אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בדיון שהתקיים היום (ד) בוועדת הכספים של הכנסת על תקציב משרד החקלאות, טען ח"כ אורי מקלב כי הקיצוץ בתקציב מכון וולקני הוא בבחינת התעמרות של משרד החקלאות במכון המחקר, על רקע מאבקם של החוקרים נגד המגמה שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, להעתיק את המכון לצפון. שר החקלאות אורי אריאל דחה את הטענה ואמר, כי אין שום קשר בין הדיונים להעברת מכון וולקני לבין הקיצוץ הקיים, וכי הוא מכיר בזכותם של העובדים להיאבק.
אורי מקלב: "משמעות הקיצוץ ברורה מאוד. מדובר במכון שנמצא בקדמת המחקר כולם אומרים שיש חשיבות ומקצצים. יאמרו שיש גידול בתקציב המדען הראשי אך אף אחד לא מבטיח שהתקציבים האלו יגיעו למכון, ובכל מקרה התקורה של התקציבים הללו מאוד קטנה שנותנים תוספת של 2.8 מיליון שקל לאחר שקיצצו סכום גדול בהרבה. יש הרגשה של התעמרות וניכור מצידו של משרד החקלאות מאז ההתנגדות של חוקרי המכון להעברת המכון לצפון. זכותם להיאבק, להגיש עתירות - למה צריך לפגוע בתקציב המחקר?"
ח"כ עופר שלח: "נאמר כאן שהיו תשובות של המשרד לקיצוץ בוועדת המדע. אז אני רוצה להיות ברור: תשובות לא היו. לא ניתנו תשובות לקיצוץ של מכון וולקני. המכון מחזיק את החקלאות הישראלית בקדמת המדע. במכון וולקני יש פטנטים מדעיים שמוערכים במיליארד שקל, ובעולם שבו יהיה קשה להשיג אוכל, מדינת ישראל צריכה להשקיע במחקר החקלאי.
לפני הדיון הופץ נייר העמדה של חוקרי מכון וולקני לחברי הכנסת, בו נכתב על ידי ד"ר נירית ברנשטיין בשם ועד חוקרי מכון וולקני, כי שר החקלאות ומנכ"ל משרדו הפתיעו בתחילת השנה את הנהלת מכון וולקני, כאשר הצעתם לתקציב 2019 גזרה קיצוץ של כרבע מתקציב מכון המחקר. קיצוץ כה חד בתקציב המכון, מתקציב של 254 מיליון שקלים בשנת 2018 לתקציב של 199 מיליון שקלים בשנת 2019, יהפוך לדבריהם את התקציב הפנוי לשלילי וייאלץ את הנהלת המכון להשבית מערכות חיוניות למחקר החקלאי.
לדבריהם, מדובר במכה אנושה למחקר החקלאי במכון וולקני , כי סך התקציב המוצע של המכון, בניכוי הוצאות שכר קשיחות, פירושו ירידה מסך תקציב הוצאות תפעוליות של 71 מיליון שקלים ל-17.9 מיליון שקלים - ירידה של 75% בתקציב ה"תפעולי" של המכון. למותר לציין שקיצוץ כה חד ביחידת סמך ממשלתית דורש הידברות ובירור ההשלכות בין יחידת הסמך לבין המשרד הממשלתי כך שיוברר ויובן כיצד ניתן, אם בכלל, לקצץ באופן חד כל כך בתקציב המכון.
ראש מינהל המחקר החקלאי, פרופסור אלי פיינרמן, העיד, בדיון שהתקיים ב-26 לפברואר השנה בוועדת המדע של הכנסת, שאף אחד ממשרד החקלאות לא דן עימו על ההשלכות שקיצוץ כה עמוק יוביל. הוא הסביר שירידה כה חדה בתקציב תביא לפגיעה בתשתית עליה מתבסס המחקר החקלאי ובכך לפגיעה אנושה במחקר החקלאי שמתקיים במכון וולקני.
לדברי ראשי מכון וולקני, קיצוץ זה מפתיע מאחר והוא גם עומד בסתירה להצהרותיהם של ראש הממשלה ושר החקלאות בדבר חשיבות המחקר החקלאי המתקיים במכון וולקני. הקיצוץ אף עומד בסתירה ישירה להתחייבות מפורשת של שר החקלאות, שניתנה בוועדת המדע בשנת 2016 , בה הבטיח שהיוזמה להעתקת המכון לצפון לא תוביל לייבוש תקציביו. הוא גם עומד בסתירה למדיניות הממשלה המבוססת על דו"ח יוג'ין קנדל, במסגרתה הוחלט דווקא לתגבר את תקציבי המכון ובטח שלא לצמצם תקציבים. ברור לכל בר דעת, שקיצוץ של רבע מתקציב המכון חייב להיות תולדה של מדיניות ממשלתית כלשהי, אך בהיעדר מדיניות כזו ואף בהימצאותה של מדיניות ממשלתית הפוכה, הרי יש עד מאוד לתמוה על פשר הקיצוץ הברוטאלי.
שר החקלאות אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו טענו, כי הם דווקא הביאו להגדלת התקציבים למחקר, וכי התקציבים למדען הראשי במשרד החקלאות גדלו ב-60 מיליון שקלים ב-2019 לעומת שנה שעברה.
לטענת אנשי מכון ולקני, "מדובר באחיזת עיניים", כי ראשית מדובר על תקציב ל-3 השנים הבאות - 20 מיליון שקל לשנה. שנית, מדובר במכרזים תחרותיים ואין ערובה שהכספים אכן יגיעו למכון וולקני. בהנחה אופטימית ש-70% מהכספים אכן יגיעו בסופו של דבר לוולקני - רק 20% מהכספים יהיה ניתן להקצות לטובת תקורות של מכון המחקר. כלומר, מדובר בתוספת תקציב שנתית של 2.8 מיליון שקלים בשנה במקרה הטוב לתפעול מכון וולקני. לדבריהם מדובר בלעג לרש, לאחר שתקציב המכון קוצץ בלא פחות מ-55 מיליון שקלים.
משרד החקלאות טוען, כי הקיצוץ במכון וולקני בא על רקע קיצוץ רוחבי שביצע משרד האוצר במהלך השנים האחרונות במשרד החקלאות שבהן מכון וולקני לא נטל את חלקו בקיצוץ. כך, ששנת 2019 היא דרכו של משרד החקלאות לשתף את מכון וולקני בנטל קיצוצי משרד האוצר במהלך השנים.
על כך טוענים במכון וולקני, כי בשנים 2015-2019 גדל תקציב משרד החקלאות ב-13%, ואילו תקציב מכון וולקני קטן ב-16.4%. מכאן עולה, לדבריהם, שאם פועלים על פי הרציונל של משרד החקלאות, יש להעלות את תקציב המכון ולא להפחיתו.