גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוד 10 שנים ישאלו איך מפרקים את מונופול החשמל שיצרנו"

עמוס לסקר, מי שהיה בעבר מנכ"ל חברת החשמל, מאמין שאת הרפורמה בחברת החשמל אפשר וצריך לעצור ● לדבריו, הרפורמה מקבעת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל, והיא בעיקר הצלחה של ההסתדרות, "שהצליחה להעביר 'כאילו רפורמה' בתמורה לכך שלא יגבילו את כוחה בנמלים"

עמוס לסקר  / צילום: אלון רון
עמוס לסקר / צילום: אלון רון

"אנחנו מרגישים שהלחץ הציבורי נגד הרפורמה בחברת החשמל גובר. אנחנו חושבים שהמשחק עדיין פתוח ומרגישים גם שחלק מהמערכת הפוליטית חשה לא בנוח עם מתווה הרפורמה וגם עם צורת העברתה. הכוח של הרשתות החברתיות מעצים את היכולת של הצרכנים לגלות מעורבות, ואנו חושבים שעדיין יש מקום לביטול הרפורמה או לתיקון המתווה. לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מנסים להשפיע ולהביא הצעות קונקרטיות כדי לתקן את המתווה", כך אומר עמוס לסקר, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים שכיהן גם כמנכ"ל חברת החשמל בין השנים 2007 ל-2011.

ימים ספורים לפני שהרפורמה ההיסטורית במשק החשמל תובא לאישור הממשלה, בפורום יצרני החשמל הפרטיים, המתנגדים הנחרצים למתווה שלה, מאמינים שעדיין ניתן לעצור את הרפורמה.

יש לכם תמיכה בממשלה? יש סיכוי שהרפורמה לא תעבור בהצבעת הממשלה ביום ראשון?

"אני חושב שיש סיכוי מסוים ואולי אפילו לא קטן שהרפורמה לא תאושר, מאחר והרבה מאוד נושאים בהסכם שכבר נחתם עדיין לא סגורים וכמו שאנחנו יודעים השטן הוא בפרטים, אז יש עוד דרך ארוכה עד שנראה אם הרפורמה ב"כאילו" הזאת תתממש".

לסקר לא מתרגש מהביקורות שבכירי משק האנרגיה מפנים כלפי התנגדויות הפורום. רק ביום חמישי האחרון במסיבת העיתונאים בה הוכרזה הרפורמה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ בהתייחסו לביקורת של הפורום כי "זו ביקורת שבאה ממניעים אינטרסנטיים ואני דוחה אותה על הסף". גם יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל יפתח רון-טל אמר בראיון ל"גלובס" כי "לא טובת הציבור עומדת מול עיני הטייקונים". לסקר הודף את הביקורות, ובהתייחסו לכסף שנשפך על הקמפיין הפרסומי של הפורום נגד הרפורמה אומר כי "תקציב הפרסום של המונופול גבוה יותר מפי 20 מהתקציב שלנו".

משק החשמל

אומרים עליכם שאתם מונעים מאינטרסים אישיים ולא באמת דואגים לטובת הציבור. 

"תפקידה של הנהלת חברת החשמל הוא לדאוג לאינטרס של חברת החשמל, וכך היא עובדת. האג'נדה של ההסתדרות היא לדאוג לאינטרסים של העובדים, והאינטרס שלנו כפורום הוא לדאוג ליצרנות הפרטית. כל אחד במשחק הזה דואג לאינטרסים של מי שהוא מייצג. יש גוף אחד, שזאת הממשלה, שתפקידה הוא לדאוג לאינטרס הציבור, והיא צריכה לאזן בין מה שחברת חשמל רוצה, לבין מה שההסתדרות עושה לבין מה שאנחנו עושים. לצערי הרב הממשלה כשלה ב'כאילו' רפורמה הזאת.

"הרפורמה הזאת היא ההצלחה הגדולה של ההסתדרות - הדיל הזה עם הבג"ץ (ביטול עתירה של המדינה כנגד הזכות של ארגוני עובדים לשבות בשל התנגדות לרפורמה, בתמורה להסכמות על הרפורמה - ס.ג) היה כמו במשחק שח-מט, כאשר אתה מקריב חייל כדי לזכות במלכה. עושים "כאילו" רפורמה בתמורה לכך שלא יגבילו את ההסתדרות בנמלים, בשדות התעופה ובכל החברות הממשלתיות המונופוליסטיות האחרות. יש כאן הישג גדול להסתדרות והפסד גדול לציבור שימשיך להיות שבוי של שביתות של הגופים המונופוליסטים על שינוי מבני".

למה זאת רפורמה ב"כאילו"?

בתשובתו לשאלה זו לסקר מפריד את עמדות הפורום לגבי מתווה הרפורמה הנוכחי לשני אספקטים - ציבורי ומקצועי.

"באספקט הציבורי, כאן אני מדבר כאחד מתוך 2.5 מיליון בתי האב בישראל - יש כאן מצב מוזר: פעם ראשונה שעושים רפורמה שהעלות שלה בעצם מוטלת על הציבור. המטרה של כל רפורמה היא להביא להוזלת המחירים לצרכן ואילו כאן אומרים לנו שבשמונה השנים הקרובות המחיר לא ירד. בהנחה שכל רפורמה תעלה 7.5 מיליארד שקל (ולהערכתי היא תעלה 10 מיליארד) כל משפחה תשלם 3000 שקל כדי לממן אותה. זה מאוד תמוה. כי הממשלה הזאת חורטת על דגלה בוקר וערב שהיא דואגת לשפר את רווחת מעמד הביניים והשכבות החלשות והנה כאן הממשלה עובדת באופן מאוד בוטה נגד המגמה של עצמם. אין לי הסבר לזה. ב-90 שנות קיומה של חברת החשמל נוצרה לה גיבנת שכעת עושים לה הניתוח במימון הציבור".

אתה טוען שהרפורמה הזאת תעלה 10 מיליארד שקל?

"אם נחקור לעומק, נראה שישנם שני סכומים שאני לא בטוח שכלולים בעלות המוכרת של הרפורמה. אני מדבר על פיצוי למחזיקי האג"ח עקב מכירת התחנות ועל הריביות של אג"ח צמית (איגרות חוב ללא מועד פירעון - ס.ג), שלמיטב הבנתי המדינה הולכת לוותר עליה. עוד מעמסה שתיפול על הציבור.

"אגב, אין לי בעיה עם זה שהרפורמה עולה כסף , ככה זה בכל העולם, משלמים לעובדים הפורשים. אני לא נכנס אם משלמים להם יותר מדי או פחות מדי, זה לא ענייננו. מה שכן עניינו הוא מי משלם ועל מה".

"לחח"י אין תמריץ להשקיע בהולכה"

גם בנוגע לאספקט המקצועי של הרפורמה לטענת לסקר קיים כאן פספוס גדול היות וחברת החשמל עדיין תישאר הגורם הדומיננטי בתחום הייצור וגם תשלוט ברשת ההולכה.

"לא רק שלא מורידים מחברת החשמל את תחום הייצור, אלא נותנים לה להקים עוד שתי תחנות כוח עם רישיון ל-25 שנה, וגם לא אומרים מה קורה עם יתרת האתרים שלא מוכרים אותם. גם לא מספרים לנו מה יקרה אחרי שמונה שנות הרפורמה עם האתרים שלא יימכרו. כך שדה פקטו חברת החשמל נשארת גורם מאוד דומיננטי בייצור החשמל עד 2045 - 2050.

"העובדה שחברת החשמל נשארת גורם דומיננטי בייצור בעצם מנציחה את ניגוד העניין בין חברת החשמל כמתחרה בייצור לבין חברת החשמל כמונופול בהולכה וזה קורה בחסות הממשלה. כל מי שחווה בשנים האחרונות את התהליך שבו אתה מגיש בקשות לחבר תחנות או לבדוק את האפשרות של חיבור תחנות כוח לרשת ההולכה וקיבל תשובות שליליות מכל מיני נימוקים, מבין שכל נושא ההולכה הוא המנוף הפוטנציאלי שדרכו חברת החשמל יכולה לחסום תחנות חדשות. אגב, זה נכון לא רק לתחנות המופעלות בגז טבעי, אלא גם לתחנות המופעלות באמצעות אנרגיית רוח או שמש".

אבל לפי התוכנית החדשה עליה חתם שר האנרגיה, חברת החשמל מחויבת להשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה.

"הפיקוח על ההולכה יישאר בחברת החשמל. חברת החשמל גם מבצעת וגם מפקחת על עצמה ואף אחד לא יכול לערוב שכל ההשקעות שמתוכננות יבוצעו. גם לא ראינו במתווה סנקציות".

כדוגמה לסנקציות אפשריות לסקר מציע העברה חלקית של הקמת רשת ההולכה לקבלן פרטי במידה וחברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה. "נכון להיום אין תמריץ בתוך המתווה שאכן החברה תשקיע בהולכה".

היית מרגיש בנוח אם מקטע ההולכה היה עובר לידיים פרטיות והיינו חווים ניתוקי חשמל בסופות ובימי חום קיצוניים?

"קודם כל עמדתנו היא שהאחריות על ההולכה צריכה להישאר בידי חברת החשמל. באופן כללי אני יכול לומר לך שמונופול, בכל תחום, ברגע שהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הכוח המונופוליסטי, מתחיל לצאת במסע של הפחדות ואיומים - מה יהיה, ויום הדין, והכל יקרוס, ולא יהיה חשמל וכו'. זה היה מתאים לפני 20 - 30 שנה, אז אנשים "אכלו" את העניין הזה . נכון להיום, גם אם גוף פרטי יקים 100 - 150 קילומטר של מערכת ההולכה, אז לא צריכה להיות בעיה. באירופה מקימים קווי הולכה של אלפי קילומטרים. התפעול צריך להיות בחברת החשמל. אבל אם הם "תוקעים" את ההקמה, שייתנו לגוף פרטי להקים אותה".

עמדתו זו של לסקר מאוד מזכירה את הביקורת של פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה של חברת החשמל ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לה לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת.

מבחינת המדינה מה שאמור לפתור סוגיה זו, ואולי לסקר לא מספיק מאמין שזה יעזור, הוא שינוי שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא יאפשר לה להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות.

"אסור לתת לחח"י לייצר חשמל"

באופן אבסורדי, הגוף שאמור להיות הנהנה העיקרי מעצם קיומה של הרפורמה, יצרני החשמל הפרטיים הם גם המתנגדים העיקריים שלה. לאחר יישום הרפורמה יוכלו היצרנים הפרטיים לשלוט ב-60% מהייצור לעומת כ-30% מהייצור שהם מחזיקים כיום. הסיבה העיקרית להתנגדותם היא הדרישה להוצאה מוחלטת של חברת החשמל מיצור החשמל.

"אם חברת החשמל הייתה יוצאת מהייצור לגמרי, כפי שאנחנו מציעים, אז ברור שהיא הייתה מתמקדת בהולכה וחלוקה", מתעקש לסקר.

"אנחנו גם מנסים להציע פתרונות. נפגשנו לפני שבועיים עם שר האנרגיה ובעקבות הפגישה קיימנו פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר רשות החשמל ובפגישה הזאת הבאנו הצעות קונקרטיות. למשל, שעד 2030 חברת החשמל תצא באופן מוחלט מהייצור. זאת דוגמה להצעות קונקרטיות שהבאנו כדי לשפר את המתווה, אך לצערי הרב אפילו לא קיבלנו על זה תשובה".

מתייחסים אליכם כרעש רקע?

"אנחנו הודרנו מהמו"מ על הרפורמה ונוצר המצב שוועד העובדים הוא זה שקובע גם את עתיד היזמים, שהשקיעו קרוב ל-25 מיליארד שקל. הגשנו על זה בג"ץ" (העתירה נדחתה - ס.ג.).

פניתם גם לרה"מ, קיבלתם התייחסות לפניותיכם?

"לא. לא קיבלנו" (לסקר נאנח).

העמדה שלכם מאוד דומה לביקורות שהשמיעו אנשי נתניהו

"גם אם לוקחים את כל העמדות של הממונים על הגבלים עסקיים לשעבר, אם לוקחים עמדות של כלכלני מפתח ואם לוקחים את העמדות של הגופים המקצועיים שהם לא במשרד האנרגיה ולא במשרד האוצר, אז יש היום הרבה מאוד אי-נוחות לגבי מה שקורה. אני יכול להגיד לך שנפגשנו עם כל מי שהיה מוכן לשמוע אותנו. בין אם זה ברמת מקבלי החלטות, ברמת הכנסת, זה בדיוק התפקיד שלנו. חד-משמעית".

בפרסומים שלכם מופיע שהצרכן לא יוכל לבחור בין הספקים בעתיד, אבל מקטע האספקה דווקא אמור להיפתח לתחרות?

"הפרסומים שלנו נכונים. יש איזו הצהרה כללית שאומרת שבמהלך התקופה ייפתח שוק האספקה גם למגזר הפרטי, אבל לא כתוב איך ולא מתי ואיך תתנהל התחרות ואיך תהיה הרגולציה. צריך גם להבין שכדי שהיצרניות הפרטיות , יוכלו לספק חשמל למגזר הפרטי, צריכים להגדיל את מצבת תחנות הכוח שלנו. לא נותנים לנו את הכלים כדי שנוכל לספק חשמל לבתי האב - זה הולך בד בבד. מדובר בהצהרה כללית שלא עומד מאחוריה שום דבר, ואני מקווה שאני אתבדה יום אחד".

המכשול הנוסף של המתווה הנוכחי של הרפורמה לטענת לסקר הוא השארת מקטע החלוקה כמונופול של חברת החשמל. "במתווה הזה הכניסו 'גלולת רעל' לגבי עתיד משק האנרגיה ב-5 - 10 השנים הקרובות. משק האנרגיה עומד להפוך למשק עם אנרגיה מבוזרת. חברת החשמל השכילה במהלך המשא ומתן לשמור על חלקה במקטע החלוקה - המקטע בו אמור לקהתרכש השינוי לכיוון האנרגיה המבוזרת.

"אז חברת החשמל גם תישאר מונופול בחלוקה והיא גם תחליף לנו באופן בלעדי את "המונים החכמים" בכל הבתים. גם מאפשרים להם להעניק שרותי ערך מוסף לבית החכם האנרגטי. הממשלה הניחה תשתית להשתלטות מונופוליסטיות של חברת החשמל גם במשק האנרגיה הטבעי המבוזר. בטח עוד עשר שנים יישבו החכמים וישאלו את עצמם איך עכשיו אנחנו מפרקים את המונופול החדש שיצרנו".

מי הולך לקנות את התחנות של חברת החשמל?

"לא מתעסק בצדדים המסחריים של מה שחברות בפורום עושות, אני מנוע מלעסוק בזה".

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "לסקר דיבר הפוך כאשר כיהן כמנכ"ל חברת חשמל - לאיזה לסקר צריך להאמין? ההסכם שנחתם הוא הישג לאזרחים, לעובדים ולמדינה. יש כאן רפורמה אחראית לטובת כל משק החשמל".

"הסיבה האמתית לטענות: פחד מתחרות"

פורום יצרני החשמל הפרטיים הוקם במטרה לאגד את היזמים בתחום החשמל הקונבנציונלי, בכדי לטפל בבעיות רגולציה ענפיות משותפות. הפורום כולל 10 חברות המספקות כיום כ-30% מכלל החשמל המיוצר במשק.

מבין חברי הפורום ניתן למצוא את יצרני החשמל הגדולים ביותר במשק - דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, OPC אנרגיה, דוראד ועוד. למרות שעיקר המימון של היצרנים הפרטיים מגיע מגופים מוסדיים, כלומר החסכונות הפנסיונים של הציבור שמופנים לפרויקטים של תשתית לאומית, מבין בעלי ההחזקות בחברות ניתן למצוא שמות כמו עידן עופר המחזיק ב-OPC אנרגיה, יוסף אדלסבורג מבעלי אדלטק ואחמט זורלו מבעלי תחנת הכוח דוראד.

לאחרונה הפורום פועל במאמץ מוגבר כדי לשנות את מתווה הרפורמה שהוכרז ביום חמישי שעבר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

הדיונים על הרפורמה מתנהלים כבר 22 שנים ועברו לא מעט מהפכות. דווקא מתכונתה הנוכחית, שבשל צירוף הנסיבות הצליחה להבשיל לכדי חתימה על ההסכם הקיבוצי, גורמת הרפורמה לחוסר שביעות רצון בקרב היצרנים הפרטיים.

היצרנים הפרטיים פועלים כנגד הרפורמה במגוון מישורים, החל מהפניות המתוקשרות לממשלה ועתירות לבג"ץ ועד לקמפיינים פרסומיים שמנסים לגייס מתנגדים. הסיבה הרשמית לתסכולם של היצרנים הפרטיים היא ההוצאה החלקית בלבד של הייצור מחברת החשמל, בעוד הם דורשים את הוצאתו המלאה.

לטענת היצרנים הפרטיים, חברת החשמל תישאר הגורם הדומיננטי בייצור החשמל וגם תשלוט ברשת ההולכה - קווי המתח העליון באמצעותם ניתן לחבר את תחנות הכוח. המשמעות מבחינתם היא המשך ההזנחה של רשת ההולכה, דבר שיקשה עליהם להתפתח במשק החשמל.

אולם, נדגיש כי לפי התוכנית החדשה עליה חתם השר שטייניץ לאחרונה, ללא קשר למתווה הרפורמה, חברת החשמל מחויבת להשקיע בפיתוח רשת ההולכה 3 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, ליצרנים הפרטיים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים מהרפורמה - ניהול המערכת, הגוף הקובע את סדרי הפעלת תחנות הכוח - ממי לקנות את החשמל לרשת - שעד היום גרם לניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, ייצא מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

בנוסף לכך, לפי התוכנית, בסיום הרפורמה יצרני החשמל הפרטיים יהיו אחראים על יצור של לא פחות מ-60% מהחשמל במשק לעומת 30% כיום. גם מקטע האספקה ייפתח לתחרות: כ-40% מבתי האב בישראל יוכלו לבחור בין ספקי החשמל - דבר שעד היום לא התאפשר לבתים פרטיים.

לפי גורם ממשלתי בכיר שהשתתף בדיונים על רפורמה הסיבה האמתית לדאגתם של היזמים הפרטיים היא התחרות. "נגמרו הימים בהם המדינה עטפה את הזימים הראשונים במשק החשמל. הם נכנסים עכשיו לעידן התחרותי. הם מתבכיינים שיהיה להם קשה להתחרות כי הם מקבלים תחנות ישנות של חברת החשמל. אבל יש גם לא מעט גופים בינלאומיים שכבר מביעים התעניינות באתרים "הישנים" האלה".

עיקרי הצעת יצרני החשמל הפרטיים לתיקון הרפורמה

1. לקבוע את שנת 2030 כשנה בה תצא חברת החשמל סופית ממקטע הייצור (תאריך היעד של הדממת התחנות הפחמיות)
2. לקבוע סנקציות נגד חברת החשמל אם היא לא תעמוד בלוחות הזמנים של הקמת מקטעים ברשת ההולכה (למשל, העברת הביצוע לשוק הפרטי)
3. לקבוע תהליך מובנה ושקוף לפתיחת המגזר הפרטי לתחרות

עמוס לסקר / תעודת זהות

■ מצב משפחתי: נשוי 3
■ מגורים: רמת אפעל
■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בפילוסופיה של המדעים
■ תפקיד: יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים
■ תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת החשמל, כסמנכ"ל שיווק ומכירות טלרד, מייסד ומנכ"ל גוונים טלוויזיה בכבלים
■ משהו נוסף: טיפס לפסגת הקילימנג'רו וההימלאיה

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?