היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: אבי אוחיון - לע``מ
נתקלתם במחלוקות מול אתר hotels.com? היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבית המשפט העליון עמדה שלפיה צרכנים ישראלים יוכלו לתבוע בבית משפט בישראל את אתר hotels.com, וזאת על אף שבתקנון האתר נאמר כי תביעות יוגשו בארה"ב ויתבררו לפי הדין המקומי.
היועץ המשפטי לממשלה סבור כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, ומשכך דינה להתבטל, ואין בקיומה כדי לשלול את ההתדיינות המשפטית בישראל. עוד התייחס מנדלבליט למציאות הטכנולוגית הגלובלית ולעובדה שהאתר משווק לישראלים מלונות בישראל המוגשים בעברית ובתמחור שקלי.
עמדת היועץ נדרשה במסגרת תביעה שהוגשה נגד האתר באמצעות חברת Hotels האמריקאית, ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, בטענה כי המחירים שמוצגים לקהל הישראלי לא כוללים מע"מ כחוק. האתר, אחד הפופולריים בעולם המציע הזמנת חדרי מלון, מופעל משרתי מחשב הממוקמים באריזונה. לחברה אין נציגות פיזית בארץ.
האתר נגיש בשפות רבות, ובהן גם עברית, והמחירים לגולשים בישראל נקובים בשקלים. ביצוע הזמנה באתר מחייב את המשתמש לאשר את הסכמתו לתנאי ההזמנה הקבועים שם, ובהם גם אותו תנאי הקובע את מקום השיפוט בדאלאס, טקסס, במקרה של תביעה.
כאמור, התביעה טוענת כי החברה מפרה את חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים האחידים, כאשר היא מציגה לישראלים המזמינים חדרי מלון בישראל, מחיר ללא רכיב המע"מ. האורחים נדרשים להשלים את רכיב המע"מ ממחיר החדר ישירות בבית המלון, וזאת בנוסף לתשלום שכבר שילמו באתר.
מאחר שלחברה כאמור אין נציגות בישראל, ביקש סיליס וקיבל היתר להמצאת התביעה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. ערעורה של החברה על מתן ההיתר נדחה בבית המשפט המחוזי. על כך הגישה החברה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להציג את עמדתו בסוגיות העקרוניות.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עו"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, צוין כי כיום ניתן להצביע על מגמה של נכונות הולכת וגוברת בשיטות משפט נוספות לראות בפעולות המתבצעות על גבי רשת האינטרנט, ובפרט בפרסומים ובאתרים מסחריים, כמעשים שמקום התרחשותם אינו רק במדינה בו יושב המפרסם או השרת דרכו הועלה המידע.
לגישת היועץ, קיימת "אי-נוחות ממצב שבו הצרכן הישראלי לא יוכל להיפרע מחברות גדולות בינלאומיות, מה שמחזק את המסקנה כי ניתן לראות בפרסום הנעשה באינטרנט ומכוון לצרכן הישראלי כמעשה שנעשה בישראל, לצורכי מתן היתר המצאה. בפרט, כשבענייננו הפרסום נעשה בעברית וכוון לצרכן הישראלי, ובפרט כשמדובר בשירות הממוקם בתחומי המדינה (בתי המלון הישראליים). פרשנות זו תואמת את המציאות הטכנולוגית בימינו אנו ואת הפיכתו של האינטרנט לכלי צרכני מרכזי במרחב הווירטואלי".
ואולם, היועמ"ש מדגיש כי אין בעמדתו כדי לקבוע שתמיד ובכל מקום בו נעשה פרסום באינטרנט, יש לקבוע שהוא בגדר מעשה שנעשה בתחומי המדינה. "יש לנהוג בזהירות, שכן הדבר מעורר אתגרים לא פשוטים כגון התנגשות דינים, פגיעה בריבונות מדינות זרות, ניצול מניפולטיבי מצד תובעים ונתבעים כאחד וכן עידוד תופעה של forum shopping. משכך, היועץ המשפטי לממשל סבור כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו".
האם עמדת היועץ מגנה על הצרכן או עשויה לפגוע בו כפי שטוענת חברת הוטלס? היועץ התייחס בעמדתו לטענת Hotels, לפיה היא "נענשת" על נכונותה להנגיש את האתר שלה לצרכן הישראלי באופן ידידותי, ועל כך שהיא עומדת על חשיבות פתיחת השוק הישראלי לשוק הגלובלי. לטענתה, מתן היתר המצאה נגד חברות זרות שאינן בעלות כל זיקה או נוכחות פיזית בשוק הישראלי, תוך התעלמות מתניית שיפוט זר וברירת דין, עשויה להרתיע אותן מלפעול בו, ומי שייפגעו בסוף הם הצרכנים. אף אם לא יהיה בכך להניא חברות זרות מלהתקשר עם הצרכן הישראלי, טוענת החברה, עולה חשש כי בכך יהיה להשפיע על התנהגות החברות הזרות, למשל בכך שהן יימנעו מפרסום בשפה העברית, וזאת כדי לחמוק מבירור תובענות בישראל.
אלא שהיועץ סבור כי למרות שיקולים כבדי-משקל אלה, במקרה שבו "חברה פועלת באופן משמעותי בישראל ואף נהנית מהרווחים הגלומים בשוק הישראלי, האינטרס שבהגנה על הצרכן הישראלי גובר. יש לזכור שהחברה נהנית מכניסה לשווקים שונים ובכלל זה גם לשוק הישראלי, ופעילותה בו ככל הנראה משתלמת לה מבחינה כלכלית. הנתבעת וגורמים זרים אחרים הפועלים בשוק המקומי נהנים מקיום עסקאותיהם עם הצרכנים בו, ומשכך עליהם לקבל על עצמם את 'חוקי המשחק' שנועדו להבטיח תחרות הוגנת והגנה על הצרכנים בפורום המקומי אליו הם מבקשים להביא את שירותיהם. דווקא בשל התחרות העזה במרחב הדיגיטלי והעלייה בנפח העסקאות הצרכניות המבוצעות בו, אין לאפשר כי הצרכן ייוותר ללא הגנה מינימלית במרחב זה. זאת ועוד, יש למנוע התחמקות מרגולציה צרכנית באמצעות פעילות באינטרנט".
היועץ המשפטי לממשלה מזכיר בעמדתו עמדה המתייחסת לתביעה של ישראלים נגד חברת פייסבוק, לפיה תניית שיפוט זר וברירת דין בחוזה מקוון בין תאגיד בינלאומי למשתמש הישראלי, היא תניה מקפחת בחוזה אחיד.