גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוד 10 שנים ישאלו איך מפרקים את מונופול החשמל שיצרנו"

עמוס לסקר, מי שהיה בעבר מנכ"ל חברת החשמל, מאמין שאת הרפורמה בחברת החשמל אפשר וצריך לעצור ● לדבריו, הרפורמה מקבעת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל, והיא בעיקר הצלחה של ההסתדרות, "שהצליחה להעביר 'כאילו רפורמה' בתמורה לכך שלא יגבילו את כוחה בנמלים"

עמוס לסקר  / צילום: אלון רון
עמוס לסקר / צילום: אלון רון

"אנחנו מרגישים שהלחץ הציבורי נגד הרפורמה בחברת החשמל גובר. אנחנו חושבים שהמשחק עדיין פתוח ומרגישים גם שחלק מהמערכת הפוליטית חשה לא בנוח עם מתווה הרפורמה וגם עם צורת העברתה. הכוח של הרשתות החברתיות מעצים את היכולת של הצרכנים לגלות מעורבות, ואנו חושבים שעדיין יש מקום לביטול הרפורמה או לתיקון המתווה. לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מנסים להשפיע ולהביא הצעות קונקרטיות כדי לתקן את המתווה", כך אומר עמוס לסקר, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים שכיהן גם כמנכ"ל חברת החשמל בין השנים 2007 ל-2011.

ימים ספורים לפני שהרפורמה ההיסטורית במשק החשמל תובא לאישור הממשלה, בפורום יצרני החשמל הפרטיים, המתנגדים הנחרצים למתווה שלה, מאמינים שעדיין ניתן לעצור את הרפורמה.

יש לכם תמיכה בממשלה? יש סיכוי שהרפורמה לא תעבור בהצבעת הממשלה ביום ראשון?

"אני חושב שיש סיכוי מסוים ואולי אפילו לא קטן שהרפורמה לא תאושר, מאחר והרבה מאוד נושאים בהסכם שכבר נחתם עדיין לא סגורים וכמו שאנחנו יודעים השטן הוא בפרטים, אז יש עוד דרך ארוכה עד שנראה אם הרפורמה ב"כאילו" הזאת תתממש".

לסקר לא מתרגש מהביקורות שבכירי משק האנרגיה מפנים כלפי התנגדויות הפורום. רק ביום חמישי האחרון במסיבת העיתונאים בה הוכרזה הרפורמה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ בהתייחסו לביקורת של הפורום כי "זו ביקורת שבאה ממניעים אינטרסנטיים ואני דוחה אותה על הסף". גם יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל יפתח רון-טל אמר בראיון ל"גלובס" כי "לא טובת הציבור עומדת מול עיני הטייקונים". לסקר הודף את הביקורות, ובהתייחסו לכסף שנשפך על הקמפיין הפרסומי של הפורום נגד הרפורמה אומר כי "תקציב הפרסום של המונופול גבוה יותר מפי 20 מהתקציב שלנו".

משק החשמל

אומרים עליכם שאתם מונעים מאינטרסים אישיים ולא באמת דואגים לטובת הציבור. 

"תפקידה של הנהלת חברת החשמל הוא לדאוג לאינטרס של חברת החשמל, וכך היא עובדת. האג'נדה של ההסתדרות היא לדאוג לאינטרסים של העובדים, והאינטרס שלנו כפורום הוא לדאוג ליצרנות הפרטית. כל אחד במשחק הזה דואג לאינטרסים של מי שהוא מייצג. יש גוף אחד, שזאת הממשלה, שתפקידה הוא לדאוג לאינטרס הציבור, והיא צריכה לאזן בין מה שחברת חשמל רוצה, לבין מה שההסתדרות עושה לבין מה שאנחנו עושים. לצערי הרב הממשלה כשלה ב'כאילו' רפורמה הזאת.

"הרפורמה הזאת היא ההצלחה הגדולה של ההסתדרות - הדיל הזה עם הבג"ץ (ביטול עתירה של המדינה כנגד הזכות של ארגוני עובדים לשבות בשל התנגדות לרפורמה, בתמורה להסכמות על הרפורמה - ס.ג) היה כמו במשחק שח-מט, כאשר אתה מקריב חייל כדי לזכות במלכה. עושים "כאילו" רפורמה בתמורה לכך שלא יגבילו את ההסתדרות בנמלים, בשדות התעופה ובכל החברות הממשלתיות המונופוליסטיות האחרות. יש כאן הישג גדול להסתדרות והפסד גדול לציבור שימשיך להיות שבוי של שביתות של הגופים המונופוליסטים על שינוי מבני".

למה זאת רפורמה ב"כאילו"?

בתשובתו לשאלה זו לסקר מפריד את עמדות הפורום לגבי מתווה הרפורמה הנוכחי לשני אספקטים - ציבורי ומקצועי.

"באספקט הציבורי, כאן אני מדבר כאחד מתוך 2.5 מיליון בתי האב בישראל - יש כאן מצב מוזר: פעם ראשונה שעושים רפורמה שהעלות שלה בעצם מוטלת על הציבור. המטרה של כל רפורמה היא להביא להוזלת המחירים לצרכן ואילו כאן אומרים לנו שבשמונה השנים הקרובות המחיר לא ירד. בהנחה שכל רפורמה תעלה 7.5 מיליארד שקל (ולהערכתי היא תעלה 10 מיליארד) כל משפחה תשלם 3000 שקל כדי לממן אותה. זה מאוד תמוה. כי הממשלה הזאת חורטת על דגלה בוקר וערב שהיא דואגת לשפר את רווחת מעמד הביניים והשכבות החלשות והנה כאן הממשלה עובדת באופן מאוד בוטה נגד המגמה של עצמם. אין לי הסבר לזה. ב-90 שנות קיומה של חברת החשמל נוצרה לה גיבנת שכעת עושים לה הניתוח במימון הציבור".

אתה טוען שהרפורמה הזאת תעלה 10 מיליארד שקל?

"אם נחקור לעומק, נראה שישנם שני סכומים שאני לא בטוח שכלולים בעלות המוכרת של הרפורמה. אני מדבר על פיצוי למחזיקי האג"ח עקב מכירת התחנות ועל הריביות של אג"ח צמית (איגרות חוב ללא מועד פירעון - ס.ג), שלמיטב הבנתי המדינה הולכת לוותר עליה. עוד מעמסה שתיפול על הציבור.

"אגב, אין לי בעיה עם זה שהרפורמה עולה כסף , ככה זה בכל העולם, משלמים לעובדים הפורשים. אני לא נכנס אם משלמים להם יותר מדי או פחות מדי, זה לא ענייננו. מה שכן עניינו הוא מי משלם ועל מה".

"לחח"י אין תמריץ להשקיע בהולכה"

גם בנוגע לאספקט המקצועי של הרפורמה לטענת לסקר קיים כאן פספוס גדול היות וחברת החשמל עדיין תישאר הגורם הדומיננטי בתחום הייצור וגם תשלוט ברשת ההולכה.

"לא רק שלא מורידים מחברת החשמל את תחום הייצור, אלא נותנים לה להקים עוד שתי תחנות כוח עם רישיון ל-25 שנה, וגם לא אומרים מה קורה עם יתרת האתרים שלא מוכרים אותם. גם לא מספרים לנו מה יקרה אחרי שמונה שנות הרפורמה עם האתרים שלא יימכרו. כך שדה פקטו חברת החשמל נשארת גורם מאוד דומיננטי בייצור החשמל עד 2045 - 2050.

"העובדה שחברת החשמל נשארת גורם דומיננטי בייצור בעצם מנציחה את ניגוד העניין בין חברת החשמל כמתחרה בייצור לבין חברת החשמל כמונופול בהולכה וזה קורה בחסות הממשלה. כל מי שחווה בשנים האחרונות את התהליך שבו אתה מגיש בקשות לחבר תחנות או לבדוק את האפשרות של חיבור תחנות כוח לרשת ההולכה וקיבל תשובות שליליות מכל מיני נימוקים, מבין שכל נושא ההולכה הוא המנוף הפוטנציאלי שדרכו חברת החשמל יכולה לחסום תחנות חדשות. אגב, זה נכון לא רק לתחנות המופעלות בגז טבעי, אלא גם לתחנות המופעלות באמצעות אנרגיית רוח או שמש".

אבל לפי התוכנית החדשה עליה חתם שר האנרגיה, חברת החשמל מחויבת להשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה.

"הפיקוח על ההולכה יישאר בחברת החשמל. חברת החשמל גם מבצעת וגם מפקחת על עצמה ואף אחד לא יכול לערוב שכל ההשקעות שמתוכננות יבוצעו. גם לא ראינו במתווה סנקציות".

כדוגמה לסנקציות אפשריות לסקר מציע העברה חלקית של הקמת רשת ההולכה לקבלן פרטי במידה וחברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה. "נכון להיום אין תמריץ בתוך המתווה שאכן החברה תשקיע בהולכה".

היית מרגיש בנוח אם מקטע ההולכה היה עובר לידיים פרטיות והיינו חווים ניתוקי חשמל בסופות ובימי חום קיצוניים?

"קודם כל עמדתנו היא שהאחריות על ההולכה צריכה להישאר בידי חברת החשמל. באופן כללי אני יכול לומר לך שמונופול, בכל תחום, ברגע שהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הכוח המונופוליסטי, מתחיל לצאת במסע של הפחדות ואיומים - מה יהיה, ויום הדין, והכל יקרוס, ולא יהיה חשמל וכו'. זה היה מתאים לפני 20 - 30 שנה, אז אנשים "אכלו" את העניין הזה . נכון להיום, גם אם גוף פרטי יקים 100 - 150 קילומטר של מערכת ההולכה, אז לא צריכה להיות בעיה. באירופה מקימים קווי הולכה של אלפי קילומטרים. התפעול צריך להיות בחברת החשמל. אבל אם הם "תוקעים" את ההקמה, שייתנו לגוף פרטי להקים אותה".

עמדתו זו של לסקר מאוד מזכירה את הביקורת של פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה של חברת החשמל ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לה לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת.

מבחינת המדינה מה שאמור לפתור סוגיה זו, ואולי לסקר לא מספיק מאמין שזה יעזור, הוא שינוי שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא יאפשר לה להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות.

"אסור לתת לחח"י לייצר חשמל"

באופן אבסורדי, הגוף שאמור להיות הנהנה העיקרי מעצם קיומה של הרפורמה, יצרני החשמל הפרטיים הם גם המתנגדים העיקריים שלה. לאחר יישום הרפורמה יוכלו היצרנים הפרטיים לשלוט ב-60% מהייצור לעומת כ-30% מהייצור שהם מחזיקים כיום. הסיבה העיקרית להתנגדותם היא הדרישה להוצאה מוחלטת של חברת החשמל מיצור החשמל.

"אם חברת החשמל הייתה יוצאת מהייצור לגמרי, כפי שאנחנו מציעים, אז ברור שהיא הייתה מתמקדת בהולכה וחלוקה", מתעקש לסקר.

"אנחנו גם מנסים להציע פתרונות. נפגשנו לפני שבועיים עם שר האנרגיה ובעקבות הפגישה קיימנו פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר רשות החשמל ובפגישה הזאת הבאנו הצעות קונקרטיות. למשל, שעד 2030 חברת החשמל תצא באופן מוחלט מהייצור. זאת דוגמה להצעות קונקרטיות שהבאנו כדי לשפר את המתווה, אך לצערי הרב אפילו לא קיבלנו על זה תשובה".

מתייחסים אליכם כרעש רקע?

"אנחנו הודרנו מהמו"מ על הרפורמה ונוצר המצב שוועד העובדים הוא זה שקובע גם את עתיד היזמים, שהשקיעו קרוב ל-25 מיליארד שקל. הגשנו על זה בג"ץ" (העתירה נדחתה - ס.ג.).

פניתם גם לרה"מ, קיבלתם התייחסות לפניותיכם?

"לא. לא קיבלנו" (לסקר נאנח).

העמדה שלכם מאוד דומה לביקורות שהשמיעו אנשי נתניהו

"גם אם לוקחים את כל העמדות של הממונים על הגבלים עסקיים לשעבר, אם לוקחים עמדות של כלכלני מפתח ואם לוקחים את העמדות של הגופים המקצועיים שהם לא במשרד האנרגיה ולא במשרד האוצר, אז יש היום הרבה מאוד אי-נוחות לגבי מה שקורה. אני יכול להגיד לך שנפגשנו עם כל מי שהיה מוכן לשמוע אותנו. בין אם זה ברמת מקבלי החלטות, ברמת הכנסת, זה בדיוק התפקיד שלנו. חד-משמעית".

בפרסומים שלכם מופיע שהצרכן לא יוכל לבחור בין הספקים בעתיד, אבל מקטע האספקה דווקא אמור להיפתח לתחרות?

"הפרסומים שלנו נכונים. יש איזו הצהרה כללית שאומרת שבמהלך התקופה ייפתח שוק האספקה גם למגזר הפרטי, אבל לא כתוב איך ולא מתי ואיך תתנהל התחרות ואיך תהיה הרגולציה. צריך גם להבין שכדי שהיצרניות הפרטיות , יוכלו לספק חשמל למגזר הפרטי, צריכים להגדיל את מצבת תחנות הכוח שלנו. לא נותנים לנו את הכלים כדי שנוכל לספק חשמל לבתי האב - זה הולך בד בבד. מדובר בהצהרה כללית שלא עומד מאחוריה שום דבר, ואני מקווה שאני אתבדה יום אחד".

המכשול הנוסף של המתווה הנוכחי של הרפורמה לטענת לסקר הוא השארת מקטע החלוקה כמונופול של חברת החשמל. "במתווה הזה הכניסו 'גלולת רעל' לגבי עתיד משק האנרגיה ב-5 - 10 השנים הקרובות. משק האנרגיה עומד להפוך למשק עם אנרגיה מבוזרת. חברת החשמל השכילה במהלך המשא ומתן לשמור על חלקה במקטע החלוקה - המקטע בו אמור לקהתרכש השינוי לכיוון האנרגיה המבוזרת.

"אז חברת החשמל גם תישאר מונופול בחלוקה והיא גם תחליף לנו באופן בלעדי את "המונים החכמים" בכל הבתים. גם מאפשרים להם להעניק שרותי ערך מוסף לבית החכם האנרגטי. הממשלה הניחה תשתית להשתלטות מונופוליסטיות של חברת החשמל גם במשק האנרגיה הטבעי המבוזר. בטח עוד עשר שנים יישבו החכמים וישאלו את עצמם איך עכשיו אנחנו מפרקים את המונופול החדש שיצרנו".

מי הולך לקנות את התחנות של חברת החשמל?

"לא מתעסק בצדדים המסחריים של מה שחברות בפורום עושות, אני מנוע מלעסוק בזה".

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "לסקר דיבר הפוך כאשר כיהן כמנכ"ל חברת חשמל - לאיזה לסקר צריך להאמין? ההסכם שנחתם הוא הישג לאזרחים, לעובדים ולמדינה. יש כאן רפורמה אחראית לטובת כל משק החשמל".

"הסיבה האמתית לטענות: פחד מתחרות"

פורום יצרני החשמל הפרטיים הוקם במטרה לאגד את היזמים בתחום החשמל הקונבנציונלי, בכדי לטפל בבעיות רגולציה ענפיות משותפות. הפורום כולל 10 חברות המספקות כיום כ-30% מכלל החשמל המיוצר במשק.

מבין חברי הפורום ניתן למצוא את יצרני החשמל הגדולים ביותר במשק - דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, OPC אנרגיה, דוראד ועוד. למרות שעיקר המימון של היצרנים הפרטיים מגיע מגופים מוסדיים, כלומר החסכונות הפנסיונים של הציבור שמופנים לפרויקטים של תשתית לאומית, מבין בעלי ההחזקות בחברות ניתן למצוא שמות כמו עידן עופר המחזיק ב-OPC אנרגיה, יוסף אדלסבורג מבעלי אדלטק ואחמט זורלו מבעלי תחנת הכוח דוראד.

לאחרונה הפורום פועל במאמץ מוגבר כדי לשנות את מתווה הרפורמה שהוכרז ביום חמישי שעבר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

הדיונים על הרפורמה מתנהלים כבר 22 שנים ועברו לא מעט מהפכות. דווקא מתכונתה הנוכחית, שבשל צירוף הנסיבות הצליחה להבשיל לכדי חתימה על ההסכם הקיבוצי, גורמת הרפורמה לחוסר שביעות רצון בקרב היצרנים הפרטיים.

היצרנים הפרטיים פועלים כנגד הרפורמה במגוון מישורים, החל מהפניות המתוקשרות לממשלה ועתירות לבג"ץ ועד לקמפיינים פרסומיים שמנסים לגייס מתנגדים. הסיבה הרשמית לתסכולם של היצרנים הפרטיים היא ההוצאה החלקית בלבד של הייצור מחברת החשמל, בעוד הם דורשים את הוצאתו המלאה.

לטענת היצרנים הפרטיים, חברת החשמל תישאר הגורם הדומיננטי בייצור החשמל וגם תשלוט ברשת ההולכה - קווי המתח העליון באמצעותם ניתן לחבר את תחנות הכוח. המשמעות מבחינתם היא המשך ההזנחה של רשת ההולכה, דבר שיקשה עליהם להתפתח במשק החשמל.

אולם, נדגיש כי לפי התוכנית החדשה עליה חתם השר שטייניץ לאחרונה, ללא קשר למתווה הרפורמה, חברת החשמל מחויבת להשקיע בפיתוח רשת ההולכה 3 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, ליצרנים הפרטיים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים מהרפורמה - ניהול המערכת, הגוף הקובע את סדרי הפעלת תחנות הכוח - ממי לקנות את החשמל לרשת - שעד היום גרם לניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, ייצא מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

בנוסף לכך, לפי התוכנית, בסיום הרפורמה יצרני החשמל הפרטיים יהיו אחראים על יצור של לא פחות מ-60% מהחשמל במשק לעומת 30% כיום. גם מקטע האספקה ייפתח לתחרות: כ-40% מבתי האב בישראל יוכלו לבחור בין ספקי החשמל - דבר שעד היום לא התאפשר לבתים פרטיים.

לפי גורם ממשלתי בכיר שהשתתף בדיונים על רפורמה הסיבה האמתית לדאגתם של היזמים הפרטיים היא התחרות. "נגמרו הימים בהם המדינה עטפה את הזימים הראשונים במשק החשמל. הם נכנסים עכשיו לעידן התחרותי. הם מתבכיינים שיהיה להם קשה להתחרות כי הם מקבלים תחנות ישנות של חברת החשמל. אבל יש גם לא מעט גופים בינלאומיים שכבר מביעים התעניינות באתרים "הישנים" האלה".

עיקרי הצעת יצרני החשמל הפרטיים לתיקון הרפורמה

1. לקבוע את שנת 2030 כשנה בה תצא חברת החשמל סופית ממקטע הייצור (תאריך היעד של הדממת התחנות הפחמיות)
2. לקבוע סנקציות נגד חברת החשמל אם היא לא תעמוד בלוחות הזמנים של הקמת מקטעים ברשת ההולכה (למשל, העברת הביצוע לשוק הפרטי)
3. לקבוע תהליך מובנה ושקוף לפתיחת המגזר הפרטי לתחרות

עמוס לסקר / תעודת זהות

■ מצב משפחתי: נשוי 3
■ מגורים: רמת אפעל
■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בפילוסופיה של המדעים
■ תפקיד: יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים
■ תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת החשמל, כסמנכ"ל שיווק ומכירות טלרד, מייסד ומנכ"ל גוונים טלוויזיה בכבלים
■ משהו נוסף: טיפס לפסגת הקילימנג'רו וההימלאיה

עוד כתבות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

עגלת הקפה קטרינה / צילום: הילה ביסטריצר

במרחק 20 דקות מתל אביב יש יער שטומן הפתעות קולינריות ומרחיבות לב

עגלת שף עם קינוחים משובחים, סיורי ליקוט שמסתיימים בארוחה, מפעל נרות בריחות מענגים ו-1,800 קופים מקפצים ● ביקור בבן שמן

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

"סדרן במפעל סגר משכנתא": התעשרות מאופציות היא כבר לא רק נחלת עובדי ההייטק

אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

עדיה חזני / צילום: רוחמה חזני

ממשרד מכירות נטוש לשתי דירות שמניבות אלפי שקלים בחודש

הלחץ הכלכלי הביא את עדיה חזני לצאת לעבוד בכל עבודה שמצא כבר בכיתה ח', עד שגילה את הפוטנציאל בהשקעות נדל"ן ● בין היתר קנה מגרש והניח עליו בית מוכן ● "צריך לקום ולעשות, כי אחרת מפספסים הזדמנויות"

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

התרנגולת מטילת ביצי הזהב של הראל ויזל נאבקת ומקווה שהתפנית תגיע עם המונדיאל

ענקית הספורט הגלובלית נייקי הימרה על מכירות ישירות, פינתה את המדפים למתחרות ואיבדה 65% משווייה מאז השיא ● לריטיילורס של קבוצת פוקס-ויזל, בעלת הזיכיון הרשמי, נייקי יוצרת הפסדים של יותר מ-30 מיליון שקל ברבעון ● כעת היא תולה תקוות במונדיאל, שישמש פלטפורמה להחזיר לפחות חלק מגדולתה ● הכסף מאחורי המונדיאל, פרויקט מיוחד

ירידות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה מטריליון דולר נמחקו והסערה בדרך לבורסה בתל אביב

מניות השבבים מחקו ביום שישי מעל טריליון דולר, במה שהפך לירידה החדה ביותר של הסקטור מאז מרץ 2020 ● מה עומד מאחורי הירידות ואיך יושפעו המניות הדואליות בתל אביב

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

גבול ירדן / צילום: Associated Press, Raad Adayleh

המלחמה באיראן דוחפת קדימה את המסדרון האזורי לאירופה, אבל בלי ישראל

המלחמה האזורית אמנם מדגישה את הצורך בנתיבי מסחר חדשים לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה לא זקוק לישראל ● שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"בהנחה קטנה": בכמה נמכר קוטג' עם 6 חדרים במזכרת בתיה?

על מגרש בשטח של כ־200 מ"ר בשכונת הראשונים במזכרת בתיה נמכר קוטג' בשטח בנוי של 140 מ"ר תמורת 4.4 מיליון שקל ● המתווך גלעד דמרי: "המחירים ביישוב עדיין ברמה גבוהה, מה שמקשה על קידום עסקאות נוספות" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

להקת ''שפתיים''. לא מסתפק בנוסטלגיה / צילום: ארכיון פרטי, באדיבות כאן11

מהחתונות בדרום ללב המיינסטרים: הסיפור של "שפתיים" הוא לא סתם עוד סיפור הצלחה

מה שמים במים של שדרות, שואל הסרט החדש על להקת "שפתיים", שהוצג בפסטיבל דוקאביב ● הוא לא מסתפק בנרטיב לעוס של ההגעה מהשוליים למיינסטרים, אלא נותן זווית רחבה על התרבות הישראלית

מיכל גור / צילום: לילך רז

בגיל 50 היא הייתה מובטלת ארבע שנים. היום היא עומדת בראש חברת נדל"ן ותיקה

"בבית הספר היסודי התפרץ השד העדתי. קראו לי 'פרענקית', וכשהתחילו ללגלג עליי בגלל שם המשפחה, אסלן, אמי רצה למשרד הפנים ושינתה לגור. התחנכנו בבית להוריד את הראש" ● שיחה קצרה עם מיכל גור, מנכ"לית פרץ בוני הנגב

מתחם הבונקרים Vivos xPoint / צילום: באדיבות WSJ

הם עברו לחיות בבונקרים כדי לשרוד את סוף העולם. האיום הגיע מבפנים

מתחם של מאות בונקרים בדרום דקוטה משווק כמפלט המושלם מתרחישים כמו מלחמה גרעינית או מגפה עולמית ● אלא שמה שהיה אמור להיות "הישרדות ברמת חמישה כוכבים", הפך לזירת קרבות ● מבעיות תשתית, דרך סכסוכי שכנים ועד יוקר הארנונה - התביעות נערמות, ואפילו נשקים נשלפו

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

היועץ הפיננסי שצופה שהירידות בדרך – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי ההפקדות לפוליסות החיסכון זינקו אשתקד ל־32 מיליארד שקל, לעומת 19 מיליארד שקל שהופקדו במוצר המתחרה והזול יותר • מנכ"לי הבנקים הגדולים מזהירים מפני שאננות בראלי של וול סטריט ● וגם: מדוע הבורסה השיקה לא פחות מ-28 מדדים חדשים?

פרויקט של מגוריט בתל אביב. האם הסקטור הפרטי של השכירות המוסדית מרים ראש? / צילום: ניב מדידות

לקנות 50 דירות בבת אחת: מה עומד מאחורי החזרה של קרנות הריט לדיור להשכרה?

לאחר שנים של קיפאון, בחודשים האחרונים הקרנות הייעודיות לנדל"ן חוזרות בעסקאות גדולות לתחום השכירות ארוכת הטווח ● הן רוכשות מהיזמים עשרות דירות בבת־אחת, במה שנראה כחבל הצלה למוכרים בימים של קצב מכירות איטי

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים? / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"