גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוד 10 שנים ישאלו איך מפרקים את מונופול החשמל שיצרנו"

עמוס לסקר, מי שהיה בעבר מנכ"ל חברת החשמל, מאמין שאת הרפורמה בחברת החשמל אפשר וצריך לעצור ● לדבריו, הרפורמה מקבעת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל, והיא בעיקר הצלחה של ההסתדרות, "שהצליחה להעביר 'כאילו רפורמה' בתמורה לכך שלא יגבילו את כוחה בנמלים"

עמוס לסקר  / צילום: אלון רון
עמוס לסקר / צילום: אלון רון

"אנחנו מרגישים שהלחץ הציבורי נגד הרפורמה בחברת החשמל גובר. אנחנו חושבים שהמשחק עדיין פתוח ומרגישים גם שחלק מהמערכת הפוליטית חשה לא בנוח עם מתווה הרפורמה וגם עם צורת העברתה. הכוח של הרשתות החברתיות מעצים את היכולת של הצרכנים לגלות מעורבות, ואנו חושבים שעדיין יש מקום לביטול הרפורמה או לתיקון המתווה. לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מנסים להשפיע ולהביא הצעות קונקרטיות כדי לתקן את המתווה", כך אומר עמוס לסקר, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים שכיהן גם כמנכ"ל חברת החשמל בין השנים 2007 ל-2011.

ימים ספורים לפני שהרפורמה ההיסטורית במשק החשמל תובא לאישור הממשלה, בפורום יצרני החשמל הפרטיים, המתנגדים הנחרצים למתווה שלה, מאמינים שעדיין ניתן לעצור את הרפורמה.

יש לכם תמיכה בממשלה? יש סיכוי שהרפורמה לא תעבור בהצבעת הממשלה ביום ראשון?

"אני חושב שיש סיכוי מסוים ואולי אפילו לא קטן שהרפורמה לא תאושר, מאחר והרבה מאוד נושאים בהסכם שכבר נחתם עדיין לא סגורים וכמו שאנחנו יודעים השטן הוא בפרטים, אז יש עוד דרך ארוכה עד שנראה אם הרפורמה ב"כאילו" הזאת תתממש".

לסקר לא מתרגש מהביקורות שבכירי משק האנרגיה מפנים כלפי התנגדויות הפורום. רק ביום חמישי האחרון במסיבת העיתונאים בה הוכרזה הרפורמה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ בהתייחסו לביקורת של הפורום כי "זו ביקורת שבאה ממניעים אינטרסנטיים ואני דוחה אותה על הסף". גם יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל יפתח רון-טל אמר בראיון ל"גלובס" כי "לא טובת הציבור עומדת מול עיני הטייקונים". לסקר הודף את הביקורות, ובהתייחסו לכסף שנשפך על הקמפיין הפרסומי של הפורום נגד הרפורמה אומר כי "תקציב הפרסום של המונופול גבוה יותר מפי 20 מהתקציב שלנו".

משק החשמל

אומרים עליכם שאתם מונעים מאינטרסים אישיים ולא באמת דואגים לטובת הציבור. 

"תפקידה של הנהלת חברת החשמל הוא לדאוג לאינטרס של חברת החשמל, וכך היא עובדת. האג'נדה של ההסתדרות היא לדאוג לאינטרסים של העובדים, והאינטרס שלנו כפורום הוא לדאוג ליצרנות הפרטית. כל אחד במשחק הזה דואג לאינטרסים של מי שהוא מייצג. יש גוף אחד, שזאת הממשלה, שתפקידה הוא לדאוג לאינטרס הציבור, והיא צריכה לאזן בין מה שחברת חשמל רוצה, לבין מה שההסתדרות עושה לבין מה שאנחנו עושים. לצערי הרב הממשלה כשלה ב'כאילו' רפורמה הזאת.

"הרפורמה הזאת היא ההצלחה הגדולה של ההסתדרות - הדיל הזה עם הבג"ץ (ביטול עתירה של המדינה כנגד הזכות של ארגוני עובדים לשבות בשל התנגדות לרפורמה, בתמורה להסכמות על הרפורמה - ס.ג) היה כמו במשחק שח-מט, כאשר אתה מקריב חייל כדי לזכות במלכה. עושים "כאילו" רפורמה בתמורה לכך שלא יגבילו את ההסתדרות בנמלים, בשדות התעופה ובכל החברות הממשלתיות המונופוליסטיות האחרות. יש כאן הישג גדול להסתדרות והפסד גדול לציבור שימשיך להיות שבוי של שביתות של הגופים המונופוליסטים על שינוי מבני".

למה זאת רפורמה ב"כאילו"?

בתשובתו לשאלה זו לסקר מפריד את עמדות הפורום לגבי מתווה הרפורמה הנוכחי לשני אספקטים - ציבורי ומקצועי.

"באספקט הציבורי, כאן אני מדבר כאחד מתוך 2.5 מיליון בתי האב בישראל - יש כאן מצב מוזר: פעם ראשונה שעושים רפורמה שהעלות שלה בעצם מוטלת על הציבור. המטרה של כל רפורמה היא להביא להוזלת המחירים לצרכן ואילו כאן אומרים לנו שבשמונה השנים הקרובות המחיר לא ירד. בהנחה שכל רפורמה תעלה 7.5 מיליארד שקל (ולהערכתי היא תעלה 10 מיליארד) כל משפחה תשלם 3000 שקל כדי לממן אותה. זה מאוד תמוה. כי הממשלה הזאת חורטת על דגלה בוקר וערב שהיא דואגת לשפר את רווחת מעמד הביניים והשכבות החלשות והנה כאן הממשלה עובדת באופן מאוד בוטה נגד המגמה של עצמם. אין לי הסבר לזה. ב-90 שנות קיומה של חברת החשמל נוצרה לה גיבנת שכעת עושים לה הניתוח במימון הציבור".

אתה טוען שהרפורמה הזאת תעלה 10 מיליארד שקל?

"אם נחקור לעומק, נראה שישנם שני סכומים שאני לא בטוח שכלולים בעלות המוכרת של הרפורמה. אני מדבר על פיצוי למחזיקי האג"ח עקב מכירת התחנות ועל הריביות של אג"ח צמית (איגרות חוב ללא מועד פירעון - ס.ג), שלמיטב הבנתי המדינה הולכת לוותר עליה. עוד מעמסה שתיפול על הציבור.

"אגב, אין לי בעיה עם זה שהרפורמה עולה כסף , ככה זה בכל העולם, משלמים לעובדים הפורשים. אני לא נכנס אם משלמים להם יותר מדי או פחות מדי, זה לא ענייננו. מה שכן עניינו הוא מי משלם ועל מה".

"לחח"י אין תמריץ להשקיע בהולכה"

גם בנוגע לאספקט המקצועי של הרפורמה לטענת לסקר קיים כאן פספוס גדול היות וחברת החשמל עדיין תישאר הגורם הדומיננטי בתחום הייצור וגם תשלוט ברשת ההולכה.

"לא רק שלא מורידים מחברת החשמל את תחום הייצור, אלא נותנים לה להקים עוד שתי תחנות כוח עם רישיון ל-25 שנה, וגם לא אומרים מה קורה עם יתרת האתרים שלא מוכרים אותם. גם לא מספרים לנו מה יקרה אחרי שמונה שנות הרפורמה עם האתרים שלא יימכרו. כך שדה פקטו חברת החשמל נשארת גורם מאוד דומיננטי בייצור החשמל עד 2045 - 2050.

"העובדה שחברת החשמל נשארת גורם דומיננטי בייצור בעצם מנציחה את ניגוד העניין בין חברת החשמל כמתחרה בייצור לבין חברת החשמל כמונופול בהולכה וזה קורה בחסות הממשלה. כל מי שחווה בשנים האחרונות את התהליך שבו אתה מגיש בקשות לחבר תחנות או לבדוק את האפשרות של חיבור תחנות כוח לרשת ההולכה וקיבל תשובות שליליות מכל מיני נימוקים, מבין שכל נושא ההולכה הוא המנוף הפוטנציאלי שדרכו חברת החשמל יכולה לחסום תחנות חדשות. אגב, זה נכון לא רק לתחנות המופעלות בגז טבעי, אלא גם לתחנות המופעלות באמצעות אנרגיית רוח או שמש".

אבל לפי התוכנית החדשה עליה חתם שר האנרגיה, חברת החשמל מחויבת להשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה.

"הפיקוח על ההולכה יישאר בחברת החשמל. חברת החשמל גם מבצעת וגם מפקחת על עצמה ואף אחד לא יכול לערוב שכל ההשקעות שמתוכננות יבוצעו. גם לא ראינו במתווה סנקציות".

כדוגמה לסנקציות אפשריות לסקר מציע העברה חלקית של הקמת רשת ההולכה לקבלן פרטי במידה וחברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה. "נכון להיום אין תמריץ בתוך המתווה שאכן החברה תשקיע בהולכה".

היית מרגיש בנוח אם מקטע ההולכה היה עובר לידיים פרטיות והיינו חווים ניתוקי חשמל בסופות ובימי חום קיצוניים?

"קודם כל עמדתנו היא שהאחריות על ההולכה צריכה להישאר בידי חברת החשמל. באופן כללי אני יכול לומר לך שמונופול, בכל תחום, ברגע שהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הכוח המונופוליסטי, מתחיל לצאת במסע של הפחדות ואיומים - מה יהיה, ויום הדין, והכל יקרוס, ולא יהיה חשמל וכו'. זה היה מתאים לפני 20 - 30 שנה, אז אנשים "אכלו" את העניין הזה . נכון להיום, גם אם גוף פרטי יקים 100 - 150 קילומטר של מערכת ההולכה, אז לא צריכה להיות בעיה. באירופה מקימים קווי הולכה של אלפי קילומטרים. התפעול צריך להיות בחברת החשמל. אבל אם הם "תוקעים" את ההקמה, שייתנו לגוף פרטי להקים אותה".

עמדתו זו של לסקר מאוד מזכירה את הביקורת של פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה של חברת החשמל ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לה לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת.

מבחינת המדינה מה שאמור לפתור סוגיה זו, ואולי לסקר לא מספיק מאמין שזה יעזור, הוא שינוי שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא יאפשר לה להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות.

"אסור לתת לחח"י לייצר חשמל"

באופן אבסורדי, הגוף שאמור להיות הנהנה העיקרי מעצם קיומה של הרפורמה, יצרני החשמל הפרטיים הם גם המתנגדים העיקריים שלה. לאחר יישום הרפורמה יוכלו היצרנים הפרטיים לשלוט ב-60% מהייצור לעומת כ-30% מהייצור שהם מחזיקים כיום. הסיבה העיקרית להתנגדותם היא הדרישה להוצאה מוחלטת של חברת החשמל מיצור החשמל.

"אם חברת החשמל הייתה יוצאת מהייצור לגמרי, כפי שאנחנו מציעים, אז ברור שהיא הייתה מתמקדת בהולכה וחלוקה", מתעקש לסקר.

"אנחנו גם מנסים להציע פתרונות. נפגשנו לפני שבועיים עם שר האנרגיה ובעקבות הפגישה קיימנו פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר רשות החשמל ובפגישה הזאת הבאנו הצעות קונקרטיות. למשל, שעד 2030 חברת החשמל תצא באופן מוחלט מהייצור. זאת דוגמה להצעות קונקרטיות שהבאנו כדי לשפר את המתווה, אך לצערי הרב אפילו לא קיבלנו על זה תשובה".

מתייחסים אליכם כרעש רקע?

"אנחנו הודרנו מהמו"מ על הרפורמה ונוצר המצב שוועד העובדים הוא זה שקובע גם את עתיד היזמים, שהשקיעו קרוב ל-25 מיליארד שקל. הגשנו על זה בג"ץ" (העתירה נדחתה - ס.ג.).

פניתם גם לרה"מ, קיבלתם התייחסות לפניותיכם?

"לא. לא קיבלנו" (לסקר נאנח).

העמדה שלכם מאוד דומה לביקורות שהשמיעו אנשי נתניהו

"גם אם לוקחים את כל העמדות של הממונים על הגבלים עסקיים לשעבר, אם לוקחים עמדות של כלכלני מפתח ואם לוקחים את העמדות של הגופים המקצועיים שהם לא במשרד האנרגיה ולא במשרד האוצר, אז יש היום הרבה מאוד אי-נוחות לגבי מה שקורה. אני יכול להגיד לך שנפגשנו עם כל מי שהיה מוכן לשמוע אותנו. בין אם זה ברמת מקבלי החלטות, ברמת הכנסת, זה בדיוק התפקיד שלנו. חד-משמעית".

בפרסומים שלכם מופיע שהצרכן לא יוכל לבחור בין הספקים בעתיד, אבל מקטע האספקה דווקא אמור להיפתח לתחרות?

"הפרסומים שלנו נכונים. יש איזו הצהרה כללית שאומרת שבמהלך התקופה ייפתח שוק האספקה גם למגזר הפרטי, אבל לא כתוב איך ולא מתי ואיך תתנהל התחרות ואיך תהיה הרגולציה. צריך גם להבין שכדי שהיצרניות הפרטיות , יוכלו לספק חשמל למגזר הפרטי, צריכים להגדיל את מצבת תחנות הכוח שלנו. לא נותנים לנו את הכלים כדי שנוכל לספק חשמל לבתי האב - זה הולך בד בבד. מדובר בהצהרה כללית שלא עומד מאחוריה שום דבר, ואני מקווה שאני אתבדה יום אחד".

המכשול הנוסף של המתווה הנוכחי של הרפורמה לטענת לסקר הוא השארת מקטע החלוקה כמונופול של חברת החשמל. "במתווה הזה הכניסו 'גלולת רעל' לגבי עתיד משק האנרגיה ב-5 - 10 השנים הקרובות. משק האנרגיה עומד להפוך למשק עם אנרגיה מבוזרת. חברת החשמל השכילה במהלך המשא ומתן לשמור על חלקה במקטע החלוקה - המקטע בו אמור לקהתרכש השינוי לכיוון האנרגיה המבוזרת.

"אז חברת החשמל גם תישאר מונופול בחלוקה והיא גם תחליף לנו באופן בלעדי את "המונים החכמים" בכל הבתים. גם מאפשרים להם להעניק שרותי ערך מוסף לבית החכם האנרגטי. הממשלה הניחה תשתית להשתלטות מונופוליסטיות של חברת החשמל גם במשק האנרגיה הטבעי המבוזר. בטח עוד עשר שנים יישבו החכמים וישאלו את עצמם איך עכשיו אנחנו מפרקים את המונופול החדש שיצרנו".

מי הולך לקנות את התחנות של חברת החשמל?

"לא מתעסק בצדדים המסחריים של מה שחברות בפורום עושות, אני מנוע מלעסוק בזה".

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "לסקר דיבר הפוך כאשר כיהן כמנכ"ל חברת חשמל - לאיזה לסקר צריך להאמין? ההסכם שנחתם הוא הישג לאזרחים, לעובדים ולמדינה. יש כאן רפורמה אחראית לטובת כל משק החשמל".

"הסיבה האמתית לטענות: פחד מתחרות"

פורום יצרני החשמל הפרטיים הוקם במטרה לאגד את היזמים בתחום החשמל הקונבנציונלי, בכדי לטפל בבעיות רגולציה ענפיות משותפות. הפורום כולל 10 חברות המספקות כיום כ-30% מכלל החשמל המיוצר במשק.

מבין חברי הפורום ניתן למצוא את יצרני החשמל הגדולים ביותר במשק - דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, OPC אנרגיה, דוראד ועוד. למרות שעיקר המימון של היצרנים הפרטיים מגיע מגופים מוסדיים, כלומר החסכונות הפנסיונים של הציבור שמופנים לפרויקטים של תשתית לאומית, מבין בעלי ההחזקות בחברות ניתן למצוא שמות כמו עידן עופר המחזיק ב-OPC אנרגיה, יוסף אדלסבורג מבעלי אדלטק ואחמט זורלו מבעלי תחנת הכוח דוראד.

לאחרונה הפורום פועל במאמץ מוגבר כדי לשנות את מתווה הרפורמה שהוכרז ביום חמישי שעבר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

הדיונים על הרפורמה מתנהלים כבר 22 שנים ועברו לא מעט מהפכות. דווקא מתכונתה הנוכחית, שבשל צירוף הנסיבות הצליחה להבשיל לכדי חתימה על ההסכם הקיבוצי, גורמת הרפורמה לחוסר שביעות רצון בקרב היצרנים הפרטיים.

היצרנים הפרטיים פועלים כנגד הרפורמה במגוון מישורים, החל מהפניות המתוקשרות לממשלה ועתירות לבג"ץ ועד לקמפיינים פרסומיים שמנסים לגייס מתנגדים. הסיבה הרשמית לתסכולם של היצרנים הפרטיים היא ההוצאה החלקית בלבד של הייצור מחברת החשמל, בעוד הם דורשים את הוצאתו המלאה.

לטענת היצרנים הפרטיים, חברת החשמל תישאר הגורם הדומיננטי בייצור החשמל וגם תשלוט ברשת ההולכה - קווי המתח העליון באמצעותם ניתן לחבר את תחנות הכוח. המשמעות מבחינתם היא המשך ההזנחה של רשת ההולכה, דבר שיקשה עליהם להתפתח במשק החשמל.

אולם, נדגיש כי לפי התוכנית החדשה עליה חתם השר שטייניץ לאחרונה, ללא קשר למתווה הרפורמה, חברת החשמל מחויבת להשקיע בפיתוח רשת ההולכה 3 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, ליצרנים הפרטיים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים מהרפורמה - ניהול המערכת, הגוף הקובע את סדרי הפעלת תחנות הכוח - ממי לקנות את החשמל לרשת - שעד היום גרם לניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, ייצא מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

בנוסף לכך, לפי התוכנית, בסיום הרפורמה יצרני החשמל הפרטיים יהיו אחראים על יצור של לא פחות מ-60% מהחשמל במשק לעומת 30% כיום. גם מקטע האספקה ייפתח לתחרות: כ-40% מבתי האב בישראל יוכלו לבחור בין ספקי החשמל - דבר שעד היום לא התאפשר לבתים פרטיים.

לפי גורם ממשלתי בכיר שהשתתף בדיונים על רפורמה הסיבה האמתית לדאגתם של היזמים הפרטיים היא התחרות. "נגמרו הימים בהם המדינה עטפה את הזימים הראשונים במשק החשמל. הם נכנסים עכשיו לעידן התחרותי. הם מתבכיינים שיהיה להם קשה להתחרות כי הם מקבלים תחנות ישנות של חברת החשמל. אבל יש גם לא מעט גופים בינלאומיים שכבר מביעים התעניינות באתרים "הישנים" האלה".

עיקרי הצעת יצרני החשמל הפרטיים לתיקון הרפורמה

1. לקבוע את שנת 2030 כשנה בה תצא חברת החשמל סופית ממקטע הייצור (תאריך היעד של הדממת התחנות הפחמיות)
2. לקבוע סנקציות נגד חברת החשמל אם היא לא תעמוד בלוחות הזמנים של הקמת מקטעים ברשת ההולכה (למשל, העברת הביצוע לשוק הפרטי)
3. לקבוע תהליך מובנה ושקוף לפתיחת המגזר הפרטי לתחרות

עמוס לסקר / תעודת זהות

■ מצב משפחתי: נשוי 3
■ מגורים: רמת אפעל
■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בפילוסופיה של המדעים
■ תפקיד: יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים
■ תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת החשמל, כסמנכ"ל שיווק ומכירות טלרד, מייסד ומנכ"ל גוונים טלוויזיה בכבלים
■ משהו נוסף: טיפס לפסגת הקילימנג'רו וההימלאיה

עוד כתבות

שיעור גאוגרפיה / צילום: משה מילנר - לע"מ. איור: גיל ג'יבלי

שנים של תרגול ותקציבי עתק לא הועילו: איך הגיעה מערכת החינוך כה לא מוכנה ליום הדין של הקורונה

למרות התקציב הגדול ביותר בממשלה, שנים של תרגול לשעת חירום ומבצע גרנדיוזי לתקשוב בתי הספר - בסוף כולם למדו בזום. יצאנו לבדוק מי אחראי למחדל העצום שאת תוצאותיו נרגיש בעוד שנים, ואם למדנו משהו לקראת השנה החדשה ● האזינו

כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"חסר ציוד היקפי ומחשבים ניידים - ואנחנו זקוקים לעזרה"

רכזת תקשוב בבית ספר במרכז הארץ מתארת את מצב ההיערכות בבית הספר שלה לקראת שנה הבאה ● מה יבוא על חשבון מה, ואיך אפשר לעזור

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 12 באוגוסט 2020

אמש באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

דני רופ בקמפיין משרד האוצר / צילום: צילום מסך

על מה הולך הכסף? משרד האוצר - הקמפיין המושקע ביותר מבחינה תקציבית בשבוע החולף

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת האהודה ביותר בשבוע החולף היא של משרד הבריאות עם ישראל קטורזה ● מזגני טורנדו נותרת הזכורה

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

מה נמכר לאחרונה באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל

בסכום כזה אפשר למצוא דירות 4 חדרים בנוף הגליל, ביקנעם עילית, בעפולה ובמגדל העמק

בורסות אסיה / צילום: רויטרס

בורסות אירופה נופלות בכ-2%; בורסות סין עלו ביותר מ-1%

"נטפליקס הסינית", iQiyi, צוללת לאחר המסחר ב-20% וזאת לאחר ידיעה שרשויות ארה"ב חוקרות את החברה בחשד להונאה ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש במגמה מעורבת בהמשך לנתוני האבטלה שהיו טובים מהצפוי

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%

נתניהו בסיור במפעל ופלים בבית שמש. שיעור התמיכה בו ובליכוד ירד בכ־20% בחודשים מאי־אוגוסט / צילום: רויטרס

בחירות בחורף הקרוב? 4 סיבות לכך שזה ממש לא בטוח

המצב של נתניהו בסקרים, חיזוק המנהיגות בכחול לבן, היצמדות החרדים לליכוד וחובות המיליונים של המפלגות ● לאף אחד בקואליציה אין אינטרס להיגרר שוב לקלפי. ולזה תוסיפו את ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות

קובי ריכטר / צילום: תמר מצפי

לא חיכתה לעסקה: מניית סומוטו זינקה ב-110% מתחילת השבוע שעבר

בעקבות הדיווח אתמול (ד') על עסקת מיזוג עם נוסטרומו הפועלת בתחום הלוהט של אגירת וניהול אנרגיה, זינקה מניית סומוטו ב-60% לשווי חברה של 230 מיליון שקל ● עוד לפני הדיווח אתמול קפצה סומוטו בכ-30% בתוך מספר ימים

עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

ה"בן-אריסטים" מאמצים את השיטות של ה"ביביסטים"

הם טוענים שהיא לא עשתה שום עבירה וסתם מתנכלים אליה, שהסיפור האמיתי הוא לא המעשה שלה אלא האינטרסים של מתנגדיה, ומזדעזעים מההפגנות נגדה ● כל הטענות שמחנה לוחמי השחיתות לעגו להן עד לפני רגע, מאומצות שם עכשיו בחום רב

קרוון לבדיקת קורונה בעיירה גנגלט. כ־44% מהאנשים ששהו במתחם הסגור במהלך המסיבה חלו בקורונה / צילום: רויטרס

כך הפכה עיירה קטנה במערב גרמניה לשדה ניסויים ענק למדעי הקורונה

פרופ' הנדריק שטריק, וירולוג בן 43 בלבד, היה אחד מהחוקרים בעירייה הקטנה גנגלט והוא גם זה שחתום על גילוי אחד התסמינים העיקריים של הקורונה – אובדן חוש טעם וריח • בראיון ל"גלובס" הוא מספר על מאחורי הקלעים של המבצע המורכב, על הגילויים המדעיים ומספק תחזית אופטימית לישראל

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

מיליציות של חמאס ברצועה  / צילום: רויטרס, Ibraheem Abu Mustafa

ארה"ב חילטה מטבעות קריפטו בשווי כ-2 מיליון דולר מידי ארגוני טרור אסלאמיים

במבצע האכיפה הגדול ביותר עד כה של הממשל האמריקאי נגד מימון טרור באמצעות מטבעות קריפטו, נתפסו יותר מ-300 ארנקים דיגיטליים ששימשו את דאעש, אל-קאעידה והזרוע הצבאית של חמאס ● תרומות ביטקוין לחמאס נחשפו ב"גלובס" כבר ב-2019

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד