גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוד 10 שנים ישאלו איך מפרקים את מונופול החשמל שיצרנו"

עמוס לסקר, מי שהיה בעבר מנכ"ל חברת החשמל, מאמין שאת הרפורמה בחברת החשמל אפשר וצריך לעצור ● לדבריו, הרפורמה מקבעת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל, והיא בעיקר הצלחה של ההסתדרות, "שהצליחה להעביר 'כאילו רפורמה' בתמורה לכך שלא יגבילו את כוחה בנמלים"

עמוס לסקר  / צילום: אלון רון
עמוס לסקר / צילום: אלון רון

"אנחנו מרגישים שהלחץ הציבורי נגד הרפורמה בחברת החשמל גובר. אנחנו חושבים שהמשחק עדיין פתוח ומרגישים גם שחלק מהמערכת הפוליטית חשה לא בנוח עם מתווה הרפורמה וגם עם צורת העברתה. הכוח של הרשתות החברתיות מעצים את היכולת של הצרכנים לגלות מעורבות, ואנו חושבים שעדיין יש מקום לביטול הרפורמה או לתיקון המתווה. לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מנסים להשפיע ולהביא הצעות קונקרטיות כדי לתקן את המתווה", כך אומר עמוס לסקר, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים שכיהן גם כמנכ"ל חברת החשמל בין השנים 2007 ל-2011.

ימים ספורים לפני שהרפורמה ההיסטורית במשק החשמל תובא לאישור הממשלה, בפורום יצרני החשמל הפרטיים, המתנגדים הנחרצים למתווה שלה, מאמינים שעדיין ניתן לעצור את הרפורמה.

יש לכם תמיכה בממשלה? יש סיכוי שהרפורמה לא תעבור בהצבעת הממשלה ביום ראשון?

"אני חושב שיש סיכוי מסוים ואולי אפילו לא קטן שהרפורמה לא תאושר, מאחר והרבה מאוד נושאים בהסכם שכבר נחתם עדיין לא סגורים וכמו שאנחנו יודעים השטן הוא בפרטים, אז יש עוד דרך ארוכה עד שנראה אם הרפורמה ב"כאילו" הזאת תתממש".

לסקר לא מתרגש מהביקורות שבכירי משק האנרגיה מפנים כלפי התנגדויות הפורום. רק ביום חמישי האחרון במסיבת העיתונאים בה הוכרזה הרפורמה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ בהתייחסו לביקורת של הפורום כי "זו ביקורת שבאה ממניעים אינטרסנטיים ואני דוחה אותה על הסף". גם יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל יפתח רון-טל אמר בראיון ל"גלובס" כי "לא טובת הציבור עומדת מול עיני הטייקונים". לסקר הודף את הביקורות, ובהתייחסו לכסף שנשפך על הקמפיין הפרסומי של הפורום נגד הרפורמה אומר כי "תקציב הפרסום של המונופול גבוה יותר מפי 20 מהתקציב שלנו".

משק החשמל

אומרים עליכם שאתם מונעים מאינטרסים אישיים ולא באמת דואגים לטובת הציבור. 

"תפקידה של הנהלת חברת החשמל הוא לדאוג לאינטרס של חברת החשמל, וכך היא עובדת. האג'נדה של ההסתדרות היא לדאוג לאינטרסים של העובדים, והאינטרס שלנו כפורום הוא לדאוג ליצרנות הפרטית. כל אחד במשחק הזה דואג לאינטרסים של מי שהוא מייצג. יש גוף אחד, שזאת הממשלה, שתפקידה הוא לדאוג לאינטרס הציבור, והיא צריכה לאזן בין מה שחברת חשמל רוצה, לבין מה שההסתדרות עושה לבין מה שאנחנו עושים. לצערי הרב הממשלה כשלה ב'כאילו' רפורמה הזאת.

"הרפורמה הזאת היא ההצלחה הגדולה של ההסתדרות - הדיל הזה עם הבג"ץ (ביטול עתירה של המדינה כנגד הזכות של ארגוני עובדים לשבות בשל התנגדות לרפורמה, בתמורה להסכמות על הרפורמה - ס.ג) היה כמו במשחק שח-מט, כאשר אתה מקריב חייל כדי לזכות במלכה. עושים "כאילו" רפורמה בתמורה לכך שלא יגבילו את ההסתדרות בנמלים, בשדות התעופה ובכל החברות הממשלתיות המונופוליסטיות האחרות. יש כאן הישג גדול להסתדרות והפסד גדול לציבור שימשיך להיות שבוי של שביתות של הגופים המונופוליסטים על שינוי מבני".

למה זאת רפורמה ב"כאילו"?

בתשובתו לשאלה זו לסקר מפריד את עמדות הפורום לגבי מתווה הרפורמה הנוכחי לשני אספקטים - ציבורי ומקצועי.

"באספקט הציבורי, כאן אני מדבר כאחד מתוך 2.5 מיליון בתי האב בישראל - יש כאן מצב מוזר: פעם ראשונה שעושים רפורמה שהעלות שלה בעצם מוטלת על הציבור. המטרה של כל רפורמה היא להביא להוזלת המחירים לצרכן ואילו כאן אומרים לנו שבשמונה השנים הקרובות המחיר לא ירד. בהנחה שכל רפורמה תעלה 7.5 מיליארד שקל (ולהערכתי היא תעלה 10 מיליארד) כל משפחה תשלם 3000 שקל כדי לממן אותה. זה מאוד תמוה. כי הממשלה הזאת חורטת על דגלה בוקר וערב שהיא דואגת לשפר את רווחת מעמד הביניים והשכבות החלשות והנה כאן הממשלה עובדת באופן מאוד בוטה נגד המגמה של עצמם. אין לי הסבר לזה. ב-90 שנות קיומה של חברת החשמל נוצרה לה גיבנת שכעת עושים לה הניתוח במימון הציבור".

אתה טוען שהרפורמה הזאת תעלה 10 מיליארד שקל?

"אם נחקור לעומק, נראה שישנם שני סכומים שאני לא בטוח שכלולים בעלות המוכרת של הרפורמה. אני מדבר על פיצוי למחזיקי האג"ח עקב מכירת התחנות ועל הריביות של אג"ח צמית (איגרות חוב ללא מועד פירעון - ס.ג), שלמיטב הבנתי המדינה הולכת לוותר עליה. עוד מעמסה שתיפול על הציבור.

"אגב, אין לי בעיה עם זה שהרפורמה עולה כסף , ככה זה בכל העולם, משלמים לעובדים הפורשים. אני לא נכנס אם משלמים להם יותר מדי או פחות מדי, זה לא ענייננו. מה שכן עניינו הוא מי משלם ועל מה".

"לחח"י אין תמריץ להשקיע בהולכה"

גם בנוגע לאספקט המקצועי של הרפורמה לטענת לסקר קיים כאן פספוס גדול היות וחברת החשמל עדיין תישאר הגורם הדומיננטי בתחום הייצור וגם תשלוט ברשת ההולכה.

"לא רק שלא מורידים מחברת החשמל את תחום הייצור, אלא נותנים לה להקים עוד שתי תחנות כוח עם רישיון ל-25 שנה, וגם לא אומרים מה קורה עם יתרת האתרים שלא מוכרים אותם. גם לא מספרים לנו מה יקרה אחרי שמונה שנות הרפורמה עם האתרים שלא יימכרו. כך שדה פקטו חברת החשמל נשארת גורם מאוד דומיננטי בייצור החשמל עד 2045 - 2050.

"העובדה שחברת החשמל נשארת גורם דומיננטי בייצור בעצם מנציחה את ניגוד העניין בין חברת החשמל כמתחרה בייצור לבין חברת החשמל כמונופול בהולכה וזה קורה בחסות הממשלה. כל מי שחווה בשנים האחרונות את התהליך שבו אתה מגיש בקשות לחבר תחנות או לבדוק את האפשרות של חיבור תחנות כוח לרשת ההולכה וקיבל תשובות שליליות מכל מיני נימוקים, מבין שכל נושא ההולכה הוא המנוף הפוטנציאלי שדרכו חברת החשמל יכולה לחסום תחנות חדשות. אגב, זה נכון לא רק לתחנות המופעלות בגז טבעי, אלא גם לתחנות המופעלות באמצעות אנרגיית רוח או שמש".

אבל לפי התוכנית החדשה עליה חתם שר האנרגיה, חברת החשמל מחויבת להשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה.

"הפיקוח על ההולכה יישאר בחברת החשמל. חברת החשמל גם מבצעת וגם מפקחת על עצמה ואף אחד לא יכול לערוב שכל ההשקעות שמתוכננות יבוצעו. גם לא ראינו במתווה סנקציות".

כדוגמה לסנקציות אפשריות לסקר מציע העברה חלקית של הקמת רשת ההולכה לקבלן פרטי במידה וחברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה. "נכון להיום אין תמריץ בתוך המתווה שאכן החברה תשקיע בהולכה".

היית מרגיש בנוח אם מקטע ההולכה היה עובר לידיים פרטיות והיינו חווים ניתוקי חשמל בסופות ובימי חום קיצוניים?

"קודם כל עמדתנו היא שהאחריות על ההולכה צריכה להישאר בידי חברת החשמל. באופן כללי אני יכול לומר לך שמונופול, בכל תחום, ברגע שהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הכוח המונופוליסטי, מתחיל לצאת במסע של הפחדות ואיומים - מה יהיה, ויום הדין, והכל יקרוס, ולא יהיה חשמל וכו'. זה היה מתאים לפני 20 - 30 שנה, אז אנשים "אכלו" את העניין הזה . נכון להיום, גם אם גוף פרטי יקים 100 - 150 קילומטר של מערכת ההולכה, אז לא צריכה להיות בעיה. באירופה מקימים קווי הולכה של אלפי קילומטרים. התפעול צריך להיות בחברת החשמל. אבל אם הם "תוקעים" את ההקמה, שייתנו לגוף פרטי להקים אותה".

עמדתו זו של לסקר מאוד מזכירה את הביקורת של פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה של חברת החשמל ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לה לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת.

מבחינת המדינה מה שאמור לפתור סוגיה זו, ואולי לסקר לא מספיק מאמין שזה יעזור, הוא שינוי שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא יאפשר לה להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות.

"אסור לתת לחח"י לייצר חשמל"

באופן אבסורדי, הגוף שאמור להיות הנהנה העיקרי מעצם קיומה של הרפורמה, יצרני החשמל הפרטיים הם גם המתנגדים העיקריים שלה. לאחר יישום הרפורמה יוכלו היצרנים הפרטיים לשלוט ב-60% מהייצור לעומת כ-30% מהייצור שהם מחזיקים כיום. הסיבה העיקרית להתנגדותם היא הדרישה להוצאה מוחלטת של חברת החשמל מיצור החשמל.

"אם חברת החשמל הייתה יוצאת מהייצור לגמרי, כפי שאנחנו מציעים, אז ברור שהיא הייתה מתמקדת בהולכה וחלוקה", מתעקש לסקר.

"אנחנו גם מנסים להציע פתרונות. נפגשנו לפני שבועיים עם שר האנרגיה ובעקבות הפגישה קיימנו פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר רשות החשמל ובפגישה הזאת הבאנו הצעות קונקרטיות. למשל, שעד 2030 חברת החשמל תצא באופן מוחלט מהייצור. זאת דוגמה להצעות קונקרטיות שהבאנו כדי לשפר את המתווה, אך לצערי הרב אפילו לא קיבלנו על זה תשובה".

מתייחסים אליכם כרעש רקע?

"אנחנו הודרנו מהמו"מ על הרפורמה ונוצר המצב שוועד העובדים הוא זה שקובע גם את עתיד היזמים, שהשקיעו קרוב ל-25 מיליארד שקל. הגשנו על זה בג"ץ" (העתירה נדחתה - ס.ג.).

פניתם גם לרה"מ, קיבלתם התייחסות לפניותיכם?

"לא. לא קיבלנו" (לסקר נאנח).

העמדה שלכם מאוד דומה לביקורות שהשמיעו אנשי נתניהו

"גם אם לוקחים את כל העמדות של הממונים על הגבלים עסקיים לשעבר, אם לוקחים עמדות של כלכלני מפתח ואם לוקחים את העמדות של הגופים המקצועיים שהם לא במשרד האנרגיה ולא במשרד האוצר, אז יש היום הרבה מאוד אי-נוחות לגבי מה שקורה. אני יכול להגיד לך שנפגשנו עם כל מי שהיה מוכן לשמוע אותנו. בין אם זה ברמת מקבלי החלטות, ברמת הכנסת, זה בדיוק התפקיד שלנו. חד-משמעית".

בפרסומים שלכם מופיע שהצרכן לא יוכל לבחור בין הספקים בעתיד, אבל מקטע האספקה דווקא אמור להיפתח לתחרות?

"הפרסומים שלנו נכונים. יש איזו הצהרה כללית שאומרת שבמהלך התקופה ייפתח שוק האספקה גם למגזר הפרטי, אבל לא כתוב איך ולא מתי ואיך תתנהל התחרות ואיך תהיה הרגולציה. צריך גם להבין שכדי שהיצרניות הפרטיות , יוכלו לספק חשמל למגזר הפרטי, צריכים להגדיל את מצבת תחנות הכוח שלנו. לא נותנים לנו את הכלים כדי שנוכל לספק חשמל לבתי האב - זה הולך בד בבד. מדובר בהצהרה כללית שלא עומד מאחוריה שום דבר, ואני מקווה שאני אתבדה יום אחד".

המכשול הנוסף של המתווה הנוכחי של הרפורמה לטענת לסקר הוא השארת מקטע החלוקה כמונופול של חברת החשמל. "במתווה הזה הכניסו 'גלולת רעל' לגבי עתיד משק האנרגיה ב-5 - 10 השנים הקרובות. משק האנרגיה עומד להפוך למשק עם אנרגיה מבוזרת. חברת החשמל השכילה במהלך המשא ומתן לשמור על חלקה במקטע החלוקה - המקטע בו אמור לקהתרכש השינוי לכיוון האנרגיה המבוזרת.

"אז חברת החשמל גם תישאר מונופול בחלוקה והיא גם תחליף לנו באופן בלעדי את "המונים החכמים" בכל הבתים. גם מאפשרים להם להעניק שרותי ערך מוסף לבית החכם האנרגטי. הממשלה הניחה תשתית להשתלטות מונופוליסטיות של חברת החשמל גם במשק האנרגיה הטבעי המבוזר. בטח עוד עשר שנים יישבו החכמים וישאלו את עצמם איך עכשיו אנחנו מפרקים את המונופול החדש שיצרנו".

מי הולך לקנות את התחנות של חברת החשמל?

"לא מתעסק בצדדים המסחריים של מה שחברות בפורום עושות, אני מנוע מלעסוק בזה".

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "לסקר דיבר הפוך כאשר כיהן כמנכ"ל חברת חשמל - לאיזה לסקר צריך להאמין? ההסכם שנחתם הוא הישג לאזרחים, לעובדים ולמדינה. יש כאן רפורמה אחראית לטובת כל משק החשמל".

"הסיבה האמתית לטענות: פחד מתחרות"

פורום יצרני החשמל הפרטיים הוקם במטרה לאגד את היזמים בתחום החשמל הקונבנציונלי, בכדי לטפל בבעיות רגולציה ענפיות משותפות. הפורום כולל 10 חברות המספקות כיום כ-30% מכלל החשמל המיוצר במשק.

מבין חברי הפורום ניתן למצוא את יצרני החשמל הגדולים ביותר במשק - דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, OPC אנרגיה, דוראד ועוד. למרות שעיקר המימון של היצרנים הפרטיים מגיע מגופים מוסדיים, כלומר החסכונות הפנסיונים של הציבור שמופנים לפרויקטים של תשתית לאומית, מבין בעלי ההחזקות בחברות ניתן למצוא שמות כמו עידן עופר המחזיק ב-OPC אנרגיה, יוסף אדלסבורג מבעלי אדלטק ואחמט זורלו מבעלי תחנת הכוח דוראד.

לאחרונה הפורום פועל במאמץ מוגבר כדי לשנות את מתווה הרפורמה שהוכרז ביום חמישי שעבר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

הדיונים על הרפורמה מתנהלים כבר 22 שנים ועברו לא מעט מהפכות. דווקא מתכונתה הנוכחית, שבשל צירוף הנסיבות הצליחה להבשיל לכדי חתימה על ההסכם הקיבוצי, גורמת הרפורמה לחוסר שביעות רצון בקרב היצרנים הפרטיים.

היצרנים הפרטיים פועלים כנגד הרפורמה במגוון מישורים, החל מהפניות המתוקשרות לממשלה ועתירות לבג"ץ ועד לקמפיינים פרסומיים שמנסים לגייס מתנגדים. הסיבה הרשמית לתסכולם של היצרנים הפרטיים היא ההוצאה החלקית בלבד של הייצור מחברת החשמל, בעוד הם דורשים את הוצאתו המלאה.

לטענת היצרנים הפרטיים, חברת החשמל תישאר הגורם הדומיננטי בייצור החשמל וגם תשלוט ברשת ההולכה - קווי המתח העליון באמצעותם ניתן לחבר את תחנות הכוח. המשמעות מבחינתם היא המשך ההזנחה של רשת ההולכה, דבר שיקשה עליהם להתפתח במשק החשמל.

אולם, נדגיש כי לפי התוכנית החדשה עליה חתם השר שטייניץ לאחרונה, ללא קשר למתווה הרפורמה, חברת החשמל מחויבת להשקיע בפיתוח רשת ההולכה 3 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, ליצרנים הפרטיים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים מהרפורמה - ניהול המערכת, הגוף הקובע את סדרי הפעלת תחנות הכוח - ממי לקנות את החשמל לרשת - שעד היום גרם לניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, ייצא מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

בנוסף לכך, לפי התוכנית, בסיום הרפורמה יצרני החשמל הפרטיים יהיו אחראים על יצור של לא פחות מ-60% מהחשמל במשק לעומת 30% כיום. גם מקטע האספקה ייפתח לתחרות: כ-40% מבתי האב בישראל יוכלו לבחור בין ספקי החשמל - דבר שעד היום לא התאפשר לבתים פרטיים.

לפי גורם ממשלתי בכיר שהשתתף בדיונים על רפורמה הסיבה האמתית לדאגתם של היזמים הפרטיים היא התחרות. "נגמרו הימים בהם המדינה עטפה את הזימים הראשונים במשק החשמל. הם נכנסים עכשיו לעידן התחרותי. הם מתבכיינים שיהיה להם קשה להתחרות כי הם מקבלים תחנות ישנות של חברת החשמל. אבל יש גם לא מעט גופים בינלאומיים שכבר מביעים התעניינות באתרים "הישנים" האלה".

עיקרי הצעת יצרני החשמל הפרטיים לתיקון הרפורמה

1. לקבוע את שנת 2030 כשנה בה תצא חברת החשמל סופית ממקטע הייצור (תאריך היעד של הדממת התחנות הפחמיות)
2. לקבוע סנקציות נגד חברת החשמל אם היא לא תעמוד בלוחות הזמנים של הקמת מקטעים ברשת ההולכה (למשל, העברת הביצוע לשוק הפרטי)
3. לקבוע תהליך מובנה ושקוף לפתיחת המגזר הפרטי לתחרות

עמוס לסקר / תעודת זהות

■ מצב משפחתי: נשוי 3
■ מגורים: רמת אפעל
■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בפילוסופיה של המדעים
■ תפקיד: יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים
■ תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת החשמל, כסמנכ"ל שיווק ומכירות טלרד, מייסד ומנכ"ל גוונים טלוויזיה בכבלים
■ משהו נוסף: טיפס לפסגת הקילימנג'רו וההימלאיה

עוד כתבות

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מובילאיי נפלה ב-8%, אנבידיה ב-2%

הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות מזנקות ● אנבידיה מחייבת לקוחות סינים בתשלום מלא מראש  על שבבי הבינה המלאכותית H200 שלה  ● אלפאבית עקפה את אפל בשווי שוק והיא החברה השנייה הגדולה בוול סטריט

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

נשיא ארה''ב טראמפ. ''הוא אוהב לטעון ששבע מלחמות הסתיימו בזכותו'' / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ באיום לאיראן: הבהרתי שאם יתחילו להרוג אנשים - נכה בהם חזק מאוד

אירוע ההצתה בשומרון: פלסטיני חולץ במצב אנוש, שלושה עצורים ● צבא לבנון: השלמנו את משימת פירוז דרום המדינה מנשק ● רה"מ נתניהו: "המאמצים ראויים להערכה - אבל חיזבאללה עדיין חמוש ומתעצם" ● בכירים בישראל: תקיפה בלבנון? כבר לא "אם" אלא "מתי" ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לניסיון השיגורים הכושל ● שר החוץ האיראני: "אנחנו לא רוצים מלחמה אבל מוכנים אליה" ● עדכונים שוטפים

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק-ג'ן לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק-ג'ן יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

זום גלובלי / צילום: Reuters

טראמפ מנחית מכה על האו"ם, וצפון קוריאה וסין מאיימות בהסלמה

צפון קוריאה שגרה טילים דקות לפני יציאת נשיא דרום קוריאה לביקור מיוחד • בצד השני של העולם, ממשל טראמפ מצא כי שורת מוסדות באו"ם "מיותרים" • ואחותה של אנה פרנק הלכה לעולמה • זום גלובלי, מדור חדש 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים אישרה את המינוי של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אושר על ידי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ● סמוטריץ' צפוי להביא את מינויו לאישור הממשלה בזמן הקרוב

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק