטה על גניזת התיק ב-12 ביולי 2004. הפרקליטות אומרת כי מועד הביעור של "תיק פלילי או אזרחי שנסגר בלי שניתן בו פסק דין, למעט תיק על עבירה שהיא רצח או בגידה", הוא שנתיים מיום ההחלטה על סגירת התיק, כך שלמעשה ניתן היה לבער את התיק במחצית השנייה של 2006.
"בחלוף כעשר שנים ממועד ההחלטה על סגירת התיק ומטעמים שאינם ידועים לפרקליטות המדינה", נאמר בתגובה, "התיק שבנידון, בוער על-ידי בית הגנזים בירושלים במהלך שנת 2014. התיק בוער כשמונה שנים לאחר מועד הביעור הקבוע בתקנות הארכיונים וכארבע שנים לאחר מועד הביעור, כפי שהוא מופיע במערכת הממוחשבת של הפרקליטות".
בהודעת הפרקליטות, בהמשך לאישור כי דוד היא שהורתה על גניזת התיק, נאמר כי "בהתאם לרישום המופיע במערכת הממוחשבת, מועד ביעור תיק החקירה נקבע ל-12 ביולי 2010. לתאריך שנקבע לביעור התיק, יש ממעות מעניינת: זהו המועד בו יצאה רות דוד לחופשה לקראת סיום תפקידה כפרקליטת מחוז תל-אביב.
על-פי מסמך המערכת הממוחשבת, ניתן אולי להניח כי הן ההחלטה על גניזת התיק והן על ביעורו התקבלו בפרקליטות מחוז תל-אביב בעת תקופת כהונתה של דוד כפרקליטת המחוז. עם זאת, הפרקליטות מכחישה כל מעורבות של דוד בגניזת התיק.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה ל"גלובס": "כפי שמסרנו פעמים רבות בעבר, וכפי שנמסר כעת גם בתגובה לעתירה, לפרקליטות לא הייתה כל מעורבות בביעור התיק, שנעשה על-ידי בית הגנזים, משיקוליו ובהתאם למדיניותו. נבקש להדגיש כי במסמך מש/2 שהוא ההחלטה בערר - החלטה אשר לא התקבלה על-ידי דוד - אין שום אזכור למועד הביעור של התיק. רות דוד לא הייתה מעורבת בביעור התיק".
לפי תשובת המדינה, "בהתאם לכך, ובניגוד לנטען כאילו קיימת סתירה בהקשר זה, ברישום הממוחשב של הפרקליטות צוין שהתיק מיועד לביעור בשנת 2010. עם זאת, מטעמיו של בית הגנזים, שאינם ידועים לפרקליטות, התיק בוער במהלך בשנת 2014... במסגרת פנייתו של הנציב רוזן, הועברו אליו כל החומרים הנוגעים לתיק, שהיו מצויים בפרקליטות מחוז תל-אביב באותה עת".