במקרה (או שלא) בתוך שבוע אחד התנקזו להם שלושה נושאים: אישור (או ליתר דיוק אי אישור) עסקת מזרחי-טפחות אגוד ברשות ההגבלים, פרסומים שונים על כך שעוד מעט יקומו בנקים דיגיטליים, ודיון בכנסת בנושא המעקב אחרי יישום רפורמת שטרום.
היום בבוקר (ד') תתכנס ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל ו-ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה לדון בהתקדמות יישום רפורמת שטרום. התקדמות דרמטית אין, ולמעשה אפילו קיום דיון המעקב נדחה. במקור הוא היה צריך להתקיים כבר בחודש ינואר, אך לפי הערכות גורמים בסביבת הרגולטורים ביקשו לדחות אותו - אולי קיוו להשיג עד אז עוד התקדמות.
אז נכון, יש נושאים שבהם חלה התקדמות: נקבע סוף סוף מתווה לעמלה הצולבת בכרטיסי אשראי, שהסירה אי ודאות שהייתה בענף. נקבע מתווה להקמת מערכת ניוד חשבונות בנקים (שהקמתה תיקח 3 שנים) ויצאו תקנות במספר נושאים נוספים. ועדיין, ישנם לא מעט נושאים מהותיים שעדיין לא קודמו. כך למשל במסגרת חוק שטרום נקבע כי הבנקים יצטרכו להציג את פירוט הפעולות בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים וכן יצטרכו להציע ללקוחות את מגוון הכרטיסים הקיימים בשוק. בשני הנושאים האלה טרם גובשו תקנות שיאפשרו לבנקים לעשות זאת. וגם לאחר שיגובשו, בבנקים מעריכים כי ייקח קרוב לשנה עד שיוכלו ליישם זאת מבחינה טכנולוגית.
באוצר נוהגים להאשים את בנק ישראל באיטיות, אבל גם הם לא ממהרים בחלק מהנושאים. כך למשל, נושא מהותי שבאחריותם הוא הקמת לשכת מחשוב על ידי משרד האוצר. בוועדת שטרום הגיעו למסקנה כי חסם מרכזי בהקמת בנק חדש הוא הקמת מערכת מחשוב. בסופו של דבר הוחלט שתקום לשכת מחשוב שתעניק שירותים שכאלה לגופים חדשים. האוצר אמור לקדם את היוזמה, אבל ככל הידוע פורסם בנושא רק "קול קורא", ולא התקיים עדיין מכרז רשמי - כך שאפילו לא נבחר ספק לפרויקט המורכב הזה. מה שבטוח הוא שעדיין אי אפשר להכתיר איזו הישג משמעותי של הרפורמה, שנה וחצי לאחר שהסתיים תהליך החקיקה.
לוחות זמנים לא ריאליים? בינתיים נראה כי בבנק ישראל מכינים את הקרקע לקראת הדיון היום. בשבוע שעבר הצהירה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כי בתוך כשנה יקומו בנקים דיגיטליים, ומאז החל גל של פרסומים על המתעניינים השונים, ונוצרה התחושה שהנה קם בנק חדש - וזה כבר אמור להיות הישג משמעותי לרפורמה. אלא שבפועל, למרות נכונות אמיתית בן מצד בנק ישראל והן מצד האוצר לתת הקלות ולסייע לבנק חדש שכזה לקום, הדרך ארוכה.
כמו כן, בנושא הקמת אגודות אשראי, בנק ישראל הפחית דרמטית את דרישות ההון העומדות על כמה מיליוני שקלים בודדים. ולמרות זאת לא ראינו המוני לשכות אשראי קמות. כך שככל שהזמן עובר, נראה כי ההצהרות על מהפיכה במערכת הבנקאית נשארים בינתיים ברמת ההצהרות.
אין ספק שבר עושה כמיטב יכולתה בכדי לקדם את התחרות, אבל בפועל מדובר בנושא ארוך ומורכב, שמנוהל ע"י רגולטורים שאינה רגילים לעבוד בלוחות זמנים קצרים ומוגבלים. ייתכן גם שמלכתחילה לוחות הזמנים שנקבעו היו לא ריאליים. מלבד ביצוע שינויים רבים ובמקביל, בנק ישראל גם עוסק בהקמת מאגר נתוני אשראי - פרויקט גדול ומורכב בפני עצמו. בנק ישראל אמנם מקדם את הפרויקט, אבל לפי הערכות במערכת הבנקאית ספק רב אם הוא יחל לפעול בתחילת 2019 כבר שתוכנן.
ביום שני פרסם בנק ישראל חלק מדוח הפיקוח על הבנקים ובו הוא מפרט את כל הצעדים שעשה לצורך קידום התחרות במערכת הבנקאית. מסמך זה נראה כמעין כתב הגנה לקראת הדיון היום.
"בחינת רמת התחרות בכל שוק היא משימה מורכבת מאוד. שינויים במבנה השוק דורשים זמן, בפרט במשק קטן כמו המשק הישראלי", כתבו אתמול בבנק ישראל, ובכך ניסו לשדר מסר לכנסת היום - אל תצפו לתוצאות מהירות ולדרמות.
